קובייה הונגרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קובייה הונגרית בגודל 3×3×3, זהו הדגם הנפוץ ביותר של קובייה הונגרית
קובייה הונגרית מסובבת

הקובייה ההונגרית (הונגרית: Rubik-kocka) היא פאזל מכני אשר הומצא בשנת 1974 על ידי הפסל והפרופסור לאדריכלות ההונגרי ארנו רוביק. הקובייה ההונגרית היא קוביית פלסטיק שכל אחת משש הפאות שלה מחולקת לתשעה ריבועים שווים, היכולים לנוע ולהחליף מקומות אלו עם אלו. יש גם גרסאות שבהן כל פאה מחולקת - 2×2, 4×4 או 5×5 ריבועים, ויוצרו גם גרסאות גדולות יותר (6×6 ו-7×7 ריבועים בכל פאה ואף יותר). צדי הקובייה מכוסים לרוב במדבקות בשישה צבעים שונים, אחד לכל צד של הקובייה. כאשר הפאזל פתור, כל פאה של הקובייה מורכבת מצבע אחד בלבד.

הקובייה ההונגרית, אשר יצאה לציבור הרחב לראשונה תחת השם קוביית הקסם, יצאה מחדש במאי 1980 תחת השם קוביית רוביק על שם ממציאה ההונגרי. היא ידועה בשם זה ברוב שפות העולם, אם כי בעברית היא נקראת על שם מדינת המוצא. היא נחשבת לצעצוע הנמכר ביותר בהיסטוריה,[דרוש מקור] עם מספר מכירות של כ-300 מיליון קוביות מקוריות וחיקויים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגוון קוביות הונגריות, בגדלים של 2×2×2, 3×3×3, 4×4×4 ו-5×5×5

התפתחות הרעיון ופיתוח המוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובייה מפורקת

קוביית הקסם הומצאה ב-1974 על ידי ארנו רוביק, פסל ודוקטור לארכיטקטורה מהונגריה בעל עניין בגאומטריה ובמחקר של צורות תלת-ממדיות. ארנו רשם את הקובייה תחת פטנט HU170062 ב-1975‏‏[1], אם כי לא רשם אותה כפטנט בינלאומי. פס היצור הראשון של הקובייה נחנך ב-1977 והתוצרים שלו שוחררו לחנויות צעצועים ברחבי בודפשט.

מעמדה של הקובייה תפח לאיטו ברחבי הונגריה כשפרסומה עובר מפה לאוזן. בין היתר, אקדמאים מערביים הביעו בה עניין. בספטמבר 1979, נחתם הסכם הפצה בינלאומי של הקובייה עם חברת Ideal Toys. הבכורה הבינלאומית של הקובייה התרחשה בירידי הצעצועים בלונדון, ניו יורק, נירנברג ופריז בשנות השמונים המוקדמות.

התקדמותה של הקובייה למדפי הצעצועים של מדינות המערב עוכבה על מנת שיוכלו ליצור את הקובייה מחדש כך שתתאים לתקני הבטיחות והאריזה של העולם המערבי. סופו של התהליך היה קובייה קלה יותר, וחברת Ideal Toys החליטה לשנות את שמה. בין השמות שהוצעו היו 'The Gordian Knot' ו'זהב האינקה', אבל לבסוף החליטה החברה לשנות את שם המוצר ל'קובייה של רוביק', והמשלוח הראשון יובא מהונגריה במאי, 1980.

עקב הפופולריות של הקובייה, חברות שונות החלו לייצרה ללא אישור. ב-1984, Ideal Toys הפסידה תביעת זכויות יוצרים ללארי ניקולאס על פטנט מספר US3655201. טרוטושי אישיגי רשם את פטנט מספר JP55‒8192 כשהפטנט של רוביק עוד היה בתהליכים. אישיגי לרוב ידוע בזכות המצאה פרטית.‏‏‏[2][3]

פופולריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל ל-100 מיליון קוביות נמכרו בין 1980-1982‏‏[4]. הקובייה נבחרה לצעצוע של השנה על ידי ארגון יבואני הצעצועים של בריטניה בשנים 1980-1981. פאזלים דומים הופצו אחרי הקובייה ההונגרית, ובהם הפירמינקס ופזל שבו מחליף טטרהדרון את מבנה הקובייה.

בשנת 1981, תלמיד בית-ספר בן 12 מאנגליה בשם פטריק בוסרט פרסם את הפתרון שלו בספר בשם 'You Can Do the Cube' (ISB@ 0140314830). הספר מכר מעל למיליון וחצי עותקים ברחבי העולם ב-17 מהדורות והגיע למקום הראשון הן ברשימות של הניו יורק טיימס ורשימת רבי המכר של ניו יורק לאותה השנה.

בפסגת הפופולריות של הקובייה, יריעות של מדבקות נמכרו בנפרד לעזרתם של אנשים חסרי סבלנות או מתוסכלים כדי שיוכלו להחזיר את הקובייה שלהם לצורתה המקורית.

בין השנים 1983-1984, 12 פרקים של סדרה בשם "רוביק, הקובייה המדהימה" הופקו על ידי חברת האנימציה האנה-ברברה. זו שודרה בבוקר יום שבת כחלק מ"שעת פאק-מן/רוביק הקובייה המדהימה" ברשת American Broadcasting Company.

לא פעם עלה הרעיון שהמשיכה הבינלאומית והצלחות היצוא של הקובייה הפכו לאחד מהתורמים המרכזיים להשתקמות והליברליזציה של הכלכלה ההונגרית בין 1981-1985, אשר בסופו של דבר הוליכה את המעבר מקומוניזם לקפיטליזם, אם כי יש אסכולות של סוציולוגים אשר מתנגדים להשערה הזאת.[4]

דרכי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך הצלע של קובייה סטנדרטית הוא 5.4 סנטימטרים. הפאזל מורכב מ-26 קוביות קטנות אשר יוצרות את שטח הפנים שלו. עם זאת, הקובייה המרכזית של כל צד היא למעשה אריח המורכב מריבוע אחד. כל האריחים המרכזיים הללו מחוברים למנגנון הליבה. מנגנון הליבה והאריחים המרכזיים מספקים שלדה שעליה אפשר להרכיב את שאר החתיכות ואז לסובב אותן. לפיכך ישנן 21 חתיכות: מנגנון הליבה, המורכב משלושה צירים חותכים אשר מחזיקים את שש החתיכות המרכזיות, אבל מאפשרים להן להסתובב, ו-20 חתיכות פלסטיק קטנות יותר אשר ביחד עם הליבה יוצרות קובייה. אפשרי לפרק כל קובייה בלי הרבה מאמץ, בדרך כלל על ידי סיבוב אחד הצדדים לכדי 45 מעלות ומשיכה של אריח קצה למעלה וקדימה עד שהוא יוצא מהמקום (טעות נפוצה היא לחשוב שיש למשוך את אריח הפינה, אך זה אפשרי בדרך כלל רק בקוביות באיכות גרועה ועלול לשבור את הקובייה). זה אמנם הפתרון הכי פשוט לקובייה, אבל הוא לא האתגר.

ישנם תריסר אריחי קצה אשר מראים 2 צבעים שונים, ושמונה אריחי פינה אשר מראים שלושה צבעים. לכל חתיכה שילוב צבעים ייחודי לה, אבל לא כל קומבינציה אפשרית באה לידי מימוש, שכן אין שום אריחים משותפים לשני צבעים אשר נמצאים בצדדים מנוגדים. המיקום היחסי של האריחים בינן לבין עצמם יכול להשתנות על ידי סיבוב של שליש הקובייה ב-90, 180 או 270 מעלות; אך המיקום של הצבעים בינם לבין עצמם בקובייה פתורה אינו בר שינוי מכיוון שהוא מוגדר מראש על ידי המיקום של האריחים המרכזיים, אשר אינם בני שינוע. הצבעים על הרוב המוחלט של הקוביות מסודרים, מסיבות נוחיות ומניעת בלבול, כך ששני צבעים מנוגדים יהיו צמודים זה לזה. ברוב הקוביות שלושת הזוגות הם צהוב מול לבן, כתום מול אדום וירוק מול כחול. עם זאת, ישנן קוביות אלטרנטיביות בהן הצד הצהוב הופכי לירוק, והכחול הופכי ללבן (כאשר הצדדים הכתום והאדום עדיין הופכיים אחד לשני).

קומבינציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקובייה הונגרית \ \frac{1}{2}3^{8-1}8!\cdot 2^{12-1}12! = 43,252,003,274,489,856,000 מצבים. יש 12 פעולות חוקיות, ומכיוון שמספר המצבים גדול מ-\ 12^{18}, ישנם מצבים של הקובייה שלסידורם נדרשות לפחות 19 פעולות. למעשה ניתן להוכיח שישנם מצבים הדורשים 20 פעולות, ושכל מצב אפשר לסדר בלא יותר מ-20 פעולות.‏[5]

למעשה, ישנן (8! \times 3 ^ {8}) \times (12! \times 2 ^ {12}) = 519,024,039,293,878,272,000 (בערך 51.9 \times 10 ^ {19}) קומבינציות אפשריות ליצירת הקובייה בעזרת החתיכות, אבל רק אחת מכל תריסר קומבינציות כאלה בת ביצוע ללא פירוק הקובייה, כיוון ששום רצף של צעדים לא יכול להביא בסופו של דבר לסיבוב של אריח אחד בלבד, וגם לא להחלפה בין זוג אחד בלבד של אריחי-קצה או זוג של אריחי פינה. לפיכך ישנם 12 סטים אפשריים של קוביות, כל אחד נפרד מכל האחרים.

אריחים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות שלקובייה ההונגרית המקורית והרשמית אין שום סימון על האריחים המרכזיים, העובדה שהם יכולים להסתובב באופן חופשי מוסתרת. בעזרת טוש, ניתן לסמן את האריחים המרכזיים של הקובייה כך ניתן לדעת מה האוריינטציה המקורית שלהם. לכמה מסוגי הקוביות ששווקו סימונים על כל האריחים, ביניהן קוביית הלו שו ("He Shu"). זה אפשרי לערבב קובייה ולסדר אותה חזרה כך שהאריחים המרכזיים עדיין מעורבבים.

הוספת הסימונים על הקובייה לכאורה מגבירה את האתגר שבפתירת הקובייה, מכיוון שהיא מגדילה את כמות הצירופים האפשריים. כאשר הקובייה מסודרת פרט לאוריינטציות של האריחים המרכזיים, תמיד יהיה מספר זוגי של אריחים אשר צריכים רבע סיבוב. לפיכך ישנן 46/2 = 2048 קונפיגורציות אפשריות לאריחי המרכז בקובייה שבלעדיהן הייתה מסודרת, מה שמגביר את מספר הצירופים האפשריים פי 2048.

פתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובייה הונגרית פתורה

פתרונות כלליים רבים לקובייה ההונגרית, התגלו באופן עצמאי. הפתרון הפופולרי ביותר פותח על ידי דייוויד סינגמסטר ופורסם בספר "Notes on Rubik's Magic Cube" בשנת 1980. על פי פתרון זה יש קודם לפתור את הפאה העליונה, אחריה את השכבה האמצעית ולבסוף את הפאה התחתונה. פתרונות כלליים אחרים כוללים שיטות המבוססות על פתירת הפינות קודם, או שילוב של מספר שיטות.

בשלב מאוחר יותר פתרונות בזק פותחו בשביל לפתור את הקובייה מהר ככל האפשר. פתרון הבזק הנפוץ ביותר פותח על ידי ג'סיקה פרידריך. זוהי שיטה מאוד יעילה לפתירת הקובייה שכבה אחר שכבה. השיטה דורשת הרבה אלגוריתמים, במיוחד בשביל האוריינטציה (57 אלגוריתמים) והסידור של השכבה העליונה (21 אלגוריתמים). בשנים האחרונות, פתרון מאת לארס פטרוס, אשר מבוסס על בניית פינה אחת ופיתוחה, אך ללא השלמת אף פאה עד מספר סיבובים מועט לפני הפתרון, שינה את עולם הקובייה מהקצה אל הקצה, כאשר אנשים שהתמחו בו החלו לשבור שיאי עולם.

פתרון בדרך כלל בנוי מרצף של מהלכים. מהלך הוא סדרה של סיבובי פאות אשר משיג מטרה מסוימת. לדוגמה, מהלך אחד יכול להחליף את המיקום של שלושה אריחי פינה ולהשאיר את שאר האריחים במקומם. המהלכים הללו מבוצעים בסדר הנכון לפתירת הקובייה. פתרונות מלאים נמצאים בכל ספר אשר נמצא בביבליוגרפיה, ורובם פותרים כל קובייה תוך פחות מחמש דקות.

קידוד מהלכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בשח-מט, ישנו קידוד סטנדרטי לפתרונות אשר נכתבו לקובייה ההונגרית בגודל 3×3×3. קידוד מהלכי קובייה הוא יחסי ואין בו התייחסות לצבע הפאה.

  • F (Front) : הצד של הקובייה אליו קורא הפתרון מסתכל בשלב זה.
  • B (Back) : הצד ההופכי לצד הקדמי.
  • U (Up) : הפאה שמעל הצד הקדמי.
  • D (Down) : הפאה ההופכית לפאה העליונה.
  • L (Left) : הצד שמשמאלה הישיר של הפאה הקדמית.
  • R (Right) : הצד שמימינה הישיר של הפאה הקדמית.
  • X: הזז את הפאה X רבע סיבוב בכיוון השעון.
  • X': הזז את הפאה X רבע סיבוב נגד כיוון השעון.
  • X2: הזז את הפאה X חצי סיבוב.

דוגמה טובה תהיה המהלך D'R'DRDFD'F', אשר משמעותו לסובב את הפאה התחתונה 90 מעלות לשמאל, את הפאה הימנית 90 מעלות למטה, את הפאה התחתונה חזרה 90 מעלות לימין, את הפאה הימנית גם חזרה 90 מעלות למעלה, את הפאה התחתונה 90 מעלות לימין, את הפאה הקדמית 90 מעלות עם סיבוב השעון, את הפאה התחתונה תשעים מעלות לשמאל, ואת הפאה הקדמית 90 מעלות נגד כיוון השעון. זהו מהלך ידוע ושימושי ביותר, אשר מחליף בין אריח הקצה התחתון לאריח הקצה הימני של הפאה מבלי לשנות את הסדר של אף אריח בפאה העליונה או בשכבה האמצעית. לקוביות גדולות יותר בדרך כלל יש קידוד שונה, אשר נועד להבדיל בין השכבות האמצעיות השונות. באופן כללי, אותיות גדולות מסמלות שכבות חיצוניות, ואותיות קטנות מסמלות שכבות פנימיות (הידועות גם כ"פרוסות").

חבורת התמורות הנוצרת על ידי הפעולות המותרות היא תת-חבורה מאינדקס 12 של המכפלה הישרה \ (S_8 \wr \mathbb{Z}_3) \times (S_{12} \wr \mathbb{Z}_2), כאשר \ S_8 \wr \mathbb{Z}_3 היא חבורת הפעולות על הפינות, ו- \ S_{12} \wr \mathbb{Z}_2 היא חבורת הפעולות על אמצעי המקצועות (הסימון \ \wr מתאר מכפלת זר).

תחרויות ושיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתרון בזק

תחרויות פתרון בזק רבות נערכו בשביל לקבוע מי יכול לפתור את הקובייה בזמן הקצר ביותר. אליפות העולם הראשונה התרחשה בבודפשט בחמישה במאי 1982, ונכבשה על ידי מין תאי, סטודנט וייטנאמי מלוס אנג'לס, קליפורניה, אשר פתר את הקובייה תוך 5.66 שניות.

אנשים רבים הקליטו זמנים קצרים יותר, אבל שיאים אלו לא התקבלו בגלל חוסר התאמה עם סטנדרטים מוסכמים מראש להתחרות ומדידה. לפיכך, רק שיאים המבוצעים במהלך אירועים רשמיים של ארגון הקובייה העולמי מקבלים הכרה.

בשנת 2004, ארגון הקובייה העולמי הכריז על סטנדרטים חדשים למדידה, המבוססים על מכשיר מדידה מיוחד בשם שעון עצר סטאקמט.

השיא הנוכחי הרשמי של פתרון קובייה הונגרית הוא 5.55 שניות. השיא הושג במסגרת Zonhoven Open 2013 על ידי מאטס וולק (Mats Valk).‏[6] שיא העולם הרשמי המבוסס על ממוצע של שלוש קוביות מתוך חמש הוא 7.49 שניות, אשר נקבע על ידי פליקס זמדגס (Feliks Zemdegs). התוצאה נקבעת על ידי חישוב ממוצע התוצאות של שלושה נסיונות מתוך חמישה כאשר התוצאה הכי טובה מבין החמש והתוצאה הכי פחות טובה אינן נכללות בממוצע. כל השיאים מאושרים על ידי ארגון הקובייה הבינלאומי (WCA, World Cube Association), הארגון הרשמי הדואג לאחידות האירועים וריכוז השיאים.

בשנת 2003 זכה הישראלי דרור פומברג באליפות העולם בפתרון הקוביה בעיניים עצומות.

אליפות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בספטמבר 2010 נערכה בארץ אליפות הקובייה ההונגרית הראשונה בישראל במכון ויצמן, כחלק מפסטיבל המדע. במקום הראשון זכה יואב זיידנברג, בן 25 מרמת השרון, עם פתרון ממוצע של 17.42 שניות.‏[7] ב-26 באפריל 2011 נערכה התחרות השנייה, אשר כללה גם תחרויות בפתרון קובייה 2×2×2 ו- 4×4×4. אלוף הארץ בפתרון 3×3×3 לשנה זו הוא שי זיו, עם פתרון ממוצע של 13.63 שניות.‏[8] את השיא הישראלי הנוכחי קבע מאור יואביאן בתחרות בברצלונה ב-2011 - פתרון בודד של 11.63 שניות ופתרון ממוצע של 12.79 שניות.‏[9]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]