תאוגוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

התאוגוניהיוונית עתיקה: Θεογονία ‏, בתרגום לעברית: הולדת האלים) היא אפוס יווני עתיק שנכתב על ידי המשורר הֵסִיוֹדוֹס בערך במאה השמינית לפנה"ס. בשירה כלולים פרטים היסטוריים וגנאלוגים על אודות האלים היווניים והקוסמולוגיה העתיקה, כפי שהיו מוכרים להסיודוס מן המסורת שבעל-פה בזמנו.

השירה היא בין השירות המשפיעות ביותר על המיתולוגיה היוונית וככל הידוע עלילות האלים מוזכרות בה לראשונה. התאוגוניה היא נסיון ליישב מסורות שונות על האלים לכדי רשימת תולדות עקבית, אך פרטי מסורות סותרות השתמרו במיתוסים שונים. האורפיזם, למשל, גרס השתלשלות שונה מזו המתוארת בתאוגוניה.

תולדות האלים על פי התאוגוניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. בהתחלה הייתה רק ריקנות הקרויה כאוס (שורה 116 - כאוס אכן הראשון נתהווה) ואז נוצר העולם, כלומר נוצרה הפרדה בין יסודות הטבע הבסיסיים לפי הפירוט הבא:
  2. לתוך הריקנות נכנסו ללא שמישהו ילד אותם שלושת יסודות העולם המשלימים את היסוד הרביעי (כאוס) ומהם יוולדו מאוחר יותר כל דורות האלים:
    • גאיה - החומר, האדמה (שורה 117), היסוד הנשי שממנו נוצרת השושלת האולימפית.
    • טרטרוס הקודר במעמקי האדמה
    • ארוס היפה מכל האלים, שהוא התשוקה המינית (לא אהבה)
  3. נולדו מכאוס (ללא בת זוג מוגדרת, שורה 123)
    • ארבוס - החושך שבין כדור הארץ והעולם התחתון
    • ניקס - הלילה
  4. ניקס, יחד עם אחיה ארבוס יולדת (שורה 125) את
    • המרה (Hemera) - היום הבהיר
    • אתר - האוויר הצלול
  5. ניקס, ללא קיום יחסי מין (שורה 214) יולדת את:
  6. גאיה יולדת (שורה 128) את אורנוס (הרקיע), את ההרים הנישאים (Ourea) בהם חיות הנימפות (הנימפות עצמן נולדות מאוחר יותר) ואת הים (פונטוס) (שורה 131)
  7. ניקס ממשיכה ללדת (שורה 215) את
    • ההספרידות - שומרות התפוחים ועצי פרי אחרים
    • שלוש המוירות - לכסיס, אטרופוס וקלותו (שורה 218)
    • נמסיס (שורה 223)
    • כחש
    • פילוטס
    • הזיקנה
    • המריבה (אריס) (אצל הסיודוס יש שתי אלות נפרדות בשם אריס)

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקיע (אורנוס) רובץ על אמו, גאיה (האדמה) ונמצא איתה בסוג של משגל בלתי פוסק. מזיווגם של אורנוס וגאיה נולדו שלושה עמי ענקים - הטיטאנים, הקיקלופים וההקאטונכרים.

אורנוס תיעב את ילדיו (שורה 156) ולכן לא אפשר להם להיוולד ושמר אותם בבטנה של אמם - גאיה. גאיה יצרה חרמש מאבן (שורה 161) וביקשה מילדיה שישתמשו בו על מנת לחלץ עצמם מבטנה. כולם פחדו (שורה 167) ולא העזו, חוץ מבן הזקונים קרונוס שלקח את החרמש (שורה 180), קצץ את אברו של אורנוס וגאיה השליכה אותו לים, מהסירוס נולדו:

  • מטיפות הדם של פעולת הסירוס נולדו:
  • מהקצף הלבן שנוצר בים סביב האשכים נוצרה אפרודיטה (שורה 195)
  • אריס, בתה של ניקס יולדת (שורה 226) את:
    • פונוס (Ponos ) - עבודה
    • לימוס - רעב
    • ליתי (Lethe) - שכחה
    • אלגים (Algea) - כאבים / ייסורים
    • קרבות/מלחמות הרג/קטל, טבח, הרג בני אדם, מדון/סכסוך שקר ומחלוקת, מאוחר יותר מוזכרים בשם היסמנה (Hysminae), מחאי (Makhai), פונוי (Phonoi), אנדרוכטסאי (Androktasiai), נייקאה (Neikea), פסיאודולוגוי (Pseudologoi), אמפילוגאי (Amphilogiai), דיסנומיה (Dysnomia), אטה (Aite)
    • השבועה (Oath)
  • גאיה יחד עם בנה - פונטוס יולדת (שורה 234) את:
    1. נראוס
    2. תאומס (Thaumas)
    3. פורקיס
    4. קיטו (Ceto)
    5. אוריביה (Eurybia)
  • לאחר שהוכנעו הטיטאנים, גאיה, יחד עם טרטרוס ילדה (שורה 823) את בנה האחרון - טיפואוס (או טיפאון המזוהה עם טיפון)

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם קרונוס, כאביו לפניו לא רצה תחרות ולא רצה שהילדים יצאו לאוויר העולם, מהוריו - גאיה ואורנוס הוא קיבל את המידע שאחד מבניו יביס אותו (שורה 463) ולכן (שורה 459) בלע כל תינוק מיד עם היוולדו. ריה, האם הייתה אומללה מכך, ופנתה אל הוריה (אורנוס וגאיה) בבקשת עזרה, והם הסכימו לעזור, לכן כשקרבה ללדת נסעה לכרתים, ושם הסתירה את זאוס במערה והגישה במקום זאת לקרונוס אבן עטופה בחיתול. קרונוס בלע את האבן וכתוצאה - הקיא (שורה 497) את כל ילדיו.
  • נראוס, יחד עם דוריס, בתם של אוקיינוס וטתיס, הוליד (שורה 241) את הנראידות, 51 בנות ים בהן אמפטריטי אשת פוסידון
  • פורקיס, יחד עם אחותו קיטו הולידו את
    1. אכידנה (שורה 296)
    2. הגריות (Graeae), שנולדו כנשים זקנות ואפורות שיער (פמפרדו ואניאו) - (שורה 273)
    3. הגורגונות (אוריאלי, סתנו ומדוזה - בת התמותה הראשונה המוזכרת בתאוגוניה, אם כי אינה מוגדרת כבת-אדם) - (שורה 274)
    4. לאדון (שורה 333)
  • טתיס יחד עם אחיה אוקיינוס יולדת 3,000 נהרות (שורה 337)
  • אוריביה, יחד עם קריאוס (שורה 375) יולדת את
    1. אסטריוס (Astraios)
    2. פלס
    3. פרסס

הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדוזה הייתה בהריון מפוסידון, כאשר פרסאוס הסיר את ראשה, היא ילדה את (שורה 280)
    1. כריסאור
    2. פגסוס
  • אכידנה יחד עם טיפאון (טיפון) ילדה (שורה 306) את
    1. אורתוס - כלבו של גריאונבס
    2. קרברוס, כלב הציד של אל השאול היווני האדס, ושומר שער ממלכתו
    3. הידרה שגדלה אצל הרה (שורה 314)
    4. כימרה (חימרה)
  • אכידנה יחד עם בנה אורתוס הולידה את האריה מנמאה (שורה 328) והרה גידלה אותו
  • אאוס, יחד עם אסטריוס ילדה (שורה 378) חלק מהרוחות העזות (Anemoi) את זפירוס (Zephyrus), בוראס (Boreas), נוטוס (Notus)
  • אאוס, בכינויה אריגניה, ילדה (שורה 380) את אאוספורוס (כוכב הבוקר) ואת שאר הכוכבים.
  • סטיגס יחד עם פאלאס הולידו (שורה 384) את
    1. זלוס (הקנאה)
    2. ניקה (ניקי), (ניצחון)
    3. קראטוס
    4. ביה

הדור החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כריסאור, יחד עם קלירואי (בת של אוקיינוס) הוליד את גריאונבס
  • אסטריה יחד עם פרסס ילדה את הקטי

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאוגוניה תורגמה לעברית על ידי שלמה שפאן וכן על ידי אהרן שבתאי, בתוך החיבורים הבאים:

  • הסיודוס, שירת הסיודוס (מעשים וימים, תאוגוניה, מגן הראקלס), תרגם שלמה שפאן, מוסד ביאליק, 1956
  • הסיודוס, עבודות וימים, תרגם אהרן שבתאי, הוצאת שוקן, 2004 (הנספח כולל גם קטעים גדולים מן התאוגוניה.)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]