משתמש:Tomato209/טיוטה
נראידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנֶרֶאידות (ביוונית: Νηρηΐδες) הן נימפות ים במיתולוגיה היוונית, 50 בנותיהם של "הזקן מן הים" נֶרֶאוּס והאוקיינידה דוֹריס, ואחיותיו של נֶריטֶס[1]. לעיתים קרובות הן מלוות את פוסידון, אל הים, ונוטות להיות ידידותיות כלפי ימאים ולסייע להם במסעותיהם (כמו למשל במקרה של הארגונאוטים בחיפושם אחר גיזת הזהב).
השם 'נראידות' הוא פטרונימי, כלומר הוא נובע משמו של אביהן, נראוס. קיימת מילה דומה ביוונית עתיקה שפירושה 'ברור', 'גלוי', או 'אמיתי', אך כפי הנראה אין קשר אטימולוגי בין השתיים.
המידע הקיים לגבי שמותיהן של הנראידות מבוסס על ארבעה מקורות עיקריים: "תאוגוניה" מאת הסיודוס[2], ה"איליאדה" של הומרוס[3], "ביבליותקה" מאת פסאודו-אפולודורס[4] ו"פאבולה" מאת היגינוס[5]. מספר השמות והשמות עצמם שונים בין מקור למקור, לכן מספר השמות הכולל גדול מ-50.
במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנראידות סימלו את כל מה שטוב ויפה בים. הן מתוארות כנשים יפות, לבושות בגלימות משי לבנות עם עיטורי זהב וחובשות כתרים עשויים מאלמוגים אדומים, אשר שרות בקולן הערב ורוקדות סביב אביהן.
נימפות אלה מזוהות במיוחד עם הים האגאי, שבמצולותיו שכנו יחד עם אביהן בארמון מוזהב[6]. הבולטות מבניהן הן תטיס, אשת פלאוס מלך המירמידונים ואמו של אכילס; אמפיטריטה, אשתו המוכרת ביותר של פוסידון ואמו של טריטון; גלתיאה, מושא אהבתו הנכזבת של הקיקלופ פוליפמוס; ופְסָמָתֶה, אמם של פוקוס, בן-הזקונים של איאקוס מלך אגינה, ושל תאוקלימנוס ותאונואה מנישואיה לפרוטאוס (אל-ים משני או מלך מצרים[7]).
ב"איליאדה" מסופר כי כאשר תטיס בכתה בהזדהות עם יגונו של אכילס על מות פאטרוקלוס, הופיעו בפניה אחיותיה ששמעו את זעקתה[3]. ארבע מהן – קימודוקה, תאליה, ניסאיה וספיאו – היו בין הנימפות שנכללו בפמליה של המלכה קירנה[8]. ארבעתן, יחד עם אחיותיהן תטיס, מליטה ופנופאה, נזכרות גם באפוס "אינאיס" מאת ורגיליוס, שבו עזרו לגיבור איניאס וצוות הספינה שלו במהלך סערה[9].
על פי סיפור אחר, קסיופאה התרברבה שבתה אנדרומדה יפה יותר מהנראידות, והן זעמו על טענתה. כהבעת תמיכה בהן, פוסידון גרם לשיטפון שהציף את ממלכת האתיופים ושלח לשם מפלצת ים, ואף דרש את הנסיכה כקורבן על מנת לבטל את העונש[10]. כמו כן, נאמר על הנראידות שהן מגלות לבני האדם את סודותיהם של דיוניסוס ושל פרספונה[11][12].
איקונוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באומנות עתיקה הנראידות מתוארות כבנות הלוויה של פוסידון, אמפיטריטה, תטיס ואלי-ים אחרים. באיורי כדים יווניים בסגנון הדמות השחורה הן מופיעות בלבוש מלא, לדוגמה כד הידריה שנמצא בעיר קורינתוס (המאה השישית לפנה"ס; פריז) ועליו מצוירות נראידות מתאבלות על מותו של אכילס. באיורי כדים מתקופות מאוחרות יותר הן מוצגות בעירום חלקי או מלא כשהן רכובות על דולפינים, היפוקמפוסים או יצורים ימיים אחרים. בציורי פרסקו ועל סרקופגים רומאיים הן מוצגות בדרך כלל בקבוצות לצד בני-ים. על סיסטה[13] אטרוסקית מברונזה שנמצאה בעיר פלסטרינה מופיעות נראידות מכונפות.
אחד הייצוגים המפורסמים של נראידות הוא מקדש הנראידות, קבר שיש שהתגלה בקסנתוס (ליקיה, אסיה הקטנה) ושרידיו מוצגים באוסף העתיקות של המוזיאון הבריטי. המקדש נמצא בחלקו העליון של מבנה קבורה מפואר, והוא מוקף עמודים שביניהם ניצבים פסלים בדמותן של נראידות. פסלים אלה מתארים אותן בתנועה, לבושות בבגדים שקופים שמתנופפים ברוח. הוא מעוצב בסגנון אָטי-איוני ומתוארך למאה הרביעית לפנה"ס.
בתקופות הרנסאנס והבארוק שימשו נראידות לעיתים קרובות לעיטור מזרקות ופסלי גן.
פולחן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנשים עבדו את הנראידות בחלקים רבים של יוון, אך בייחוד בעיירות-נמל, כגון קארדאמילה שבדרום חצי האי פלופונסוס[14], ובמצר קורינתוס[15]. התארים שמשוררים נתנו להן מתייחסים בעיקר ליופיין או למקום משכנן.
בתרבות המודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפולקלור היווני המודרני, המונח "נראידה" משמש לתיאור נימפות מכל הסוגים, פיות או בנות-ים, ולא רק נימפות ים[16].
נראיד, אחד מירחיו של כוכב הלכת נפטון, נקרא על שמן, וכך גם אגם נראיד שבאנטרקטיקה[17].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Aelian, 28, De Natura Animalium, כרך 14
- ^ Hesiod, Theogony 240-264
- ^ 1 2 Homer, Iliad 18.35-64
- ^ Apollodorus, Bibliotheca 1.2.7
- ^ Mary Grant, The Myths of Hyginus, University of Kansas Publications in Humanistic Studies 34, Lawrence: University of Kansas Press, 1960
- ^ Atsma, Aaron J., Nereids, Theoi Project Greek Mythology
- ^ הערת המתרגם: ההבחנה בין שתי דמויות בשם פרוטאוס מופיעה בדף הערך באנגלית ומתייחסת לקשר עם הנראידה פסמתה. ברוב האזכורים של שם זה בכתבים עתיקים, למשל ב"אודיסיאה", אכן מדובר באל-הים פרוטאוס; אולם, פרוטאוס שמופיע במחזה "הלנה" מאת אוריפידס - המקור היחיד שבו מצוינים באופן מפורש נישואיו לפסמתה ושמות ילדיהם - הוא מלך מצרים (אנ'). עם זאת, הטקסט מרמז על דמיון ועל קרבה כלשהי בינו ובין אל-הים, ולכן, כפי הנראה, המיתוס מיוחס לפעמים לשניהם.
- ^ Virgil, Georgics 4.388
- ^ Virgil, Aeneid 5.825-826
- ^ Apollodorus, Bibliotecha 2.4.3; Hyginus, Fabulae 64, De Astronomica 2.10 with Euripides and Sophocles as the authority; Ovid, Metamorphoses 5.16 ff.
- ^ Orphic Hymns, 24.10
- ^ Carl Kerényi, The Gods of the Greeks, London: Thames and Hudson, 1951, עמ' 66
- ^ הערת המתרגם: קופסה או סלסלה ששימשו בדרך כלל למטרות טקסיות או מיסטיות (מוצג במוזיאון הבריטי להמחשה).
- ^ Pausanias, Graeciae Descriptio 3.2.5
- ^ Pausanias, Graeciae Descriptio 2.1.7
- ^ Theodore G. Zervas, Formal and Informal Education During the Rise of Greek Nationalism: Learning to be Greek., Springer, 2016, עמ' 121, ISBN 9781137484154
- ^ Nereid Lake, SCAR Composite Gazetteer of Antarctica