סלומון שווייגר
 מטיף לפי כתבי הבשורות ביוונית | |
| לידה |
30 בינואר 1551 נסיכות הוהנצולרן-הייגרלוך |
|---|---|
| פטירה |
21 ביוני 1622 (בגיל 71) נירנברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום קבורה |
St. Rochus Cemetery |
| פעילות בולטת |
כומר השגרירות ההבסבורגית באימפריה העות'מאנית תרגום ראשון של הקוראן לגרמנית |
| השכלה |
אוניברסיטת טיבינגן |
| עיסוק | איש דת, כותב ספרי מסעות |
| השקפה דתית |
לותרניזם |
  | |
סלומון שווייגר (בגרמנית: Salomon Schweigger[1]; 30 בינואר 1551 – 21 ביוני 1622) היה איש כנסייה ותאולוג לותרני גרמני ששהה שנים אחדות בקונסטנטינופול וביקר בארץ ישראל. פרסם ספר על מסעותיו באימפריה העות'מאנית – בחבלי הבלקן, בקונסטנטינופול ובמזרח התיכון, וכמו כן פרסם תרגום ראשון של הקוראן לגרמנית.
קורות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בנסיכות הוהנצולרן-הייגרלוך.[2] אביו, היינריך שווייגר (1526–1579), היה נוטריון ציבורי שכיהן כמפקח על בתי יתומים ונודע כקרטוגרף. סלומון שווייגר למד בבתי חינוך כנסייתים לותרנים בדוכסות וירטמברג, ומ-1572 למד תאולוגיה ופילולוגיה של השפות הקלאסיות באוניברסיטת טיבינגן.
ב-1576, אחרי שהוסמך לכמורה בגראץ, צורף למשלחת דיפלומטית ששיגר הקיסר ההבסבורגי רודולף השני לסולטאן העות'מאני מוראט השלישי. המשלחת נועדה בין היתר לקיים הידברות עם ראשי הכנסיות הנוצריות המזרחיות. ב-1578 החליף שווייגר את התאולוג סטפן גרלאך (Gerlach) בתפקיד כומר השגרירות ההבסבורגית בקונסטנטינופול, ומילא תפקיד זה עד 1581. אחד הנושאים שהעסיקו אותו היה הטיפול בנוצרים שנשבו לעבדות באימפריה העות'מאנית.
ב-1581 עזב את קונסטנטינופול וערך מסע במצרים, בארץ ישראל ובסוריה. הוא שהה מעט בירושלים ובדמשק וחזר לארצו בהפלגה דרך כרתים ובדרך היבשה מוונציה.
אחרי שובו שירת ככומר בקהילות אחדות בגרמניה, ומ-1605 ועד מותו ב-1622 פעל בנירנברג.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך שהותו במזרח ניהל סלומון שווייגר יומן מפורט שבו תיאר את מסעותיו ואת חוויותיו ומתוכו יצר את ספרו רב התפוצה – "תיאור מסעות חדש מגרמניה לקונסטנטינופול ולירושלים" (Ein Newe Reyßbeschreibung auß Teutschland nach Constantinopel und Jerusalem). הספר ראה אור לראשונה ב-1608 וחזר ונדפס פעמים אחדות במרוצת המאה ה-17. הספר גדוש איורים, רובם ככולם הדפסי עץ, שנוצרו לשם עיטור וללא קשר ישיר ואמין לדמויות ולמראות המוצגים בהם. טיטוס טובלר מציין בביבליוגרפיה של הספרות הגאוגרפית על ארץ ישראל ש"[האיורים בספרו של שווייגר] אינם ראויים במיוחד לשבח".[3] הספר לא תורגם לשפות אחרות.[4] פרקי מסעו של שווייגר במצרים, ארץ ישראל, ערב וסוריה נערכו בידי ההיסטוריון והפילולוג מרטין קרוסיוס (גר') (1526–1607).[5] פרקים אלה, שנכתבו בלטינית וביוונית, ראו אור עוד ב-1682, כשנה אחרי שובו של שווייגר מהמזרח.[6] שווייגר הזכיר בהם את היהודים בערים רמלה, שכם, ירושלים וצפת.[7]
סלומון שווייגר נודע כמי שחיבר את התרגום הראשון של הקוראן לגרמנית והוציאו לאור ב-1616 תחת הכותרת "הקוראן הטורקי: דת ואמונות טפלות".[8] התרגום, שעליו טרח עוד בשבתו במזרח, לא נעשה ישירות משפת המקור, אלא התבסס על גרסת תרגום לאיטלקית משנת 1547. התרגום של שווייגר נדפס במהדורות נוספות במהלך המאה ה-17.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איורים מתוך ספר מסעותיו
- מיכאל איש-שלום, "סאלומון שווייגר", בתוך: מסעי נוצרים לארץ ישראל, עם עובד ודביר, 1995, עמ' 26, 304
- יהושע בן-אריה ונעמי אלחסיד, "מספר הערות למפות ירושלים", בתוך: אמנון כהן (עורך): פרקים בתולדות ירושלים בראשית התקופה העות'מאנית, יד בן-צבי, תשל"ט; על מפת ירושלים בספרו של סלומון שווייגר בעמ' 138–141
- נתן שור, ספר העלייה לרגל לארץ ישראל, ירושלים, הוצאת אריאל, 1994, עמ' 83–84
- Salomon Schweigger, Ein newe Reyßbeschreibung auß Teutschland Nach Constantinopel und Jerusalem, Nürnberg: Lantzenberger, 1608 (בגרמנית)
- Wilhelm von Heyd, "Schweigger, Salomon", in: Allgemeine Deutsche Biographie (ADB) 33, Leipzig: Duncker & Humblot, 1891, pp. 339–340 (בגרמנית)
- Bernhard Ebneth, "Schweigger, Salomon", in: Neue Deutsche Biographie 24, 2010, pp. 45–46 (בגרמנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמו מאוית בכתובים בצורות נוספות: Schweickher, Schweigher, Sweikker, Schwigger ועוד
- ^ גדל בזולץ (Sulz am Neckar) שבדוכסות וירטמברג, אך לא נולד בה
- ^ Bibliographia geographica Palaestinae, 1867, pp. 81–82
- ^ לפי רריכט: Bibliotheca geographica Palaestinae, Berlin 1890, pp. 206–207
- ^ קרוסיוס (Krauss) היה חסידו של הרפורמטור פיליפ מלנכתון והוא שיזם את המגעים בין התאולוגים של טיבינגן לפטריארך היווני בקונסטנטינופול, שבכמה מהם השתתף שווייגר
- ^ מהדורת 1582; מהדורת 1586 נדפסה בנירנברג תחת הכותרת Hodoepoericon seu itinerarium S. Schweigkeri in Aegvptum, Palestinam, Arabiam atque Syriam
- ^ מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עם עובד ודביר, תשכ"ו, עמ' 304
- ^ Der Türken Alcoran,Religion und Aberglauben