קמיל מופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאזן מדליות
קמיל מופה
קמיל מופה
שחייה
מתחרה עבור Flag of France.svg  צרפת
המשחקים האולימפיים
זהב לונדון 2012 400 מטר חופשי
כסף לונדון 2012 200 מטר חופשי
ארד לונדון 2012 4x200 מטר חופשי
אליפות העולם בשחייה
ארד שנגחאי 2011 200 מטר חופשי
ארד שנגחאי 2011 400 מטר חופשי
ארד ברצלונה 2013 200 מטר חופשי
ארד ברצלונה 2013 4x200 מטר חופשי
אליפות העולם בשחייה (בריכת 25 מטר)
זהב דובאי 2010 200 מטר חופשי
ארד דובאי 2010 4x200 מטר חופשי
אליפות אירופה בשחייה
כסף בודפשט 2010 4x200 מטר חופשי
ארד איינדהובן 2008 200 מטר מעורב אישי

קמיל מופהצרפתית: Camille Muffat; נולדה ב-28 באוקטובר 1989) היא שחיינית מצרפת, היא האלופה האולימפית במשחה ל-400 מטר חופשי (לונדון 2012), בעלת 3 מדליות אולימפיות אחת מכל סוג, שיאנית העולם הנוכחית (2013) במשחים ל-400 מטר חופשי ול-800 מטר חופשי (בריכת 25 מטר), בעלת 4 מדליות ארד מאליפות העולם בשחייה (שנגחאי 2011 וברצלונה 2013) ואלופת עולם (בריכת 25 מטר) במשחה ל-200 מטר חופשי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופה נולדה בניס.

באליפות אירופה בשחייה שנערכה באיינדהובן, הולנד במרץ 2008 זכתה מופה במדליית ארד במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:13.63 דקות, אחרי מיריה בלמונטה גרסיה מספרד שקבעה שיא תחרות חדש של 2:11.16 דקות ואוולין וראסטו מהונגריה (2:12.93 דקות).

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) סיימה מופה במקום חמישי במשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 7:50.66 דקות, כשחיינית אחרונה היא קבעה ב"זינוק שליחות" תוצאה של 1:57.52 דקות, במקום 12 במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:12.36 דקות ובמקום 19 במשחה ל-400 מטר מעורב אישי בתוצאה של 4:40.29 דקות.

באליפות העולם בשחייה שנערכה ברומא, איטליה בשנת 2009 סיימה מופה במקום שמיני במשחה ל-200 מטר מעורב אישי בתוצאה של 2:10.85 דקות ובמקום שיבי במשחה לשליחות 4x200 מטר חופשי בשיא צרפת חדש של 7:48.44 דקות. כשחיינית אחרונה היא קבעה ב"זינוק שליחות" תוצאה של 1:56.82 דקות.

באליפות אירופה בשחייה שנערכה בבודפשט, הונגריה באוגוסט 2010 זכתה מופה במדליית כסף במשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 7:52.69 דקות, אחרי הונגריה (7:52.49 דקות) ובריטניה (7:55.29 דקות). באליפות העולם בשחייה (בריכת 25 מטר) שנערכה בדובאי, איחוד האמירויות הערביות בדצמבר אותה שנה היא זכתה בשתי מדליות, זהב וארד. מדליית זהב במשחה ל-200 מטר חופשי בשיא תחרות חדש של 1:52.29 דקות, לפני קייטי הוף מארצות הברית (1:52.91 דקות) וקיילי פלמר מאוסטרליה (1:52.96 דקות). ארבעה ימים קודם לכן, היא זכתה במדליית ארד במשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בשיא אירופה חדש של 7:38.33 דקות, אחרי סין שקבעה שיא עולם חדש של 7:35.94 דקות ואוסטרליה (7:37.57 דקות) כשחיינית ראשונה היא קבעה שיא תחרות חדש בתוצאה של 1:53.17 דקות. נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי במשחה ל-100 מטר חופשי בשיא אישי חדש של 52.41 שניות

שתי מדליות ארד באליפות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם בשחייה שנערכה בשנגחאי, סין בשנת 2011 זכתה מופה בשתי מדליות ארד, במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:56.10 דקות, אחרי פדריקה פלגריני מאיטליה (1:55.58 דקות) וקיילי פלמר (1:56.04 דקות) ובמשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:04.06 דקות, שוב אחרי פלגריני (4:01.97 דקות) ורבקה אדלינגטון מבריטניה (4:04.01 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי במשחה שליחות 4x200 מטר בתוצאה של 7:52.22 דקות, כשחיינית ראשונה היא קבעה תוצאה של 1:57.83 דקות ובמקום תשיעי במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 54.28 שניות.

באליפות צרפת בשחייה שנערכה בדנקרק, בצפון צרפת לחופי הים הצפוני ב-19 במרץ קבעה 2012 קבעה מופה שיא צרפתי חדש של 4:01.13 דקות. במסגרת סבב תחרויות "מאר נוסטרום" בתחרות שנערכה בקנה או רוסיו, בדרום צרפת לחופי הים התיכון ב-6 ביוני אותה שנה היא קבעה במשחה ל-200 מטר חופשי שיא צרפת של 1:54.66 דקות, והוכיחה שהיא מוכנה היטב למשחקים האולימפיים.

אלופה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת לונדון (2012) זכתה מופה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. מדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אולימפי חדש של 4:01.45 דקות, לפני אליסון שמיט שקבעה שיא אמריקאי חדש של 4:01.77 דקות והאלופה האולימפית היוצאת רבקה אדלינגטון (4:03.01 דקות). מדליית כסף במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:55.58 דקות, אחרי אליסון שמיט שקבעה שיא אולימפי חדש של 1:53.61 דקות ולפני ברונט באראט מאוסטרליה (1:55.81 דקות) ומדליית ארד במשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 7:47.49 דקות, אחרי ארצות הברית שקבעה שיא אולימפי חדש של 7:42.92 דקות ואוסטרליה (7:44.41 דקות). כשחיינית ראשונה היא קבעה תוצאה של 1:55.51 דקות.

שיאנית עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות צרפת בשחייה (בריכת 25 מטר) שנערכה באנז'ה ב-16 בנובמבר אותה שנה קבעה מופה במשחה ל-800 מטר חופשי שיא עולם חדש של 8:01.06 דקות, שיפור לשיא בן ה-4 שנים של אלסיה פיליפי מאיטליה (8:04.53 דקות). שבוע לאחר מכן, באליפות אירופה בשחייה (בריכת 25 מטר) שנערכה בשארטר שבצרפת זכתה ב-3 מדליות זהב במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:52.20 דקות במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא עולם חדש של 3:54.85 דקות ובמשחה שליחים 4x50 מטר משולב חופשי‏[1].

באליפות העולם שנערכה בברצלונה שבספרד בשנת 2013 זכתה מופה בשתי מדליות ארד, במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:55.72, אחרי מליסה פרנקלין מארצות הברית (1:54.81 דקות) ופדריקה פלגריני (1:55.14 דקות) ובמשחה שליחות 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 7:48.43 דקות, אחרי ארצות הברית (7:45.14 דקות) ואוסטרליה (7:47.08 דקות). נוסף לכך, היא סיימה במקום שביעי במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 4:07.67 דקות, בשלב המוקדמות היא קבעה תוצאה של 4:05.53 דקות ועלתה מהמקום החמישי.

שיאים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריכה אולימפית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 100 מטר חופשי: 53.97 שניות (2011)
  • 200 מטר חופשי: 1:54.66 דקות (2012)
  • 400 מטר חופשי: 4:01.13 דקות (2012)
  • 800 מטר חופשי: 8:23.60 דקות (2012)
  • 200 מטר מעורב אישי: 2:09.37 דקות (2009) שיא אירופה בעבר
  • 400 מטר מעורב אישי: 4:38.23 דקות (2008)

בריכת 25 מטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 200 מטר חופשי: 1:52.20 דקות (2012)
  • 400 מטר חופשי: 3:54.85 דקות (2012) שיא עולם
  • 800 מטר חופשי: 8:01.06 דקות (2012) שיא עולם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תחרות שליחים שבה השתתפו בכל קבוצה שני שחיינים ושתי שחייניות ששחו את סגנון החתירה.


Olympic rings with white rims.svg
אלופות אולימפיות - משחה ל-400 מטר חופשי (נשים)

1920: (300 מטר) אתלדה בלייבטריי Flag of the United States.svg • 1924: מרתה נורליוס Flag of the United States.svg • 1928: מרתה נורליוס Flag of the United States.svg • 1932: הלן מדיסון Flag of the United States.svg • 1936: ריי מסטנברוק Flag of the Netherlands.svg • 1948: אן קרטיס Flag of the United States.svg • 1952: ולריה גינג Flag of Hungary.svg • 1956: לוריין קראפ Flag of Australia.svg • 1960: כריס וון סלטצה Flag of the United States.svg • 1964: וירג'יניה דנקל Flag of the United States.svg • 1968: דבי מאייר Flag of the United States.svg • 1972: שיין גולד Flag of Australia.svg • 1976: פטרה תימרFlag of East Germany.svg • 1980: אינס דירס Flag of East Germany.svg • 1984: טיפני כהן Flag of the United States.svg • 1988: ג'נט אוונס Flag of the United States.svg • 1992: דאגמר האסה Flag of Germany.svg • 1996: מישל סמית' Flag of Ireland.svg • 2000: ברוק בנט Flag of the United States.svg • 2004: לור מנודו Flag of France.svg • 2008: רבקה אדלינגטון Flag of the United Kingdom.svg • 2012: קמיל מופה Flag of France.svg