משה שטרנבוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה שטרנבוך
Rmoshesternboc.JPG
הרב משה שטרנבוך עם בנו אשר
תאריך לידה כ"ד בשבט תרפ"ו
תאריך לידה לועזי 8 בפברואר 1926 (בן 88)
מקום פעילות ירושלים ישראל
חיבוריו מועדים וזמנים, תשובות והנהגות ועוד

הרב משה שטרנבוך (נולד בכ"ד בשבט תרפ"ו, 8 בפברואר 1926) הוא ראב"ד העדה החרדית בירושלים ופוסק הלכה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלונדון לאשר ודבורה שטרנבוך, בתו של הרב שלמה זלמן פינס, מחבר ספר פנס שלמה. מצאצאי הגר"א. הרב אלחנן וסרמן התארח בבית הוריו בקביעות ודמותו והשקפותיו השפיעו רבות על משה. בהיותו בן תשע התייתם מאביו. בנעוריו למד אצל הרב משה שניידר בלונדון ובישיבת חברון בירושלים. בתקופת לימודיו בירושלים התקרב אל הרב יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק ולרב דב בריש וידנפלד מטשעבין (שלימים העניק הסכמה לספרו "מועדים וזמנים"). האדמו"ר מגור הרב ישראל אלתר למד עמו מדי יום שישי בחברותא והרב שטרנבוך אף סעד לעתים על שולחנו בשבתות‏[1].

בגיל 27 התארס עם יפה, בתו של התעשיין יעקב שכטר, ממקורבי החזון איש, שאף היה השדכן. לאחר נישואיו התגורר בירושלים וכיהן כראש ישיבת המתמידים. לאחר מכן התגורר כעשרים שנה בסמוך לישיבת פוניבז' בבני ברק. בתקופה זו חיבר את סדרת הספרים "מועדים וזמנים" וספרים נוספים ועמד בראש כולל וקהילה בראש העין. אחר כך היגר לדרום אפריקה ושימש כרבה של קהילה חרדית ביוהנסבורג. כיום מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים, שם הקים מרכז תורני על שם הגר"א הכולל בית מדרש ובית כנסת.

בשנת תשמ"ט (1989), עם פטירת רבה של העדה החרדית הרב יצחק יעקב וייס, מונה הרב שטרנבוך לכהן כסגן נשיא וחבר בית הדין של העדה החרדית. מאז שנת תשס"ג (2003) הוא מכהן כראש בית הדין.

החל משנת תשנ"ב החל לפרסם את תשובותיו ההלכתיות בשו"ת "תשובות והנהגות" (שישה חלקים).

בסיון תשע"ג פתח ישיבה בראשותו בשכונת רמות בירושלים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו, הרב אליהו שטרנבוך, מכהן כראב"ד קהילת 'מחזיקי הדת' באנטוורפן שבבלגיה. אח נוסף, הרב דב, כיהן כמנהל סמינר גייטסהד לבנות. אחות נשואה לרב דוד סולובייצ'יק; עוד אחות (רחל) נשואה לרב חנוך ארנטרוי (לשעבר ראב"ד בבית הדין הרבני בלונדון).

יש לו חמישה ילדים, בהם הרב אפרים זלמן, ר"מ בישיבתו ברמות ומחבר ספר "יששכר וזבולון". הרב יששכר שרייבר, המשמש כראש כולל, הוא חתנו.

השקפתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשאר אנשי העדה החרדית, הרב שטרנבוך מתנגד בחריפות לציונות. לאחר שהוציא הרב מנחם מנדל כשר את הספר קול התור מרבי הלל משקלוב בצירוף פרשנות שלפיה הגר"א תמך בכיבוש הארץ וראה בהקמת מדינה אתחלתא דגאולה, יצא הרב שטרנבוך במאמר ארוך לדחות זאת בתוקף‏[2].

הוא אינו שולל את חשיבותה של העלייה לארץ ישראל, אך מדגיש שיש להקפיד בה שבעתיים על שמירת מצוות התורה, וממליץ לברר קודם לכן שיש אפשרות להסתדר בה מבחינה כלכלית ורוחנית. הוא מוסיף בשם אביו, שעדיף להתגורר בחו"ל ולחלום על ארץ ישראל, מאשר להתגורר בארץ ישראל ולחלום על חו"ל‏[3].

הרב שטרנבוך פועל נגד גיורים שבהם המתגיירים אינם מתכוונים לשמור תורה ומצוות ברצינות‏[4].

בפרשת הקברים במתחם גולנבנציץ בבית שמש בלט בין המתירים את החפירה במקום, בניגוד לדעת אתרא קדישא וגאב"ד העדה החרדית הרב יצחק טוביה וויס.

על רקע כוונות ממשלת נתניהו השלישית לבטל את הפטור הגורף מגיוס לתלמידי ישיבות בהסדר תורתו אומנותו, כתב‏[5]:

על-פי הלכה אסור לגייס את בני התורה שהם צבא ד’, ובכל הדורות ציבור גדול מעם ישראל, שהם שבט לוי וכן כל אלו אשר קבלו על עצמם עול תורה, לא התגייסו והגינו על עם ישראל בתורתם, וכמבואר ברמב”ם [...] בצבא כאן מטמאין בתערובת ובתועבות ע”פ תורה, והנמצאים שם פיהם רגיל בכפירה וניבול פה, והאחראים שם מנסים להעביר על דת את הדתיים שנמצאים שם כידוע, והניסיון מוכיח שרבים פרקו שם כל עול וכוונתם ניכר שרצונם לקלקל החרדים מדתם ואמונתם [...] בעוד שבכל מדינות העולם מקובל שלומדי דת פטורים מגיוס [...] ואי אפשר לכוף אותנו על-זה אף בעונשים וריבוי קנסות, ואפילו יפגעו בנו ובטפינו לא יצליחו להעביר אותנו מדת תורתנו הקדושה.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מועדים וזמנים - תשעה כרכים, בנושא הלכות חגי ישראל ומועדיו
  • תשובות והנהגות - שישה כרכים של תשובות הלכתיות
  • טעם ודעת - שלושה כרכים על פרשיות התורה
  • חכמה ודעת - שני כרכים בסדרה נוספת על התורה
  • פשט ועיון - סדרת ספרים על מסכתות הש"ס
  • הגדה של פסח, מועדים וזמנים - עם חידושי הלכות וביאורים
  • דיני ומנהגי פורים משולש וערב פסח שחל בשבת
  • משנת המועדים - על חנוכה
  • דת והלכה - "ענייני הלכה מבעיות זמננו", ירושלים תש"ל
  • זבחי קודש - על מסכת זבחים
  • אורחות הבית- הלכות טהרה ודיני הבית היהודי
  • תורת המשפחה - דיני טהרה וחינוך הבנים
  • ההלכה במשפחה
  • בעיות הזמן (2 כרכים)
  • מצות שביעית כהלכה
  • סת"ם כהלכתן - דיני כתיבת ספרי תורה ומזוזות ועשיית תפילין
  • הדרך לתשובה - פירוש והערות על הלכות תשובה של הרמב"ם
  • קיצור דיני ריבית המצויים
  • ברכת החמה - דינים, הערות ומנהגים, בני-ברק תשמ"א
  • ערב פסח שחל בשבת ופורים משולש, בני-ברק
  • הלכות הגר"א ומנהגיו, ירושלים תשנ"ח
  • דע מה שתשיב - קובץ שיחות בענייני אמונה, השקפה, מוסר, חינוך ועוד, ירושלים תשמ"א
  • דעת ומחשבה - על הרמב"ם הלכות דעות והלכות עבודה זרה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יתד נאמן, מוסף שבת קודש, סוכות תשע"ב
  2. ^ תשובות והנהגות חלק ד' סימן שכח, עמ' תיא-תיט
  3. ^ תשובות והנהגות חלק א' סימן תתק, עמ' תקפז-תקפט, וחלק ד' סימן שכז, עמ' תז-תי
  4. ^ תשובות והנהגות חלק ה סימן רצה, ועוד
  5. ^ פורסם ב"המבשר" וב"הפלס" ובאתר האינטרנט "אידישע טעגליכע נייעס" בח' בניסן ולמחרת ב"המודיע" ובשבועון "העדה"