ספורט מוטורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ספורט מוטורי, הוא שם כולל למגוון ענפי הספורט בהם נעשה שימוש ברכב ממונע. הספורט המוטורי כולל מרוצים, ותחרויות מיומנות שליטה ברכב. המירוצים הנפוצים ביותר הם מירוץ מכוניות, מירוץ אופנועים, קארטינג ומירוץ סירות.

[עריכה] ספורט מוטורי בישראל

נכון למרץ 2009, ספורט מוטורי אינו חוקי בישראל. עם זאת, בישראל מתקיימים מרוצים תוך העלמת עין מצד שלטונות החוק. בתחום מרוצי האופנועים נערכים בעיקר מירוצי שטח בקטגוריות אנדורו, סופרמוטו ומוטוקרוס. במקביל, נערכים מדי פעם מרוצי אספלט לקטנועי ואופנועי 50 סמ"ק. מרוצי ראלי נערכים בדרום ובצפון הארץ על סטנדרטים מקובלים בעולם אך בהסתר מרשויות החוק.

ב –21 יולי 2009 אושרו בוועדת החינוך בכנסת 4 תקנות מחוק הספורט המוטורי. התקנות אשר עודכנו כחלק מתהליך החקיקה הינן בנושאים: רשיון נהיגה תחרותי, רשיון כלי תחרותי, ביטוח ומדריך ומאמן. נכון לספטמבר 2009 אושרו ע"י משרדי הממשלה 11 תקנות אך יש להצביע עליהן בוועדת החינוך. ב – 21 ליולי 2009 אושרו בוועדת החינוך בכנסת 4 תקנות מחוק הספורט המוטורי. התקנות אשר עודכנו כחלק מתהליך החקיקה הינן בנושאים: רשיון נהיגה תחרותי, רשיון כלי תחרותי, ביטוח ומדריך ומאמן. באוקטובר 2009 הוכרה ההתאחדות השלישית י.ר.ד.א כהתאחדות לענפי הרכב השונים בהם: ראלי ספרינט, ראלי קרוס, אוטו קרוס ספורט עממי ועוד על ההכרה חתומה שרת התרבות והספורט לימור לבנת. ענף הקארטינג נמצא גם הוא בדיון ונראה כי תוכר התאחדות קארטינג בקרוב. ענפי הספורט הימי והספורט האווירי אינם עומדים על הפרק בשלב זה שכן לא הוגשו בקשות לרשות לנהיגה ספורטיבית במשרד הספורט על-ידי אף עמותה פעילה שכן חוק הספורט המוטורי קובע שקריטריון בסיסי להכרה בעמותה כהתאחדות הינו פעילות רציפה ותקינה על-פי רשם העמותות של שנתיים לפחות, עוד קובע החוק כי הכרה בהתאחדות תעשה אך ורק אם לא היתה בקשה דומה ולכן עד כה לא נקבע התאחדות שתעסוק בנושא הראלי כפי במקובל בעולם.

בשנת 2007 הקים שר המדע התרבות והספורט (בשנת 2009 עם בחירת הכנסת ה-18הופרד משרד המדע הופרד ממשרד התרבות והספורט) ראלב מג'אדלה את הרשות לנהיגה ספורטיבית, אשר היתה אחת ההגדרות באישור החוק. למנהל הרשות מונה יוסי ניסן ומטרת הרשות לפקח ולהוביל את ענף הספורט המוטורי בישראל לכשתקנות החוק יאושרו במלואן ופעילות ספורט מוטורי תתאפשר באופן רציף. עד אז תפקיד הרשות לקדם את ניסוח התקנות ולאשרם ע"י שבעה משרדי ממשלה שונים אשר אמונים על חוק הספורט המוטורי בישראל. במסגרת חקיקת החוק, הוגדר כי הרשות לנהיגה ספורטיבית תכיר בהתאחדויות אשר ירכזו את תחומי הפעילות מול העמותות השונות הקיימות בתחום הספורט המוטורי בישראל. שתי התאחדויות הוכרו בתקופת כהונתו של השר: ראלי רייד – אשר מאגדת תחתיה את כלל מועדוני הג'יפים ורכבי השטח בישראל וכן התאחדות הכידונאים – אשר מאגדת תחתיה את כלל מועדוני האופנועים כביש ושטח כאחד וכן מועדוני הטרקטורונים. עוד קובע חוק הספורט המוטורי כי יש לתקן 13 תקנות בנושאים כגון: רישוי, ביטוח, אגרות, ביטוחים, מאמנים, מסלולים, כשירות רפואית ועוד.

ב-14 בדצמבר 2005 עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שהגיש חבר הכנסת אהוד רצאבי בנושא הספורט המוטורי. החוק אמור היה להיכנס לתוקפו תשעה חודשים לאחר אישורו, כלומר בחודש אוקטובר 2006. את המועד הזה רשאי היה שר החינוך, התרבות והספורט, באישורה של ועדת החינוך, התרבות והספורט לדחות לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים, והוא אכן דחה זאת למרץ 2007. מאז מתעכב ביצוע החוק בפועל בשל העדר התקנות המלאות היוצקות לתוכו תוכן ומגדירות במדויק כיצד יש לבצע את לשון החוק. משמעות החוק היא שהחל מהיכנסו לתוקף ניתן יהיה לקיים בישראל תחרויות ספורט מוטורי באופן חוקי.

[עריכה] הישגים ישראלים חשובים

• בשנת 2008 זכה אלון דאי בליגת רנו פורמולה בהונגריה.

בשנת 2009 הוזמן להשתתף בליגת אסיה אותה סיים במקום הראשון.

• בשנת 2008 זכו שני ישראלים - תומר וולף ויובל שרון במקום ה-3 בתחרות הבאחה 1000
• בשנת 2009 התקבל ישראלי ראשון לעבודה בחברת מקלארן בבריטניה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספורט מוטורי

ישראמוטור - ספורט מוטורי ישראלי - הערוץ המוטורי הראשון בישראל