קרב קאנאל דו נור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרב קאנאל דו נור

מלחמה: מלחמת העולם הראשונה

מתקפת מאה הימים
כוחות הנדסה של חיל המשלוח הקנדי והגיס הקנדי מקימים גשר על התעלה
תאריך התחלה: 27 בספטמבר 1918
תאריך סיום: 1 באוקטובר 1918
משך הסכסוך: 5 ימים
קרב לפני: מתקפת מז-ארגון
קרב אחרי: קרב איפר החמישי
מקום: קאנאל דו נור, נור-פה דה קאלה, צרפת
תוצאה: ניצחון מכריע של מדינות ההסכמה
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

13 דיוויזיות

אבידות

.

מעל 10,000 שבויים‏[1]

קרב קָאנָאל דו נוֹר היה קרב התקפי של מדינות ההסכמה במסגרת מתקפת מאה הימים בשלב האחרון של מלחמת העולם הראשונה. הקרב התקיים לאורך חלק לא גמור של "תעלת הצפון" (בצרפתית: Canal du Nord, תעלה שהחלו לכרות ב-1913 במגמה לחבר את נהר אואז לתעלת דנקרק-שלט) בחבל נור-פה דה קאלה בצפון צרפת, בין ה-27 בספטמבר ל-1 באוקטובר 1918. בקרב השתתפו הארמייה השלישית (בפיקוד ג'וליאן בינג) והארמייה הראשונה (בפיקוד הנרי הורן) של הצבא הבריטי. ומטרתו הוגדרה כחסימת דרכי העברת תגבורת ועתודה לצבא הגרמני המתמוטט על ידי השתלטות על הגשר החיוני שחצה את התעלה, עליו עברה הדרך מאראס לקמברה. בסיום הקרב התמקמה הארמייה הראשונה כחיפוי להתקדמות הארמייה השלישית לקראת תקיפת קמברה.

תכנון הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

התעלה, שרוחבה היה כ-30 מטרים, הייתה מלאה מים בחלקה הצפוני אך בחלקה הדרומי הייתה יבשה לאורך של כ-2.5 ק"מ. הגשר שחצה את התעלה נשלט על ידי כוח גרמני בהיקף של שתי דיוויזיות: דיוויזיית המילואים הראשונה של המשמר הפרוסי והדיוויזיה הימית השלישית. התכנון, שבוצע על ידי אדריכלי הניצחון בקרב רכס וימי, ג'וליאן בינג וארתור קורי, היה נועז למדי במונחי הזמן והחזית ונתקל בהסתייגות הפיקוד העליון. לפי התכנון יחצה הגיס הקנדי את התעלה בחלקה היבש (מדרום לגשר ולמחנה הגרמני) ויתפצל לשני כוחות, כאשר הצפוני יאגף את הכוח הגרמני שחנה על גדת התעלה ואיבטח את הגשר ויתקוף אותו מאחור והכוח הדרומי יכבוש ויתבסס ביער בורלון (Bourlon) שנמצא מדרום-מזרח לנקודת החצייה, בדרך לקמברה. בהמשך תפתח הדרך להתקפה על קמברה ועל קו הינדנבורג.

במחצית ספטמבר החל גישור התעלה בחלקה היבש, כ-3 ק"מ דרומה מגשר הדרך אראס-קמברה, על ידי כוחות הנדסה של הגיס הקנדי וחיל המשלוח הקנדי שהקימו גשר זמני, בחיפוי הארמייה הבריטית הראשונה שירתה כמיליון פגזים על הקווים הגרמניים‏[1].

חציית התעלה וההפתעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בספטמבר עם שחר חצו שתי דיוויזיות של הגיס הקנדי והדיוויזיות הרביעית, השישית והשבע-עשרה של הארמייה השלישית את התעלה, בחסות החשכה ביצעו את האיגוף ותפסו את הכוח הגרמני, בהפתעה מוחלטת מאגפו הבלתי-מוגן‏[2]. עד הצהריים היו כל חיילי הכוח הגרמני שבויים או פגועים.

במהלך יומיים נוספים של קרבות בהם התקדמו לכיוון קמברה הן הכוח שיצא מיער בורלון והן הכוח הצפוני תחת הפגזה קשה מכיוון העיר, נפתחה גם הדרך לקמברה.

לאחר הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בספטמבר תקף הצבא הבלגי, שתוגבר בכוחות צרפתיים ובריטיים, בפיקודו של אלברט הראשון, מלך הבלגים חזית באורך 17 ק"מ מקו הינדנבורג בגבול צרפת-פלנדריה. הכוחות פרצו קדימה ובמשך 48 שעות פרצו את קו ההגנה הגרמני והתקדמו לתוך בלגיה עד פאתי העיר רולר (פלמית: Roeselare, צרפתית: Roulers) ופתחו את הדרך לשחרור העיר ליל מצפון.

עיטורים והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקרב הוענקו 12 עיטורי צלב ויקטוריה לחיילים וקצינים בקרב הכוחות הלוחמים, 8 מהם לקנדים.

ביער בורלון הוקמה אנדרטה המנציחה את הקרב.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Travers, Timothy (1992), How the War Was Won Command and Technology in the British Army on the Western Front: 1917-1918, London: Routledge, ISBN 0415076285
  • Edmonds, James (1947). Military Operations. France and Belgium, 1918. Vol V. 26 September-11 November. The Advance to Victory. London: Imperial War Museum and Battery Press.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 יומן אישי של סר פרדריק מוריס
  2. ^ Livesay, John Frederick Bligh (1919). Canada's Hundred Days: with the Canadian Corps from Amiens to Mons, Aug. 8—Nov. 11, 1918. Toronto: Thomas Allen. p.217


מתקפת מאה הימים

קרב אמייןהקרב השני על הסוםקרב מון סן קנטןקרב אראסקרב אברנקורקרב סן-מיילקרב אפאיקרב תעלת סן קנטןמתקפת מז-ארגוןקרב קאנאל דו נורקרב איפר החמישיקרב קמברהקרב קורטההמרדף עד הסלהקרב על הסמבר