קונסטנס מסיציליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קונסטנס מסיציליה, כתב יד עתיק

קונסטנס מסיציליה (115427 בנובמבר 1198) הייתה אשתו של היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, האחרונה לשושלת המלכים הנורמנים של האי סיציליה ואמו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיכה נורמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידת קונסטנס מסיציליה, אמה ביאטריס מחזיקה את התינוקת בסמוך לגופת האב רוג'ר השני

מעט ידוע על חייה של קונסטנס לפי נישואיה. היא נולדה לאחר מות אביה רוג'ר השני, מלך סיציליה - אחד השליטים הבולטים של איטליה בימי הביניים, אימה ביאטריס הייתה אשתו השלישית וקונסטנס בתם היחידה.

היא נישאה בגיל שלושים - גיל מבוגר בכלל ולנסיכה בפרט, מאחר שבימי הביניים נישואים בין צאצאים של בתי מלוכה נחשבו כצעד ראשון במעלה לכריתת בריתות והרחבת תחומי שליטה. הסיבה לנישואים המאוחרים איננה ברורה והיסטוריונים שניסו להסביר עובדה זו טענו כי קונסטנס הייתה נזירה על לחתונתה ולכן נזקקה להסכמה של הכס הקדוש להתרת נדריה, טענה אחרת היא שקונסטנס הייתה מכוערת ולא נמצאו לה מחזרים. לטענות אלו אין כל ביסוס, סביר להניח כי מעמדה המיוחד - כטענת לכתר ממלכת סיציליה הפך את שאלת נישואיה לטעונה ובעייתית - ככל הנראה רצה ויליאם להשאיר את הכתר עצמאי וללא השפעות לכוחות האירופאים האחרים שבחשו באיטליה.

נישואים והכתרה כקיסרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתונת היינריך השישי וקונסטנס מסיציליה

בשנת 1184 התארסה קונסטנס להינריך השישי - גבר הצעיר ממנה בעשר שנים, הם התחתנו ביום 27 בינואר 1186. אחיינה ומלך סיציליה ויליאם השני נפטר ללא יורש בשנת 1189 מותיר אותה כטוענת העיקרית לכתר הממלכה הנורמנית של סיציליה.

משנפטר חותנה, אבי בעלה - פרידריך ברברוסה בדרכו לארץ הקודש במהלך מסע הצלב השלישי בשנת 1190 הוכתרו ברומא היינריך ואשתו כשליטים של האימפריה הרומית הקדושה באפריל 1191 על ידי האפיפיור סלסטינוס השלישי. הכתר של ממלכת סיציליה נותר בידיים נורמניות משהוכתר טנקרד מלצ'ה, נכדו של רוג'ר השני כמלך. ‏‏[1]

היינריך השישי, לא היה מוכן לוותר על הכיסא של ממלכת סיציליה, עמדת כוח זו עתידה הייתה להרחיב ולבסס את שלטון האימפריה הרומית בכל איטליה - פרויקט בו החל אביו פרידריך ברברוסה. מאידך גיסא הן ערי המדינה האיטלקיות המאוחדות בליגה הלומברדית והן האפיפיור ראו בהתעצמות הקיסרות איום ישיר על האינטרסים הכלכליים והעצמאות שלהם והנסיכים הנורמנים של סיציליה לא היו מוכנים לוותר על עצמאותם למען מלך גרמני. מצב זה הוביל לעימות בין הקיסרות לממלכה הנורמנית שהובילה בסיכומו של דבר לכיבוש האי על ידי הקיסר.

מלכת סיציליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1192 יצא היינריך בראש צבא גרמני חזק מלווה באשתו במטרה להוציא את כתר סיציליה מידי טנקרד. הערים הצפוניות של איטליה פתחו את שעריהן בפני הקיסר כך גם הערים האיטלקיות הנורמניות שבחצי האי האפניני ובהן סלרנו, בירתו האיטלקית של רוג'ר השני. בעוד קונסטנס יושבת הארמון הנורמני בסלרנו יצא היינריך לצור על נאפולי. המצור נכשל והקיסר נאלץ לחזור לגרמניה לדכא מרידה, קונסטנס נותרה בסלרנו עם גדוד קטן של שומרי ראש.

עם נסיגת הצבא הגרמני, חזרו הערים האיטלקיות והכריזו על נאמנותן לטנקרד. אזרחי סלרנו, מתוך רצון לרכוש חזרה את אמונו של טנקרד הסגירו את קונסטנס לידיו. טנקרד, ששלטונו בסיציליה היה נתון בסימן שאלה מבחינה חוקית, ומעמדו בקרב האצילים הנורמנים רעוע בהיותו בן לא חוקי וללא זכויות ירושה החליט להשתמש בקיסרית ככקלף להכשיר את מעמדו ונכנס למשא ומתן עם האפיפיור. על פי ההסכמה בין הצדדים אמורה הייתה קונסטנס להשתחרר תמורת הכתרתו של טנקרד כמלך סיציליה על ידי האפיפיור. כך היה זוכה טנקרד לחותמת הכשר והאפיפיור היה מסלק את הסכנה של איחוד כתר סיציליה על הקיסרות. בתוכנית עלתה על שרטון משהצליחו גדודים קיסריים לשחרר את קונסטנס ולהחזיר אותה לגרמניה.

בעוד העסקה קורמת עור וגידים גייס היינריך צבא גרמני חדש ויצא במסע כיבושים באיטליה. בינואר 1194 חתמו הקומונות האיטלקיות הסכם עם היינריך שאיפשר לו מעבר מהיר אל כוון סיציליה, הסכם מקביל עם המורדים הגרמנים הבטיח שקט בעורפו. בפברואר של אותה שנה נפטר טנקרד ועל כיסא סיציליה ישב ויליאם השלישי - ילד בן 4. צבאו של היינריך צעד ללא התנגדות לאורך איטליה, ותפס את פלרמו ביום 20 בנובמבר.

לידת פרידריך השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
לידת פרידריך כפי שתוארה בהדפס עתיק, אימו קונסטנס יולדת באוהל מול נשים המשמשות עדות ללידה
קונסטנס מסיציליה עם בנה התינוק פרידריך, כתב יד עתיק

פרידריך נולד ב-26 בדצמבר 1194. אמו קונסטנס, בשלבים האחרונים להריונה, הייתה בדרכה דרומה לאורך קו החוף האיטלקי בדרכה אל בעלה הקיסר הינריך השישי בסיציליה. עם התגברות הצירים היא נאלצה לעצור בעיר יסי (איטלקית: Jesi) עיר אותה כינה בבגרותו כ"העיר המיוחדת שלי". תאריך לידתו - יום לאחר חג המולד, ויום לאחר הכתרתו של אביו למלך סיצילה בפלרמו הוסיף הילה מיוחדת לתאריך הלידה. ‏‏[2]

אימו קוסטאנס, אישה בת 40 שעצם יכולת ללדת בגיל זה נחשבה לפלא - הנסיכה הנורמנית האחרונה של סיציליה מתוארת על ידי היסטוריונים של התקופה כאישה מזדקנת שיצאה מבידוד במנזר על מנת ללדת יורש למלך הגרמני הלא אהוד של סיציליה. ‏‏[3]

הוויקיפדיה האנגלית מציינת כי על פי היסטוריוגרפים של התקופה ילדה קוסטנס את פרידריך באוהל מיוחד שהוקם בכיכר העיר, והזמינה נשות אצילים מקומיים לחזות בלידה - על מנת למנוע לזות לשון לגבי נסיבות לידתו, ימים מספר לאחר הלידה חזרה קונסטנס לכיכר העיר והניקה את התינוק בפומבי.

במהלך שנת 1196 ניסה היינריך להעביר החלטה בקרב ועידת האלקטורים - הנסיכים הבוחרים לפיה כיסא הקיסר יעבור בירושה ולא בתהליך של בחירה על ידי אלקטורים. מסע שכנוע זה היה בתחילתו וייתכן והיה נושא פרי, אך בשנת 1197 נפטר היינריך השישי ממלריה, שלטונו כמלך סיציליה היה קצר וסוער, תושבי האי ובעיקר הערבים, תושבי דרום האי מרדו נגד השליט הזר - מרידה שדוכאה בכוח על ידי חייליו הגרמניים של הקיסר. מותו ב-28 בספטמבר העביר את השלטון על האי חזרה לידי אשתו.

עוצרת של ממלכת סיציליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכתרת קונסטנס כמלכת סיציליה
חותם של קונסטנס כעוצרת ממלכת סיציליה

ב-17 במאי 1198 הכתירה קונסטנס את פרידריך למלך סיציליה בטקס שנערך בפלרמו ומינתה את עצמה לעוצרת. בשמו של פרידריך היא כרתה את הקשרים בין הכתר הגרמני לכתר הסיצליאני ונמנעה במפגיע מלצאת בהצהרות בשם בנה בנוגע לכתר הגרמני. בהמשך היא נקטה במדיניות ייחודית ועצמאית לפיה היא בנתה חצר מלוכה שהתבססה על אצילים מקומיים, ומשנתבסס שלטונה באי היא פנתה לאפיפיור - יריב מושבע של הקיסרות ותוך נטישה של מגמות הבדלנות שאיפינו את המלוכה הנורמנית - והעבירה את פרדריך תחת חסותו של האפיפיור אינוקנטיוס השלישי.

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום 27 בנובמבר 1198 נפטרה קונסטנס ובצוואתה מינתה את האפיפיור לאפוטרופוס של פרידריך, הלה לקח עליו את חינוך המלך הצעיר, ומאוחר יותר אף ידאג לשידוך עבורו. מהתחלה הרמונית יתפתח הקשר בין שני האישים למאבק חובק עולמות בין הקיסרות לכס הקדוש.

ייתכן כי מתוך ראיית נולד נקטה קונסטנס את כל האמצעים על מנת להבטיח לבנה מלוכה ומלכות בסיציליה מתוך כוונה לנתק אותו מקן הצרעות של האימפריה, עימותים עם הכס הקדוש והסיכונים מולם עמדו אביו וסבו, אך משנפטרה עלו בתוהו כל מאמציה, פרידריך הוכתר על ידי האפיפיור למלך גרמניה ולאחר מכן לקיסר האימפריה הרומית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Steven Runciman.The Sicilian Vespers: a history of the Mediterranean world in the later thirteenth century. Cambridge University Press, 1958. ISBN:0521437741 page 10‏
  2. ^ David Abulafia. Frederick II: a medieval emperor. Oxford University Press US, 1992 ISBN 0195080408 page 89 ‏
  3. ^ ‏שם, שם‏