עמינדב

עמינדב
בית העם
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎824 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,119 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.0% בשנה
(למפת ירושלים רגילה)
 
עמינדב
עמינדב
31°45′06″N 35°08′30″E / 31.7516104839557°N 35.1416451719615°E / 31.7516104839557; 35.1416451719615
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית מטה יהודה
באדום - עמינדב
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10
לאתר הרשמי של מושב עמינדב aminadav.co.il

עַמִּינָדָב הוא מושב מדרום־מערב לירושלים השייך למועצה אזורית מטה יהודה. המושב שייך לתנועת המושבים. שמו של המושב נקרא על שמו של עמינדב אביהם של נחשון נשיא שבט יהודה ואלישבע אשת אהרון הכהן.

ממערב למושב נמצאים: מצפה ארתור רובינשטיין ויד קנדי, אנדרטה גדולה ומרשימה בצורת גזע עץ שנגדע, לזכר נשיא ארצות הברית שנרצח ג'ון קנדי, וחורבת סעדים.

עמינדב במבט מהאוויר

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם ככפר עבודה בשנת 1950 על ידי עולים מתימן, על אדמות הכפר הערבי אל-ולג'ה[3][4][5][6], שהועסקו בטיפול בעצי הפרי שנותרו מיותמים[7]. הכפר היה כמה מאות מטרים מהגבול וסבל בתחילתו מבעיות אספקה וביטחון[8]. תחילה התגוררו התושבים באוהלים ובהמשך הובאו עבורם צריפים[9]. ביולי 1951 התגוררו במושב 65 משפחות[10]. מאמצע אוגוסט 1951 הופיעו בעיתונות דיווחים על מצב כלכלי קשה של תושבי עמינדב הסובלים חרפת רעב. בעיתונים המפלגתיים השונים הופיעו הסברים שונים לכך. היו שדווחו שהתושבים בקשו לעבור להתגורר ליד עיר, בהתאם להבטחות שקבלו מפוליטיקאים לפני הבחירות, סירבו להצעה להתיישבות קבע במקום[11] והפסיקו לעבוד בכרמי הסביבה עד שיובטח להם מקום מגורים ליד העיר[12]. ב"הבוקר" של הציונים הכלליים נטען שהתושבים הודרו מעבודה כי הצביעו על פי צו מצפונם[13] וכי סבלו מהלנת שכר. צינור המים הביא למקום אך מעט מים ונשות הכפר שאבו מים מהבאר בכפר הנטוש וולג'ה[14][15]. בנובמבר 1951 הועברו 17 משפחות מתושבי המקום למקומות יישוב אחרים, לאור סכסוך בין שתי חמולות במקום[16][17]. הסכסוכים במקום נמשכו גם לאחר מכן והביאו לקטטה המונית בפברואר 1953[18].

בסוף 1954 הונח צינור להובלת מים לעמינדב[19], אך בעיות המים שבו לעמינדב בעקבות תקלה במשאבה[20].

בשנת 1955 הצטרפו עולים מצפון אפריקה[21] ותושבים מהארץ אל המושב. בספטמבר 1956 נרצחה תושבת עמינדב, זהרה עומרי, בכפר הנטוש וולג'ה על ידי מסתננים מירדן[22]. בעקבות הרצח בוצעה פעולת התגמול בחוסאן.

ועדה של משרד החקלאות קבעה בתחילת 1961 כי אין טעם בהמשך קיומו של המושב כמושב חקלאי[23].

ביישוב פועלת ישיבת "אבני קודש" בראשות הרב חיים מזרחי (בעלה של הרבנית ימימה מזרחי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמינדב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף ינואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 765
  4. ^ אל-ולג'ה באתר בצלם
  5. ^ 10 יישובים חדשים הוקמו בחודש מאי, 9 ביוני 1950
  6. ^ זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 257
  7. ^ החיט סוזין הולך למעברה, מעריב, 17 בדצמבר 1950
  8. ^ עולים תימנים הפגינו בירושלים, קול העם, 15 בספטמבר 1950
    תושבי וולג'ה רעבו ללחם בחג, הארץ, 15 בספטמבר 1950
  9. ^ אימת רוח ומים במשכנות הרי יהודה, הַבֹּקֶר, 16 בספטמבר 1951
  10. ^ מדריך מושב־עולים "מגרש" חבר־כנסת מ"שטח־שיפוטו", על המשמר, 11 ביולי 1951
  11. ^ תושבי מעברות בהרי יהודה מסרבים לעבור להתישבות־קבע, מעריב, 21 באוגוסט 1951
  12. ^ מחריף הסכסוך בין מושבי המעברות ומחלקת ההתיישבות של הסוכנות, הצופה, 22 באוגוסט 1951
    עשרות תימנים ממעברות הפרוזדור דורשים עבודה מהסוכנות בירושלים, הצופה, 28 באוגוסט 1951
  13. ^ 30 משפחות ממעברת עמינדב ללא פרנסה וסובלות רעב, הַבֹּקֶר, 30 באוגוסט 1951
  14. ^ תושבי מעברת עמינדב שרויים ללא כסף, עבודה ומים, הַבֹּקֶר, 5 בספטמבר 1951
  15. ^ הכפר שהוחרב" בפי הירדנים " עומד על תילו בשטח ישראל, הַבֹּקֶר, 9 באוגוסט 1954
  16. ^ 17 משפתות הועברו ממעברת עמינדב, הַבֹּקֶר, 26 בנובמבר 1951
  17. ^ "ברכת פרידה" במעברת עמינדב בתגרות ידים וברגימות, הַבֹּקֶר, 25 בנובמבר 1951
  18. ^ 9 נפצעו ו-23 נעצרו בעקבות קטטה המונית במושב "עמינדב", הארץ, 4 בפברואר 1953
  19. ^ נפצעו בכלי נפץ, הארץ, 7 בנובמבר 1954
  20. ^ מחסור במים במושב עמינדב, הַבֹּקֶר, 26 באפריל 1955
  21. ^ 638 עולים הגיעו מצפון אפריקה, הצופה, 18 באפריל 1955
  22. ^ חוקרים התעללות בשרה עומרי, מעריב, 25 בספטמבר 1956
  23. ^ מנחם תלמי, 4 כפרים שהוקמו בטעות, מעריב, 30 בינואר 1961


ערך זה הוא קצרמר בנושא מושבים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.