בית שאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בית שאן (ביוונית: Σκυθοπόλεως סקיתופוליס; בערבית: بيسان ביסאן), עיר במחוז הצפון בישראל, בבקעת בית שאן, ממזרח לעמק יזרעאל, ממוקמת על כביש 90 כ-25 קילומטר מדרום לים כנרת. נוסדה בחודש יוני 1949 על אדמות העיירה הערבית ביסאן, ששכנה במקום בו הייתה בית שאן הקדומה, ושתושביה נמלטו ממנה בעת מלחמת העצמאות. שטח השיפוט שלה הוא 7.1 קמ"ר, הוכרזה כעיר בשנת 1999. בית שאן מיושבת ברציפות מראשית התקופה הכלקוליתית (4000 לפנה"ס) ועד ימינו — סך הכול 6,000 שנה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 במקרא 1.2 בימי בית שני 1.3 בתקופה הביזנטית 1.4 יהודים בעיר 1.5 העת החדשה 2 תיירות 3 נתונים סטטיסטיים 4 ספורט 5 סמל העיר 6 גלריה 7 לקריאה נוספת 8 קישורים חיצוניים 9 הערות שוליים

[עריכה] היסטוריה

בית שאן היא אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ממוקמת על דרך הים שהייתה בין מצרים למסופוטמיה. מיקומה איסטרטגי, בבקעת בית שאן, על מקום המפגש בין בקעת הירדן לעמק יזרעאל, והיא יושבת גם על הציר הראשי המוביל מירושלים לטבריה, ועל הציר הראשי שמוביל מהבקעה אל הים התיכון, שהוא למעשה תחילתו של שבר משנה של השבר הסורי אפריקני. גדולתו ופוריותו של עמק בית שאן הוא בשפע המים בהם מעיינות גדולים הנובעים לרגלי הר הגלבוע.

העיר מוזכרת בכתבי המארות בשם "אשאן". בית שאן נזכרה ברשימת כיבושיו של תחותמס השלישי במסעו לא"י במאה ה-15 לפנה"ס (1468 לפנה"ס). מאז ועד המאה ה-12 לפנה"ס הייתה העיר תחת שלטון מצרי, ונמצאו בה שרידים של בית מושל מצרי, ששימש ככל הנראה רצף של מספר מושלים. בזמן כמה מהם הייתה העיר מרכז שלטוני של כל האזור.

[עריכה] במקרא

בתנ"ך היא מוזכרת כבר בכניסת בני ישראל לארץ. כפי המסופר בספר יהושע, היא הייתה בנחלת שבט מנשה, אשר לא יכול היה לכובשה, בגלל רכב הברזל אשר לכנעני יושב העיר. בתקופת המלך שאול מסופר כי, לאחר שצבא ישראל נוצח בגלבוע בידי פלשתים, שמו את גוויתו וגוויות בניו על חומת העיר בית שאן כפי שכתוב:" וְאֶת-גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן" ספר שמואל א' ל"א, י' (משם עצמותיהן הועברו ליבש גלעד.

העיר נכללה בתחום הנציביות של המלך שלמה המלך, לאחר שנכבשה על ידי דוד המלך . כמו כן היא נזכרת ברשימת הערים הכבושות לאחר מסע שישק לא"י, בימיו של רחבעם (925 לפנה"ס).

[עריכה] בימי בית שני

בימי בית שני הייתה עיר מעורבת בה גרו יהודים שקראו לה ביישן, ויוונים שקראו לה סקיתופוליס. יש דיעה האומרת שנקראה כך עקב כיבוש הסקיתים. לעומת זאת פרופסור מיכאל אבי-יונה אומר שנקראה כך על שם שכירי הצבא הסקיתים שהושיבו שם המלכים לבית תלמי.^[1] בתקופה הרומית כונתה העיר "ניסה סקיתופוליס", ע"ש ניסה, שהייתה במיתולוגיה היוונית האמנת של דיוניסוס, אל היין והפיריון ופטרונה של בית שאן. העיר הייתה הבירה של ברית עשר הערים (הדקאפוליס) בראשית התקופה הרומית, למרות ששאר הערים היו בעבר הירדן המזרחי. במהלך המרד הגדול (66-70) נטבחו תושבי העיר היהודים על ידי שכניהם הנכרים. בראשית המאה השלישית פטר רבי יהודה הנשיא את הקהילה היהודית בעיר ממצות ומסים והקשורים בארץ, כמו גם תושבי ערים מעורבות אחרות.

[עריכה] בתקופה הביזנטית

בית שאן הייתה עיר נוצרית חשובה בתקופה הביזנטית. בשנת 409 חולקה הארץ לשלושה מחוזות, ובית שאן נבחרה לעיר הבירה של המחוז הצפוני, הוא פלסטינה סקונדה. במהלך כל התקופה הרומית ביזנטית הייתה סקיתופוליס עיר מפוארת עם מבני ציבור, בתי מרחץ, מתקני שעשועים, שווקים, נימפאונים, שערים מונומנטלים ורחובות צולבים ומפוארים (קארדו ודקומנוס). בעיר היה בית כנסת עם פסיפס מרשים שנחשף בסוף שנות ה 60, ומקדשים אליליים גדולים שהפכו אחר כך לכנסיות.

העיר נהרסה ברעידת אדמה בשנת 749 ומאז הייתה עיירה קטנה. שמה הערבי היה ביסאן.

[עריכה] יהודים בעיר

במאה ה-14 הייתה קהילה יהודית קטנה בעיר. רבי אשתורי הפרחי (1313 והלאה) בהקדמה לספרו כפתור ופרח הוא מסביר למה בחר את בית שאן למגורים :" בפלגת אדמת ישראל בחסד עליון עברתי (סיירתי ברחבי הארץ).עירותיה, מדינותיה וכרכיה רובם דרכתי (בקרתי בכל מקום). הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה (על משקל האמור בשיר השירים), אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי (כאן אני אתיישב). יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה"

[עריכה] העת החדשה

בימי המנדט הבריטי הייתה עיר בת כמה אלפי תושבים, ביניהם כמה עשרות יהודים שנמלטו בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. המאורעות פרצו ב-19 באפריל 1936. הערבים בבית שאן איימו בפרעות על הקהילה היהודית בבית שאן ולכן יומיים לאחר מכן פונו כל היהודים מבית שאן בחסות המשטרה הבריטית ובתיהם נבזזו.

במלחמת העצמאות הייתה העיירה בסיס חשוב ללוחמים הערבים. אולם הכוחות היהודיים השתלטו על התל הצופה על העיירה, והפגיזו ממנו את בתיה. רוב תושביה הערבים נמלטו, והעיירה נכבשה ב-12 במאי 1948. במשך אותו החודש גורשו ממנה התושבים שנותרו במקום. ביוני 1949 הוקמה מחדש כעיירה יהודית, והובאו אליה עולים חדשים להתיישב בה.

[עריכה] תיירות

בשנת 1990 החל פרויקט חפירות יזומות מטעם משרד התיירות, רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, עיריית בית שאן ורשות העתיקות. כ-1500 דונם נחפרו וחשפו את שרידיה של העיר העתיקה שחרבה. במקביל לחפירות נערכו עבודת שימור, שחזור ופיתוח. במקום נחשפו תיאטרון רומי, מקדשים, מרכזי מסחר עתיקים, מרחצאות, פסיפסים ועוד.

ביולי 2008 נחנך פרויקט חזיון אור-קולי שזכה לשם "לילות שאן". הפרויקט, בהשקעה של עשרות מיליוני דולרים, הינו ייחודי מסוגו בארץ ובין הבודדים בעולם. בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים (הולוגרמות, משחקי תאורה, אמצעי המחשה קוליים) "מתעוררת העיר לתחיה" כך שניתן לתור במקום ולחוש את חוויית החיים הקדומים בעיר לפני שנחרבה, בשנת 749 לספירה. החזיון מופעל בשעות הערב, מספר פעמים בשבוע, משך 9 חודשים בשנה. האתר בכלל, והמופע האור קולי בפרט, מושכים מדי שנה אלפי תיירים מרחבי הארץ והעולם.

בסמוך ליציאה מהאתר הארכאולוגי נמצא מבנה ששימש את המושל והמשטרה הטורקית בתקופה שקדמה לתקופת המנדט הבריטי. המבנה שופץ והוסב למרכז מבקרים ומופעים. בסמוך הוקם בית הארחה מפואר המאפשר לינה במקום.

אלמנט תיירותי נוסף הוא שפע המעיינות הטבעיים הסובבים את העיר דוגמת גן השלושה (הסחנה), מעיין חרוד, גני חוגה, עין מודע, עין שוקק ורבים נוספים. המעיינות, רובם ככולם, פתוחים לקהל הרחב, שופעי צל ומאפשרים טבילה במים צלולים וצוננים להתרעננות מהאקלים החם המאפיין את האזור.

[עריכה] נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2008, יש בבית שאן 16,800 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2007, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ז (2006/2007) היה 48.8%. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2006 היה 4,520 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,466 ש"ח).

[עריכה] ספורט

לעיר הייתה קבוצת כדורגל - בשם הפועל בית שאן. הקבוצה שיחקה בליגת העל בכדורגל למשך 5 עונות בשנות ה-90, במהלכן הגיע להשגים גדולים וכן הייתה מעורבת במשחק השרוכים שנודע לשמצה בהיסטוריית הכדורגל הישראלי. מאז ירדה ארבע ליגות בשמונה עונות, כאשר בסוף עונת 2005-2006 ירדה לליגה ב'. בעונה זו נבלע המועדון במכבי בית שאן המשחקת בליגה ב'. ^[2]
בשנת 2008 הוגשה להתאחדות לכדורגל בקשה לרישום קבוצה חדשה בשם "עירוני בית שאן", מגישי הבקשה רואים בכך את הקמתה מחדש של קבוצת הפועל בית שאן. קבוצת הכדורסל היחידה בעיר מכבי בית שאן, משחקת בליגה ב'.

[עריכה] סמל העיר

סמל העיר הנוכחי נבחר בשנת 1983 וכולל את המרכיבים הבאים:

• עץ התמר - העץ נפוץ מאוד בנוף הטבעי של בקעת בית שאן בזכות האקלים החם וריבוי המעיינות. התמר הוא גם הסמל של שבט מנשה.
• קווים מפותלים בצבע כחול - מסמל את שפע המים.
• מחתה, שופר ומנורה - סמלים יהודיים שנמצאו ברצפת הפסיפס בבית הכנסת בתל איצטבה שבצפון העיר.
• תיאטרון רומי - התגלה בחפירות הער העתיקה ומתוארף לסוף המאה השנייה לספירה.
• קיר אבן - מסמל את החומה הביזנטית שהקיפה את העיר.
• הרים - הנוף הנשקף מהעיר ומעמק בית שאן: הרי הגלעד במזרח, הרי הגלבוע במערב ורמות יששכר מצפון.
• הכתובת בעברית קדומה מברכת מנשה, השבט אשר בנחלתו שכנה העיר. "ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת".
• הכתובת "זו בית שאן" - מבראשית רבא.

הסבר זה לקוח מתוך חוברת שהוצאה על ידי שייקה כהן מהמרכז הפדגוגי בבית שאן‏‏^[3].

[עריכה] גלריה

רחוב פלאדיוס בעיר העתיקה, ובקצהו התל, 1/09

התיאטרון הרומי בן 7000 המושבים שהוקם בסוף המאה ה-2 לספירה, 1/09

במת התיאטרון הרומי כשברקע מראה התל, 1/09

המרכז המסחרי בבית שאן, 1/09

[עריכה] לקריאה נוספת

• גידעון פרסטר ויורם צפריר: מסקיתופוליס לביסאן: שינוים בתפיסות העיר של בית-שאן בתקופה הביזנטית והערבית. "קתדרה לתולדות ארץ-ישראל וישובה", 64. יד יצחק בן-צבי, ירושלים, ניסן תשנ״ב (1992)

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית שאן

• תל בית שאן באתר עידן התנ"ך
• תמונות מתל בית שאן
• בית שאן באתר הרשות לפיתוח הגליל
• תמונות מהפארק הלאומי (ארכאולוגיה)

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ האנציקלופדיה העברית, ע' סקיתים, חיים תדמור
2. ^ nrg ספורט, 30.8.2006
3. ^ http://www.skitopo.net/exp/sBS.asp

מחוז הצפון
ערים	בית שאן · טבריה · טמרה · יקנעם · כרמיאל · מגדל העמק · מעלות-תרשיחא · נהריה · נצרת · נצרת עילית · סח'נין · עכו · עפולה · צפת · קריית שמונה · שגור · שפרעם
מועצות מקומיות	אבו סנאן · אכסאל · אעבלין · בועיינה-נוג'ידאת · בוקעאתא · ביר אל-מכסור · בית ג'ן · בסמת טבעון · ג'דיידה-מכר · ג'וליס · ג'ש (גוש חלב) · דבורייה · דייר חנא · זרזיר · חורפיש · חצור הגלילית · טובא-זנגרייה · טורעאן · יאנוח-ג'ת · יבנאל · יסוד המעלה · יפיע · ירכא · כאבול · כאוכב אבו אל-היג'א · כסרא-סמיע · כעביה-טבאש-חג'אג'רה · כפר ורדים · כפר יאסיף · כפר כמא · כפר כנא · כפר מנדא · כפר תבור · מג'דל שמס · מגדל · מזרעה · מטולה · מסעדה · מע'אר · מעיליא · משהד · נחף · סאג'ור · ע'ג'ר · עיילבון · עילוט · עין מאהל · עין קנייא · עראבה · פסוטה · פקיעין · קצרין · ראמה · ראש פינה · ריינה · רמת ישי · שבלי - אום אל-גנם · שלומי · שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף · בוסתאן אל מרג' · בקעת בית שאן · גולן · הגלבוע · הגליל העליון · הגליל התחתון · מבואות החרמון · מגידו · מטה אשר · מעלה יוסף · מרום הגליל · משגב · עמק הירדן · עמק יזרעאל

גנים לאומיים בישראל

אכזיב • אנדרטת חטיבת הנגב • אפולוניה • אקוה בלה • ארבל • אשכול • אשקלון • בית גוברין • בית עיטאב • בית שאן • בית שערים • ברעם • גן הפסלים • גן השלושה • הבשור • הקסטל • הר הכרמל • הר תבור • הרודיון • הרי יהודה • חוף השרון • חוף פלמחים • חורבת מנים • חורשת טל • חמת טבריה • חצור • נחל הירקון • מקורות הירקון ותל אפק • כוכב הירדן • כורזים • כורסי • כפר נחום • מבצר יחיעם • מבצר נמרוד • מגדל אפק • מונפור • מאוזוליאום מזור • ממשית • מעיין חרוד • מערות סמך • מצדה • נבי סמואל • נחל אלכסנדר • נחל צלמון • נחל רובין • ניצנה • סובב חומות ירושלים • סוסיתא • סידני עלי • עבדת • עין עבדת • עמק צורים • עתיקות בית אלפא • עתיקות עין גדי • פארק השרון • עתיקות קיסריה • צור נתן • ציפורי • קומראן • קרני חיטין • ראש הנקרה • שבטה • שדה עמודים • שומרון • שקמונה • תל באר שבע • תל גזר • תל יריחו • תל חי • תל לכיש • תל מגידו • תל ערד • תל צפית • תל קדש