רוברט איינסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סר רוברט איינסלי ,(אנגלית: Sir Robert Ainsley ‏, בערך 1730 - 21 ביולי 1812) היה דיפלומט ,נומיסמט, מזרחן ואספן אמנות בריטי, ממוצא סקוטי. ברונט. היה שגריר בריטניה באימפריה העות'מאנית בין השנים 1776-1792, תקופה שבה תרם לחיזוק היחסים בין מולדתו ובין "השער הנשגב". היה ידוע גם בפעילותו כאספן אמנות ועתיקות. העסיק את הצייר האיטלקי-גרמני לואיג'י (לודוויג) מאייר אותו שלח לכל רחבי האימפריה העות'מאנית, לרבות מצרים וארץ ישראל, על מנת שיצייר נופים, מונומנטים ואנשים, יצירות שנשארו עדות חשובה בידי הדורות הבאים. בחזרתו לבריטניה היה חבר בפרלמנט. ידוע על ידידותו עם המשורר רוברט ברנס ועם הסופר וולטר סקוט

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איינסלי נולד כצעיר מבין שלשת בניו של ג'ורג' איינסלי, אסקווייר, ראש המשפחה הסקוטית השורשית איינסלי מדולפינגטון, ושל ג'יין לבית אנסטרת'ר, גם היא ממשפחה אצילים.לרוברט היו גם ארבע אחיות, מתוכן שלוש התחתנו והתיישבו בצרפת. האב ג'ורג' חי גם הוא פרק זמן כסוחר בבורדו וחזר לסקוטלנד בשנת 1727, הוא נפטר כשרוברט היה בן שלוש. רוברט עצמו בילה חלק משנותיו הצעירות בעיר בורדו. אין פרטים רבים על תקופה ארוכה בחייו. משערים כי עסק בין השאר בפעילויות מודיעין. ידוע כי הצליח להשיג ולהביא לידיעת ממשלתו התכתבות סודית בין שר החוץ הצרפתי, רישלייה, דוכס אגייון, עם חצר מלך ספרד בתקופת משבר איי פוקלנד בשנים 1770-1771.

פעילותו באיסטנבול[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצורים באלכסנדריה - תמונה מאת לואיג'י מאייר מתוך הציורים שהוזמנו על ידי רוברט איינסלי

איינסלי מונה כשגריר במקומו של ג'ון מאריי בספטמבר 1775 ובהזדמנות זו קיבל תואר אביר. נסיעתו לטורקיה התארכה בין מאי 1776 ועד לנובמבר אותה שנה. אחרי תקופה של עוינות ביחסים בין טורקיה ובין בריטניה בעקבות עזרה שהעניקו האנגלים לחיל הים הרוסי בימי המלחמה הרוסית-טורקית בשנים 1768-1774, הסולטאן החדש אבדילהמיט הראשון שעלה לשלטון ב1774 שאף לשיפור היחסים עם אנגליה. כשגריר חדש, איינסלי, שאף גם הוא לקדם את ענייני "חברת הלבאנט" ששילמה את משכורותו ולקדם את השלום במזרח ים התיכון. עם זאת למזימותיו בשם האינטרסים הבריטים מיחסים יריביו הצרפתים את היגררות האימפריה העות'מאנית למלחמה נוספת עם רוסיה. התנהלותו בטורקיה התאפיינה בהתסגלות יוצאת מן הכלל למנהגים ולתרבות המקומית, מה שהפך אותו לשגריר הפופולרי ביותר בבירת האימפריה המוסלמית. זכה גם באהדת הסולטאן אבדילהמיט הראשון.

משימותיו של לואיג'י מאייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרכו לקושטא בשנת 1776 הכיר איינסלי את הצייר האיטלקי ממוצא גרמני לואיג'י מאייר שהתמחה בציורים בצבעי מיים של נופים ,מונומנטים ואנשים. לאורך כל שנות כהונתו של איינסלי כשגריר באיסטנבול מאייר סייר בשרות מעסיקו ברחבי האימפריה העות'מאנית , לבד או בליווי השגריר עצמו, וצייר ציורים רבים . כך הונצחו ביצירותיו תמונות מהחצי האי הבלקני - יוון, בולגריה ומוולאכיה , כמו כן מאסיה הקטנה , מסוריה,ארץ ישראל, ומצפון אפריקה כולל ממצרים. ציורים אלה לפיהם נעשו ליטוגרפיות ותחריטים, פורסמו ונמכרו מאוחר יותר למוזיאון ע"ש אלברט ויקטוריה בלונדון. האב דומניקו ססטיני הקדיש לאיינסלי ולאוספו ספר בעל הכותרת "מכתבים ומחקרים נומיסמטיים על אודות מדליונים נדירים שבאוסף האייסליאני" שהוצא לאור בליבורנו בשנים 1789 - 1790 ב4 כרכים. עוד כרך פורסם ברומא בשנת 1794 ו 4 כרכים נוספים פורסמו בברלין בשנים 1804-1806. בספרים שפרסם מאוחר יותר הציג סיסטיני את איינסלי המנוח באור אחר - כ"סוחר עתיקות" ו"ספקולנט מרושע".

שנותיו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום שליחותו כשגריר חזר איינסלי לבריטניה ונבחר בפרלמנט הבריטי בין השנים 1798 - 1802 מטעם אזור מילבורן פורט, סומרסט. בשנת 1804 הועלה לתואר ברונט. סר רוברט איינסלי נפטר ב-21 ביולי 1812 בבאת' בגיל 82.

אחיו הבכור, סר פיליפ איינסלי, (1728-1802) היה בעל תואר אביר, ואחיו האמצעי, ג'ורג', היה איש צבא, גנרל, ומ"מ מושל האי סילי. אחרי ששכל את בנו רוברט בשנת 1796, במותו ללא צאצאים זכרים, סר רוברט איינסלי הוריש את התואר ברונט לאחיינו, רוברט שארפ איינסלי, בנו של אחיו הגנרל ג'ורג' איינסלי.

מקורות וקישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Stephen Conway -Bentham versus Pitt

Jeremy Bentham and the British Foreign Policy 1789 Historical Journal vol.30 Nr.4 december 1987, pp 791-80 (סטיפן קונוויי - "בנת'ם מול פיט - ג'רמי בנת'ם ומדיניות החוץ הבריטית. 1789")