סאלו פלור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סאלו פלור
Salo Flohr
1908 ‏- 1983
Salo Flohr 1933.jpg

סאלו פלור בשנת 1933
הישג בולט היה מס' 2 בעולם בתקופות שונות בשנים 1935-1936
הדרגה הגבוהה ביותר רב אמן משנת 1950
מד כושר מרבי 2754 (אפריל 1936)
מקצוע נוסף סופר שחמט וכן שופט שחמט בינלאומי.
ארצות מגורים צ'כוסלובקיה, ברית המועצות
הערות יהודי

סאלו פלורצ'כית: Salo Flohr ;‏ 21 בנובמבר 1908 - 18 ביולי 1983), הוא שחמטאי יהודי-צ'כי ולאחר מכן סובייטי שנחשב לשחמטאי מוביל בתחילת המאה ה-20, בדרגת רב אמן. הפך לגיבור לאומי בצ'כוסלובקיה במהלך שנות ה-30 ושמו שימש בין היתר למכירת מוצרי יוקרה של אותו הזמן. הוא שלט ברבות מהתחרויות לפני מלחמת העולם השנייה ובנקודת זמן מסוימת נחשב למתמודד של ממש על תואר אלוף העולם בשחמט. פלור היה גם סופר שחמט מכובד וכן שופט שחמט בינלאומי.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפלור הייתה ילדות קשה מלווה במשברים אישיים. הוא נולד למשפחה יהודית בהורודנקה שהייתה אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית וכיום נמצאת באוקראינה. פלור ואחיו איבדו את הוריהם במהלך מלחמת העולם הראשונה בטבח ושניהם נמלטו למדינה שזה עתה נוצרה - צ'כוסלובקיה.

פלור התיישב בפראג, ובהדרגה צבר מוניטין של שחמטאי מוכשר בכך ששיחק בבתי הקפה הרבים של העיר תמורת כסף. במהלך 1924 השתתף במשחקים סימולטניים שניתנו על ידי ריכרד רטי ורודולף שפילמן. פלור עצמו נהנה להופיע במשחקים סימולטניים עד לשנות השבעים לחייו.

טוען לכתר אליפות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלור ניצח בתחרויות לזכרו של קאוטסקי שנערכו בפראג בשנים 1928 ו-1929, ופתח את הקריירה הבינלאומית שלו בתחרות רוגאסקה סלטינה בסלובניה. בתחרות ראשונה זו הגיע למקום השני, אחרי עקיבא רובינשטיין. פלור החל גם לעבוד כעיתונאי שחמט, ואחת מהמטלות הראשונות שלו הייתה לכסות את תחרות ברלין 1928 שם המשיך להרוויח כסף ממשחקי שחמט ששיחק מהצד.

יכולתו השחמטאית של פלור הגיעה לשיאה בשנות השלושים, כאשר היה לאחד מהשחקנים החזקים בעולם ולמועמד מוביל על כתר אליפות העולם. פלור זכה באליפות צ'כוסלובקיה בשנים 1933 ו-1936 ושיחק בתחרויות רבות ברחבי אירופה כאשר הוא מסיים לרוב בין שלושת הראשונים. ניצחונותיו הבולטים היו בבד סליאץ' בשנת 1932 כאשר חלק מקום ראשון עם מילן וידמר, סכוונינגן 1933, בד ליבנורדה בשנת 1934 עם 9.5/11, ברצלונה 1935 שם חלק מקום ראשון עם ג'ורג' קולטנובסקי, מוסקבה 1935 שם חלק מקום ראשון עם אלוף העולם לעתיד מיכאל בוטביניק, פודהברדי בשנת 1936 עם תוצאה יוצאת דופן +10 =6 -1 (13/17), קמרי 1937 שם חלק מקום ראשון עם שמואל רשבסקי וולדימיר פטרוב. במהלך אותה תקופה היו לו גם תוצאות נוספות ראויות לציון כגון תחרות ברן ב-1932, חלק מקום שני עם 11.5/15 אחרי אלוף העולם אלכסנדר אלכין, ציריך 1934, חלק מקום שני עם 12/15 אחרי המנצח אלכסנדר אלכין ופרנו 1937, שני אחרי פול שמידט.

פלור ביקר לעתים קרובות באנגליה, והצטיין בתחרויות הייסטינגס של ראשית שנות השלושים. הוא ניצח בתחרויות 1931/32, 1932/33 , 1933/34, חלק מקום ראשון עם מקס אויבה וג'ורג' אלן תומס בשנת 1934/35

תחרות הייסטינגס 1934-1935
01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 תוצאה
1 מקס אויבה x 1 ½ ½ ½ 1 1 ½ ½ 1 6.5
2 ג'ורג' אלן תומאס 0 x ½ 1 1 1 0 1 1 1 6.5
3 סאלו פלור ½ ½ x ½ ½ ½ 1 1 1 1 6.5
4 חוסה ראול קפבלנקה ½ 0 ½ x 0 ½ 1 1 1 1 5.5
5 אנדור לילינטל ½ 0 ½ 1 x ½ 1 ½ ½ ½ 5
6 מיכאל בוטביניק 0 0 ½ ½ ½ x ½ 1 1 1 5
7 מישל רג'ינלד פרייס 0 1 0 0 0 ½ x ½ 1 1 4
8 ורה מנצ'יק ½ 0 0 0 ½ 0 ½ x ½ 1 3
9 ג'ורג' מרשל נורמן ½ 0 0 0 ½ 0 0 ½ x 0 1.5
10 סטיוארט מילנר ברי 0 0 0 0 ½ 0 0 0 1 x 1.5

והיה שני אחרי ראובן פיין בשנת 1935/36. כמו כן ניצח בתחרות מרגייט בשנת 1936, לפני אלוף העולם לשעבר חוסה ראול קפבלנקה.

מוסקבה 1936
01 02 03 04 05 06 07 08 09 10 תוצאה
1 חוסה ראול קפבלנקה x ½½ ½1 ½½ ½1 11 13
2 מיכאל בוטביניק x ½½ ½½ 11 12
3 סאלו פלור ½½ x ½0 ½0 11 ½0 ½1 9.5
4 אנדור לילינטל x ½½ ½1 ½½ ½1 ½½ 9
5 ויאצסלאב רגוזין ½1 ½½ x ½1 ½½ 8.5
6 עמנואל לאסקר ½0 x ½1 ½½ 8
7 גריגורי לבנפיש ½½ ½½ ½1 ½0 ½0 x 10 ½½ ½0 7.5
8 אריך אליסקסיס ½½ 00 ½½ ½0 10 x ½½ ½½ 7.5
9 איליה קאן אברמוביץ' ½0 00 ½1 ½0 ½½ ½½ ½½ x ½0 7.5
10 ניקולאי ריומין 00 ½0 ½½ ½½ ½1 ½½ ½1 x 7.5

בשנת 1936 הוזמן לתחרות השחמט בנוטינגהאם 1936 הנחשבת עד היום לאחת התחרויות החזקות שהתקיימו אי פעם. פלור הגיע למקום השביעי וזכור ניצחונו על קפבלנקה מתחרות זו‏[1].

בנוסף הייתה לפלור הצלחה לא מבוטלת בדו-קרבות שקיים. פלור ארגן שני דו-קרבות מול יריביו העיקריים להתמודדות על אליפות העולם נגד אלכסנדר אלכין. בשנת 1932 סיים בתיקו +3 -3 =10 מול מקס אויבה שזמן קצר לאחר מכן הפך לאלוף העולם, ובשנת 1933 סיים בתיקו +2 -2 =8 מול מיכאל בוטביניק שהפך לאלוף העולם לאחר מלחמת העולם השנייה. בנוסף ניצח פלור את יסטה סטולץ 5.5-2.5 בשנת 1931, שנה לאחר מכן ניצח בהפרש קטן את מיר סולטאן חאן שהיה אלוף אנגליה בשנים 1932-1933 3.5-2.5. כמו כן ניצח פלור את יוהנס ון דן בוש 6-2 באותה שנה. בשנת 1933 ניצח דו-קרב מול אוסקר נגלי 4-2 ואת הנרי גרוב 4.5-1.5.

הופעות באולימפיאדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלור שיחק בנבחרתה האולימפית של צ'כוסלובקיה בחמש אולימפיאדות‏[2]:

  • בשנת 1930, באולימפיאדה השלישית שהתקיימה בהמבורג, בלוח הראשון השיג תוצאה של +14 -2 =1

בין היתר ניצח את גדעון סטולברג, גזה מארוצי, אריך אליסקסיס, פרדריק ייטס והרמן שטיינר

  • בשנת 1931, באולימפיאדה הרביעית שהתקיימה בפראג, בלוח הראשון השיג תוצאה של +8 -4 =6

בין היתר ניצח את מילן וידמר וולדאס מיקאנס

  • בשנת 1933, באולימפיאדה החמישית שהתקיימה בפולקסטון, בלוח הראשון השיג תוצאה של +6 -2 =6

בין היתר ניצח את יצחק קשדן.

  • בשנת 1935, באולימפיאדה השישית שהתקיימה בורשה, בלוח הראשון השיג תוצאה של +9 -0 =8

בין היתר ניצח את פאול קרס, יסטה סטולץ, ולדימיר פטרוב ,

  • בשנת 1937, באולימפיאדה השביעית שהתקיימה בסטוקהולם, בלוח הראשון השיג תוצאה של +9 -0 =7

בין היתר ניצח את גדעון סטולברג וחוליו בולבוצ'אן.

באולימפיאדות אלו זכה פלור בשש מדליות: מדליית כסף אישית באולימפיאדה השלישית שהתקיימה בהמבורג, מדליית ארד קבוצתית באולימפיאדה הרביעית שהתקיימה בפראג, מדליית כסף קבוצתית ומדליית ארד אישית באולימפיאדה החמישית שהתקיימה בפולקסטון, מדליית זהב אישית באולימפיאדה השישית שהתקיימה בורשה ומדליית זהב אישית באולימפיאדה השביעית שהתקיימה בסטוקהולם. התוצאה המצטברת של פלור הייתה 60/82, הישג יוצא מהכלל של 73% מול צמרת השחמטאים מכל העולם, אמנם למעט שחקני ברית המועצות שלא נטלו חלק באירועים אלו.

מועמד רשמי לאליפות העולם - משברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלור התחתן בשנת 1935, ובשנת 1937 נבחר על ידי פיד"ה כמועמד הרשמי להתחרות מול אלכין על אליפות העולם. מלחמת העולם השנייה שכבר איימה באופק הפכה עבור פלור לבלתי אפשרית את משימת גיוס הסכום הכספי הנדרש בארצו צ'כוסלובקיה, וכך נפלה תוכנית ההתמודדות. בשנת 1938 היה פלור אחד משמונה שחקני העילית שהוזמנו לתחרות AVRO. פלור סיים במקום האחרון ובכך בא הקץ לסיכוייו להתמודד מול אלכין. AVRO הייתה ככל הנראה הפעם היחידה בהיסטוריה השחמטאית בה שמונה השחמטאים המובילים בעולם התחרו זה מול זה בתחרות חשובה.

תחרות AVRO 1938
מספר שם 1 2 3 4 5 6 7 8 תוצאה
1 פאול קרס XX 1= == == 1= == 1= == 8.5
2 ראובן פיין 0= XX 1= 10 10 11 == 1= 8.5
3 מיכאל בוטביניק == 0= XX =0 1= 1= =1 == 7.5
4 מקס אויבה == 01 =1 XX 0= 0= 01 1= 7
5 שמואל רשבסקי 0= 01 0= 1= XX == == 1= 7
6 אלכסנדר אלכין == 00 0= 1= == XX =1 =1 7
7 חוסה ראול קפבלנקה 0= == =0 10 == =0 XX =1 6
8 סאלו פלור == 0= == 0= 0= =0 =0 XX 4.5

בשעה ש-AVRO הייתה תחרות חזקה ביותר, ומקומו האחרון של פלור לא היה בחזקת בושה, התוצאה שלו ניתנת להסבר גם בנסיבות האישיות הקשות בעת ההיא. לאחר הסכם מינכן בשנת 1938 נכנס הצבא הגרמני בהסכמת המעצמות אל חבל הסודטים בו היה רוב לתושבים שמוצאם האתני גרמני, ולפלור, ממוצא יהודי אוקראיני הייתה סכנה אישית חמורה. פלור נשאר בהולנד עד תחילת 1939 ושיחק במספר תחרויות קטנות. הוא חלק מקום 1-3 עם 3.5/5 בתחרות אמסטרדם יחד עם מקס אויבה ולאסלו סאבו. הוא חלק מקום 3-4 בתחרות נוספת באמסטרדם (ניצחו: מקס אויבה ושמואל לנדאו) וניצח בתחרות באארן עם 2.5/3. לאחר מכן נמלטו פלור ובני משפחתו לשבדיה, ולבסוף, בעזרת ידידו מיכאל בוטביניק, למוסקבה. בזמן ששהה בשבדיה חלק יחד עם רודולף שפילמן מקום 1-2 בתחרות גטבורג עם 10/11.

אזרח סובייטי - התאוששות שחמטאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלור הצליח לחזור לרמתו השחמטאית הגבוהה לאחר שחש ביטחון במוסקבה. הוא ניצח בתחרות קמרי עם תוצאה מצוינת של 12/15 וכן ניצח בתחרות חזקה מאוד שהתקיימה בלנינגרד ומוסקבה עם 12/17. חלק מקום שני בתחרות מרגייט עם 6.5/9 (המנצח: פאול קרס)

שנת 1939 – תחרות מרגייט

וחלק מקום שני בתחרות בורנמות עם 8.5/11 אחרי אלוף העולם לשעבר מקס אויבה.

פלור לא שיחק בתחרות סובייטיות רשמיות חזקות בין השנים 1940-1942. הוא הפסיד דו-קרב לולדימיר מקוגונוב 2-0 בעיר באקו בשנת 1942. באותה שנה התאזרח והפך לאזרח סובייטי. פלור פיתח את קריירת הכתיבה שלו בארצו החדשה, ותרם מאמרים למספר עיתונים סובייטים וכן לבטאונים שונים. כאשר ברית המועצות עצרה את הפלישה הנאצית, ולאחר מכן החלה להדוף את הכוחות הגרמניים התחדשה פעילות שחמטאית מסוימת, ובשנת 1943 ניצח פלור בתחרות קטנה אך חזקה בבאקו. בשנת 1944 הוא חלק מקום ראשון עם אלכסיי סוקולסקי בתחרות גדולה בקייב. בשנת 1945 הוא פרש מאליפות ברית המועצות לאחר שלושה משחקי בלבד.

לאחר המלחמה פלור היה עדיין מועמד אפשרי להתמודדות על אליפות העולם, וסיים במקום השישי בתחרות הבינאזורית ב-1948, ובכך קנה זכות להשתתף בתחרות המועמדים שהתקיימה בבודפשט בשנת 1950. בתחרות זו סיים במקום אחרון משותף עם 7/18 ולא ניגש יותר להתמודדות בסבב התחרויות על אליפות העולם. פלור העדיף להתרכז בעיתונאות ובפיתוח תפקיד כמארגן תחרויות שחמט. הוא עדיין שיחק מדי פעם בתחרויות ברמה גבוהה, הן בברית המועצות והן בחו"ל, בהצלחה מסוימת, עד סוף שנות השישים. הוא זכה לתואר שופט בינלאומי בשנת 1963.

פלור נפטר במוסקבה בשנת 1983.

השגים ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלור היה מהשחקנים הגדולים ביותר שקמו לצ'כוסלובקיה אי פעם, והיה כמעט בלתי מנוצח באולימפיאדות בהן השתתף בשנות השלושים. המאזן התחרותי שלו מרשים, עם כשרון טקטי וטכניקת סיום מצוינת שהביאה לו ניצחונות מפורסמים רבים. פיד"ה העניקה לו תואר רב אמן ברשימה המקורית של רבי האמנים בשנת 1950.

פלור תרם תרומות חשובות גם לתיאורית הפתיחות: הסתעפות פלור קיימת בלא פחות משש פתיחות עיקריות, כולל הגנת קארו-קאן, הפתיחה הספרדית, הפתיחה האנגלית והגנת גרונפלד. אלוף העולם לשעבר אנטולי קרפוב השתמש במהלך שנות השמונים בהסתעפות פלור-זייצב של הפתיחה הספרדית הסגורה (1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רב5 א6 4. רא4 פו6 5. 0-0 רה7 6. צה1 ב5 7. רב3 ד6 8. ג3 0-0 9. ח3 רב7 10. ד4 צה8).

פלור בבסיסו היה אסטרטג שהצטיין בשלב הסיום. הוא העדיף פתיחות סגורות בלבן, ובשיא הקריירה שלו היה קטלני במיוחד בפתיחת גמביט המלכה, כפי שניתן לראות מאוסף המשחקים. פלור, שכמעט אף פעם לא פתח עם 1. ה4, היה מהמפתחים העיקריים של פתיחת קארו-קאן, שהייתה פתיחה נידחת עם מוניטין מפוקפק בשנות העשרים, כאשר החל להשתמש בה.

מלחמת העולם השנייה חיסלה את סיכויי פלור לזכות באליפות העולם והלחץ עליו מהיותו פליט, בפעם השנייה בחייו, השפיע על סגנון משחקו. הוא הפך לשחקן הרבה יותר זהיר במשחקים לאחר מלחמת העולם השנייה וקנה לעצמו תדמית של שחקן המסתפק בתיקו, עם הרבה משחקים קצרים בהם לא התקיים קרב כלשהו. פלור לא היה מסוגל להתמודד עם הדור החדש של הכוכבים הסובייטים שצצו לאחר מלחמת העולם השנייה. שחקנים כגון ואסילי סמיסלוב, דוד ברונשטיין, יצחק בולסלבסקי, פאול קרס, אלכסנדר קוטוב, טיגראן פטרוסיאן, יפים גלר, מארק טיימנוב, יורי אברבך, בוריס ספאסקי, מיכאל טל, ויקטור קורצ'נוי וליאוניד שטיין שלטו בזירה עם סגנונותיהם החריפים יותר ושימוש בפתיחות יצירתיות.

לשיא מד הכושר הגיע בשנת 1935 כאשר היה ממוקם שני בעולם, עם מד כושר (מוערך) של 2877‏[3]. פלור נמנה עם 20 השחקנים המובילים בעולם בין השנים 1930 ו-1951, למעט שנות המלחמה 1942-1944 בהן לא היה פעיל‏[4].

יש לציין כי פלור מעולם לא ניצח את אלכין והמאזן ביניהם עומד על -5 =7 בשנים עשר משחקים. אלכין שיחק בסגנון טקטי חריף, ובנוסף גם שיחק משחק עמדתי ברמה גבוהה מאוד. מאוד לא סביר שפלור היה מצליח לזכות בדו-קרב מולו, לו ניתנה לו ההזדמנות.

התמודדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה מיקום המתמודד השני תוצאה
1931 גוטנבורג גוסטה סטולץ 3.5 מ-8 הפסד
1931 פראג גוסטה סטולץ 5.5 מ-8 ניצחון
1932 אמסטרדם מקס אויבה 8 מ-16 תיקו
1932 לונדון מיר סולטאן חאן 3.5 מ-6 ניצחון
1932 האג יוהנס וון דן בוש 6 מ-8 ניצחון
1933 ארוסה הנרי גרוב 4.5 מ-6 ניצחון
1933 ברן אוסקר נגלי 4 מ-6 ניצחון
1933 מוסקבה מיכאל בוטביניק 6 מ-12 תיקו

משחקיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 12th Chess Tournament of Nations [Moscow 1956 Olympiad], by Salomon Flohr, Moscow, Fiskultura i Sport, 1957 (Russian).
  • Salo Flohr's Best Games of Chess, by Salomon Flohr (translated from the Russian by Gregory S. Donges), Davenport, Iowa, Thinker's Press, 1985, ISBN 0-938650-34-3.
  • Grandmaster Flohr, by Viktor D. Baturinsky (Hg), Moscow, Fiskultura i Sport, 1985 (Russian).
  • Salo Flohr und das Schachleben in der Tschechoslawakei, by Helmut Wieteck, Hamburg, Neu-Jung Verlag, 2005, ISBN 3-933648-26-2 (גרמנית).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Salomon Flohr vs Jose Raul Capablanca, Nottingham 1936, באתר chessgames.com
  2. ^ 7th Chess Olympiad: Stockholm 1937 - 19th round, באתר OlimpBase
  3. ^ בתקופתו לא הונהג עדיין מדד מד-הכושר המקובל כיום, ההערכות הן לפי האתר chessmetrics.com.
  4. ^ Chessmetrics Player Profile: Salo Flohr, באתר Chessmetrics