עברי (רקטה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עברי (רקטה)
Ivri rocket.jpg
עברי
מידע בסיסי
ארץ ייצור Flag of Israel.svg  ישראל
יצרן תע"ש
מלחמות ומבצעים מלחמת יום הכיפורים
כניסה לשירות 1973
יציאה משירות 1982
פלטפורמת שיגור משגר מתנייע "אפיסקופי" 4 קני, תוצרת ישראל, המבוסס על תובת שרמן.
מאפיינים כלליים
הנעה רקטי
משקל 363 ק"ג
ממדים
אורך 4.3 מטר
קוטר 290 מ"מ
ביצועים
טווח 42 ק"מ
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 113 ק"ג

עברי (נקראת גם: MAR-290) הינה רקטה ארטילרית קרקע-קרקע חד שלבית המונעת בדלק מוצק מתוצרת תע"ש, הרקטה התבססה על רקטת ה-240 מ"מ (הקטיושה) מתוצרת ברית המועצות. בתקופה שלפני מלחמת יום כיפור הרקטה הוצבה בחרמון במטרה לאיים על דמשק, במקרה של התקפת טילים סורית. בזמן מלחמת יום כיפור, כתוצאה מכיבוש מוצב החרמון לא נעשה שימוש ברקטה. ניתן לראות היום משגרי עברי במוזיאון בתי האוסף שביפו ובאתר יד לשריון בלטרון.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות לקחי מלחמת ששת הימים ותפיסת שלל של נשק רקטי שהיה בשימוש בצבאות סוריה ומצרים, הוחלט בצה"ל לפתח משגר רקטי שיתן מענה לצורכי שדה הקרב החדש. התעשייה הצבאית למדה את כל הנדרש ופיתחה את המשגר על תובת טנק שרמן שהוסבה במיוחד למשימה זאת. הכלי פותח כנשק רקטי לטווחים שמעל לטווח הארטילריה הקנית.

בשנת 1973 הסתיים הפיתוח של הרקטה, שהייתה הרקטה הארטילרית הראשונה והיחידה עד אז, במערב. בעקבות אותו פיתוח ואותו ידע החלה תעש לפתח ולייצר עבור חיל התותחנים את הרקטה ארטילרית "עברי-1", רקטה חד שלבית המונעת בדלק מוצק. הרקטה כללה ראש נפיץ רסו"מ (ריסוס מבוקר), ייצוב בעזרת כנפים וייצוב בסחרור בתוך המשגר. ראש הרקטה כלל מרעום הקשה (31-DM), וכן, מסיבי זכוכית המכיל 38 ק"ג של חנ"מ ובהיקפו 42,000 כדוריות בקוטר ¼ אינץ' יצוקות בתוך אפוקסי. משקלו הכללי של הראש היה 113 ק"ג, וטווח הריסוס האפקטיבי של הראש הוא 80 מטר. הטווח המרבי של הרקטה היה 42 ק"מ. הרקטה נישאה על גבי משגר מתנייע "אפיסקופי" 4 קני, תוצרת ישראל, המבוסס על תובת שרמן. הרקטה שימשה כחלק מסוללה בת 4 עד 6 משגרים, ומשגר הופעל על ידי צוות בן 5 לוחמים.

העברי במלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

משגר הרקטות של העברי המבוסס על תובת טנק שרמן

בדיון ב-3 באוקטובר אצל ראש הממשלה אמר שר הביטחון, משה דיין כי במקרה והסורים יירו רקטות פרוג או יפגעו קשות ביישובים בצפון הרי שבידי ישראל טיל בשם עברי המסוגל להגיע למבואות דמשק. הרמטכ"ל אמר כי מדובר ביכולת תגמול מיידית:

Cquote2.svg

..אני סבור שכמות טנקים וכמה סוללות ארטילריה וכוננות חיל האוויר כפי שהיא אצלנו וכן - יש לנו טיל חדש "עברי", שאפשר להגיע אתו למבואות דמשק, במקרה ויפעילו את ה"פרוג", או לפגוע באופן חמור ביישובים, יש לנו תגמול מיידי, ואני חושב שאלה אמצעים סבירים.

Cquote3.svg

ב-6 באוקטובר בדיון שנערך בלשכת שר הביטחון שאל שר הביטחון, משה דיין, האם העברי מוכן לירי. וזאת במטרה להרתיע את הסורים מלירות רקטות פרוג לעבר צפונה של ישראל. העברי אשר היה אמור להיות מוצב במוצב החרמון יכול היה להגיע משם מבואות דמשק, נפרס בתחילת המלחמה. אולם לפני כיבוש החרמון על ידי הסורים ירדה הסוללה ולא נעשה בה שימוש במלחמה.

רונן ברגמן פרסם כי על-פי התקשורת הזרה עברי הוא שם אחר לטיל הקרקע-קרקע "יריחו" המסוגל לשאת גם חימוש גרעיני, אולם לתאוריה הזו אין שום ביסוס.‏[1]

העברי לאחר מלחמת יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת יום הכיפורים, החלה האספקה השוטפת לחיל התותחנים. ה"עברי" השתתף בצורה פעילה ויעילה במלחמת שלום הגליל. כלי זה ולקחים מהפעלתו במלחמת שלום הגליל היווה בסיס לפיתוח נשק רקטי בעולם המערבי שעד אז לא הפעיל נשק רקטי במערך הארטילריה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

משגר הרקטות של העברי המבוסס על תובת טנק שרמן, כולל רקטות עברי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משגרי עברי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונן ברגמן וגיל מלצר, הסוד הגרעיני של מלחמת יום כיפור, ynet, תאריך 24.09.04