ריצ'רד קרטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד קרטיס
Richard Curtis
לידה 8 בנובמבר 1956 (בן 67)
ולינגטון, ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Richard Whalley Anthony Curtis עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ניו זילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1979 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג
  • Emma Freud עריכת הנתון בוויקינתונים
  • Emma Freud עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Scarlett Curtis, Jake Curtis, Charlie Curtis עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריצ'רד וולי אנתוני קרטיסאנגלית: Richard Whalley Anthony Curtis; נולד ב-8 בנובמבר 1956) הוא תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע בריטי.[1] הוא ידוע בעיקר מסרטיו בסוגת הקומדיה הרומנטית, בהם "ארבע חתונות ולוויה אחת" (1994), "נוטינג היל" (1999), "יומנה של ברידג'ט ג'ונס" (2001), "אהבה זה כל הסיפור" (2003), "ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים" (2004), "כל הזמן שבעולם" (2013), והסרט "יסטרדיי" (2019). עוד הוא מוכר מסרט הדרמה "סוס מלחמה" (2011), ומהיותו שותף לכתיבה של קומדיות המצבים "הפתן השחור", "מיסטר בין" ו"הכומר מדיבלי". בתחילת הקריירה שלו כתב קרטיס חומרים לתוכניות הטלוויזיה הקומיות "מבט הפוך" של ה-BBC, ו-"Spitting Image" של רשת ITV.

ב-2007 זכה קרטיס בפרס עמית באפט"א, הפרס החשוב ביותר של האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה שמוענק לקולנוענים.[2] ב-2008 קיבל קרטיס את פרס באפט"א ההומניטרי על הקמת "קומיק ריליף" ועל תרומותיו למטרות צדקה.[3] ב-2012 בחר סר פיטר בלייק בקרטיס כאחד מהאייקונים התרבותיים שהופיעו בגרסה המחודשת שלו ליצירתו הידועה, עטיפת האלבום "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band" של הביטלס.[4] קרטיס היה שותף להקמה של ארגון הצדקה הבריטי "קומיק ריליף" יחד עם לני הנרי.[5]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטיס נולד בוולינגטון שבניו זילנד. הוא בנם של גלינס ס ואנתוני ג' קרטיס.[6] אביו היה פליט מצ'כוסלובקיה שעבר לאוסטרליה בגיל 13,[7] והיה מנהל בחברת יוניליוור. במהלך ילדותו חי קרטיס עם משפחתו במדינות שונות בהן שוודיה והפיליפינים, וכשהיה בן 11 עברה המשפחה לבריטניה הגדולה.[8]

קרטיס למד בבית הספר פאפלוויק שבאסקוט בברקשייר. הוא קיבל מלגת לימודים לבית הספר הארו. בהמשך סיים תואר ראשון באנגלית ובספרות בכרייסט צ'רץ' שבאוניברסיטת אוקספורד. באוניברסיטה הכיר את רואן אטקינסון, והשניים החלו לעבוד יחד.

בשיתוף פעולה עם רואן אטקינסון הופיע קרטיס עם ה-Oxford Revue בפסטיבל הפרינג' של אדינבורו. ב-1978 הוזמן קרטיס להשתתף בכתיבת הסדרה "אנשי אטקינסון" עבור רדיו 3 של ה-BBC, ששודרה ב-1979.[9] אחר כך החל לכתוב קומדיות לקולנוע ולטלוויזיה. הוא היה כותב קבוע בסדרה הקומית "מבט הפוך" של ה-BBC, עבורה כתב שירים רבים יחד עם האוורד גודול, ומערכונים סאטיריים רבים, לעיתים קרובות עם רואן אטקינסון. יחד עם פיליפ פופ כתב קרטיס את הסינגל "Meaningless Songs (In Very High Voices)" של Hee Bee Gee Bees, פרודיה על להיטי הדיסקו של הבי ג'יז. ב-1984 וב-1985 כתב קרטיס עבור התוכנית Spitting Image של ITV.[10]

בשנים 1983–1989 השתתף קרטיס בכתיבת הסדרה "הפתן השחור", בתחילה עם אטקינסון ואחר כך עם בן אלטון. כל עונה של הסדרה התמקדה בתקופה אחרת בהיסטוריה הבריטית. אטקינסון כיכב בתפקיד הראשי בסדרה, וקרטיס השתתף בכתיבת כל אחד מפרקי הסדרה. השניים המשיכו לשתף פעולה בסדרה הקומית "מיסטר בין" שרצה בין 1990 ל-1995.

באותה תקופה החל קרטיס לכתוב תסריטים לסרטי קולנוע. סרטו הראשון היה "ארוך ומשגע" משנת 1989, קומדיה רומנטית בכיכובם של ג'ף גולדבלום, אמה תומפסון ורואן אטקינסון. ב-1991 יצא הסרט "Bernard and the Genie".

ב-1994 יצר קרטיס והיה שותף בכתיבה של קומדיית המצבים "הכומר מדיבלי" עבור דון פרנץ' שזכתה להצלחה רבה.

קרטיס בלונדון ב-1999

פריצת הדרך של קרטיס בקולנוע הייתה עם הקומדיה הרומנטית "ארבע חתונות ולוויה אחת" משנת 1994. הסרט, בכיכובם של יו גרנט ואנדי מקדואל, הופק בתקציב מצומצם בהפקת החברה הבריטית Working Title Films. קרטיס בחר במייק ניואל לביים את הסרט אחרי שצפה בסרט הטלוויזיה שלו "תודיע כשאתה מוכן, מר מק'גיל".[11] הסרט זכה להצלחה קופתית רבה, והיה הסרט הבריטי המצליח ביותר עד אז. גרנט הפך לכוכב בינלאומי, וקרטיס היה מועמד לאוסקר על התסריט. גם הסרט היה מועמד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר והפסיד לסרט "פורסט גאמפ".

גם בסרטו הבא עבד קרטיס עם Working Title, שהיה מאז לביתו האמנותי. ב-1997 הביא הסרט "בין: הקומדיה הקולנועית המטורפת" את מיסטר בין אל המסך הגדול וזכה להצלחה רבה. ב-1999 כתב את הקומדיה הרומנטית "נוטינג היל" בכיכובם של יו גרנט וג'וליה רוברטס, ששבר את שיא הרווחים של "ארבע חתונות", והיה לסרט הבריטי המצליח ביותר. את סיפורו של מוכר ספרי הטיולים הבודד, שמתאהב בכוכבת קולנוע מפורסמת, ביים רוג'ר מיצ'ל.

אחר כך היה קרטיס שותף לכתיבת העיבוד הקולנועי לספרה רב המכר של הלן פילדינג "יומנה של ברידג'ט ג'ונס".

שנתיים לאחר מכן כתב וביים את הסרט "אהבה זה כל הסיפור". קרטיס סיפר בראיון שהמבנה של הסרט וריבוי הדמויות בו היה בהשראת הסרט האהוב עליו "נאשוויל" של רוברט אלטמן. בסרט כיכבו כל "המי ומי" של הקולנוע הבריטי בהם יו גרנט, קולין פירת', ביל ניי, אמה תומפסון, ליאם ניסן, אנדרו לינקולן, אלן ריקמן וקירה נייטלי.

ב-2004 כתב קרטיס את "ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים", סרט ההמשך של "יומנה של ברידג'ט ג'ונס". ב-2005 כתב את התסריט לסרט הטלוויזיה "הנערה בבית הקפה" בבימויו של דייוויד ייטס, ובהפקת BBC ו-HBO. בסרט מככבים ביל ניי כעובד מדינה, וקלי מקדונלד כצעירה שהוא מתאהב בה במהלך פסגת G8 בדיונית באיסלנד. הסרט שודר בעת שהתקיימה פסגת G8 בשנת 2005. הסרט זכה ב-2006 בשלושה פרסי אמי, כולל סרט הטלוויזיה הטוב ביותר, שחקנית משנה במיני-סדרה או בסרט לקלי מקדונלד, ותסריט מצטיין למיני-סדרה, סרט טלוויזיה או ספיישל טלוויזיוני לקרטיס.[11]

במאי 2007 זכה קרטיס בפרס עמית באפט"א של האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה כהוקרה על הישגיו בקולנוע ובטלוויזיה וכן על פעילות הצדקה שלו.[12] בהמשך כתב עם אנתוני מינגלה עיבוד טלוויזיוני לרומן "סוכנות הבלשיות מספר 1" מאת אלכסנדר מק'קול סמית, שמינגלה צילם ב-2007 בבוטסואנה. הפרק הראשון שודר בבריטניה ב-BBC1 ב-23 במרץ 2008, ימים אחדים אחר מותו של מינגלה.

סרטו השני של קרטיס כבמאי ותסריטאי היה "רדיו רוק" (The Boat That Rocked) שיצא לאקרנים ב-2009. הסרט מתרחש בשנת 1966 בתחנת רדיו פיראטית בריטית, שמשדרת מספינה בים הצפוני. בסרט מככבים פיליפ סימור הופמן, ביל ניי, ניק פרוסט, ריס איוואנס, ג'מה ארטרטון וקנת בראנה. הסרט איכזב הן מבחינה מסחרית והן ביקורתית בבריטניה. קרטיס ערך אותו מחדש לקראת יציאתו בארצות הברית ושמו שונה ל-"Pirate Radio", אבל נכשל גם שם. סרטו הבא היה "סוס מלחמה" בבימויו של סטיבן ספילברג, שהיה מבוסס על תסריט קודם מאת המחזאי לי הול. סטייסי סנידר מאולפני הקולנוע דרימוורקס, שעבדה עם קרטיס בסרטי יוניברסל, המליצה עליו לספילברג.

קרטיס כתב את התסריט לסרט הטלוויזיה "מרי ומרתה" של ה-BBC ו-HBO, שביים פיליפ נויס. בסרט כיכבו הילרי סוונק וברנדה בלתין, המגלמות שתי נשים שיוצרות קשר אחרי שאיבדו את בניהן שמתו ממלריה. הסרט שודר בבריטניה ב-1 במרץ 2013. אחר כך כתב קרטיס את התסריט לסרט "כל הזמן שבעולם", דרמה קומית אודות מסע בזמן ואהבה במשפחה. בסרט כיכבו רייצ'ל מקאדמס, דונל גליסון, ביל ניי, טום הולנדר, מרגו רובי, ונסה קירבי ולידיה וילסון.[13] הסרט יצא לאקרנים ב-4 בספטמבר 2013. סרטו הבא היה "טראש", עיבוד לרומן מאת אנדי מוליגן, ובביומו של סטיבן דלדרי.[14] בתפקידים הראשיים שיחקו שלושה ילדים ברזילאים, ולצדם כיכבו ואגנר מורה, רוני מארה ומרטין שין. הסרט צולם ב-2013 בריו דה ז'ניירו, ויצא לאקרנים בברזיל ב-9 באוקטובר 2014, ובבריטניה ב-30 בינואר 2015.

אחר כך כתב קרטיס עיבוד טלוויזיוני של "Esio Trot", ספר ילדים מאת רואלד דאל עבור ה-BBC, שזכה לשבחים.[15] בסרט מככבים דסטין הופמן, וג'ודי דנץ', עם קריינות של ג'יימס קורדן. הוא שודר לראשונה ב-1 בינואר 2015.[16] סרטו הבא היה "יסטרדיי", שנכתב על פי תסריט מקורי מאת ג'ק בארת'.[17] בסרט, בבימויו של דני בויל מככבים לילי ג'יימס והימש פאטל.[18] זהו סיפורו של צעיר המגלה שאיש מלבדו אינו מכיר את שיריהם של הביטלס. צילומי הסרט החלו ב-21 באפריל 2018, והוא יצא לאקרנים ב-28 ביוני 2019.[19]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטיס חי בנוטינג היל, ויש לו בית בוולברסוויק שבסאפוק.[20] הוא נשוי לעורכת והשדרנית אמה פרויד.[21]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סרט
במאי קולנוע תסריטאי מפיק הערות
1989 ארוך ומשגע לא כן לא
1994 ארבע חתונות ולוויה אחת לא כן מפיק בפועל מועמדות - פרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר
מועמדות - פרס באפט"א לתסריט המקורי הטוב ביותר
מועמדות - פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר
1997 בין: הקומדיה הקולנועית המטורפת לא כן מפיק בפועל
1999 נוטינג היל לא כן מפיק בפועל
2001 יומנה של ברידג'ט ג'ונס לא כן לא
2003 אהבה זה כל הסיפור כן כן לא בכורה כבמאי
מועמדות - פרס באפט"א לתסריט המקורי הטוב ביותר
מועמדות - פרס גלובוס הזהב לתסריט הטוב ביותר
2004 ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים לא כן לא
2007 החופשה של בין לא לא מפיק בפועל
2009 רדיו רוק כן כן מפיק בפועל יצא בשם Pirate Radio בארצות הברית
2011 סוס מלחמה לא כן לא
2013 כל הזמן שבעולם כן כן מפיק בפועל
2014 טראש לא כן לא
2018 מאמה מיה! Here We Go Again לא Story מפיק בפועל
2019 יסטרדיי לא כן כן
2023 Genie כן כן

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סדרה
בימוי תסריטאי מפיק הערות
1979–1982 מבט הפוך לא כן לא
1983–1989 הפתן השחור לא כן לא
1984–1985 Spitting Image לא כן לא
1991 Bernard and the Genie לא כן לא סרט טלוויזיה
1990–1995 מיסטר בין לא כן לא יוצר שותף
1994–2007 הכומר מדיבלי לא כן מפיק בפועל
1999–2007 Robbie the Reindeer לא כן לא
2005 הנערה בבית הקפה לא כן מפיק בפועל סרט טלוויזיה
זכייה - פרס אמי לסרט הטלוויזיה הטוב ביותר
זכייה - פרס אמי לתסריט מצטיין למיני-סדרה, סרט טלוויזיה או ספיישל טלוויזיוני
2007 חדר מיון לא כן לא פרק אחד
2008 סוכנות הבלשיות מספר 1 לא כן מפיק בפועל פרק פיילוט
2010 דוקטור הו לא כן לא בפרק: "Vincent and the Doctor"
2013 מרי ומרתה לא כן לא סרט טלוויזיה
2015 "Esio Trot" של רואלד דאל לא כן לא סרט טלוויזיה
2017 Red Nose Day Actually כן כן לא סרט טלוויזיה קצר
ביים יחד עם מאט וייטקרוס
2019 ארבע חתונות ולוויה אחת לא כן לא סרט טלוויזיה קצר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד קרטיס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Richard Curtis – Biography at tv.com". Retrieved 20 January 2014
  2. ^ "Richard Curtis – Academy Fellow in 2007". Bafta.org. Retrieved 7 April 2013
  3. ^ "Britannia Award Honorees – Awards & Events – Los Angeles". British Academy of Film and Television Arts (BAFTA). נבדק ב-31 ביולי 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "New faces on Sgt Pepper album cover for artist Peter Blake's 80th birthday". The Guardian. 2016.
  5. ^ "Comic Relief raises £1bn over 30-year existence". BBC News Online. 14 במרץ 2015. נבדק ב-18 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Richard Curtis Biography (1956–)
  7. ^ "Emma Freud tells her Dad's refugee story". YouTube. 11 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "How Blackadder changed the history of television comedy". The Independent. 5 באוקטובר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Radio Picks, The Guardian, 31 January 2007
  10. ^ "Spitting Image plans ITV return". BBC News. נבדק ב-29 בספטמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 "Richard Curtis: Screenwriting Lecture". BAFTA Guru. 30 בספטמבר 2013. נבדק ב-18 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Television │ Fellowship in 2007 – Winner: Richard Curtis CBE". BAFTA. נבדק ב-18 באוגוסט 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "It's 'About Time' For Rachel McAdams & Richard Curtis; Actress Lines Up Anton Corbijn's 'A Most Wanted Man' | The Playlist". Blogs.indiewire.com. אורכב מ-המקור ב-13 במאי 2012. נבדק ב-11 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Child, Ben (6 באפריל 2011). "Stephen Daldry and Richard Curtis pick up Trash". The Guardian. London. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Esio Trot review – Dench sparkles, Hoffman is perfect; World's Strongest Man". The Guardian. נבדק ב-31 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Irish director Dearbhla Walsh to direct Roald Dahl film". BBC News. נבדק ב-20 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "How One 'Yesterday' Screenwriter's Dream Became A Nightmare". UPROXX (באנגלית אמריקאית). 2020-05-21. נבדק ב-22 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Lily James in Talks to Star in Danny Boyle Comedy (Exclusive)". Hollywood Reporter. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  19. ^ Hayes, Dade (14 במרץ 2019). "Tribeca Slots Danny Boyle's 'Yesterday' As Closing-Night Film, Galas For Trey Anastasio Doc, 'Apocalypse Now,' 'Say Anything …'". Deadline Hollywood. נבדק ב-4 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Thorpe, Vanessa (27 במרץ 2005). "The producer". The Guardian. UK. נבדק ב-8 באוקטובר 2007. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ "TV & Radio Presenter Emma Freud". BBC. אורכב מ-המקור ב-4 ביוני 2006. נבדק ב-20 בינואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)