ספורט מוטורי
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. ראו פירוט בדף השיחה. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. |
ספורט מוטורי, הוא שם כולל למגוון ענפי הספורט בהם נעשה שימוש ברכב ממונע. הספורט המוטורי כולל מרוצים, ותחרויות מיומנות שליטה ברכב. המרוצים הנפוצים ביותר הם מרוץ מכוניות, מרוץ אופנועים, קארטינג ומרוץ סירות. עובדי המסלול שדואגים לבטיחות ויעילות המרוצים הם המרשלים.
תוכן עניינים |
[עריכה] סיכונים
ספורט מוטורי עלול לעתים לסכן את המתחרים בו, עד כדי סכנת חיים. בתחילת המאה ה-20 היו תאונות קטלניות במרוצי מכוניות ואופנועים נפוצות ואירעו מדי שנה. החל משנות ה-60 של המאה ה-20 חלה עלייה במודעות לסכנות במרוצים וסדרות המרוץ הבכירות החלו ליישם תקנות המשפרות את בטיחות המתחרים. עם השנים הפכו אירועים טרגיים לנדירים עקב השיפורים במבנה כלי הרכב, בחליפות המגן ובמבנה מסלולי המרוץ.
בסדרות המרוץ הבכירות בעידן המודרני ניתן למנות לדוגמה את מרוץ סן מרינו של פורמולה 1 מ-1994 בו התנגש הנהג איירטון סנה הברזילאי בקיר בטון ונהרג. בשנת 2003 נהרג הרוכב היפני דג'ירו קאטו במסלול סוזוקה ביפן כתוצאה מהתנגשות בעמוד גשר מבטון בעת מרוצי אופנועי גרנד פרי. כתוצאה מתאונה זו נפסל מסלול זה לשימוש בעונות הבאות. בשנת 2010 נהרג הרוכב שויה טומיזאווה היפני כשאיבד שליטה באופנועו, נפל על המסלול ונדרס על ידי שני רוכבים עוקבים. באוקטובר 2011 נהרג נהג המרוצים הבריטי דן וולדון בתאונת שרשרת במרוץ אינדי 300 בלאס וגאס. מעל 12 כלי רכב היו מעורבים בתאונה הקטלנית, שבמהלכה עלו באש כמה מכוניות. כשבוע לאחר מכן נהרג רוכב האופנוע האיטלקי, מרקו סימונצ'לי, בתאונה שאירעה במהלך מירוץ מוטו GP במלזיה.
[עריכה] בישראל
נכון למרץ 2009, ספורט מוטורי אינו חוקי בישראל. עם זאת, בישראל מתקיימים מרוצים תוך העלמת עין מצד שלטונות החוק. בתחום מרוצי האופנועים נערכים בעיקר מרוצי שטח בקטגוריות אנדורו, סופרמוטו ומוטוקרוס. במקביל, נערכים מדי פעם מרוצי אספלט לקטנועי ואופנועי 50 סמ"ק. מרוצי ראלי נערכים בדרום ובצפון הארץ על סטנדרטים מקובלים בעולם אך בהסתר מרשויות החוק.
ב –21 ביולי 2009 אושרו בוועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת 4 תקנות מחוק הספורט המוטורי. התקנות אשר עודכנו כחלק מתהליך החקיקה הן בנושאים: רישיון נהיגה תחרותי, רישיון כלי תחרותי, ביטוח ומדריך ומאמן. נכון לספטמבר 2009 אושרו על ידי משרדי הממשלה 11 תקנות אך יש להצביע עליהן בוועדת החינוך. ב–21 ביולי 2009 אושרו בוועדת החינוך בכנסת 4 תקנות מחוק הספורט המוטורי. התקנות אשר עודכנו כחלק מתהליך החקיקה הן בנושאים: רישיון נהיגה תחרותי, רישיון כלי תחרותי, ביטוח ומדריך ומאמן. באוקטובר 2009 הוכרה ההתאחדות השלישית י.ר.ד.א כהתאחדות לענפי הרכב השונים בהם: ראלי ספרינט, ראלי קרוס, אוטו קרוס ספורט עממי ועוד על ההכרה חתומה שרת התרבות והספורט לימור לבנת. ענף הקארטינג נמצא גם הוא בדיון ונראה כי תוכר התאחדות קארטינג בקרוב. ענפי הספורט הימי והספורט האווירי אינם עומדים על הפרק בשלב זה שכן לא הוגשו בקשות לרשות לנהיגה ספורטיבית במשרד הספורט על ידי אף עמותה פעילה שכן חוק הספורט המוטורי קובע שקריטריון בסיסי להכרה בעמותה כהתאחדות הוא פעילות רציפה ותקינה על-פי רשם העמותות של שנתיים לפחות, עוד קובע החוק כי הכרה בהתאחדות תעשה אך ורק אם לא הייתה בקשה דומה ולכן עד כה לא נקבע התאחדות שתעסוק בנושא הראלי כפי במקובל בעולם.
בשנת 2007 הקים שר המדע התרבות והספורט (בשנת 2009 עם בחירת הכנסת ה-18הופרד משרד המדע הופרד ממשרד התרבות והספורט) ראלב מג'אדלה את הרשות לנהיגה ספורטיבית, אשר הייתה אחת ההגדרות באישור החוק. למנהל הרשות מונה יוסי ניסן ומטרת הרשות לפקח ולהוביל את ענף הספורט המוטורי בישראל לכשתקנות החוק יאושרו במלואן ופעילות ספורט מוטורי תתאפשר באופן רציף. עד אז תפקיד הרשות לקדם את ניסוח התקנות ולאשרם על ידי שבעה משרדי ממשלה שונים אשר אמונים על חוק הספורט המוטורי בישראל. במסגרת חקיקת החוק, הוגדר כי הרשות לנהיגה ספורטיבית תכיר בהתאחדויות אשר ירכזו את תחומי הפעילות מול העמותות השונות הקיימות בתחום הספורט המוטורי בישראל. שתי התאחדויות הוכרו בתקופת כהונתו של השר: ראלי רייד – אשר מאגדת תחתיה את כלל מועדוני הג'יפים ורכבי השטח בישראל וכן התאחדות הכידונאים – אשר מאגדת תחתיה את כלל מועדוני האופנועים כביש ושטח כאחד וכן מועדוני הטרקטורונים. עוד קובע חוק הספורט המוטורי כי יש לתקן 13 תקנות בנושאים כגון: רישוי, ביטוח, אגרות, ביטוחים, מאמנים, מסלולים, כשירות רפואית ועוד.
ב-14 בדצמבר 2005 עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שהגיש חבר הכנסת אהוד רצאבי בנושא הספורט המוטורי. החוק אמור היה להיכנס לתוקפו תשעה חודשים לאחר אישורו, כלומר בחודש אוקטובר 2006. את המועד הזה רשאי היה שר החינוך, התרבות והספורט, באישורה של ועדת החינוך, התרבות והספורט לדחות לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים, והוא אכן דחה זאת למרץ 2007. מאז מתעכב ביצוע החוק בפועל בשל העדר התקנות המלאות היוצקות לתוכו תוכן ומגדירות במדויק כיצד יש לבצע את לשון החוק. משמעות החוק היא שהחל מהיכנסו לתוקף ניתן יהיה לקיים בישראל תחרויות ספורט מוטורי באופן חוקי.
[עריכה] הישגים בינלאומיים
2000 דני קוגלביץ', יקי אבימור, נדב לוגסי ורז היימן הופכים לישראלים הראשונים שמשתתפים ב-ISDE.
2007
- ראלי הפרעונים במצרים:
רוכב KTM ערן וולנברג, מסיים במקום ה-11 בדירוג הכללי של קטגורית האופנועים ובמקום השלישי בקטגורית המרתון.רז היימן והלל סגל מסיימים במקום ה-14 בדירוג הכללי של הרכבים ובמקום השני בקטגורית T2 דיזל. רוי פרוידנהיים מסיים במקום ה-60 בדירוג הכללי ובמקום השני בקטגורית הטרקטורנים.
- באחה 1000 בדרום אמריקה:
2008
- בליגת רנו פורמולה בהונגריה:
זכה אלון דאי זוכה בתואר האליפות. שנה לאחר מכן, ב-2009, הוזמן דאי להשתתף בליגת אסיה, אותה סיים במקום הראשון.
- באחה 1000 מקסיקו:
יובל שרון מסיים במקום השלישי בקטגורית ה"איירון מן" על טרקטורון הונדה.
- אולימפיאדת האנדורו הבינלאומית:
לראשונה, משתתפת נבחרת ישראל הרשמית ב-ISDE הנערכת ביוון, עם 6 רוכבים רשמיים ועוד 6 רוכבים מועדון. מבין חברי הנבחרת - נדב לוגסי, הדר עציוני ואוריה כרמלי זכו במדליית כסף, תומר שמש ושחר סולמיני זכו במדליית ארד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
