נענע
ערך זה עוסק בצמח בשם נענע. אם התכוונתם לפירושונים אחרים לשם נענע, ראו נענע (פירושונים).
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | צינוראים (Lamiales) |
| משפחה: | שפתניים |
| סוג: | נענע |
| שם מדעי | |
נַעְנַע (גם נַעֲנָה; בערבית: נַעְנַע, נַעְנַאע; שם מדעי: Mentha) הוא סוג במשפחת השפתניים, הכולל 30 מינים שונים, מתוכם ארבעה הגדלים בר בישראל. הנענע היא צמח רב-שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר. ישנם מינים עם עלים חלקים ואחרים שעליהם מכוסים שערות. הצמח מתרבה גם באמצעות רבייה וגטטיבית, על ידי שלוחות על-קרקעיות ותת-קרקעיות.
בשפה העממית בישראל, נוהגים לכנות את המין נענע חריפה (peppermint) מנתה, ואילו משתמשים בשם נענע עבור המינים הנפוצים בעלי הטעם העדין יותר. טעמה של המנתה עז יותר, בשל אחוז המנתול הגבוה יחסית המגביר את חריפותה.
תוכן עניינים |
מנתול [עריכה]
על העלים נמצאות בלוטות המכילות שמן ריחני, המכיל את החומר מנתול, המשמש ברפואה (בעיקר ברפואת השיניים), בארומתרפיה וכתבלין למזון - בעיקר בתעשיית התה והמשקאות, אם כי במטבח הבריטי משמשת המנתה גם לתיבול תבשילי בשר כבש וכקרם מילוי לשוקולד (כגון מוצרי אפטר אייט).
מולקולת המנתול, פועלת על קצות תאים רגישים לטמפרטורה ומגבירה את רגישותם לקור. זוהי מולקולה קטנה מסיסה בשומן (הידרופובית) כך שהיא יכולה לחדור דרך שכבת האפיתל של הלוע ולהגיע אל העצבים האחראים לתחושת החום והקור. אכילת מנתה או נענע בפה סגור לא תגרום תחושת "רעננות" אבל הקירור הקל שגורמת שאיפת אוויר לאחר שהמנתול יפעל על קצות העצבים יגרום תחושת קור חזקה.
נענע כצמח מרפא [עריכה]
ברפואה העממית מקובל שימוש בחליטה של עלי נענע לטיפול בבחילות, קלקול קיבה, גזים, התקררות, חום וכאבי ראש.
מיני נענע בארץ ישראל [עריכה]
בישראל גדלים בר המינים הבאים, בבתי גידול לחים:
- נענת הכדורים (Mentha pulegium)
- נענת המים (M. aquatica)
- נענע ריחנית (M. suaveolens)
- נענע משובלת (M. longifolia)
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- נענע - אגדות ומידע מפורט מתוך האתר טיולים בארץ מגדיר צמחים
- חריף - מה חריף לנו ואיפה חריף לנו.