רואלד דאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רואלד דאל, 1954

רואלד דאלאנגלית: Roald Dahl;‏ 13 בספטמבר 1916 - 23 בנובמבר 1990) היה סופר אנגלי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואלד דאל נולד בקארדיף שבוויילס להורים ממוצא נורבגי. בהיותו בן שלוש מתה אחותו בת השבע ממחלה בתוספתן ובגיל ארבע התייתם מאביו שמת מדלקת ריאות בהיותו בן 57. בגיל שמונה נשלח לפנימיה בחוף הדרום מערבי של אנגליה, שלימים תיארם כזוועתית, בעלת משמעת קשה ביותר, בה אסור היה לדבר במסדרונות, אסור היה להיות בלתי מסודרים, אסור היה לדבר במעונות, אסור היה לרוץ במסדרונות ועוד חוקים רבים, כאשר הפרת החוק הייתה גוררת זימון למנהל ומכות אכזריות במקל.

בגיל שלוש עשרה עבר לפנימיה בדרבישייר אותה תיאר לימים בתיאורים זוועתיים עוד יותר והשווה אותה לימים לאינקוויזיציה הספרדית. בפנימיה זו הייתה ענישה לא רק על ידי המנהל עד זוב דם (תוך שהקורבן נדרש לנקות את דמו לאחריה) אלא גם ענישה סאדיסטית על ידי התלמידים המבוגרים. דאל לא הצטיין בכתיבה בבית הספר וקיבל הערות בתעודותיו על חוסר יכולותיו להעלות את מחשבותיו על הכתב, על היות אוצר המילים שלו מוגבל, ועל מיעוט רעיונותיו.‏[1]

דאל סירב ללמוד באוניברסיטה, ונסע לאחר בית הספר לעבודה במזרח אפריקה בחברת הנפט "של". במהלך שנים אלה סייר באפריקה, והכיר את בעלי החיים השונים, אותם ברבות הימים יתאר בספריו.

מיד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוכשר כטייס בחיל האוויר הבריטי. בשנת 1940 מטוסו של דאל נאלץ לנחות נחיתת חירום, והתרסק מעל סלע ענק. דאל נפצע קשה, והיה מאושפז ששה חודשים. כתוצאה מתאונה זו סבל מכאבים בגבו עד מותו. עם חזרתו לשירות ב-1941 נשלח ליוון, ומשם לכרתים למצרים ולארץ ישראל, אולם כתוצאה מפציעתו ב 1940, נאלץ לעזוב הטיס, ונשלח לבריטניה ולאחרי כן לשגרירות בריטניה בארצות הברית. בשנת 1942 פנה אליו הסופר פורסטר וביקש לכתוב סיפור קצר על התרסקות מטוסו. דאל הבטיח לפורסטר כי על מנת לסייע בידו בכתיבה יעלה את עובדות התאונה על הכתב, ושלח לפורסטר סיכום קצר. פורסטר התרשם כל כך מהסיכום עד שהחליט לשלוח אותו ללא עריכה לפרסום, ופרסום זה הפך בן לילה את דאל לסופר.‏[2]

התגורר בארצות הברית מתחילת שנות החמישים ועד 1960. היה נשוי לשחקנית האמריקאית פטרישה ניל ונולדו להם חמישה ילדים. בתו הבכורה אוליביה מתה בגיל שבע-וחצי מחצבת, ובנו תיאו נפגע קשה בתאונה.

היה ידוע בדעותיו האנטי-ישראליות ואף האנטישמיות. במלחמת לבנון הראשונה אמר כי מנחם בגין ואריאל שרון ניתנים להשוואה לאדולף היטלר והרמן גרינג, התבטא במקומות אחרים על כך שמעולם לא ראה יהודים בקו הקדמי במלחמה, ואף שיהודים מעוררים תמיד שנאה, והיטלר לא בחר אותם באופן סתמי.‏[3]

כתיבתו של דאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיפורו הקצר הראשון ב 1942 חדל דאל מלכתוב סיפורים המבוססים על סיפרים אמיתיים והחל בכתיבה של סיפורים דמיוניים. אחד מסיפוריו הקצרים הראשונים של דאל ב 1943, היה סיפור ילדים על הגרמלינים (יצורים קטנים שליהם סיפר כי הם ולא האויב אחראים לפגיעות במטוסים). סיפור זה היה בן לילה להצלחה. חברת הסרטים המצוירים דיסני החלה אף כי לא סיימה עריכת סרט ארוך על בסיסו, ודאל החל התיידד בעקבותיו עם נשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט ואשתו אלינור רוזוולט שאף הקריאה הסיפור לנכדיה.

דאל לא המשיך לכתוב לילדים, וכתב עד 1961 בעיקר סיפורים למבוגרים שהיו בדרך כלל קצרים ומקבריים.

ספרי הילדים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961 חזר לכתיבת ספרי ילדים בספר ג'יימס והאפרסק הענקי, ומאז פרסם ספרי ילדים רבים. דאל ציין כי אילולא ניסיונו כהורה לא יכל לכתוב ספרי ילדים. לצד זאת דאל ציין גם כי ניתן לכתוב ספרי ילדים בכל נושא ובלבד שיהא הומוריסטי.

ספרי הילדים שכתב דאל הם ספרים שנונים והומוריסטיים. הספרים מתארים ילדים בעלי יכולות יוצאות דופן (החל מילדים בעלי חוכמה חריגה - כמטילדה, והמשך בילדים בעלי אפשרות באצבעם לשנות העולם כבאצבע הקסם). הספרים מתארים עולם בו מרבית המבוגרים הם רשעים ומטומטמים (החל מאותם אנשים הצדים רק לצורך הצייד בדני אלוף העולם, המשך במבוגרים שאינם מאפשרים לילדיהם ללמוד כבמתילדה, או שאינם מעוניינים ומוכנים שילדיהם יגדלו כבתרופת הקסם, או מבוגרים תאבי בצע המעוניינים שילדים קטנים רק יבצעו עבורם עבודות בית אך לא יצאו מביתם ולא יהנו כבג'יימס והאפרסק הענק).

ספריו של דאל מתארים פעמים רבות ילדים בעלי הורה אחד (דני אלוף העולם) או יתומים (העי"ג, ג'יימס והאפרסק הענקי, המכשפות), אשר מסמלים את הטוב ותמים, לעומת המבוגרים המסמלים פעמים רבות את הרשע והטמטום. ספרי הילדים מסתיימים פעמים רבות בעתיד טוב לאותם ילדים תוך שהמבוגרים הסוררים מתים או נעלמים בדרכים מוזרות.

ספרי הילדים של דאל מתארים כמעט תמיד משפחות עם ילדים בעלי תושייה, חוכמה ורצון, ותמיד האב הוא העובד והמפרנס והאם היא עקרת בית. מרבית ספריו כוללים סטריאוטיפים של דמות המשפחה (האב ניחן בחוכמה ובתושייה ועובד שעות רבות, האם רגשנית ולעתים היסטרית וכיוצא באלה). ספרי הילדים מאנישים פעמים רבות חיות, כאשר למרבית החיות אופי טוב ורצון לעזור זו לזו ולילדים.

ספרי הילדים של דאל הם בעלי מבנה קווי של בעיה ההולכת ומחריפה, עד שהיא באה לפתרונה המוצלח בסוף טוב, בו הדמויות הטובות זוכות לגמול והרעות לעונש.

ספרי הילדים כוללים במקורם שימוש בשפה המותאמת לילדים תוך שימוש במצלול (ספרות), בדימוי ובמטפורה.

ביתו של דאל הקרוב ללונדון הפך למוזיאון המיועד בעיקרו לילדים. במוזיאון זה ילדים משחקים הצגות על בסיס ספריו, ולומדים על ילדותו וספריו.‏[4]

הפופולריות של ספרי הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הילדים של דאל לא זכו עד אמצע שנות השבעים להפוך בבריטניה לרבי מכר, ולמעשה הצליחו בתחילה יותר בארצות הברית.‏[5]

כיום ספרי הילדים של דאל הם מספרי הילדים הנמכרים ביותר בבריטניה (שם בסקרי ילדים נמצא כי בקבוצת הגיל 7-11 ששת ספרי הילדים הפופולריים ביותר היו של דאל ובקבוצת הגיל 11-14 ששה מתוך עשרת ספרי הילדים היו של דאל‏[6]). עד שנת 2006 נמכרו חמישים ספריו בכמאה מיליון עותקים‏[7], כאשר ספרו הפופולרי ביותר הוא "צ'ארלי ומפעל השוקולד" שנמכר ב 13 מיליון עותקים‏[8].

ביקורת על ספרי הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ספרי הילדים של דאל השומעה ביקורת נוקבת בסוף המאה העשרים בגין היותם כוללים סטריאוטיפים גזעניים, שובינסטיים, תוך שהם מעודדים התנהגויות שאינן רצויות בחברה כגניבה.‏[9] ביקורת אחרת שהושמעה על ספריו היא שהם מציגים חברת מבוגרים המלאה במבוגרים המזניחים ילדיהם‏[10] וכנגד זאת מעודדת מעשי התעללות ונקמה של ילדים במבוגרים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגרמלינים (1943)
  • מעבר לך: סיפורים על תעופה ומעופפים (1946)
  • אוצר מילדנהול (1946)
  • לעתים לעולם לא (1948)
  • כצאן לטבח (1953)
  • המתוקים (1955)
  • נשיקה נשיקה (1960)
  • ג'יימס והאפרסק הענקי (1961. תר' אוריאל אופק, 1975) – מסעם המופלא של ילד יתום, חרגול, עכביש, מרבה-רגליים ופרת-משה-רבנו בבטן אפרסק ענקי, שהנחית את נוסעיו על הגבוה בגגות העולם.
  • יצירה ואסון: סיפור אמיתי (1962)
  • צ'רלי ומפעל-השוקולד (1964. תר' אוריאל אופק בשם צ'רלי בממלכת-השוקולד) – ילד עני נהפך, בתום תחרות וסיור מרתק, לבעליו של בית-החרושת המוזר והמשוכלל ביותר לשוקולד.
  • אצבע הקסם (1966. תר' מאירה פירון, 2010) – ילדה שחוננה באצבע כישופית, המסוגלת להעניש את אלה שאינם אהובים עליה, הופכת בשוגג את שכניה לציפורים.
  • 29 נשיקות מרואלד דאל (1969)
  • מר שועל המהולל (1970. תר' בינה אופק, 1977) – השועל רב-התושייה מערים על שלושת האיכרים הנזעמים ומבטיח את כלכלת משפחתו.
  • צ'רלי ומעלית-הזכוכית הגדולה (1972. תר' אורי בלסם בשם צ'רלי ומעופפלית הזכוכית, 1982) – ילד ממריא עם בני-לוויתו למרומים במעלית-זכוכית ונאבק ביצורי-חלל מרושעים.
  • לעבר הזונה (1974)
  • דני אלוף-העולם (1975. תר' זהר שביט, 1984) – אב ובנו משתפים פעולה במבצע שנועד לגבור על הגביר המרושע ורב-הנכלים.
  • הסיפור המופלא על הנרי סוכר ועוד שישה (1977) – סיפורים קצרים עם פרק אוטוביוגרפי.
  • התנין הענקי (1978) – קורות תנין, החי בנהר המרופש ביותר באפריקה.
  • המיטב של רואלד דאל (1978)
  • דודי אוסוואלד (1979)
  • סיפורי הבלתי-צפוי (1979)
  • הטוויטים (1980) – מעשייה משעשעת על אדון וגברת טוויט, האוהבים להקניט זה את זו.
  • תרופת-הפלא של ג'ורג' (1981) – ילד רוקח תרופה הגורמת לסבתו להתעופף באוויר.
  • העי"ג (1982. תר' אורי בלסם, 1987) – קורות ילדה הנחטפת על ידי עי"ג (ענק ידידותי גדול).
  • חרוזים נלוזים (1982. תר' נימה קרסו, 1997) – אגדות-ילדים מזווית-ראייה שונה.
  • ספר הרוחות של רואלד דאל (1983)
  • המכשפות (1983. תר' טלי נתיב-עירוני, 2003) – ילד וסבתו מערימים על מכשפות הרוצות להיפטר מן הילדים.
  • ילד (1984) — פרקים מתקופת ילדותו של המחבר.
  • חיות מלוכלכות (1984) – שירים הומוריסטיים בוטים.
  • הג'ירף, השקנאי ואני (1985) – קוף, שקנאי וג'ירף מרוויחים את כספם כמנקי-חלונות.
  • האומניבוס של רואלד דאל (1986)
  • הולך בדד (1986)
  • שני משלים (1986)
  • חצבת: מחלה איומה (1986)
  • מטילדה (1988. תר' יעל ענבר, 2000) – ילדה הניחנת בכוחות נסתרים גוברת על אלה הרוצים להתנכל לה.
  • הה, המסתורין המתוק של החיים (1989)
  • חרוזים מטוגנים (1989) – אגדות ומשלים בלבוש חדש.
  • אץ בץ (1990. תר' מאירה פירון בתוך אצבע הקסם, 2010) – קורות אדם המתיידד עם צב.
  • הכומר מניבלסוויק (1991)
  • רואלד דאל: אוסף הסיפורים הקצרים (1991)
  • המינפינים (1991)
  • זכרונות עם מאכלים בבית צוענים (1991)
  • המדריך של רואלד דאל לשמירה על הבטיחות (1991)
  • השנה שלי (1993)
  • מתכונים נלוזים (1994)
  • איש המטריה וסיפורים נוספים (1997)
  • עור וסיפורים נוספים (2000)
  • עוד מתכונים נלוזים (2001)
  • רואלד דאל: האוסף (2006)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]