ענת (עיר)
 | |
| מצבה אשורית של נינורתה כודורי אוצור שנמצאה בעיר ומוקדשת לאלה ענת | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תרבויות | בבל, מיתני, אשור, האימפריה הסאסאנית, האימפריה הביזנטית |
| מיקום | |
ענת הייתה עיר עתיקה, בקרבת העיר המודרנית עאנה (אנ') שבצפון עיראק. בטקסטים מהתקופה הבבלית הקדומה מוזכרת העיר כ־Dḫa-na-atKI[א][1], שם המשוחזר לאמורית כ־ʿanat (ענת) ומתקשר כנראה לאלה ענת שנעבדה בעיר,[2] כ־a-na-at "של ארץ סוח'ו (אנ')" וכ־an-at "על מרכז הפרת" בכתובות מלכותיות אשוריות, Άναθω אצל איסידורוס מכאראקס ו־Anatha אצל אמיאנוס מרקלינוס, ומשם לשם הערבי המודרני של המקום.[3] השם מקושר לאלה ענת.[3][4]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה הבבלית הקדומה נכללה העיר בארץ סוחי (אנ'). העיר היתה עיר אמורית, וייתכן ששמה קשור לשמם של הנוודים האמורים שנקראו ḫana או ḫanû.[2] לאחר מכן נשלטה בידי מיתני, אך לא ברור איך עברה לשליטתה. במאה ה־10 לפנה"ס עמדה העיר על נתיב הסחר שעל הפרת.[5] העיר הוזכרה כ־a-na-at "של ארץ סוח'ו (אנ')" בכתובות תוכולתי-נינורתה השני,[6] וכ־an-at "על מרכז הפרת" (על אי בנהר) בכתובת על מסע שערך אשורנצירפל השני.[7][3] בסוף תקופת האימפריה הרומית, במהלך מסעו נגד האימפריה הסאסאנית, עבר הקיסר יוליאנוס בעיר, ושרף את מבצרה לאחר שנכנעה לו.[8]
עמק הפרת מהעיר מרי הקרובה לענת ועד מישור הסחף התחתון, ובייחוד הגדה הדרום-מערבית בקרבת העיר ענת, נקראה "ארץ ענת" או "ארץ ענה" (אנ'). ההיסטוריון עדיה חורון קישר, לאור סוחרי־המדבר שהגיעו לארץ זאת בתיווך בין כנען לשומר, בין הארץ והסחר בה לאזכור המקראי של ענה שמצא "ימִם" (מים מתוקים, לפי המילה הברברית imim[9]) במדבר בזמן שרעה חמורים: ”עֲנָה אֲשֶׁר מָצָא אֶת הַיֵּמִם בַּמִּדְבָּר בִּרְעֹתוֹ אֶת הַחֲמֹרִים לְצִבְעוֹן אָבִיו” (בראשית, ל"ו, כ"ד).[10]
ממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Alexa Bartelmus, A Short Introduction on the Sūḫu Texts, 2016
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Northedge, Alastair. (1988). Excavations at ʻĀna, Qalʻa island. Northedge, Alastair., Bamber, Andrina., Roaf, Michael. Warminster, England: Published for the British School of Archaeology in Iraq and the Directorate of Antiquities by Aris & Phillips Ltd. ISBN 978-0856684258. OCLC 24430256.
- ^ 1 2 Michael P. Streck, Das amurritische Onomastikon der altbabylonischen Zeit. Band 1: Die Amurriter, die onomastische Forschung, Orthographie und Phonologie, Nominalmorphologie, Ugarit-Verlag, 2000, עמ' 50, 93
- ^ 1 2 3 Hope W. Hogg, Anah, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 1
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 174–175
- ^ ראו: יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, הוצאת כרטא, 1974, עמ' 74 (מפה 115)
- ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 38, 43, 174
- ^ A. Kirk Grayson, Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114-859 BC), University of Toronto press, 1991, עמ' 213
- ^ אמיאנוס מרקלינוס, היסטוריה רומאית, ספר 24, פסקה 1
- ^ E. Destaing, Vocabulaire Français-Bérberè, Paris, 1938, p. 99
- ^ ע. ג. חורון, קדם וערב, דביר, 2000, עמ' 174–175
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ה־D וה־KI העיליות מסמלות, בהתאמה, שומרוגרמות המהוות סימן לשם אל (אנ') וסימון לשם עיר.