פאט קווין

פאט קווין
Pat Quinn

פאט קווין
לידה	16 בדצמבר 1948 (בן 75) שיקגו, אילינוי, ארצות הברית
שם מלא	פטריק ג'וזף קווין הבן
מדינה
השכלה	בית הספר לשירות חוץ ע"ש אדמונד ולש בית הספר למשפט אוניברסיטת נורת'ווסטרן תיכון פנוויק
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
מושל אילינוי ה־41 29 בינואר 2009 – 12 בינואר 2015 (6 שנים) סגנית מושל אילינוי שילה סיימון → רוד בלאגוייביץ' ברוס ראונר ←
סגן מושל אילינוי ה־45 13 בינואר 2003 – 29 בינואר 2009 (6 שנים) תחת מושל אילינוי רוד בלאגוייביץ' → קורין ווד שילה סיימון ←
גזבר אילינוי ה־70 14 בינואר 1991 – 9 בינואר 1995 (4 שנים) תחת מושל אילינוי ג'ים אדגר → ג'רום קונסנטינו ג'ודדי באר טופינקה ←
חתימה

פטריק ג'וזף קווין הבן (באנגלית: .Patrick Joseph Quinn Jr;‏ ‏נולד ב־16 בדצמבר 1948) הוא עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי מאילינוי, איש המפלגה הדמוקרטית, שכיהן כמושל אילינוי ה-41 בשנים 2009–2015. קווין החל את הקריירה שלו כפעיל בגיוס קואליציה להגינות פוליטית.

קווין נולד בשיקגו. הוא למד באוניברסיטת ג'ורג'טאון ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת נורת'ווסטרן. קווין החל את הקריירה שלו כעורך דין לענייני מיסוי במשרד פרטי לפני שהחל לעבוד כעוזר למושל אילינוי דן ווקר. הוא נבחר לתקופת כהונה אחת כחבר במועצת הערעורים של מחוז קוק, תפקיד בו הוא שימש בשנים 1982–1986. בהמשך הוא שימש כמנהל ההכנסות בממשלו של ראש עיריית שיקגו הרולד וושינגטון .

קווין כיהן כגזבר המדינה של אילינוי בשנים 1991–1995. בבחירות למשרת מושל אילינוי הוא זכה במועמדות הדמוקרטים למשרת סגן מושל אילינוי, והיה לשותפו למרוץ של המועמד למשרת המושל רוד בלאגוייביץ'. הוא הושבע לתפקיד סגן המושל ב-2003. ב-29 בינואר 2009 הושבע קווין כמושל אילינוי לאחר שהמושל בלאגוייביץ' הודח מתפקידו בשל האשמות בשחיתות שלטונית.

ב-2010 נבחר קווין לכהונה נוספת כמושל בזכות עצמו לאחר שניצח את הרפובליקני, חבר הסנאט של אילינוי ביל בריידי בהפרש של פחות מאחוז אחד מכלל 3.5 מיליון המצביעים. ב-2014 הוא הובס, גם בהפרש קטן על ידי מועמד הרפובליקנים ברוס ראונר. ב-2018 התמודד קווין ללא הצלחה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת התובע הכללי של אילינוי.

ראשית חייו

פאט קווין נולד בשיקגו. כשהיה ילד עברה משפחתו לפרבר הינסדייל של שיקגו. הוריו היו איילין (לבית פרינדוויל), מזכירת בית ספר, ופטריק ג'וזף קווין, פקיד יחסי ציבור של הארכידיוקסיה הקתולית של שיקגו. סביו היו אירים. הוא גדל כקתולי ולמד בבית ספר יסודי קתולי מקומי, סנט אייזק ג'וגס. ב-1967 הוא סיים את לימודיו בבית הספר הקתולי פנוויק שבאוק פארק. בעת לימודיו שם הוא היה הקפטן של נבחרת ריצת השדה ועורך הספורט של עיתון בית הספר. ב-1971 סיים קווין את לימודיו באוניברסיטת ג'ורג'טאון, שם הוא קיבל תואר בוגר אוניברסיטה מבית הספר לשירות החוץ על שם אדמונד א. וולש. בג'ורג'טאון היה קווין תלמידו של יאן קרסקי ועורך הספורט של עיתון הסטודנטים The Hoya. לאחר שלקח כמה שנים של הפסקה מלימודיו, הוא סיים ב-1980 לימודי תואר במשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן. ב-1982 נשא קווין לאישה את ג'ולי אן הנקוק. לזוג נולדו שני בנים. ב-1986 הם התגרשו. בשנים 1976–1978 עבד קווין ככלכלן עבור חברה בשם קוילקראפט.

פעילות פוליטית

לפני שנבחר למשרה ציבורית, היה קווין מעורב בפעילות פוליטית, ושימש כעוזר למושל אילינוי דן ווקר בשנים 1973–1975. שמו עלה בזירה הפוליטית בסוף שנות ה-70 כאשר הוא הוביל עצומה לתיקון חוקת אילינוי של 1970 יחד עם "יוזמת אילינוי". מטרת התיקון הייתה להגדיל את כוחם של משאלי עם בתהליך הפוליטי. העצומה נחלה הצלחה, אך בית המשפט העליון של אילינוי פסק בסופו של דבר שיוזמת אילינוי הייתה "תיקון שנוגד את החוקה" וכך הוא מעולם לא הוגש להחלטת הבוחרים.

קווין משך תשומת לב נוספת כאשר ניהל מסיבות עיתונאים בימי ראשון, שנחשבו ליום בו החדשות היו מינוריות. ב-1980, כאשר היה קווין עוד סטודנט למשפטים, הוא נחל את הצלחתו הפוליטית הראשונה, כאשר רכש מוניטין כרפורמטור בזירה הפוליטית של אילינוי. באמצעות הארגון שלו, "הקואליציה להגינות פוליטית", הוא יזם והוביל מערכה מדינתית ל"תיקון הקיצוצים" (Cutback Amendment) לחוקת אילינוי, שבסופו של דבר צמצם את מספר חברי בית הנבחרים של אילינוי מ-177 ל-118.

ראשית הקריירה

ב-1982 נבחר קווין כחבר מועצת הערעורים של מחוז קוק. בתקופה בו הוא שימש בתפקיד זה הוא היה פעיל מאוד בהקמת ארגון הצרכנים "מועצת השירותים הציבוריים לאזרחים".

ב-1986 לא התמודד קווין על תקופת כהונה נוספת במועצה, ותחת זאת הוא התמודד ללא הצלחה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית למשרת גזבר המדינה, והפסיד לג'רום קונסנטינו. לאחר תבוסתו שימש קווין לזמן קצר ב-1987 כמנהל ההכנסות בממשלו של ראש עיריית שיקגו הרולד וושינגטון . הוא גם שימש כחבר במועצת בית ספר סאייר מאגנט במערב שיקגו.

גזבר מדינת אילינוי

ב-1990 התמודד קווין בהצלחה בבחירות למשרת גזבר המדינה של אילינוי, לאחר שהביס את פג מקדונל ברסלין בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית ואת גרג בייס בבחירות הכלליות. במסע הבחירות שלו הוא הוביל גישה רפורמית פופוליסטית מתוך התנגדות לממשלה רחבה.

במהלך מסע הבחירות שלו הוא התחייב שהוא ישאף להעביר את משרדו לגישה שתדגול בהגנת הצרכן. כמועמד הוא סירב לקבל תרומות למסע הבחירות שלו מבכירי הבנקים. הוא גם התחייב להעביר את משרדו תהליכי מודרניזציה ולמקסם את ההחזרים מפיקדונות המדינה באמצעות שימוש בהעברות כספים אלקטרוניות ובאמצעות הרחבת תוכניות לפיקדונות. הוא הפעיל תוכנית "השקעה באילינוי" שדאגה להצעות תחרותיות ממוסדות פיננסים שרצו לנהל את פיקדונות המדינה. הוא גם הבטיח שהוא לא יפקיד או ישקיע בנכסים של מוסדות שישלמו לעובדיהם הפורשים בהטבות ב"איגרות חוב זבל". קווין גם התחייב ליישם כללי אתיקה מקצועית בקרב עובדי משרדו.

קווין כיהן כגזבר אילינוי בשנים 1991–1995. במהלך תקופה זו הוא מתח ביקורת על מזכיר המדינה של אילינוי ולימים המושל ג'ורג' ראיין. בעיקר הוא משך תשומת לב להוצאת רישיונות רכב מזויפים שמשרדו של ראיין הנפיק למקורבים ולמקושרים פוליטית. היריבות בין השניים הובילה לכישלונו של קווין בהתמודדות מול ראיין בבחירות של 1994 על משרת מזכיר המדינה. הוא ניצח בבחירות המקדימות של הדמוקרטים, אך נוצח בבחירות הכלליות.

ב-1996, לאחר סיום כהונתו כגזבר המדינה, ביקש קווין לעבור לפוליטיקה הארצית. כאשר בחר פול סיימון שלא להתמודד לכהונה נוספת בסנאט של ארצות הברית בבחירות של אותה שנה, הציג קווין את מועמדותו. בסופו של דבר ניצח בבחירות המקדימות של הדמוקרטים דיק דרבין שלאחר מכן נבחר בבחירות הכלליות.

סגן מושל אילינוי

פאט קווין כסגן מושל אילינוי ב-2006

ב-1998 התמודד קווין על מועמדות המפלגה הדמוקרטית על משרת סגן מושל אילינוי, אך הובס בהפרש קטן על ידי מרי לו קרנס. בתחילה לא קיבל קווין את התוצאות וטען להונאת בחירות, אך כמה שבועות הבחירות הוא ויתר על עתירה לבית המשפט העליון של אילינוי לספירה חוזרת והביע את תמיכתו בקרנס.

באותה שנה מחה קווין על העלאת שכרם של המחוקקים המדינתיים ודחק באזרחים לשלוח תיונים למושל ג'ים אדגר. טקטיקה זו הייתה אזכור למסיבת התה של בוסטון. בהמשך, לאחר שנבחר כסגן המושל, הוא חזר על אותה טקטיקה ב-2006, ועודד את הצרכנים להכניס תיונים למעטפות התשלום כאשר שילמו את חשבונות החשמל, כדי למחות על העלאת המחירים על ידי חברת החשמל "קומונוולת' אדיסון" .

בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית שנערכו במרץ 2002 זכה לבסוף קווין במועמדות המפלגה על משרת סגן המושל, ובבחירות הכלליות ניצח כשותפו למרוץ של המועמד הדמוקרטית למשרת מושל אילינוי, רוד בלאגוייביץ'. באותה תקופה, המועמדים לשתי המשרות התמודדו בשתי מערכות בחירות נפרדות בבחירות המקדימות, אך בבחירות הכלליות הם התמודדו בפתק הצבעה אחד. השניים התמודדו שוב יחדיו בבחירות של 2006 לאחר שקווין נבחר בבחירות המקדימות מבלי שהיו יריבים שהתמודדו מולו בבחירות המקדימות. בעת שכיהן כסגן המושל, עמדו בראש סדרי העדיפות שלו הסברה צרכנית, הגנת הסביבה מערכת הבריאות, פריסת תקשורת בפס רחב וקידום ענייני הווטרנים.

ב-14 בדצמבר 2008 כאשר נשאל קווין על מערכת היחסים שלו עם בלאגוייביץ', הוא השיב, "ובכן, הוא די מבודד. ניסיתי לדבר עם המושל, אך הפעם האחרונה בה דיברנו הייתה באוגוסט 2007. אני חושב שאחת הבעיות היא שהמושל במידת מה אטם את עצמו בפני פקידי הממשל של המדינה ...התובעת הכללית מדיגן ואני ורבים אחרים". ב-2006 הודיע בלאגוייביץ' שהוא לא מחשיב את קווין כחלק מהממשל שלו.

מושל אילינוי

ב-29 בינואר 2009 הודח בלאגוייביץ' מתפקידו כמושל ברוב של 59 תומכים וללא מתנגדים בסנאט של אילינוי. קווין הושבע במקומו כמושל אילינוי ה-41.

בחירות 2010

בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית למשרת המושל ב-2010 הביס קווין את מבקר המדינה דניאל היינס לאחר שזכה ב-50.4 אחוזי מהקולות. ב-27 במרץ אותה שנה בחרו מנהיגי הדמוקרטים באילינוי בשילה סיימון במקומו של סקוט לי כהן, לאחר שבבחירות המקדימות שנערכו בפברואר ניצח כהן בהתמודדות על מועמדות המפלגה לתפקיד סגן המושל, אך מאוחר יותר פרש מהמרוץ על רקע מחלוקות שנגעו לחייו האישיים. בבחירות הכלליות שודרו תשדירי בחירות מטעמו של קווין שהופקו על ידי ג'ו סלייד וייט, ובהם נשאלה שוב ושוב השאלה על יריבו, "מי זה הבחור הזה?" בן נאקלס היה המנהל הכללי של מסע הבחירות וכונה על ידי המגזין Campaigns & Elections "כוכב עולה בשמי הפוליטיקה" בשל מאמציו עבור קווין. בבחירות הכלליות שנערכו ב-2 בנובמבר ניצח קווין בהפרש צר מול המועמד הרפובליקני ביל בריידי.

בחירות 2014

ב-2014 הודיע קווין על כוונתו להתמודד בבחירות לתקופת כהונה נוספת. בקיץ 2013 הכריז ויליאם דיילי, לשעבר ראש סגל הבית הלבן ומזכיר המסחר של ארצות הברית, על כוונתו להתמודד מול קווין בבחירות המקדימות של הדמוקרטים, אך בהמשך פרש מן המרוץ. קווין בחר בפול ואלס, לשעבר מנהל בתי הספר הציבוריים של שיקגו כשותפו למרוץ. בבחירות המקדימות התמודד מול קווין טיו הרדימן, אך הוא ניצח אותו בהפרש של 72 אחוזים מול 28 אחוזים ועבר להתמודד מול המועמד הרפובליקני, איש העסקים ברוס ראונר.

רוב העיתונים המרכזיים של אילינוי תמכו בראונר, אך בקווין תמכו העיתונים The Chicago Defender, Rockford Register Star ו-The Southern Illinoisan. בבחירות הכלליות הביס ראונר את קווין לאחר שזכה ב-50 אחוזים מהקולות מול 46 האחוזים שהצביעו עבור קווין. הוא הפסיד בכל אחד ממחוזות אילינוי למעט מחוז קוק. כהונתו כמושל הסתיימה ב-12 בינואר 2015.

כהונתו

פאט קווין כמושל אילינוי ב-2009

כמושל התמודד קווין עם תדמיתה של אילינוי כמדינה מושחתת, זאת לאחר ששני קודמיו ריצו עונשים בבית סוהר פדרלי, ולאחר השנתיים הראשונות לתקופת כהונתו הראו סקרים שהוא היה המושל הבלתי אהוד ביותר בכל ארצות הברית. הסוגיה המרכזית הייתה משבר כספי שנגע לתקציב המדינה ולחוב ארוך הטווח שלה, שכן השפל הכלכלי הלאומי נמשך, ואילינוי לא הצליחה ליצור מקומות עבודה חדשים. קווין דיבר לעיתים קרובות בפומבי ונפגש באופן סדיר עם מנהיגי המדינה, זאת בניגוד מוחלט להתבדלות של בלאגוייביץ' מאחרים. ב-20 באוגוסט 2013 חתם קווין על חוק שהעלה את המהירות המותרת באזורים כפריים ל-70 מייל לשעה. קודם לכן הייתה המהירות המותר 65 מייל לשעה. החוק גם העלה את המהירות המותרת בכבישי האגרה של אילינוי ונכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014.

מדיניות כלכלית

קווין הכריז על כמה צעדים ל"הידוק החגורה" כדי לרסן את הגרעון התקציבי של אילינוי. ביולי 2009 הוא חתם על חוק תקציבי בהיקף של 29 מיליארד דולר לסלילת ותחזוקת הכבישים של אילינוי, למערכות הסעת ההמונים, לבתי הספר, ולמיזמי עבודות ציבוריות נוספים. חוק זה, שנודע בכינוי "משרות לאילינוי עכשיו!", היה הראשון מאז תוכנית FIRST של המושל ג'ורג' ראיין, שנכנס לתוקף בסוף שנות ה-90. ב-7 ביולי 2009 הטיל קווין וטו על חוק תקציבי בפעם השנייה תוך שבוע, זאת מתוך רצון לצמצם באופן משמעותי את הגרעון התקציבי של המדינה. במרץ 2009 קרא קווין להגדלת מס ההכנסה האישי בשיעור של 1.5 אחוזים. כדי לפצות על הגדלה זו, הוא גם ביקש להגדיל פי שלושה את תקרת הפטור ממס מ-2,000 דולר ל-6,000 דולר. על כל פנים, החוק שעבר בסופו של דבר הגדיל את שיעור המס האישי בשני אחוזים.

כשהגירעון התקציבי של 2011 היה צפוי להגיע ל-15 מיליארד דולר, העלה בית המחוקקים של אילינוי בראשית אותה שנה את שיעור מס ההכנסה האישי מ-3 אחוזים ל-5 אחוזים ואת מס רווחי התאגידים מ-4.8 אחוזים ל-7 אחוזים. משרדו של קווין חזה שגביית המיסים בשיעורים החדשים תניב 6.8 מיליארד דולר לשנה, מספיק כדי לאזן את התקציב השנתי ולהתחיל בהפחתת הפיגור בתשלום החובות המדינתיים בכ-8.5 מיליארד דולר. דוח של הפדרציה האזרחית מספטמבר 2011 חזה גרעון תקציבי של 8.3 מיליארד דולר בסוף השנה.

לאחר שלוש שנות העלאות מיסים לעובדים ולבתי העסק, שהסתיימו בגידול בשיעור מס התאגידים ב-2011 מ-5 אחוזים ל-7 אחוזים, המיתון הלאומי הותיר את הכלכלה בקשיים. במהלך נאום התקציב השנתי שנשא קווין ב-22 בפברואר 2012 מול בית המחוקקים, הזהיר קווין שהמערכת הפיננסית של המדינה עמדה על סף קריסה. סוכנות הידיעות Associated Press דיווחה שקווין חשש שאילינוי הייתה "על סף התמוטטות פיננסית בשל מערכת הגמלאות שנגסה בכל דולר חדש, והעלויות של מערכת הבריאות טיפסו לגבהים". על פי הפדרציה האזרחית, הייתה אילינוי מסוגלת להישאר מדינה שעומדת בחובותיה, רק באמצעות אי תשלומם בזמן. קווין דחק לקיצוץ בתוכניות הבריאות בסכום של 1.6 מיליארד דולר ב-2012. בביקורות שנמתחו עליו, כולל מצד חברת בית הנבחרים המדינתית מרי א. פלאוורס, צוין שהקיצוצים עלולים להדיר מאות אלפים של עניים וקשישים ממערכות הבריאות הציבורית. הקיצוצים חסרי התקדים היו בקנה מידה קטן מדי כדי לפתור את הסוגיה ארוכת הטווח, זאת על פי סוכנויות הדירוג שהורידו את הדירוג האשראי של אילינוי כך שהוא היה הנמוך ביותר בכל מדינות ארצות הברית באותה שנה. בנובמבר 2012 הסתכמו סכומי הפנסיות הבלתי משולמות ל-85 מיליארד דולר והפיגור עמד על 8 מיליארד דולר.

במאמץ לצמצם את המחויבויות הפיננסיות של המדינה, ביטל קווין בנובמבר 2012 חוזים עם הפדרציה האמריקאית של עובדי המדינות, המחוזות והרשויות המקומיות. בכירי האיגודים המקצועיים טענו ש"קווין רצה ויתורים עד שהם היו עלבון לכל אחד מעובדי המדינה", בעוד שהממשל טען שהמדינה משלמת משכורות והטבות ברמה ש"עלו על משכורות והטבות של כל העובדים המאוגדים במדינות האחרות". נכון לדצמבר 2012 היה שיעור האבטלה באילינוי החמישי בגודלו בארצות הברית ובמרץ 2013 הגיעה חבות מערכת הגמלאות הציבורית של המדינה ל-100 מיליארד דולר.

ב-2009 חתם קווין על חוק משחקי הווידאו שהפך את מכונות ההימורים במדינה לחוקיות. קודם לכן הגדיר קווין את ההימורים במכונות מכונות המשחק האלקטרוניות כ"הימור גרוע". קווין אמר שצעד חקיקה זה חיוני כדי ליצור הכנסות על רקע המיתון. בחקירה שנוהלה ב-2019 נמצא שהמימון למפקחים על ההימורים באילינוי היה מתחת לצרכים, שאיוש משרותיהם לקה בחסר, ושמערכת ההימורים לא השיגה את ההכנסות שציפו ממנה.

רפורמות אתיות והאשמות בשחיתות

ב-5 בינואר 2009 מינה קווין את פטריק מ. קולינס לשבת בראש ועדת הרפורמות של אילינוי, שעליה הוטל להגיש המלצות לרפורמות אתיות בממשלת המדינה.

ב-20 בפברואר אותה שנה קרא קווין להתפטרותו של הסנאטור רולנד בריס, אשר מונה לכהן בסנאט על ידי בלאגוייביץ' כדי לאייש את המושב שהתפנה בעקבות בחירתו של ברק אובמה לנשיאות ארצות הברית. עד מהרה הוא שינה את עמדתו בעקבות לחץ מאפרו-אמריקאים בולטים שאיימו שלכך יהיו השלכות אלקטורליות.

ב-3 במרץ דווח על ידי Associated Press שקווין "שילם את הוצאותיו שלו" פעמים רבות כאשר כיהן כסגן המושל, זאת בניגוד להאשמות של בלאגוייביץ' נגדו. ככלל, הוא שילם את ההוצאות בעצמו או שהה במלונות זולים, ומעולם לא חייב את המדינה עבור ארוחותיו.

ביוני מינה קווין צוות בראשותו של אבנר מיקווה, כדי לחקור את הנוהגים הלא אתיים באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין על רקע חששות שחקירה קודמת לא השפיעה למיסוד רפורמות חיוניות. הצוות הואשם בחקירת נוהלי הקבלה לאוניברסיטה על רקע דיווחים שהיא הייתה קורבן לשחיתות. הצוות מצא עדויות להעדפה וחקירתו הובילה להתפטרות כל חברי חבר הנאמנים של האוניברסיטה למעט שניים.

באביב 2014 פתחו תובעים פדרליים וועדת הביקורת של בית המחוקקים של אילינוי בחקירה בנוגע ליוזמה לשיקום השכונות של קווין בהיקף של 55 מיליון דולר, תוכנית שנפתחה שבועיים לפני בחירות 2010.

ב-22 באוקטובר אותה שנה מינה שופט פדרלי משגיח עצמאי לפקח על שכירת עובדים במחלקת התחבורה של אילינוי. מהלך זה הוביל לחקירה שנמשכה שלוש שנים על ידי המפקח הכללי של אילינוי שחשפה העסקת עובדים מתוך כוונות פוליטיות במחלקה, נוהג שהחל בימיו של בלאגוייביץ'.

סביבה ואנרגיה

קווין זכה בדרך כלל לשבחים על התנהלותו בסוגיות סביבתיות עוד בתקופה בה הוא כיהן כסגן המושל, אז הוא סייע לכנס כינוסים שנתיים ברחבי אילינוי בסוגיות של בנייה ירוקה, קביעת יום לציון ההגנה על נהרות במדינה, וקידום אמצעים כמו שימוש במי גשמים להשקיית גינות לצורך שימור המים. כמושל, סייע קווין להעביר צעדי חקיקה בנוגע לאנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, כולל חיבור הקפיטול המדינתי לאנרגיית רוח, וסייע להבטיח את מימון הרכבת המהירה במסדרון המערב התיכון. כמושל וכסגן מושל, שימש קווין כיושב ראש שותף של מועצת הממשלה הירוקה של אילינוי, מועצה שהתמקדה בהפיכת המדינה לירוקה ובהפחתת הפסולת. מועצת הממשלה הירוקה הוציאה דוחות קיימות ציבוריים שנתיים שעקבו אחר השימוש הכולל של הממשלה באנרגיה, השימוש בדלקים, השימוש במים וניהול הפסולת. ב-2010 וב-2014 תמך מועדון סיירה בקווין, וכינה אותו "המושל הירוק". קווין התמודד עם מחאות והתנגדות של פעילי סביבה לאחר שתמך בחוק שנוי במחלוקת לסדיקה הידראולית.

מדיניות חברתית

ב-9 במרץ 2011 חתם קווין על חוק לביטול עונש המוות באילינוי. בחותמו על החוק הוא אמר:

בלתי אפשרי הדבר ליצור מערכת מושלמת, כזאת שחפה משגיאות, ללא אפליה על רקע גזעי או נסיבות כלכליות או שיוך גאוגרפי. כדי שתהיה מערכת עקבית ומושלמת של עונש מוות, הגעתי למסקנה, לאחר בחינת כל מה שהובא בפני, שזה בלתי אפשרי במדינתנו. אני חושב שזה צודק וראוי לבטל את עונש המוות.

בראיון לניו יורק טיימס ייחס קווין את החלטתו לקרדינל ג'וזף ברנרדין המנוח שטען עד יומו האחרון שיש לקיים "מוסר חיים עקבי" שיכלול התנגדות לעונש המוות. עד היום לא קיים עונש מוות באילינוי.

ב-17 במאי 2012 מינה קווין את ברנדון בודור כמנהל הכללי של המועצה לשירות אילינוי. ב-11 בספטמבר אותה שנה הכריזו השניים שהחברה לשירות לאומי וקהילתי (CNCS) העניקה סכום של 8.4 מיליון דולר כדי לאפשר ל-1,200 מתנדבים ב-29 תוכניות לשרת את הקהילות באילינוי בצורה טובה יותר.

קווין הוא תומך בפיקוח על כלי נשק, תומך בחקיקה בנוגע לנשק תקיפה, למחסניות בעלות קיבולת גדולה, ובבדיקת רקע כללית באילינוי. הוא גם היה ידוע על הביקורת שהוא מתח על נשיאת כלי נשק מוסתרים באילינוי ועל איגוד הרובאים הלאומי. על אף התנגדותו זו, אישר בית המחוקקים של אילינוי את נשיאת הנשק הנסתר ביולי 2013 לאחר שעקף את הווטו שהטיל קווין על החוק. בכך הפכה אילינוי למדינה האחרונה בארצות הברית שחוקקה חוק כזה.

בנאום מצב המדינה שנשא קווין ב-2013, הוא הכריז על מחויבותו להפיכתם של נישואים של זוגות מאותו המין לחוקיים. לאחר מאבק שארך חודשים בבית המחוקקים, חתם קווין על החוק לחופש דת ולהגינות בנישואים. ב-30 בנובמבר אותה שנה, בפני קהל שמנה אלפים, הפכה אילינוי למדינה ה-16 בארצות הברית שנישואים חד מיניים היו בה לחוקיים.

לאחר כהונתו כמושל

פאט קווין במצעד הגאווה של שיקגו, 2018.

מאז סיום כהונתו כמושל שומר קווין על פרופיל נמוך. הוא התנדב לטובת מטרות כמו ענייני הווטרנים וההגנה על הצרכנים. קווין מתח ביקורת על יורשו בתפקיד, ברוס ראונר, וכינה אותו "מתנגד העובדים" ו"לא ישר". הוא ציין שהוא מתעניין בעצומות עממיות.

ב-12 ביוני 2016 הכריז קווין על מהלך חדש לעצומה שנקרא "לקחת אחריות על שיקגו" שהייתה קשורה למשאל עם בשיקגו להגבלת כהונת ראש העיר לשתי תקופות כהונה וליצירת משרה נבחרת חדש של מגן הצרכנים.

ב-27 באוקטובר 2017 הודיע קווין על כוונתו להתמודד בבחירות 2018 על משרת התובע הכללי של אילינוי. באופן כללי נחשב קווין כמועמד הידוע ביותר במרוץ, אך הוא הפסיד בהפרש קל לחבר הסנאט של אילינוי קוואמה ראול.

בבחירות של 2020 הוביל קווין יוזמה למשאל עם בקרב תושבי אוונסטון, בו הם נשאלו עם עירם צריכה לאמץ מערכת לאישור תקנות עירוניות במשאל עם. משאל זה נדחה על ידי ועדת הבחירות העירונית, החלטה שבסופו של דבר אושרה בבית המשפט של מחוז קוק ובבית המשפט לערעורים של אילינוי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאט קווין בוויקישיתוף

• פאט קווין באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)

• פאט קווין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)