נשות השאלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אישה עם שאל במאה שערים

נשות השָאלִים (מכונות גם כת השאלים וכן בכנוי הגנאי "נשות הטליבאן"‏[1]) הם כינויים לקבוצות נשים חרדיות בישראל, המתאפיינות בהתכסות בשאל, בגד עליון שמסווה את צורת הגוף, בעת יציאה מביתן, הן נוהגות לכסות בשאל גם את בנותיהן. לטענתן, זהו לבוש יהודי נשי קדום, שלבישתו מעוגנת במקורות הלכתיים. חלק מנשות הקבוצה אף עוטות רעלה. לפי אחד התומכים במנהג ישנן כ-10,000 נשים חרדיות הלובשות שאלים‏[2]. קבוצה אחת של נשים אלו נמצאת בירושלים (מכונה "כתר מלכות"). קבוצה שנייה, שמרכזה בבית שמש, התפרסמה עקב מעשי התעללות בילדים של אחת ממנהיגות הקבוצה, ברוריה קרן (כונתה בתקשורת "אמא טאליבן"). חלק מנשות הכת פוסעות ברחוב כשגם עיניהן מכוסות וילדיהן מוליכים אותן‏[3].

לבישת שאל ורעלה במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופות מסוימות היה כיסוי פנים מאפיין לבוש גאוגרפי. במשנה במסכת שבת מתוארים סוגי לבוש שונים שנחשבים ללבוש רגיל, ועל כן אין הם נחשבים למשא שאותו אסור להוציא בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים (מלאכת הוצאה מרשות לרשות). אחת הדוגמאות במשנה היא: "ערביות יוצאות רעולות", כלומר בארצות ערב, שם מקובל לצאת בלבוש רעלה, מותר לצאת כך גם בשבת‏[4]. במקום אחר מוזכר כי בנות ישראל שהתגוררו בעיירות כיסו את כל הפנים חוץ מעין אחת, אך בנות הכפרים לא נהגו כך‏[5].

נשות השאלים מביאות ראיה למנהג עטיית השאל מפרשנותן ללשון הרמב"ם‏[6] : "ואי זו היא דת יהודית: הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הן הדברים שאם עשתה אחת מהן עברה על דת יהודית. יוצאה לשוק או למבוי מפולש וראשה פרוע ואין עליה רדיד ככל הנשים..". עם זאת, יש המוכיחים‏[7] מהרמב"ם כי מדובר היה בדין התלוי בנוהג בכל מקום ואינו חובה על הכל: "מקומות שדרכן שלא תצא אישה בשוק בכופח שעל ראשה בלבד, עד שיהיה עליה רדיד החופה את כל גופה כמו טלית ותן לה בכלל הכסות, רדיד הפחות בכל הרדידין; ואם היה עשיר נותן לפי עושרו, כדי שתצא בו לבית האבל או לבית המשתה"[8].

פסק הבד"ץ של העדה החרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מנשות הקבוצה מעדיפות מנימוקי צניעות ללדת בביתן[9]. בשנת 2011 חברת הכת יולדה מסיבה זו על ידי אביה. התינוק שנולד היה פג ולמרות הסכנה שנשקפה לחייו היא סירבה לקחתו לטיפול בבית חולים. הוא ניצל בזכות התערבות חרדים שלקחו את התינוק לבית החולים כנגד רצון הוריו ועירבו את גורמי הרווחה‏[9]. בעקבות מקרה זה ומקרים נוספים פרסם הבד"ץ של העדה החרדית בירושלים מכתב גלוי שבו התריע מפני "קבוצת נשים שעקרו דעת תורה מישראל" ומונעות מילדיהן חינוך מסודר וטיפול רפואי מסודר‏[10]. הקריאה אינה מזכירה בפירוש את עניין השאלים.

לאחר פרסום המכתב אמר הרב בן-ציון מוצפי כי יש להפריד בין הקבוצה הרחבה של לובשות השאלים, שהוא מנהג טוב, לקבוצה מצומצמת של נשים היולדות בביתן תוך סכנת חיים, פועלות למען נישואים שלא על פי ההלכה ואינן שולחות את ילדיהן למסגרות חינוכיות מקובלות. לדבריו כנגד אלה יצא הבד"ץ‏[11].

כנגד הרב אהרון צבי רומפלר נטען כי הוא אחד ממנהיגי הקבוצה, למרות שהוא עצמו מכחיש זאת‏[12]. תומכיו מציינים את העובדה שאשתו ובנותיו אינן עוטות שאל. הרב רומפלר אמר בשיעור ששמע מפי רבני הבד"ץ שהכרוז אינו קשור אליו‏[13]. אתר בחדרי חרדים פרסם הקלטה של שיחה טלפונית שבה אמר הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית, שהכרוז אינו מכוון לרב רומפלר‏[14]. בהקלטות נוספות התירו רבנים נוספים של העדה הליכה עם שאלים בתנאים מסוימים‏[15].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם "טליבאן" מקורו בארגון פוליטי-צבאי מוסלמי ששלט באפגניסטן והנהיג בו אסלאם רדיקלי, שכלל, בין השאר לבישת בורקה אצל הנשים, לבוש המזכיר את לבושן של נשות קבוצה זו.
  2. ^ כך לפי דברי הרב אברהם זאיית, בכתבה נתון מדהים נחשף: 10,000 נשים בארץ לובשות 'שאלים' באתר כיכר השבת
  3. ^ שרי מקובר-בליקובנשות הרעלה, באתר nrg‏, 18 בינואר 2008
  4. ^ משנה, מסכת שבת, פרק ו', משנה ו'. למעשה מסיקה הגמרא כי מצד הלכות הוצאת מרשות לרשות מותר לצאת בלבוש הרעלה גם במקומות אחרים, אלא שדיבר הכתוב בהווה.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ', עמוד א'.
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק כ"ד, הלכה י"ב.
  7. ^ פרישה בטור אבן העזר סימן קט"ו ס"ק ט, וראו שם פירוש נוסף, לפיו מדובר בחובה רק במקום שאין כיפה על הראש (או בגד אחר המיוחד לנשים נשואות)
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק י"ג, הלכה י"ג.
  9. ^ 9.0 9.1 חיים שקדי, ‏'כת השאלים' לשפל חדש: אבות מיילדים את בנותיהם, באתר כיכר השבת, 13 בנובמבר 2011
  10. ^ בחדרי חרדים
  11. ^ הגרב"צ מוצפי בעד השאלים: "זורים חול בעיני הציבור" באתר בחדרי חרדים
  12. ^ יקי אדמקר, 'כת השאלים' למשטרה: "מאיימים על חיינו", באתר בחדרי חרדים, 26 בנובמבר 2011
  13. ^ המנהיג המותקף מגיב לראשונה: "מי שנלחם בנו זה הסיטרא אחרא" • בלעדי באתר בחדרי חרדים
  14. ^ יקי אדמקר, "הנלחם ברב רומפלר - מושחת" • הקלטה בלעדית ", באתר בחדרי חרדים, 2011
  15. ^ יקי אדמקר, "המו"צים למטלפן: "שאל? אין בעיה" • ההקלטות ", באתר בחדרי חרדים, 2011