ערביה (פרובינקיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרובינקיות הרומיות-ערביה מודגשת

פרובינקיה ערביה הוא השם שניתן לשטח שהיה בעבר הממלכה הנבטית, לאחר סיפוחה לאימפריה הרומית בשנת 106 לספירה.

מקורות היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקור העיקרי שמדבר על הקמת הפרובינקיה הוא ההיסטוריון הרומי דיו קאסיוס, במאה ה-3 לספירה. הוא מספר שקורנליוס פאלמה נציב סוריה תפס את שטחי ערביה שליד פטרה והכפיף אותם לרומא. אמיאנוס מארקלינוס שחי במחצית השנייה של המאה ה-4 לספירה, מזכיר את ערביה שגובלת מצידה האחד בארץ הנבטים, שהפכה לפרובינקיה על ידי הקיסר טריאנוס, שפעמים רבות שבר את גאוות תושביה בעת שאסרו מלחמה עם מדיה ועם הפרתים. מקורות נוספים הן כתובות וממצאים ארכאולוגיים שבהן מופיע השם פרובינקיה ערביה.

כיבוש הממלכה הנבטית והפיכתה לפרובינקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיסר טריאנוס ניצל את מותו של המלך הנבטי רבאל השני בשנת 106 לספירה, ושלח שני לגיונות לכבוש את הממלכה. הלגיון השלישי קירנאיקה נע ממצרים לפטרה, והלגיון השישי פראטה נע מסוריה דרומה, וכבש את העיר בצרה. הכיבוש לא נתקל בהתנגדות חזקה מצד הנבטים. כיבוש הממלכה הנבטית היה הצעד הראשון של טראינוס בהשתלטות על השטחים במסופוטמיה. על מנת לחזק את שליטתו בפרובינקיה סלל טריאנוס דרך שנקראה 'ויה נובה טריאנה'. הדרך החלה בעיר בצרה, והגיעה עד מפרץ אילת. כיבוש ערביה צוין על גבי מטבעות שמצד אחד מופיע טריאנוס ומהצד השני גמל. המטבעות הוטבעו עד שנת 115 לספירה. טריאנוס הכריז על בצרה כעיר הבירה של הפרובינקיה. לאחר הכיבוש אומץ השימוש ביוונית כשפת הממשל, בניגוד לעבר שנהגו לכתוב בנבטית וארמית.

שטחה של פרובינקיה ערביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שטחה של ערביה ניתן ללמוד לראשונה מתיאורו של הגאוגרף קלאודיוס פטולמאיוס מאמצע המאה ה-2 לספירה. פטולמאיוס חיבר 'מדריך גאוגרפי'- ספר עזר לעשיית מפות, על בסיס הספר נעשו שחזורים של מפה שכוללת את הפרובינקיות השונות והיישובים בתוכן. בערביה עוסק הפרק ה-17 מן הספר החמישי. בדרום מערבה גובלת הפרובינקיה במצרים והיא כוללת את מרכז ודרום סיני, כאשר צפון סיני נכלל במצרים. בצפון מערב היא גובלת ביהודה וכוללת את הנגב שמדרום לבקעת באר שבע. בעבר הירדן הפרובינקיה גובלת בצפון בסוריה. שני הגבולות האחרונים הפכו בשנת 135 לגבול אחד עם סוריה פלשתינה. במזרח ערביה גובלת במדבר שלא מצוין בקו ברור, עד מפרץ אילת. אלו הם הכפרים והערים שבתחומי הפרובינקיה: אבודה (עבדת), מליאתה, קלגואיה, ליסה, גובה, גיפסאריה, גרסה, פטרה, כרכמובה (כרך מואב, כרכ), נאוארה, זנאתה, אדרו, צוער, תאנה, נקלה, קלטארו, מוקה, אסבותה (חשבון), זיזה, מגוזה, מידבא, לודיה, רבאתמום (רבת מואב), אניתה, צוראתטה, בצרה לגיון, מסדה, אדרה, קורקי.

ההיסטוריה של הפרובינקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך כל זמן קיומה של האימפריה הרומית, נשארה פרובינקיה ערביה נאמנה לקיסר, בעקבות נאמנות זו הגדיל הקיסר ספטימוס סוורוס את שטחה של הפרובינקיה לצפון, וכלל בה גם את האזור שנקרא כיום הר הדרוזים. בסוף המאה ה-3 לספירה מוזכרים במסמך הביזנטי Notitia Dignitatum יחידות צבאיות בפרובינקיה, כאשר הכוח העיקרי היה הלגיון השלישי קרינאיקה שישב בעיר הבירה בצרה. רוב היחידות איישו את הלימס הערבי. בתקופה זו נמצא גם הלגיון העשירי פרטנסיס באילת, וכן נלקחו חלקים מפרובינקיה ערביה וסופחו לפרובינקיה פלשתינה טרטיה (פלשתינה השלישית), בהם מרכז ודרום סיני, הנגב ודרום עבר הירדן. לדעתו של יורם צפריר הועברו שטחים אלו בתקופתו של הקיסר דיוקלטיאנוס, על מנת שלא לחזק את כוחו של דוכס ערביה, שהיה שולט בדיאבד בשני לגיונות, שישבו באילת ובבצרה‏[1]. הפרובינקיה המשיכה להתקיים כחלק מהאימפריה הביזנטית, עד הכיבוש המוסלמי במאה ה-7 לספירה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נגב, אברהם, הכרונולוגיה של התקופה הנבטית התיכונה, ידיעות בחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה לא (תשכ"ז) 189-202, 1967.
  • נגב, אברהם , פרשיות בתולדות עבדת, אילת (קבץ): הכנוס הארצי השמונה-עשר לידיעת הארץ, ירושלים, תשכ"ג , 118-148.
  • ‫יגאל ידין, ממלכת הנבטים, הפרובינקיה ערביה, פטרה ועין גדי לאור התעודות מנחל חבר, ‫ אילת (קבץ): הכנוס הארצי השמונה-עשר לידיעת הארץ, ירושלים, תשכ"ג , 149-167.
  • D. Kennedy, The Roman army in Jordan, London 2000
  • G. W. Bowersock, A Report on Arabia Provincia, The Journal of Roman Studies, Vol. 61, (1971), pp. 219-242
  • Karl Strobel, Zu Fragen der frühen Geschichte der römischen Provinz Arabia und zu einigen Problemen der Legionsdislokation im Osten des Imperium Romanum zu Beginn des 2. Jh.N.Chr. Zu Fragen der frühen Geschichte der römischen Provinz Arabia und zu einigen Problemen der Legionsdislokation im Osten des Imperium Romanum zu Beginn des 2. Jh.N.Chr, ZPE 71, (1988), pp. 251-280
  • P.-L. Gatier, La Legio III Cyrenaica et l'Arabie, in dans Les légions de Rome sous le Haut-Empire, I, Lyon, 2000, p. 341-344
  • A. Kindler, The Coinage of Bostra (Warminster 1983).
  • D. Kennedy originally, Legio VI Ferrata: The Annexation and Early Garrison of Arabia, HSCP 84 (1980) 282-309
  • A. Negev, Oboda, Mampsis and Provincia Arabia, Israel Exploration Journal 17, 1967, p. 46-55. ;
  • M.P. Speidel, The Roman Army in Arabia, Aufstieg und Niedergang der romischen Welt II. 8 (Berlin/New York) 687-730
  • M.P. Speidel, and P. Weiß, Das erste Militärdiplom für Arabia, ZPE 150 (2004), pp. 253-265.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הפרובינקיות של האימפריה הרומית בשיאה
אוסרואנהאכאיהאלפס קוטיאהאלפס מרטימהאלפס פנינהארביה פטראהאסיהאפירוסאפריקהארמניה תחתיתביתיניהבלארראהבריטניהגלטיהגאליה אקוויטניהגאליה בלגיקהגאליה לוגדוננסיסגאליה נארבוננסיסגרמניה תחתיתגרמניה עיליתדאקיהדאלמטיההיספניה בייטיקההיספניה טארקוננסיסיהודהכרתים וקירנאיקהלוזיטניהליאקוניהליקיהמוקדוןמאוריטניהמואסיהמצריםנומידיהנוריקוםסיקיליהסופנהסוריהערביהפאנוניהפמפיליהפונטוספיסידיהקיליקיהקפדוקיהקפריסיןקורסיקה וסרדיניהרייטיהתראקיה Roman empire.png