נטורופתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נטורופתיה היא שיטת ריפוי אלטרנטיבית. חסידיה מאמינים כי אפשר לרפא את האדם על ידי עידוד מנגנוני הריפוי הטבעיים של הגוף ועיצוב דרך חיים בריאה יותר, בהתבסס על תזונה, צמחי מרפא, שמנים אתריים, פעילות גופנית ועוד. בנטורופתיה עושים שימוש בידע ממקורות שונים ובהם רפואה מסורתית, וטוענים לחשיבות גדולה לקשר שבין הגוף לנפש. נטורופתים רבים דוחים חלק גדול מהמדע המודרני ומההנדסה הביו-רפואית[1][2]. בעולם הרפואי והמדעי חלוקים בנוגע למידת היעילות של השיטה.

המונח "נטורופתיה" מגיע מיוונית ומלטינית, ומשמעותו המילולית היא "מחלה טבעית"‏[3]. הנטורופתיה המודרנית התפתחה מ"תנועת הריפוי הטבעית" של אירופה‏[4][5]. המושג נטבע ב-1895 על ידי John Scheel ונעשה פופולארי על ידי Benedict Lust, "אבי הנטורופתיה של ארצות הברית"‏[6], אשר התחיל בסביבות 1970, שנים אשר בהם החלה התעניינות בארצות הברית ובקנדה יחד עם תנועות בריאות הוליסטיות[6][7]. כיום משתמשים בנטורופתיה בעיקר בארצות הברית ובקנדה‏[8]. יש שוני גדול בתחום אשר בו עוסק המקצוע בין רשויות שונות, ונטורופתים ברשויות לא מוסדרות יכולים להשתמש בכינוי "דוקטור לנטורופתיה" ובתארים אחרים ללא קשר לרמת הכשרתם‏[9].

נטורופתיה כוללת מודלים שונים של טיפול, עם דרגות שונות של קבלה על ידי הקהילה המדעית הרגילה; טיפולים אלה נעים מטיפולים רגילים של רפואה מבוססת ראיות ועד להומאופתיה ושיטות פסבדו-מדעיות אחרות.

ישנם דברים בסיסיים במתודולוגיה ובהשקפת העולם של נטורופתיה, אשר מתנגשים עם הפרדיגמה של רפואה מבוססת ראיות[10]. נטורופתים רבים מתנגדים לחיסונים‏[11]. לפי החברה האמריקנית לסרטן, "העובדות המדעיות אינן תומכות בטענות שרפואה על בסיס נטורופתיה יכולה לרפא סרטן או מחלה אחרת כלשהי, זאת משום שלמעשה אין שום מחקר על נטורופתיה כשיטה מלאה שאי-פעם פורסם‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המונח "נטורופתיה" טבע בשנת 1895 ד"ר ג'ון שיל מניו יורק, כנגזרת של המילה "Nature"- טבע. הנטורופתיה גדלה מתוך זרמי רפואה משלימה במאה ה-18 וה-19, אבל עקבות לשורשי הפילוסופיה של הרפואה הטבעית נמצאות עוד בבית הספר לרפואה של היפוקרטס שנחשב ל"אבי הרפואה המערבית". היפוקרטס האמין כי בטבע עצמו קיים הריפוי וכי שם יש לחפש את המזור. המושג "Vis Medicatrix Naturae" - "הכוח המרפא של הטבע" הורה על יכולתו של הגוף לרפא את עצמו. שיטתו מתבטאת באמרתו הידועה: " היו מזונותך לתרופותיך ותרופותיך למזונותך".

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמונה בבסיסה של הנטורופתיה היא כי גוף האדם מסוגל לרפא את עצמו, ולכן הנטורופת משמש רק כמסייע לגוף לרפא את עצמו בדרכים עדינות. כשאדם נקלע למצב מחלה שלגוף קשה להתגבר עליה, הנטורופת מסייע לאותו אדם להתגבר על המחלה על ידי הסרת המכשולים כגון זיהום חיצוני, מזון לא בריא, חוסר פעילות גופנית וכדומה. הנטורופת אינו עוסק בדיכוי התסמינים - תפקידו הוא לסייע בעיצוב דרך חיים בריאה יותר. הכלים בהם משתמש הנטורופת בסיוע לריפוי הגוף הם שיפור התזונה, טיפול בצמחי מרפא, תוספי מזון ושמנים אתריים, פעילות גופנית, טכניקות מגע וטיפול בצד הרגשי על ידי טכניקות שונות, לעתים גם בשילוב הומאופתיה והידרותרפיה.

העוסקים בשיטה טוענים, בין השאר, למניעת מחלות כרוניות הנפוצות במיוחד בחברות מודרניות, כגון סוכרת, מחלות לב, תשישות כרונית, אסטמה, השמנת יתר, אלרגיות ועוד.

העדר הבסיס העובדתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לנטורופתיה אין בסיס מדעי הולם על פי שיטת מחקר של רפואה מבוססת ראיות[10]. חברי הקהילה הרפואית הראו התנגדות ביקורתית לנטורופתיה‏[12]. נטורופתים מסורתיים שנסקרו באוסטרליה ראו ברפואה מבוססת ראיות כהתקפה על אמונתם בויטליזם ובעקרונות הוליסטיים.‏[10] הם תמכו בשלמות הקיימת, לדעתם, ברפואה הטבעית‏[10]. בסקר באוסטרליה נמצאו בעיות אצל מרפאים טבעיים בהבנה של מושגים ברפואה מבוססת ראיות וביישומם‏[10]. אם נטורופתים יציעו סיבות שניתן לבודקן במצבים ספציפיים, יגבר הידע המדעי לגבי המנגנונים שיכולים להיות בשיטות נטורופתיות, וישופרו מודלים שלהם.‏[12]. כמה רופאים נטורופתים החלו לתרום למחקר ולאימוץ עקרונות מדעיים לפעילות קלינית‏[13].

נטורופתיה מבוקרת על שום השענותה והתחברותה עם סוגים אחרים של רפואה אלטרנטיבית, שאינם מוכחים, או מופרכים ושנמצאים במחלקות, ובנוסף היא מבוקרת על שום התבססותה על ויטליזם[14]. כמו בכל מקצוע רפואי, קיימת סכנה של אבחון שגוי, וסיכון זה יכול להיות מופחת בהתאם לרמת ההכשרה‏[7]. ישנם טיפולים נטורופתים אשר מוצעים על ידי נטורופתים מסורתיים כמו הומיאופתיה, רולפינג, ואירידולוגיה, כאשר ישנה הסכמה רחבה לגביהם שהם פסבדו-מדע, או הונאה‏[15][16][17].

שיטות "טבעיות" וכימיקלים אינם בהכרח בטוחים יותר או יעילים יותר לעומת דברים "מלאכותיים" או סינתטיים. כל טיפול אשר יכול להשפיע, עשוי גם ליצור תופעות לוואי שליליות‏[1][18][19][20].

סטפן ברט (Stephen Barrett) מעמותה אמריקנית נגד הונאות והתחזויות ברפואה, הצהיר שנטורופתיה היא "פשטנית והמטפלים שבה מלאים בהונאות ורמאויות"‏[20]. "מטפלים בשיטות רפואה לא מדעיות, כולל נטורופתים, משתמשים בשיטות שאינן מדעיות ומוליכים שולל באופן ציבורי את אלה אשר אין להם ידע רפואי עמוק ושצריכים להסתמך על הבטחות המטפלים. הרמאות הזאת לא רק שמזיקה לאנשים, היא חותרת תחת היכולת לערוך מחקרים מדעיים, והמדענים צריכים להתנגד לה", אמר William T. Jarvis‏[21].

במאמר של Kimball Cו Atwood IV בכתב העת Medscape General Medicine נכתב: "הרופאים הנטורופתים טוענים כעת להיות הדרג הראשון של הרופאים המומחים משום שהם עוסקים גם ברפואה "קונבנציונאלית" וגם ברפואה "טבעית". אבל ההכשרה שלהם מסתכמת בקטעים קטנים ממה שרופאים רגילים עוברים כדי להיות בדרג המטפל הראשון". יתר על כן בדיקה של הספרות של הנטורופתים, מגלה שהיא מלאה בפסבדו-מדע ובשיטות אשר אינן יעילות, אינן אתיות ושעשויות להיות מסוכנות‏[22]. במאמר אחר כותב Atwood, כי רופאים אשר מחשיבים נטורופתים כעמיתים שלהם, מוצאים את עצמם בצורה כזו מתנגדים לאתיקה ולמוסר הבסיסיים של רפואה מודרנית. אם אין הם קובעים שהנטורופתים "מטפלים לא מדעיים", אז למושגים האלה אין ערך"‏[23].

השכלה והסמכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לימודי הנטורופתיה נמשכים 4 שנים[דרוש מקור] ובסופם מקבלים תעודת הסמכה מטעם המוסד בו נלמד המקצוע. הלימודים כוללים מבוא בסיסי לרפואה הקונבנציונאלית, הרוקחות, והפסיכולוגיה, ובהדרגה עוברים לשיטות טיפול נטורופתיות, הרבליסטיות ומכניות, לצד מבואות לתחומים נושקים (כגון רפואה הודית, רפואה סינית, רפלקסולוגיה, ועוד).

מקצוע הנטורופתיה אינו התמחות רפואית ועל כן אינו נלמד במסגרת פקולטות לרפואה קונבנציונאלית, ואף אינו מעוגן בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות. על כן לא קיימת הסדרה רשמית לגבי הרקע המקצועי או האקדמי הנדרש או הראוי כביכול לעוסקים בו. כך נוצר מצב בו כל אדם הגר בישראל ומעוניין בכך, יכול לכנות עצמו "נטורופת" ולעסוק במקצוע, גם אם לא רכש כל השכלה מוכרת בנושא, או בכלל, וכן כל מוסד לימודים (אקדמי מוכר ושאינו), יכול להעניק תעודת "נטורופת").

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם הרפואי והמדעי חלוקים בנוגע למידת היעילות של הנטורופתיה. קיימת ביקורת כלפי הנטורופתים על שאינם מבצעים מחקרים קפדניים, אינם אוספים נתונים באופן רציף, ואינם מבצעים מחקרי בטיחות מספקים. הנטורופתים, מצידם, טוענים למחסור בתקציבי מחקר כסיבה העיקרית למחסור במחקרים תומכים, ומציגים ממצאים התומכים ביעילות השיטה. המבקרים רואים בממצאים אלו ראיות אנקדוטליות ותו לא. ביקורת מושמעת גם על כך שחלק מהנטורופתים מתנגדים למתן חיסונים, וכן על השימוש של חלק מהמטפלים בטכניקות הנחשבות לפסבדו מדע, כמו הומאופתיה, טיפול בפרחי באך, רולפינג ועוד.‏[2]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Naturopathic Medicine. American Cancer Society (November 1, 2008). אוחסן מהמקור ב־2010-11-30. אוחזר ב־2010-11-20.
  2. ^ 2.0 2.1 Beyersteine, Barry L.; Susan Downie. Naturopathy: a critical analysis. אוחזר ב־2009-03-21.
  3. ^ Naturopathy: An Introduction. National Center for Complementary and Alternative Medicine, National Institutes of Health, United States Department of Health and Human Services (March 2012). אוחזר ב־2013-03-16.
  4. ^ Brown, P.S. (April 1, 1988). "Nineteenth-century American health reformers and the early nature cure movement in Britain". Medical History 32 (2): 174–194. PMID 3287059. 
  5. ^ Langley, Stephen. History of Naturopathy. College of Naturopathic Medicine website.
  6. ^ 6.0 6.1 Baer, Hans A. (September 2001). "The sociopolitical status of U.S. naturopathy at the dawn of the 21st century". Medical Anthropology Quarterly 15 (3): 329–46. doi:10.1525/maq.2001.15.3.329. PMID 11693035. 
  7. ^ 7.0 7.1 Naturopathic Medicine. Gale (2005).
  8. ^ "A study of costs and length of stay of inpatient naturopathy – evidence from Germany" (May 2011). Complementary Therapies in Clinical Practice 17 (2): 90-5. doi:10.1016/j.ctcp.2010.09.001. PMID 21457898. 
  9. ^ Iowa Board of Medicine (February 7, 2002). A Policy Statement on Naturopathy. Iowa Department of Public Health, State of Iowa. אוחזר ב־2013-09-01.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 "Evidence-based medicine and naturopathy" (April 2006). Journal of Alternative and Complementary Medicine 12 (3): 323–8. doi:10.1089/acm.2006.12.323. PMID 16646733. 
  11. ^ Edzard Ernst (2001). "Rise in popularity of complementary and alternative medicine: reasons and consequences for vaccination". Vaccine 20 (Suppl. 1, 5th European Conference on Vaccinology: A Safe Future with Vaccination): S90–3. doi:10.1016/S0264-410X(01)00290-0. PMID 11587822. 
  12. ^ 12.0 12.1 Beck, T. (February 2001). "Zu den grundlagen von naturheilverfahren und komplementärmedizin" (בGerman). Forsch Komplementärmed Klass Naturheilkd [Research in Complementary Medicine] 8 (1): 24-32. doi:10.1159/000057191. PMID 11340311.  Abstract in English.
  13. ^ "Naturopathy" (January 2002). Medical Clinics of North America 86 (1): 173–84. doi:10.1016/S0025-7125(03)00079-8. PMID 11795088. 
  14. ^ McKnight, Peter (March 7, 2009). "Naturopathy's main article of faith cannot be validated; Reliance on vital forces leaves its practises based on beliefs without scientific backing", p. C5. אוחזר ב־ 2009-03-21. (הקישור אינו פעיל, {{{1}}})
  15. ^ National Science Board (January 15, 2002). Chapter 7 Science and Technology: Public Attitudes and Public Understanding, Section: Belief in Alternative Medicine. Science and Engineering Indicators - 2002. Division of Science Resources Statistics, National Science Foundation.
  16. ^ Wahlberg, Ayo (December 2007). "A quackery with a difference—new medical pluralism and the problem of 'dangerous practitioners' in the United Kingdom". Social Science & Medicine 65 (11): 2307–16. doi:10.1016/j.socscimed.2007.07.024. PMID 17719708. 
  17. ^ Barrett, Stephen (March 28, 2008). Iridology is Nonsense. QuackWatch. אוחזר ב־2013-09-08.
  18. ^ Carroll, Robert (November 26, 2012). Natural. The Skeptic's Dictionary. אוחזר ב־2013-09-08.
  19. ^ NCAHF Position Paper on Over the Counter Herbal Remedies (1995). National Council Against Health Fraud (1995). אוחזר ב־2009-04-17.
  20. ^ 20.0 20.1 Barrett, Stephen (December 23, 2003). A close look at naturopathy. QuackWatch. אוחסן מהמקור ב־2011-04-06. אוחזר ב־2010-11-20.
  21. ^ "Quackery: A national scandal" (August 1992). Clinical chemistry 38 (8B Pt 2): 1574–86. PMID 1643742. 
  22. ^ Atwood IV, KImball C. (2003). "Naturopathy: A critical appraisal". Medscape General Medicine 5 (4). PMID 14745386. תבנית:Registration required
  23. ^ Atwood IV, Kimball. C. (March 26, 2004). "Naturopathy, pseudoscience, and medicine: Myths and fallacies vs truth". Medscape General Medicine 6 (1). PMID 15208545.