סחלביים
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | חד־פסיגיים |
| סדרה: | אספרגאים |
| משפחה: | סחלביים |
| שם מדעי | |
ערך זה עוסק במשפחת צמחים בעלי פרחים. אם התכוונתם למשקה, ראו סחלב (משקה).
סחלביים היא משפחת צמחים בסדרת האספרגאים. זוהי הגדולה במשפחות הצמחים - היא מונה מעל ל-800 סוגים וכ-25,000 מינים לפחות. מספר המינים המדויק אינו ידוע, עקב שיטות הסיווג השונות בעולם. כמו כן היא עשירה ומגוונת בפרחי הנוי שלה, הנחשבים כפרחים יקרים ומפוארים.
סחלבים נפוצים במיוחד באזורים טרופיים, אך ניתן למצוא סחלבים בטבע ברוב העולם. הם נחשבים לצמחים המורכבים ביותר במשפחת הצמחים. צורתם הייחודית של הפרחים הגדולים, צבעוניותם ואפשרות ההכלאה בין הסוגים נותנים ערך מסחרי מיוחד לסחלביים כצמחי נוי. קיימות מעל מאה אלף הכלאות של סחלבים.
תוכן עניינים |
תכונות ייחודיות [עריכה]
לסחלב מנגנונים מתוחכמים לשיתוף פעולה עם סביבתו. רוב הסחלבים הם אפיפיטים או מטפסים על צמחים אחרים, אך הם אינם טפילים. על מערכת השורשים שלהם גדלה פטריית מיקוריזה המספקת חומרי מזון לסחלב המתפתח. דרכי משיכת חרקים להאבקה הן מגוונות ומתוחכמות. במינים רבים, עלה העטיף התחתון של הפרח, השפית, משמש "משטח נחיתה" לחרקים המאביקים את הפרח ובחלקם היא מדמה צורה של חרק ניקבי. בחלק מהדבורניות יש לשפית צורת דבורה והפרח מדיף ריח של דבורה, דבר המושך דבורים זכרים אליו. לפרחי הסוג Bulbophyllum יש ריח של פגר רקוב שמושך אליו זבובים. למינים רבים של הסחלביים יש דורבן המושך עשים המגיעים לצוף שבתוך הדורבן עם לשונם הארוכה. אבקת הפרח שמורה בגושים הקרואים אבקיות והמחוברים לזנבון הדבוק לבלוטה המפרישה חומר דביק. הזנבון שבו האבקית מתנתק מהפרח ונדבק לחרקים המבקרים אותו. כשהחרק מבקר פרח אחר הוא מעביר את אבקת הפרח לשחלה שלו.
רבייה [עריכה]
זרעים [עריכה]
רביית סחלביים נעשית בעיקר על ידי זרעים. זרעי הסחלביים הם על-פי רוב כמעט מיקרוסקופיים, "זרעי אבק". תכונה זו מקנה להם כושר הפצה למרחק רב, אך גם מגבילה מאוד את קצב התפתחות הנבט. מכיוון שהזרעים חסרי חומר מזין (אנדוספרם), צמיחתם איטית והזמן שבו הזרע מתפתח לצמח בוגר יכול להגיע עד עשר שנים. כדי שהזרעים ינבטו ויתפתחו בטבע יש צורך בנוכחות הפטרייה שאיתה גדל הסחלב בסימביוזה. ריבוי מסחרי של זרעי סחלבים נעשה במעבדות על גבי מצע מעוקר של ג'ל הכולל חומרי מזון או על מצע של הפטרייה. בתרבות, משך הזמן לפרחים הראשונים הוא עד חמש שנים.
ריבוי וגטטיבי [עריכה]
סחלבים ניתנים לרבייה גם מחלקי צמח. סוגים מסוימים מצמיחים "קייקי" (צמח בת הנוצר מהבסיס), הניתן להפרדה מצמח האם אחרי שהוא מפתח שרשים ועלים. סוגים אחרים מצמיחים ייחורי אוויר עם שורשים בחיקי העלים, ואלו ניתנים להפרדה מצמח האם. השיטה המודרנית משתמשת בתאים מריסטמטיים, תאי גזע של הצמח, הנמצאים בראשי פקעי העלים. רקמה עם תאים אלו מוכנסת לכלים שבהם תמיסה של חומרי מזון, וממנה מתפתח צמח המועבר למצע גידול.
שימור [עריכה]
כל סחלבי הבר מוגנים מסחר בינלאומי במסגרת ה"Convention on the International Trade in Endangered Species of Wild Flora and Fauna) "CITES). הם נחשבים כמינים בסכנה או באיום במקומות הגידול הטבעי שלהם.
שימושים [עריכה]
השימוש העיקרי של הסחלב הוא כפרח נוי, באדמה או בזר. מרכיבי סחלב משולבים בבשמים.
וניל [עריכה]
פולי סחלב הוניל משמשים לתיבול, בעיקר לקינוחים. משתמשים בזרעים או במיצוי כהלי של הפול. במקור הווניל הוא ממקסיקו, אבל כיום מגדלים אותו בעיקר במדגסקר, בהודו ובסין. בגלל מחירו, בדרך כלל משתמשים בתמציות המכילות ונילין מלאכותי, המרכיב העיקרי של הווניל הטבעי, במקומו. הצרכן הגדול ביותר של הווניל הוא חברת קוקה קולה.
הסחלב [עריכה]
משקה הסחלֶב פופולרי במזרח התיכון. הוא עשוי מעמילן של פקעת הסחלב ובגלל מחירו הגבוה הוא מעורבב עם עמילן ממקורות אחרים ובמי ורדים. בעיר קרמאנמרש בדרום טורקיה מכינים אבקת סחלבים מיובשת מסוג "טיוברס" (tubers) הנקראת "מילד"(milled), המשמשת להכנת גלידה מסטיק טורקית הנקראת "דונדורמה".
סחלבי הבר בישראל [עריכה]
למרות מספרם הרב של מיני הסחלביים ברחבי העולם, המשפחה מיוצגת בישראל על ידי כשלושים מינים בלבד, כולם צמחים מוגנים. עם זאת, אפילו במספר כה קטן, למינים אלו יש מגוון עשיר של טיפוסים מורפולוגיים שונים ומנגנוני האבקה מתוחכמים. השמות המדעיים של מיני הסחלביים השתנו עם השנים. לאחר רביזיה פילוגנטית של הסוג סחלב (Orchis), הועברו מינים רבים מסוג זה אל הסוגים בן-סחלב (Anacamptis) וניאוטיניאה (Neotinea). למרות השינוי הסיסטמטי, השמות העבריים לא השתנו, דבר העלול ליצור בלבול. להלן רשימה מלאה ומעודכנת של הטקסונים הגדלים בר בישראל:
| שם מדעי עדכני (עפ"י http://www.theplantlist.org) | שם עברי | תמונה | |
|---|---|---|---|
| 1 | Anacamptis collina | סחלב השקיק | |
| 2 | Anacamptis coriophora | סחלב ריחני | |
| 3 | Anacamptis israelitica | סחלב מצויר | |
| 4 | Anacamptis laxiflora | סחלב הביצות | |
| 5 | Anacamptis morio syriaca | סחלב סורי | |
| 6 | Anacamptis papilionacea | סחלב פרפרני | |
| 7 | Anacamptis pyramidalis | בן-סחלב צריפי | |
| 8 | Anacamptis sancta | סחלב קדוש | |
| 9 | Cephalanthera longifolia | סחלבן החורש | |
| 10 | Dactylorhiza romana | אצבענית רומאית | |
| 11 | Epipactis helleborine | בן-חורש רחב-עלים | |
| 12 | Epipactis veratrifolia | בן-חורש גדול | |
| 13 | Himantoglossum galilaeum | רצועית הגליל | |
| 14 | Limodorum abortivum | שנק החורש | |
| 15 | Neotinea maculata | ניאוטיניאה תמימה | |
| 16 | Neotinea tridentata | סחלב שלוש-השיניים | |
| 17 | Ophrys apifera | דבורנית הדבורה | |
| 18 | Ophrys flavomarginata | דבורנית צהובת-שוליים | |
| 19 | Ophrys fuciflora bornmuelleri | דבורנית נאה | |
| 20 | Ophrys fuciflora fuciflora | דבורנית גדולה | |
| 21 | Ophrys fusca iricolor | דבורנית כחלחלה | |
| 22 | Ophrys lutea galilaea | דבורנית צהובה | |
| 23 | Ophrys omegaifera israelitica | דבורנית שחומה | |
| 24 | Ophrys scolopax rhodia | דבורנית דינסמור (1) | |
| 25 | Ophrys sphegodes mammosa | דבורנית הקטיפה | |
| 26 | Ophrys umbilicata umbilicata | דבורנית דינסמור (2) | |
| 27 | Orchis anatolica | סחלב אנטולי | |
| 28 | Orchis galilaea | סחלב הגליל | |
| 29 | Orchis italica | סחלב איטלקי | |
| 30 | Orchis punctulata | סחלב נקוד | |
| 31 | Platanthera holmboei | מרונית סרגלית | |
| 32 | Serapias orientalis levantina | שפתן מצוי |
לקריאה נוספת [עריכה]
- אמוץ דפני, הסחלבים בישראל, מסדה, 1981
- מייקל פולן, אהבה ושקרים - תחבולות והבטחות חושניות מסייעות לסחלבים לפתות חרקים, וגם בני אדם, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 136, ספטמבר 2009
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אנציקלופדיה עם תמונות סחלב (אלפי תמונות)
- סחלבי הבר של ישראל, באתר צמחיית ישראל ברשת
- סחלבי הבר של ישראל, אתר באנגלית עם שמות מדעיים עדכניים ופירוט של תתי-המינים השונים המצויים בישראל
- הוראות טיפול סחלב פנלופסיס בפורטל פרחים
- סחלב, באנציקלופדיה ynet