צובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צובה
Tzova 050a.jpg
בתים בצובה
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע ‎724‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 637 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎6.2%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום צובה
צובה
צובה
http://www.tzuba.org.il
עליה לקרקע קיבוץ פלמח צובה

צוּבּה הוא קיבוץ הנקרא גם פלמ"ח צובה (ובעבר נקרא גם צובא). הוא ממוקם בפרוזדור ירושלים, ליד מבשרת ציון. הקיבוץ נמצא על שלוחת הר שגובהה 730 מטר מעל פני הים, ולידו נמצא תל צובה שגובהו 769 מטר.

הקיבוץ הוקם ב-19 באוקטובר 1948 על ידי חיילים משוחררים יוצאי הפלמ"ח.‏[1] לקיבוץ הוקצו כ-4102 דונם, משטחו של הכפר הערבי ס'וּבַּא אשר שכן באתר עד מלחמת העצמאות ושטחים נוספים בשפלה.‏[2] המייסדים חברי הפלמ"ח, רצו לקרוא לקיבוץ בשם: "משגב פלמ"ח"; אך הוועדה לקביעת שמות יישובים ואתרים סרבה, ודרשה לשמר את שם המקום. כפשרה נבחר השם "פלמ"ח צובה".

ענפי הכלכלה של הקיבוץ הם: תעשייה (מפעל "אורן" לשמשות בטיחות לרכב ושמשות נגד ירי), חקלאות (הכוללת מטעים, כרמים, שלחין, לולים ורפת). בקיבוץ וסביבתו ישנן אטרקציות רבות כגון: עין צובה והנקבה באורך 50 מטר, ומערת יוחנן המטביל. ענף התיירות, כולל את פארק השעשועים "קיפצובה" לילדים, ומלון כפרי "צובה". בנוסף קיים בקיבוץ גם אולפן לעברית.

ארכאולוגיה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד הקיבוץ נמצא הר צובה הכולל את תל צובה, שבו שכבות מהתקופה הכנענית בארץ ישראל. בשמו צובה, נזכר היישוב לראשונה בתנ"ך, כציון מקום ישובו של יגאל בן נתן מצובה, אחד מגיבוריו של דוד (שמואל ב', פרק כ"ג, ל"ו). מתקופת בית ראשון מצויים בסמוך לצובה שרידים חקלאיים רבים, בעיקר טרסות, מערכות מים וגתות, וקברים. חוקרים זיהו באתר את גיא צבועים - יישוב בתקופת המשנה. בהתקופה הצלבנית נבנתה באתר מצודה צלבנית שנקראה "בלמונט" (ההר היפה), וממנה שרדו חומה חיצונית עם חפיר, שער ומגדל, חומה פנימית עם מספר שערים, מנהרת מילוט, כנסייה, ובורות מים, בהם נעשה שימוש על ידי תושבי הכפר הערבי סובא.

אנדרטת חברי הפלמ"ח בצובה, 2011

הכפר היה בסיס חשוב לכוחות הערביים שחסמו את הדרך לירושלים במלחמת העצמאות; ונכבש ב-13 ביולי 1948 על ידי לוחמי חטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת מבצע דני (הגזרה המזרחית).‏[3]

מערת יוחנן המטביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מטעי הקיבוץ ממוקמת מערת יוחנן המטביל, אשר משמשת מוקד אטרקציה לתיירים מרחבי העולם. מדובר למעשה בבור מים חצוב, גדול מאוד ואחד המשוכללים מסוגו, ששינה את תפקודו לאורך השנים. בימי בית ראשון שימש הבור לאגירת מים לצרכים חקלאיים ולתעשיית כלי חרס; לאחר חורבן בית ראשון וחידוש היישוב היהודי במקום לאחר שיבת ציון שינה הבור את תפקודו והפך למקווה טהרה. לצורך התאמתו למקווה טהרה הוגבהה רצפת הבור. במאה הרביעית הפך המקום לאתר עליה לרגל ופולחן ליוחנן המטביל, ועל קירותיו נחרתו ציורים הקשורים ליוחנן או לנצרות. עם כיבוש האזור על ידי המוסלמים ננטש המקום והפך למזבלה לחקלאי האזור. בין השנים 2000-2004 התקיימו במקום עונות חפירה על ידי ד"ר שמעון גיבסון ואוניברסיטת צפון קרוליינה. בשנת 2004 נחשף המקום לציבור ויש המבקשים לראות בו את המקום שבו נהג יוחנן המטביל להטביל את הנוהים אחריו.

באמנות הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבוץ צובה זכה לאורך השנים לכמה התייחסויות מצד האמנות הישראלית. בראשית שנות ה-70 הקים יוסף זריצקי, מנהיג קבוצת אופקים חדשים, סטודיו בצובה אותו נהג לפקוד כל שנה עד פטירתו בשנת 1985, ובו צייר את נופי האזור בשפתו הציורית המופשטת.‏[4] בשנת 1995 הציג האמן לארי אברמסון בגלריה הקיבוץ את התערוכה "tsooba" במסגרתה מתח ביקורת על עיוורון אותו זיהה אצל זריצקי, אשר שפתו המופשטת התעלמה מהריסות הכפר הערבי שהיה במקום.‏[5] בשנת 2013 צייר יונתן הירשפלד את סדרת הציורים "על הארץ" שהוצגה במשכנות שאננים בה התייחס לציורי "צובה" של זריצקי ושל אברמסון ולדיון האתי והאסתטי שמתעורר במפגש בין שלושת דורות האמנים.‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב וילנאי, הערך: צובה, אנציקלופדיה לידיעת הארץ, תל אביב: הוצאת ידיעות אחרונות, 1956, עמ' 1055.
  2. ^ ‏נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 151.
  3. ^ ‏אפרים תלמי, הערך: סובא, מה ומי לכסיקון מלחמת העצמאות, הוצאת "דבר", 1964, עמ' 284; ומפה, שם, בערך: מבצע דני. עמ' 86.
  4. ^ מרדכי עומר, יוסף זריצקי, תל אביב: מסדה, 1987, עמ'213-210.
  5. ^ טלי תמיר, לארי אברמסון: TSOOBA, תל אביב: גלריה הקיבוץ, 1995.
  6. ^ רון ברטוש, יונתן הירשפלד: על הארץ, ירושלים: הוצאת משכנות שאננים, 2013.


קואורדינטות: 31°47′3.48″N 35°7′10.55″E / 31.7843000°N 35.1195972°E / 31.7843000; 35.1195972