לה מאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: תעתיקים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לה מאן
Le Mans
Coat of arms of Le Mans.png
Le Mans-Cathédrale.jpg
מדינה / טריטוריה Flag of France.svg צרפת
מחוז פיי דה לה לוייר
ראש העיר ג'אן קלוד בולארד
שטח 52.81 קמ"ר
גובה 51 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

148,169‏  (נכון ל-2006)
2,806 נפש לקמ"ר (נכון ל-2006)
קואורדינטות 48°0′18″N 0°11′52″E / 48.00500°N 0.19778°E / 48.00500; 0.19778קואורדינטות: 48°0′18″N 0°11′52″E / 48.00500°N 0.19778°E / 48.00500; 0.19778

לה מאןצרפתית: Le Mans) היא בירת מחוז סארת שבחבל פיי דה לה לואר במערב צרפת.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ממוקמת על גדות הנהר סארת, כ- 220 ק"מ דרומית מערבית לפריז וכ- 200 ק"מ צפונית מזרחית לנאנט. היא מהווה את גבולו המערבי של האגן הפריזאי ונכללת באגן הניקוז של הנהר סן ובחלק מזה של הנהר לואר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה מאן מזוהה כעיר הרומית "וינדינום" שנכבשה על ידי הרומאים מידי השבט הקלטי אולרסי. במרוצת המאה השלישית הוקפה העיר בחומה כדי להתגונן נגד פלישות השבטים הברברים. לה מאן מוזכרת לראשונה בכתבי הגאוגרף תלמי. ב-865 נבזזה העיר בידי הנורמנים.

כעיר הראשית של מחוז מיין, לה מאן הייתה מוקד המאבקים במרוצת המאה האחת עשרה בין רוזני אנז'ו לבין הדוכסים של נורמנדי. ב-1060 ויליאם מנורמנדי (מאוחר יותר ויליאם הראשון, מלך אנגליה) השתלט על אזור מיין ועל העיר לה מאן. ב-1069 מרדו אזרחי העיר בנורמנדים וגירשו אותם ממנה. ב-1128 ג'פרי היפה, רוזן אנז'ו שנולד בלה מאן וייסד את בית פלנטג'נט נשא לאישה את מתילדה הקיסרית. בנם הוכרז מאוחר יותר כהנרי השני, מלך אנגליה.

בתקופת הרנסאנס העיר לה מאן הייתה מוקד של פעילות ספרותית. הסופר פרנסואה רבלה והמשורר פייר דה רונסאר הכירו את העיר היטב. כאן ייסד דה רונסאר בשיתוף עם המשורר ז'ואקן די בלה את קבוצת שבעת המשוררים ששמה לה למטרה לשחרר את הספרות הצרפתית מהשפעת ימי הביניים והשפה הלטינית ולכתוב בסגנון הקלאסי של יוון ושל רומא. המשורר ז'אק פלטייה די מאן פרסם שיר בשם "העיר לה מאן" שנכתב במשותף על ידי דה רונסאר ודי בלה.

במשך המאה התשע עשרה, אחרי המצאת הרכבת, האוכלוסייה גדלה והעיר התרחבה. במלחמת העולם השנייה, בעקבות הפלישה לנורמנדי, שוחררה לה מאן על ידי דיוויזיות הרגלים ה-79 וה-90 האמריקניות ב-8 באוגוסט 1944.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 2006 מנתה העיר 148,169 תושבים. שטח העיר: 52.81 קמ"ר. צפיפות האוכלוסייה: 2,806 תושבים לקמ"ר. בשטח היישוב העירוני מתגוררים 303,289 תושבים.

ב- 1806 מנתה אוכלוסיית העיר כ- 19,000 תושבים בלבד. כעבור מאה שנה מספר התושבים היה למעלה מ- 65,000. האוכלוסייה הגיעה לשיאה ב- 1975 כאשר העיר מנתה למעלה מ- 152,000 תושבים. במשך מספר שנים חלה ירידה באוכלוסיית העיר, אך מאז תחילת שנות השמונים של המאה העשרים האוכלוסייה התייצבה. הסיבות לקיפאון בגידול האוכלוסייה נעוצות בתחרות מצד ערים שכנות ובעיקר מצד נאנט ורן.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לה מאן, שהייתה עיר תעשייתית קטנה, הפכה במשך הזמן למרכז חקלאי, תעשייתי ומסחרי. במרוצת המאה ה-17 והמאה ה-18 חלה בעיר התפתחות כלכלית גדולה, במיוחד בתעשיית הטקסטיל. ב-1650 אפשרה המצאה חדשה ייצור אריג דק שנודע בשם "אריג לה מאן", וב-1740 הוחל בייצוא של אריג זה. במאה ה-19 גרמה המצאת הרכבת לפיתוח כלכלי מואץ. החל ב-1873 נעשו ניסיונות לייצר בלה מאן מכונית שהותנעה באמצעות אדים. ב-1896, אנדרה בולה ייצר בלה מאן את המכונית הראשונה שהותנעה באמצעות בנזין.

אחרי מלחמת העולם השנייה נהנתה העיר מפיתוח התשתיות ומתהליך התפשטות התעשייה הצרפתית לערי השדה. מאז תחילת המאה ה-21 מהווה לה מאן את מרכזו הכלכלי של צפון מערב צרפת. היא מקשרת בין מערב צרפת לבין חבל איל-דה-פראנס ובין נורמנדי לבין מרכז צרפת. הודות לרכבת המהירה TGV, תושבים רבים עובדים באזור פריז (55 דקות מתחנת הרכבת מונפרנאס בפריז).

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קתדרלת לה מאן העתיקה הקרויה על שמו של סנט ז'וליין, הבישוף הראשון של העיר, היא קתדרלה גותית עם תמיכות דואות מרשימות. ישנם גם שרידים מתקופת השלטון הרומאי בעיר העתיקה וליד הנהר.
  • העיר העתיקה שנשתמרה היטב, שרחובותיה מרוצפים באבנים והמשופעת בבניינים היסטוריים רבים.
  • שרידי החומה והמרחצאות הרומאיים שליד הנהר סארת.
  • הגנים הבוטניים שהוקמו ב- 1867 - 1870.
  • מוזיאון המלכה ברנגאריה המוקדש להיסטוריה של העיר.

ספורט מוטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרוץ 24 השעות של לה מאן

עם תחילתו של עידן המכוניות במאה ה-20 ייסד ז'ורז' דוראנד בלה מאן את מועדון המכוניות "סארת". ב-1906 הוא ארגן בעיר את הגרנד פרי הצרפתי הראשון. מסלול המרוץ עבר שינויים במהלך השנים, ומאז 1965 פועלים שני מסלולי מרוצים בעלי חלק משותף. הקצר הוא מסלול בוגאטי הקבוע (הקרוי על שמו של אטורה בוגאטי, מייסד חברת המכוניות הנושאת את שמו), המשמש למרוצים לאורך השנה. אורכו 4.27 קילומטרים. השני, הארוך והמפורסם יותר, מרוץ דה לה סארת, מורכב חלקית מכבישים ציבוריים, שנסגרים לציבור כאשר המסלול בשימוש למרוץ, והוא מארח את מרוץ 24 השעות של לה מאן מאז 1923. אורכו 13.62 קילומטרים. בזמן המרוץ מוקמים במסלול בוטיקים וחנויות למכירת מוצרי פרסום ומוצרי מכוניות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]