צבי נטע
 | |
| לידה |
1952 (בן 72 בערך) הרצליה |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| פעולות ומבצעים | |
  | |
צבי נטע (נולד ב-1952) הוא איש עסקים ישראלי, בעלים, יו"ר ומנכ"ל של קבוצת מכשירי תנועה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבי נטע נולד ב־1952 בהרצליה פיתוח, בן יחיד לפנינה ויוסף בוקסנבאום. אביו נולד בפולין והיגר עם משפחתו לארצות הברית, ואמו ילידת קנדה.[1] לאחר מלחמת העולם השנייה עלו הוריו לישראל, ובשנת 1949 ייסד אביו את חברת הרכב "מכשירי תנועה".
שירות בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 18 התגייס לצה"ל, עבר קורס הכנה למ"כים בבה"ד 4 וקורס מ"כים בחטיבת גולני. הוא עבר לחיל המודיעין, עבר קורס מש"קי מודיעין והוצב במרחב שלמה. בתחילת 1972 יצא לקורס קצינים בבה"ד 1 ובהמשכו עבר קורס קציני מודיעין. הוא הוצב במודיעין פיקוד הדרום, כקצין בחוליית המערך, שתפקידה היה לתעד את סדר הכוחות העדכני של צבא מצרים ולהתריע על אפשרות של מלחמה.
בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים היה דוד גדליה קצין המודיעין (קמ"ן) של פיקוד הדרום, וראש חוליית המערך, מפקדו הישיר של נטע, היה סגן סימן טוב בנימין. חוליית המערך קיבלה מאות ידיעות על תכונה חריגה של צבא מצרים לאורך תעלת סואץ, ובהתאם להן בתחילת אוקטובר 1973 התריע בנימין על אפשרות של מלחמה, אך התרעתו נבלמה על ידי גדליה, בהנחה שמדובר בתרגיל בלבד. ערב המלחמה נשלח נטע לחפ"ק פיקוד הדרום ששכן במוצב דבלה שבבסיס אום חשיבה, והוא שהה שם בימי המלחמה הראשונים. ב-10 באוקטובר נשלח לבסיס בלוזה שבצפון סיני, כקצין מודיעין ב"כוח נמר" – כוח אוגדתי שהוקם בעיצומה של המלחמה בפיקודו של תא"ל ששון יצחקי. לאחר המלחמה הועלה נטע לדרגת סרן, וחתם קבע כסגן קמ"ן של חטיבה 14 באוגדה 252. ב-1976 השתחרר משירות סדיר בצה"ל והמשיך לשרת במילואים באגף המודיעין. במלחמת לבנון הראשונה שירת כממלא מקום קמ"ן אוגדה 143, וב-1989 חזר לפיקוד הדרום. הוא שירת במילואים עד גיל 66, והתקדם לדרגת אלוף-משנה.
את זיכרונותיו משירותו בצה"ל, בעיקר ממלחמת יום הכיפורים, תיאר בספרו האוטוביוגרפי "סימנים מעידים – מחדל המודיעין בפיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים", שיצא לאור ב-2022 בהוצאת ידיעות אחרונות.[2]
בקבוצת "מכשירי תנועה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שחרורו מצה"ל קיבל תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועבר קורס צוערים במשרד החוץ.[3] בגיל 30 השתלב בפעילות קבוצת "מכשירי תנועה" של אביו, ובתחילת שנות ה-80 מונה למנכ"ל החברה.
ב-1983 חתמה החברה חוזה עם סוזוקי מוטור ביפן, על ידי משלחת החברה בראשותו של נטע, ובעקבותיו ייבאה החברה עד 2018 למעלה מ-200 אלף כלי רכב משם.[4] נטע המשיך לפתח את קבוצת מכשירי תנועה בתחומים נוספים (ראו בהרחבה בערך מכשירי תנועה).
במרץ 1991 מונה ליו"ר קבוצת מכשירי תנועה, בעקבות פטירתו של אביו.[5]
בשנת 2004 נכנס ארנון מילצ'ן כשותף בחברה ורכש כ-50% ממניותיה באמצעות חברת מילצ'ן תקשורת שבשליטתו.[6] בשנת 2008 יצא מילצ'ן משותפות זו ומכר את חלקו בחברה בחזרה לצבי נטע, המחזיק מאז במלוא הבעלות בחברה.[7]
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל 1971 הקים יוסף בוקסנבאום קרן צדקה בשם קרן בוקסנבאום (לימים קרן בוקסנבאום נטע), וצבי נטע ממשיך בהפעלתה של קרן זו, התורמת מיליוני שקלים בשנה, בעיקר לאוכלוסיות מיוחדות, לבריאות, רפואה ורווחה.[8]
לבקשת המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, תרם נטע, באמצעות קרן בוקסנבאום-נטע, להבאת דגם ספינת מעפילים ולהצבתו במוזיאון למורשת ההעפלה והעלייה בעתלית, לציון תרומתו של אביו, יוסף בוקסנבאום, למבצע ההעפלה ופעילותו כמתנדב במוסד לעלייה ב' בארצות הברית.
בשנת 2023 תרם נטע למוזיאון הרמן שטרוק 212 הדפסים ורישומים של הרמן שטרוק, שאותם ירש מאביו.[9]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצבי נטע שני ילדים.[10] בשנת 2007 חלה בסרטן הדם והחלים.[11][3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי נטע, סימנים מעידים - מחדל המודיעין בפיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים, הוצאת ידיעות ספרים, 2022
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעל ולצר, "עשיר וסוציאליסט? אין בעיה עם זה", באתר ynet, 19 בפברואר 2021
- אתי אברמוב, הקצין שחזה את מלחמת יום כיפור: "לא סלחתי לאלו שקיבלו מאיתנו את כל הסימנים וההערכות הנכונות", באתר ynet, 25 בנובמבר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דיאנה בחור ניר, אמי אמרה לי: "בגיל 18 תצטרך לעזוב את הבית ולפרנס את עצמך", באתר כלכליסט, 25 באוגוסט 2011
- ^ הספר "סימנים מעידים", באתר "סימניה"
- ^ 1 2 גיל מלמד והדר חורש, צבי נטע ממשיך לנסוע, באתר nrg, 10 באוקטובר 2008
- ^ אלון דותן, מכשירי תנועה ומכוניות – יבואנית מצליחה, באתר אוטו, 2 ביולי 2014
- ^ יוחאי רפאלי, רחוב המסגר, מעריב, 26 במרץ 1991
- ^ יורם גביזון, ארנון מילצ'ן רוכש 50% מיבוא הרכב של מכשירי תנועה תמורת 20 מיליון דולר , באתר וואלה!, 18 ביולי 2004
- ^ תומר הדר, פרסום ראשון: צבי נטע רוכש את חלקו של מילצ'ן ביבואנית סוזוקי וקרייזלר, באתר כלכליסט, 28 ביולי 2008
- ^
קרן בוקסנבאום נטע אתר האינטרנט הרשמי של צבי נטע;
קרן בוקסנבאום נטע, באתר "גיידסטאר ישראל" - ^ מערכת וואלה! בית ועיצוב, מאות משתתפים נכחו בפתיחת תערוכת אוסף צבי נטע במוזיאון הרמן שטרוק, באתר וואלה!, 3 בספטמבר 2023
- ^ ליאת רון, פורטפוליו / צבי נטע, באתר גלובס, 1 באפריל 2010
- ^ צבי נטע מבעלי מכשירי תנועה, ראיון, באתר כבישים, 1 באפריל 2008
