יום גשום בקפיטול היל, סיאטל. סיאטל חווה כ -150 יום עם לפחות 0.25 מ"מ משקעים מדי שנה.
האקלים של סיאטל הוא אקלים ממוזג, ומסווג כאקלים ים-תיכוני לפי הסיווג האקלימי העיקרי (שיטת קפן- Köppe:Csb ),[1][2][3] אך מקורות מסוימים מסווגים אותו כאקלים ימי (Cfb).[4][5] העיר חווה חורפים קרירים ולחים, וקיצים מתונים ויבשים יחסית, המאפיינים את שני הסוגים.[6][7] האקלים מתאפיין לעיתים כאקלים "ים תיכוני שונה", כיוון שהוא קריר ורטוב יותר מאקלים ים תיכוני "אמיתי", אך חולק את המאפיין של הקיץ היבש (דבר שגורר השפעה חזקה על הצמחייה באזור).[8] העיר והסביבה הם חלק מאזור עמידות 8b של מחלקת החקלאות של ארצות הברית (USDA), עם כיסי חוף מבודדים הנופלים מתחת לדרגה של 9a.[9]
סיאטל בדרך כלל לא חווה מזג אוויר קיצוני. סופות רעמים הן נדירות,[11] כיוון שהעיר מדווחת על רעמים רק במהלך שבעה ימים בשנה.[12] באופן דומה, גם השלג אינו שכיח, כאשר יורדים על העיר מדי שנה רק 0.25 ס"מ, הנפרסים על פני חמישה ימים בשנה.
משטר הטמפרטורות בעיר כולל תנודות עונתיות קטנות, בשל קרבתה לאוקיינוס. האוקיינוס השקט, אגם וושינגטון (Lake Washington, אנ'), ומפרץ פיוג'יט המקשר בניהם, משמשים כווסת של הטמפרטורה. לכן אקלים העיר מתון יותר (פחות קר) מאזורים המצויים בפנים הארץ במהלך החורף, וקריר יותר ביחס אליהם במהלך הקיץ. גלי חום קיצוניים הם נדירים, וכך גם טמפרטורות קרות קיצוניות. טמפרטורות חמות מועצמות על ידי רוח יבשה ודחוסה מהמורדות המערביים של רכס קסקייד,[13] בעוד שהטמפרטורות הקרות מגיעות בעיקר מעמק פרייזר (Fraser Valley, אנ'), אשר בקולומביה הבריטית.[14] הרשומות נלקחות מאזור סיאטל, בין השנים 1894–1944, ומנמל התעופה סיאטל-טקומה החל משנת 1945.
בשנה ממוצעת, הטמפרטורה תהיה בדרך כלל בין 6− מ"צ ל - 34 מ"צ, כאשר טמפרטורות החורגות מהערכים הללו נדירות. טמפרטורות מעל 36 מ"צ, וכן מתחת ל 9− מ"צ הן נדירות מאוד, כאשר האירועים האחרונים התרחשו ב 28 ביוני 2021 ו 24 בנובמבר 2010 בהתאמה.
נתוני אקלים עבור סיאטל (שדה התעופה הבינלאומי סיאטל-טקומה), 1991-2020 מנורמל
על העיר נופלים גשמים בתדירות תכופה בין החודשים אוקטובר למאי, אם כי מדובר בגשמים קלים לרוב. כמו כן, בין יוני לספטמבר הם אף נהיים קלים ודלילים יותר. עם הרבה יותר "ימים גשומים" מערים אמריקאיות גדולות אחרות, לסיאטל יש מוניטין של עיר בה יורד גשם בתדירות תכופה.[16] בשנה ממוצעת, לפחות 0.25 מילימטרים של משקעים יורדים במהלך 150 ימים, יותר מכמעט כל הערים בארצות הברית שמצויות ממזרח להרי הרוקי. בנובמבר, סיאטל מקבלת בממוצע כמות משקעים גדולה יותר מכל עיר אחרת בארצות הברית, המונה למעלה מרבע מיליון אנשים; היא גם מדורגת גבוה בכמות משקעי החורף. מנגד, כמות המשקעים שהעיר מקבלת בין יוני לספטמבר מציבה אותה בין הערים היבשות ביותר במדינה, מבין הערים הגדולות גם כן. כמו כן, היא מדורגת כאחת מחמש הערים הגשומות ביותר בארצות הברית (מבין הערים הגדולות), כאשר המדידה מתייחסת למספר הימים עם משקעים.[17][12] עם זאת, בשל העובדה שבסיאטל הגשם מסתכם בטפטוף קל היורד מהשמיים לעיתים תכופות, מביאה לכך שלמעשה היא מקבלת פחות גשם (או משקעים אחרים), בהשוואה לערים רבות אחרות בארצות הברית, דוגמת ניו יורק, מיאמי, או יוסטון. התקופה הגשומה ביותר היא בין נובמבר לינואר, בה יורדת בערך מחצית מכמות המשקעים השנתית שלה (לפי נפח). בסוף הסתיו ובתחילת החורף, נפוצים נהרות אטמוספיריים (Atmospheric river, אנ', מכונים גם "Pineapple Express", אנ'), שמתבטאים במערכות פרונטאליות חזקות, ומערכות לחץ נמוך באוקיינוס השקט. גשם קל וטפטופים הם צורות המשקעים השולטות במהלך שאר השנה. למשל, בממוצע יורדים פחות מ 41 מ"מ של גשם בחודשים יולי ואוגוסט יחדיו.
מדי שנה, סך המשקעים הכולל עומד בממוצע על 998 מ"מ, כשהחורף הוא העונה הרטובה ביותר, ויולי הוא החודש היבש ביותר. בנמל התעופה ירד גשם מדי חודש מאז החלו המדידות בו בינואר 1945, ואילו באזור העיר עצמה, בחודשי יולי של השנים 1896 ו -1922, לא דווח על משקעים. תקופות ארוכות יחסית של מיעוט משקעים יכולות להתרחש. דוגמה לכך היא התקופה שבין 18 ביוני ל 13 באוגוסט2017, בה לא היה יום בו נמדדו מעל 0.25 מ"מ גשם, הטווח המינימלי של מדידת משקעים.[18] העיר חווה גם אירועי שלג, בעיקר בחורף, אך לפעמים הוא מופיע בסוף הסתיו, ו/או בתחילת האביב. ממוצע השלג שנופל על העיר בשנה עומד על 16 ס"מ (כפי שנמדד בנמל התעופה), אך הכמות יכולה להשתנות מאוד בין חורף אחד למשנהו. כמות המשקעים המרבית הגדולה ביותר שהעיר קיבלה במהלך 24 שעות עמדה על 127.5 מ"מ גשם, ב - 20 באוקטובר2003, והשיא המרבי של שלגים היה 55 ס"מ, שיא שתועד ב - 2 בפברואר 1916. סיאטל בדרך כלל מקבלת כמות שלג מסוימת על בסיס שנתי, אך שלג כבד הוא נדיר.
בשל השונות המקומית במיקרו אקלים (microclimate, אנ'), סיאטל גם מקבלת כמות משקעים נמוכה משמעותית ביחס למספר מקומות אחרים ממערב לרכס הקסקייד. במרחק של 129 ק"ממערבה לעיר, מצוי יער הגשם Hoh (אנ'), אשר בפארק הלאומיאולימפיק, הממוקם בצלע המערבית של רכס הרי אולימפיק. עקב מיקומו הוא זוכה לכמות משקעים ממוצעת של 3.61 מטרים בשנה (3,610 ס"מ, יותר מפי 3.5 ביחס לסיאטל). דוגמה נוספת היא בירת המדינהאולימפיה, הממוקמת במרחק של 95 ק"מ מדרום לעיר, ונמצאת מחוץ להשפעת צל הגשם של הרי אולימפיק, ועל כן זוכה למשקעים ממוצעים של 1,300 מ"מ בשנה. העיר ברמרטון, הממוקמת במרחק של 24 ק"מ ממערב למרכז העיר סיאטל, בצד השני של מפרץ פיוג'יט, מקבלת 1,430 מ"מ של משקעים בשנה.
אחד היוצאים מן הכלל למוניטין של סיאטל כמיקום לח מתרחש בשנים בהן מתרחשת תופעת אל ניניו, כאשר מערכות מזג אוויר ימיות נפרסות עד דרום קליפורניה, מה שמביא לכך שפחות מהמשקעים הרגילים ירדו באזור מפרץ פיוג'יט.[19] מכיוון שהמים באזור מגיעים מהשלג שנמס בהרים במהלך חודשי הקיץ היבשים, חורפי אל ניניו עשויים, בנוסף ליצירת תנאי סקי פגומים, לגרום לקיצוב מים, ולמחסור בכוח הידרואלקטרי בקיץ שלאחר מכן.[20]
מרכז העיר סיאטל, נהנה בממוצע מ 71 ימים שטופי שמש בשנה, רובם מתרחשים בין מאי לספטמבר[21]
שמי העיר מעוננים לרוב, וימים בהירים מתרחשים לעיתים רחוקות. כתוצאה מקו הרוחב של העיר, היא חווה הבדל מתון בטמפרטורות בשעות היום בין הקיץ לחורף, אם כי אינה כפופה לקיצוניות כמו ערים צפוניות נוספות.[22] אזור סיאטל הוא האזור המעונן ביותר של ארצות הברית, בין השאר בשל סערות ותנועה תכופה של שקעים ברומטריים, המגיעים מאוקיינוס השקט הסמוך. סיאטל מעוננת במהלך 201 ימים בשנה, ומעוננת חלקית במהלך 93 ימים נוספים.[23] נתוני מזג אוויר ואקלים רשמיים נאספים בשדה התעופה הבינלאומי סיאטל - טקומה, הממוקם במרחק של כ - 19 ק"מ דרומית למרכז העיר, הוא נמצא בגובה גבוה יותר, וכן מתעד יותר ימים מעוננים, כמו גם פחות ימים מעוננים חלקית לכל שנה.[23]
אזור התכנסות הרוחות של מפרץ פיוג'יט הוא מאפיין חשוב במזג האוויר של סיאטל. באזור ההתכנסות, אוויר שמגיע מהצפון פוגש אוויר הזורם מדרום. שני זרמי האוויר מקורם באוקיינוס השקט; זרימת האוויר מפוצלת על ידי הרי אולימפיק ממערב לסיאטל, ואז מתאחדים במזרח. כאשר זרמי האוויר נפגשים, הם נאלצים לזרום כלפי מעלה, וכתוצאה מכך נוצרת זרימת אוויר בכיוון האנכי.[26] סופות רעמים הנגרמות מפעילות זו הן בדרך כלל חלשות, ויכולות להתרחש הן מצפון, והן מדרום לעיר, אך בסיאטל עצמה נדירים הימים בהם העיר מקבלת יותר מרעמים וממטרי ברד קטנים. סערת הרוחות בערב חנוכה בדצמבר 2006 (Hanukkah Eve windstorm of 2006, אנ'), הייתה חריגה, והיא הביאה גשם כבד ורוחות בעוצמה של עד 111 קמ"ש, אירוע שלא נגרם על ידי אזור ההתכנסות של מפרץ פיוג'יט, והיה נפוץ ברחבי צפון מערב האוקיינוס השקט. בדצמבר 2007, סערת רוח חזקה הביאה לרוחות עוצמתיות, הוריקן וגשם כבד, מה שהוביל ל - 5 הרוגים.[27][28]
בהיותה עיר חוף, סיאטל עשויה לחוות השפעות משמעותיות מעליית מפלס פני הים. הים עלה ב 15 ס"מ במאה השנים האחרונות, וצפוי לעלות בעוד 71 ס"מ עד שנת 2100, ו - 120 ס"מ עד שנת 2150. צפוי כי בשלב זה השיטפונות יהיו תכופים יותר, מה שיהווה בעיה, כאשר אירועי גאות קיצונית נעשים שכיחים יותר.[29]
הטמפרטורה בעיר עלתה לרוב בהתמדה, ומגמה זו צפויה להימשך עקב התחממות אנתרופוגנית. עד סוף המאה, צפוי כי יהיו בממוצע כשבועיים בשנה עם ימים בהם הטמפ' תעמוד על 32 מ"צ.[29]
^"3 Concept and classification". Global ecological zoning for the global forest resources assessment 2000. Rome: UN Food and Agriculture Organization. Forestry Department. 2001. נבדק ב-30 בדצמבר 2011. {{cite book}}: (עזרה)
.jpeg)
