שושלת רומנוב
שושלת רומנוב (ברוסית Рома́нов) היא שושלת הצארים השנייה והאחרונה ששלטה באימפריה הרוסית שלטון אבסולוטי בין השנים 1613 ל-1761. משנת 1761, החל משלטונו של פיוטר השלישי, ועד נפילת הקיסרות בשנת 1917, השתייכו הצארים הרוסים לענף של בית אולדנבורג הדני שנוצר מנישואיה של נסיכה מבית רומנוב לדוכס מבית הולשטיין-גוטורפ. על אף שרשמית המשיכה השושלת להיקרא "רומנוב", נוטים גנאלוגים להתייחס אליה באופן מדויק יותר כשושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב.
תוכן עניינים |
מוצא ועלייה לשלטון [עריכה]
מוצאה של שושלת רומנוב, ושל לפחות עוד עשרים משפחות אצולה רוסיות אחרות, היה הבויאר אנדריי קובילה שחי באמצע המאה ה-14. מעמדה של השושלת עלה בזכות צאצאיתו של קובילה, אנסטסיה רומנובה, שחיה באמצע המאה ה-16 ונישאה לצאר איוואן הרביעי משושלת רוריק. שם אביה של אנסטסיה היה רומן, ומכאן נגזר שמה של השושלת. אנסטסיה הייתה הקיסרית הראשונה של רוסיה, ומותה המוקדם בשנת 1560 שינה את מזגו של איוואן, שהאמין כי הבויארים הרעילו אותה. פיודור, בנם של איוואן ואנסטסיה, שירש את מקומו של אביו, היה השליט הרוסי האחרון משושלת רוריק לאחר 700 שנות שלטון. את כתרו ירש גיסו, בוריס גודונוב, שכדי להרחיק מהשלטון את בני משפחת רומנוב הגלה אותם לקצוות המדינה.
מזלה של שושלת רומנוב חזר שוב עם נפילתה של שושלת גודונוב ועלייתו לשלטון של מיכאל הראשון (1613-1645), הצאר הראשון מבית רומנוב (שהיה אחיינה מדרגה שנייה של הקיסרית אנסטסיה רומנובה. מיכאל רומנוב עלה לשלטון ברוסיה בזמן תקופה של תוהו ובוהו בממלכה הקפואה רחבת הידיים (שנים מעטות קודם הפולנים שלטו במוסקבה ורק התקוממות רוסית עממית שמרה על עצמאות הממלכה), ייצב את הממלכה ויצר שושלת יציבה ששלטה במשך כ-300 שנה על אימפריה רחבת ידיים.
משבר ירושה [עריכה]
הצאר פיוטר הגדול הפך את רוסיה למעצמה אירופאית מדרגה ראשונה, שיכלה להתמודד צבאית במלחמה הצפונית הגדולה. החל מאותה תקופה רוסיה החלה בשורה של מערכות צבאיות שהביאו אותה לשלוט על שישית מיבשת כדור הארץ. לאחר מותו של פיוטר המדינה עבר תקופה של משבר ירושה, שכן בנו היחיד ויורש העצר של הצאר, אלכסיי, הוצא להורג באשמת בגידה במדינה. לאחר מות בנו של אלכסיי, הצאר פיוטר השני, בשנת 1730 נכחד בעצם הענף הגברי של שושלת רומנוב. נשות השושלת היחידות שנותרו היו דודותיו של פיוטר השני, הקיסרית אנה והקיסרית יליזבטה, ששלטה במדינה בהצלחה עד מותה בשנת 1762. משום שגם אנה וגם יליזבטה לא ילדו יורשים זכרים יורש העצר היה צריך להיבחר בין שני נסיכים: איוואן השישי, אחיינה מדרגה שנייה של אנה אותו אימצה כשהיה תינוק, או קארל פטר, דוכס הולשטיין-גוטורפ, אחיינה של יליזבטה, שהיה גם באותה התקופה יורש העצר לכס המלוכה השבדי. יליזבטה העדיפה כמובן את אחיינה וקארל פטר הוכתר לאחר מותה כצאר פיוטר השלישי, הצאר הרוסי הראשון לשושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב.
שושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב [עריכה]
על אף שפיוטר השלישי לא השתייך בעצם ישירות לשושלת רומנוב הוא שמר על השם והדגיש את מוצאו מפיוטר הגדול. בנו של פיוטר השלישי, הקיסר פאבל הראשון, היה גאה במיוחד בהיותו נינו של הצאר הרוסי הגדול, על אף שאמו הגרמנייה, יקטרינה השנייה, רמזה בזכרונותיה כי הוא בכלל היה בנו של מאהבה, הרוזן סלטיקוב. פאבל, שהיה מודע לסכנות שמלחמות ירושה, חוקק חוקים חדשים וקפדניים במיוחד לשושלת רומנוב, שקבעו בין השאר את חוקי הירושה המדויקים, וכן קבעו כי כל הקיסרים ונשותיהם חייבים להשתייך לדת האורתודוקסית. בנו של פאבל, אלכסנדר הראשון, הוסיף לחוקים אלו וקבע כי חברי משפחת המלוכה הרוסית חייבים להנשא בהתאם למעמדם, זאת אומרת, לחברי משפחות מלוכה אחרות.
בסך הכל שלטו ברוסיה שישה קיסרים משושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב: פאוול הראשון, אלכסנדר הראשון, ניקולאי הראשון, אלכסנדר השני, אלכסנדר השלישי וניקולאי השני, כאשר כולם נישאו לנסיכות גרמניות, חוץ מאלכסנדר השלישי, שנישא לנסיכה דנית. מצב זה גרם לבעיה במהלך מלחמת העולם הראשונה אז הציבור הרוסי האמין שהקיסרית, אלכסנדרה פיודורובנה, תמכה בצד הגרמני.
בשנת 1917 גרמה מהפכת פברואר לניקולאי השני לוותר על כס המלוכה לטובת אחיו מיכאיל, שסירב לקבל על עצמו את התפקיד ובכך סיים את שלטון שושלת רומנוב שנמשך יותר מ-300 שנים. בעוד שחלק מחברי השושלת הצליחו לברוח מהמדינה לאחר תחילת המהפכה, רבים מהם נשארו ברוסיה ונרצחו על ידי מהפכנים בולשביקים, ביניהם ניקולאי השני, רעייתו אלכסנדרה וחמשת ילדיהם. בשנת 1991 נמצאו והוצאו מקברם גופותיהם של הקיסר והקיסרית לשעבר, יחד עם גופותיהם של שלושה מילדיהם. מכיוון ששתי גופות היו חסרות רבים מאמינים כי שניים מילדי הקיסר הצליחו לברוח מהרצח, על אף שעד היום ישנה מחלוקת לגבי אילו שניים מהילדים לא נמצאו מתים. בשנת 1998 נקברו הגופות בקתדרלת פיוטר ופאבל שבסנקט פטרבורג, שם קבורים רבים מבני שושלת רומנוב. בשנת 2007 התגלו שרדי שתי גופות בקרבה למקום המצאות גופתם של שאר משפחת רומנוב ולאחר בדיקות מעמיקות אחר דנ"א קריא, התגלה כי הגופות שנמצאו הן גופות שני הילדים החסרים.
שושלת רומנוב כיום [עריכה]
כיום ישנם שני טוענים לראשות שושלת רומנוב. מריה ולדימירובנה רומנובה, נינתו הגדולה של הצאר אלכסנדר השני, וניקולאי רומנוביץ' רומנוב, נינו של הצאר ניקולאי הראשון.
שליטי רוסיה משושלת רומנוב [עריכה]
צארי רוסיה [עריכה]
- מיכאיל הראשון (1645-1613) - השליט הראשון משושלת רומנוב
- אלכסיי הראשון (1676-1645)
- פיודור השלישי (1682-1676)
- איוואן החמישי, אחיו (1696-1682) - שלט בשיתוף עם אחיו-למחצה פיוטר הגדול
- פיוטר הראשון "הגדול", אחיו (1725-1682)
קיסרי רוסיה [עריכה]
- פיוטר הראשון "הגדול" (1725-1682)
- יקתרינה הראשונה, אשתו (1727-1725) (למעשה השתייכה לשושלת רומנוב רק מתוקף נישואיה לפיוטר הגדול)
- פיוטר השני, נכדו של פיוטר הראשון (1730-1727)
- הקיסרית אנה, בתו של איוואן החמישי (1740-1730)
- איוואן השישי, קרוב רחוק של אנה (1741-1740)
- הקיסרית יליזבטה, בתו של פיוטר הראשון (1762-1741)
קיסרי רוסיה משושלת הולשטיין-גוטורפ-רומנוב [עריכה]
- פיוטר השלישי, אחיינה (1762)
- יקתרינה השנייה "הגדולה", אשתו (1796-1762) (למעשה השתייכה לשושלת רומנוב רק מתוקף נישואיה לפיוטר השלישי. נולדה לשושלת אסקניה)
- פאוול הראשון (1801-1796)
- אלכסנדר הראשון "המנצח" (1825-1801)
- ניקולאי הראשון, אחיו (1855-1825)
- אלכסנדר השני "המשחרר" (1881-1855)
- אלכסנדר השלישי "עושה השלום" (1894-1881)
- ניקולאי השני (1917-1894)
- מיכאיל השני, אחיו (1917) - התפטר יום אחרי התפטרותו של אחיו