לינגואה פרנקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק בכינוי לשפה שאינה שפת אם. אם התכוונתם לכתב עת אקדמי, ראו לינגואה פרנקה (כתב עת).

לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא שפה שאינה שפת האם של דובריה, ואלה משתמשים בה כמגשרת בין דוברי שפות שונות, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות. כאשר נפגשים שני אנשים שאינם מדברים אותה שפה והם צריכים לקיים דו-שיח ביניהם, הם ישתמשו בשפה המוכרת לשניהם, ובדרך כלל תהיה זו שפה של עם דומיננטי באזור או בתרבות שהם חיים בה. פעמים רבות משפיעה הלינגואה פרנקה על השפות המקומיות, גם באוצר המילים וגם בדקדוק; כך למשל חדרו יסודות מן היוונית, שהייתה הלינגואה פרנקה במזרח התיכון בתקופת חז"ל, לתוך לשון חז"ל.

המונח "לינגואה פרנקה" הוא באיטלקית ומשמעותו "שפת הפרנקים"; המילה "פרנקים" מתייחסת לעמים האירופאים כפי שכונו בפי הערבים. השפה הראשונה שנקראה "לינגואה פרנקה" הייתה איטלקית מעורבת במילים מטורקית, פרסית, צרפתית, יוונית וערבית, ששימשה כשפת תקשורת דיפלומטית במזרח התיכון. אחר כך הורחב בבלשנות השימוש במונח "לינגואה פרנקה" לכל שפה המשמשת לתקשורת בין דוברים משפות שונות. כיום ברוב המדינות החדשות באפריקה משתמשים באנגלית, בפורטוגזית או בצרפתית כלינגואה פרנקה, כירושה קולוניאלית ובמטרה להתגבר על ריבוי שפות ודיאלקטים של קבוצות אתניות שונות.

מכתב באכדית ממכתבי אל-עמארנה

בתקופות שונות ובמקומות שונים שפות רבות ששימשו כלינגואה פרנקה, למשל:


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A7%D7%94