נענע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערך זה עוסק בצמח בשם נענע. אם התכוונתם לפירושונים אחרים לשם נענע, ראו נענע (פירושונים).

נענע

מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	צינוראים (Lamiales)
משפחה:	שפתניים
סוג:	נענע
שם מדעי
Mentha

דוכן נענע בשוק

נַעְנַע (גם נַעֲנָה; בערבית: נַעְנַע, נַעְנַאע; שם מדעי: Mentha) הוא סוג במשפחת השפתניים, הכולל 30 מינים שונים, מתוכם ארבעה הגדלים בר בישראל.

הנענע היא צמח רב-שנתי הפורח בחודשים יוני-אוקטובר. ישנם מינים עם עלים חלקים ואחרים שעליהם מכוסים שערות. הצמח מתרבה גם באמצעות רבייה וגטטיבית, על ידי שלוחות על-קרקעיות ותת-קרקעיות.

על העלים נמצאות בלוטות המכילות שמן ריחני, המכיל את החומר מנתול, המשמש ברפואה (בעיקר ברפואת השיניים), בארומתרפיה וכתבלין למזון - בעיקר בתעשיית התה והמשקאות, אם כי במטבח הבריטי משמשת המנתה גם לתיבול תבשילי בשר כבש וכקרם מילוי לשוקולד. מולקולת המנתול, פועלת על קצות תאים רגישים לטמפרטורה ומגבירה את רגישותם לקור. זוהי מולקולה קטנה מסיסה בשומן (הידרופובית) כך שהיא יכולה לחדור דרך שכבת האפיתל של הלוע ולהגיע אל העצבים האחראים לתחושת החום והקור. אכילת מנטה או נענע בפה סגור לא תגרום תחושת "רעננות" אבל הקירור הקל שגורמת שאיפת אוויר לאחר שהמנתול יפעל על קצות העצבים יגרום תחושת קור חזקה.

ברפואה העממית מקובל שימוש בחליטה של עלי נענע לטיפול בבחילות, קלקול קיבה, גזים, התקררות, חום וכאבי ראש. בשפה העממית, בישראל, נוהגים לכנות את המין נענע חריפה (peppermint) מנטה, ואילו משתמשים בשם נענע עבור המינים הנפוצים בעלי הטעם העדין יותר. טעמה של המנטה עז יותר, בשל אחוז המנתול הגבוה יחסית המגביר את חריפותה.

בישראל גדלים בר המינים הבאים, בבתי גידול לחים: