מיסטר בין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיסטר בין
Atkinson Rowan.jpg
רואן אטקינסון לבוש כמיסטר בין, 1997
שם במקור Mr. Bean
סוגה קומדיה
יוצרים רואן אטקינסון, ריצ'רד קרטיס, בן אלטון
שחקנים רואן אטקינסון
ארץ מקור Flag of the United Kingdom.svg בריטניה
שפות אנגלית
מספר עונות 1
מספר פרקים 14
הפקה
אורך פרק 25 דקות
שידור
רשת שידור ITV
רשת שידור בישראל ערוץ 2
פורמט (תמונה) SDTV ‏(480i 4:3)
PAL ‏(576i 4:3)
DVB-T ‏(Digital UHF)
HDTV ‏(1080i 16:9)
פורמט (קול) Dolby Digital ‏5.1
Datasat Digital ‏5.1
Sony Digital ‏5.1
תקופת שידור
מקורית
1 ביוני 198915 בנובמבר 1995

מיסטר בִּיןאנגלית: Mr. Bean) היא תוכנית טלוויזיה קומית בריטית בכיכובו של רואן אטקינסון, המציגה את עלילותיו של מר בין, דמות אקסצנטרית, ילדותית ומיזנתרופית. אטקינסון, בתפקיד שכמעט ואינו כולל דיבור, מופיע בתוכנית במעין מופע יחיד – מלבדו אין כמעט דמויות הממשיכות להופיע מפרק לפרק, ושאר התפקידים משניים.

פרק טיפוסי בתוכנית מורכב משלושה מערכונים שונים, המציגים את בין בסיטואציות יומיומיות שגרתיות, אלא שבין הופך אותן למצבי ביש שמהם הוא נחלץ בדרכים יצירתיות ומשעשעות אך בלתי יעילות.

התוכנית, ששודרה בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20, זכתה להצלחה גדולה בבריטניה, ויותר מכך מחוץ לבריטניה – במדינות מכל רחבי העולם.‏[1] עבור אטקינסון, דמותו של מר בין היא הדמות המזוהה עמו ביותר ברחבי העולם.‏[2][3] מעבר לתוכנית הטלוויזיה שבכיכובו של בין, הופקו שני סרטי קולנוע, "בין" (1997) ו"החופשה של בין" (2007), ואף תוכנית אנימציה, המציגים את עלילותיה של הדמות. דמותו של מיסטר בין הפכה למותג מסחרי מצליח הנמכר במגוון מוצרים, והיא שמרה על פופולריות גם שנים רבות לאחר שהסתיימה הפקת התוכנית.

רקע והפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני שעלתה התוכנית "מיסטר בין" לשידור, רואן אטקינסון כבר היה קומיקאי בולט בבריטניה ובפרט השתתף במספר תוכניות טלוויזיה קומיות מצליחות בתפקידים שונים: ב"מבט הפוך" (1979-‏1982), תוכנית שכללה מערכונים בנושאים שונים, ללא חוט מקשר; ובאחת מקומדיות המצבים המצליחות בתולדות הטלוויזיה הבריטית, "הפתן השחור" (1983-‏1989), שבה גילם את התפקיד הראשי בדמותו של אדמונד בלאקאדר.‏[4] אטקינסון יצר את "מיסטר בין" במטרה להגיע לקהל הבינלאומי, ולהצליח גם מחוץ לגבולות בריטניה. לשם כך, יצר דמות אילמת, בלי מגבלות שפה, מבטא או רקע תרבותי. כמו כן, אופיין מיסטר בין באופי ילדותי, כשהסיבה לכך היא - לדבריו של אטקינסון - שילדים הם דומים בכל העולם, וההבדלים בין בני האדם מתחילים להיווצר רק כשהם מתבגרים.‏[4]

ליצירת התוכנית הוא חבר למכריו ריצ'רד קרטיס (Richard Curtis) ובן אלטון, ששיתפו פעולה עמו עוד קודם לכן במספר פרויקטים, בהם "הפתן השחור". את התוכנית ביים תחילה ג'ון הווארד דייוויס, שהיה קודם לכן ראש מחלקת הקומדיה ב-BBC והפיק את "הקרקס המעופף של מונטי פייתון" ואת "המלון של פולטי". התוכנית הופקה על ידי חברת Tiger Television (כיום Tiger Aspect Productions) עבור Thames TV, זכיינית שידור ברשת ITV הבריטית שמשדרת בלונדון ובסביבתה.

בנוגע לשאלה כיצד לקרוא לדמות, שקל אטקינסון תחילה את השם "מיסטר וייט" (Mr White, "אדון לבן"), אך לאחר מכן עבר לשקול שמות של ירקות במקום שמות של צבעים, ולבסוף בחר בשם "מיסטר בין" (Mr. Bean, "אדון שעועית").‏[5] כמו כן, באנגלית "Bean" הוא כינוי חיבה ל"אדם חסר חשיבות".‏[6][7]

תהליך הכתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של מיסטר בין והמערכונים הראשונים בתוכנית, התבססו על מערכונים מהופעות חיות שערך אטקינסון מאז ימי לימודיו באוניברסיטת אוקספורד. אטקינסון ביצע מערכונים בכיכובה של הדמות כבר בשנות ה-80 המוקדמות, בפסטיבל הפרינג' של אדינבורו,‏[8] וכן ב-1987, בפסטיבל Just For Laughs במונטריאול, קוויבק, קנדה.‏[9]

על עבודת הכתיבה של מערכוני התוכנית שקד אטקינסון לצד קרטיס ואלטון. בהמשך החליף רובין דריסקול את אלטון בכתיבה, והשלושה (דריסקול, יחד עם קרטיס ואטקינסון) היו צופים בהופעותיו הישנות של אטקינסון כדי לחפש בהן חומר שניתן לעבדו לטלוויזיה. עם זאת, מערכונים אחרים התבססו על רעיונות חדשים שהגו. מאחר שהיה מדובר בקומדיה שאינה מילולית, אלא כזו המתבססת על תנועות והבעות גוף (physical comedy) ועל חזותיות (visual comedy), כאשר חיפש ריצ'רד קרטיס רעיונות למערכונים עתידיים של בִּין, הוא היה מנסה להמחיזם בפועל, במקום להעלות את הרעיונות על הכתב, בשונה מצורת העבודה המקובלת בתחום ובניגוד לאופן העבודה שהיה רגיל אליו.‏[10]

משנת 1993 (החל מהפרק השמיני) ועד לסיום התוכנית, עבדו על כתיבת המערכונים דריסקול ואטקינסון לבדם.

מקורות השראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוס דסאו (Bruce Dessau), הביוגרף של רואן אטקינסון, ציין את הסדרה הבריטית "The Optimist" (האופטימיסט), הסיטקום הראשון של ערוץ 4 הבריטי ששודר לראשונה ב-1983, כמקור השראה אפשרי ל"מיסטר בין". הסדרה, שעקבה אחר מעלליו של גיבורה האקסצנטרי בהוליווד, הייתה כמעט אילמת לחלוטין. דסאו סייג זאת בכך, ששורשי דמותו של בין ניטעו הרבה לפני 1983. התסריטאי של "האופטימיסט", ריצ'רד ספרקס (Richard Sparks), מכרו של אטקינסון, שלל את הסברה כי אטקינסון גנב ממנו את הרעיון.

מעבר לכך, הגדיר דסאו את דמותו של בִין כ"הכלאה בין ז'אק טאטי, צ'ארלי צ'פלין ופרנק ספנסר" (האחרון הוא דמותו של מייקל קרופורד בסיטקום הבריטי Some Mothers Do 'Ave 'Em), כזו שהיוותה חידוש עבור צופים רבים.‏[11] רואן אטקינסון אף אמר כי דמותו של מסייה הולו, בגילומו של ז'אק טאטי, הייתה לו מקור השראה בפיתוח דמותו של בין. הוא אף ציין כי ביסס את הדמות על עצמו בגיל תשע, ואמר כי "מהותו של מיסטר בין היא שהוא אנוכי לחלוטין, מרוכז בעצמו ולא בדיוק מכיר בעולם החיצוני. הוא למעשה ילד בגוף של אדם מבוגר. שזה בעצם הבסיס למרבית הקומיקאים החזותיים (visual comedians): סטן לורל, צ'פלין, בני היל".‏[1] שחקן קומי נוסף שאליו הושוותה דמותו של מיסטר בין הוא כוכב הראינוע באסטר קיטון.‏[12]

תקופת שידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית "מיסטר בין" שודרה לראשונה ב-1 בינואר 1990 ברשת הטלוויזיה ITV. השידור זכה לנתוני צפייה גבוהים, של 13 מיליון צופים.‏[13] בניגוד למרבית תוכניות וסדרות הטלוויזיה שיוצאות במסגרת של עונה הכוללת 20 פרקים לערך, באורך של שנה בערך לעונה — לאורך השנים יצאו בסך הכול 14 פרקים בלבד של "מיסטר בין". הפרקים שודרו כ"ספיישלים" טלוויזיוניים, ושודרו במרווחים גדולים, לאורך השנים 1990 עד 1995.‏[14]

בישראל התוכנית שודרה בערוץ 2 במהלך שנות התשעים.

פתיח התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתיח התוכנית יורד מר בין מהשמים באמצעות קרן אור, וברקע מושמעת שירת מקהלה, ששרה את אות הפתיחה בלטינית. משמעות המילים שהיא שרה בפתיח היא: "הנה האיש שהוא שעועית [=הפירוש המילולי של 'בין']" (Ecce homo, qui est faba); באות הסיום שרה המקהלה "היה שלום, אדם שהוא שעועית" (Vale homo, qui est faba). את המוזיקה חיבר הווארד גודל (Howard Goodall), ששיתף פעולה עם רואן אטקינסון עוד כשהופיע בהופעות קומיות בעת לימודיו באוניברסיטה. גודל אף ליווה, בנגינה בסינתיסייזר, את הופעותיו החיות של אטקינסון, שבהן פיתח את הבסיס לדמותו של בין.

דסאו מפרש שפתיח התוכנית הוא "התייחסות מרומזת לתקופת חייו של אטקינסון כתלמיד בית ספר. כשם שחבריו ללימודים כינוהו חייזר על שום מראהו החיצוני המוזר, כך יורד בִּין לארץ באמצעות קרן אור – כאילו היה אף הוא מכוכב אחר".‏[15]

דמויות ואלמנטים חוזרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסטר בין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הראשית בתוכנית היא מיסטר בין, בגילומו של רואן אטקינסון. בין הוא אדם ילדותי ואנוכי, שמתנהל בחייו היומיומיים בצורה המעלה גיחוך, ובפרט נוטה לסבך מצבים פשוטים, ולהיחלץ מהסיבוך בדרכים עוקפות ויוצאות דופן. הוא מתגורר בגפו בדירה לונדונית קטנה, ובדרך כלל חברתו היחידה היא בובת הדובי האהובה עליו, טדי. הוא נוהג ללבוש תמיד ז'קט טוויד אפור, מכנסיים שהם במעט קצרים מדי, חולצה לבנה ועניבה, וכמו כן שיערו מסורק תמיד לצד. לבושו ותסרוקתו מזכירים מראה אופייני של תלמיד בבית ספר אנגלי בשנות ה-50.‏[16][17] מיסטר בין כמעט שאינו מדבר, וכאשר הוא מוציא מילים מפיו, אלו מילים ספורות, שאותן הוא מבטא בקול לא ברור ונמוך באופן מוקצן וקומי. שמו הפרטי ותחום עיסוקו, אם הוא אכן בעל תעסוקה, לא מוזכרים כלל במהלך התוכנית (בפני אחרים הוא מציג את עצמו בשם "בין").‏[18]

פעמים רבות נראה שמיסטר בין אינו מודע להיבטים בסיסיים הנוגעים לאופן שבו נוהג העולם, והמערכונים בתוכנית מציגים את דרכי ההתמודדות הייחודיות שלו עם פעולות שלרוב נחשבות טריוויאליות ופשוטות, כמו בילוי בבריכת שחייה, הפעלת טלוויזיה, צביעת הקירות בדירתו, או תפילה בכנסייה. כך למשל, על מנת לצבוע את קירות דירתו, הוא מכסה את כל החפצים בדירתו, מלבד הקירות, בנייר עיתון, ומפוצץ פחית צבע באמצעות זיקוק, כך שנוזל הצבע מתפזר לכל עבר בדירה. ההומור במערכונים נובע בעיקר מהפתרונות היצירתיים (והאבסורדיים לרוב) שבִּין מציג לבעיות בהן הוא נתקל, מהאנוכיות ומצרות המחשבה שהוא מפגין בפתרון הבעיות, ולפרקים מתעלוליו שפוגעים בזולת אך מסייעים לו.

במסיבת עיתונאים ב-2007 אמר רואן אטקינסון על מיסטר בין:

"לא עייפתי [מלגלם את הדמות]. אף על פי שאני לא מחבב אותו. בין מעניין אותי, אבל לא הייתי רוצה לבלות בחברתו, כי הוא לא נוח לבריות. התכונה המרכזית שלו היא אנוכיות. הוא גם די מוזר ולא צפוי, ואני לא חושב שנחמד לסעוד במחיצתו."‏[19]

טדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין וטדי

טדי הוא בובת הדובי של בין (באנגלית, בובת דובי נקראת "טדי בֵּר" – Teddy Bear). טדי הוא בובת דוב חומה, רגליו עבות וכפתורים משמשים לו בתור עיניים. לרוב הוא מהווה את חברתו היחידה של בין, ובין מתייחס אליו כאל "חברו" הטוב ביותר. הוא נוהג בטדי כאילו היה יצור חי, וכך למשל הוא קונה לו מתנה בחג המולד או משתדל שלא להעירו בשעות הבוקר. עם זאת, פעמים רבות התנהלותו של בין מביאה לכך שהדובי נקרע, לכך שראשו נערף, או לכך שהוא נפגם בצורה זו או אחרת. בנוסף, בין עושה בו שימוש רב-תכליתי בשעת הצורך; למשל - הוא מחבר אותו לקצה מברשת צבע לשם צביעת הקירות בדירתו, או משתמש בו לניגוב כלים.

אירמה גוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירמה גוב היא חברתו של מר בין, והדמות האנושית היחידה, מלבד בין, שהופיעה ביותר מפרק אחד בתוכנית. השחקנית הבריטית מטילדה זיגלר (Matilda Ziegler) גילמה את דמותה. בין אינו מפגין התחשבות רגשית כלפיה, והוא רואה בה כמי שמארחת לו חברה, יותר מאשר הוא רואה בה את מושא אהבתו. אולם, הוא מקנא לה כאשר היא רוקדת עם גבר אחר במסיבת דיסקו. בחג המולד היא מצפה שיציע לה נישואים, ולאחר שהוא לא עושה זאת היא עוזבת אותו. דמותה של אירמה גוב מופיעה בשלושה פרקים בלבד, אך זיגלר הופיעה בפרקים נוספים בסדרה: בתפקיד מלצרית, בתפקיד אם של תינוק המסיעה עגלה ובתפקיד שוטרת.‏[20] בתוכנית האנימציה של "מיסטר בין" חזרה להופיע דמותה של אירמה גוב.

מכוניתו של מיסטר בין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסטר בין נוהג במכונית

מר בין נוהג במכונית מיני של חברת British Leyland. המכונית שימשה אביזר מרכזי במספר מערכונים ובדיחות בתוכנית, למשל בקטע שבו בין מתלבש בתוכה ונוהג בעזרת רגליו, בקטע שבו הוא נוהג במכונית בעזרת מערכת שאלתר בעודו יושב על כיסא הקשור לגג המכונית ועוד. תחילה נהג בין במכונית BMC Mini MK II כתומה מודל 1969, אך מכונית זו נהרסה בתאונה לאחר צילומי הפרק הראשון. מאז נהג בין במכונית British Leyland Mini 1000 מודל 1976-1980, בצבע ירקרק-צהוב עם חלק קדמי שחור.‏[21] המכונית אף מופיעה בסדרה המצוירת של מיסטר בין, אך בסרט "החופשה של בין" נוהג בין במכונית מיני אחרת.

לאחר שצילומי התוכנית הסתיימו, נמכרה מכונית המיני המקורית ששימשה בצילומים לחברת Kariker Kars שהציגה אותה באירועים שונים. לאחר מכן הוצגה המכונית במשך תקופה מסוימת כאטרקציה מרכזית של מוזיאון Rover Group. ב-1997 נמכרה המכונית למוזיאון Cars of the Stars Motor Museum ("המוזיאון המוטורי של מכוניות הכוכבים") בקסוויק (Keswik), קאמבריה, והוצגה בו במשך תקופה מסוימת, אך לאחר מכן היא נמכרה שוב. במוזיאון הלאומי המוטורי בביולי (Beaulieu), המפשייר, מוצגת מכונית שבה נעשה שימוש לקידום הסדרה המצוירת.‏[22][23]

פרשנות הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוציולוגית פטרישיה נוויל (Patricia Neville), שחיברה מאמר על מודל הגבריות שמייצג מיסטר בין, משליכה מיחסו של בין כלפי טדי, דוב הצעצוע שלו, על מודל הגבריות שהוא מייצג:

"המבע הרגשי החיובי היחיד שמר בין מפגין הוא כלפי הדובי שלו. אך גם כאן העומק ומידת ההיקשרות הרגשית לאותו אובייקט עומדים בסימן שאלה ובסתירה להיבטים מסוימים בהתנהגותו. בעוד שהוא מפגין די התחשבות כדי לקחת את הדובי עמו לחופשות, לכלול אותו כאורח במסיבה שהוא עורך, או כדי לקנות לו מתנה לחג המולד, תמיד מרחפת תחושה של פחד וסכנה באוויר. אין זה נדיר שראשו של הדובי נערף או נתפס בדלתות. מקרים אלו מהווים תזכורת על טבעה הבלתי אמין של חיבתו של הגבר ואי-יכולתו הכללית לספק דאגה ותמיכה רגשית על בסיס עקבי ומתוך רגישות."‏[24]

נוויל כתבה גם על יחסו של בין לחברתו:

"בכמה פרקים מוקדמים, למיסטר בין יש חברה; אולם, הם מתקשים להפגין האחד כלפי השני חיבה ומשיכה מינית. למעשה, מגוון הרגשות השונים שמתבטאים במערכת היחסים הזו מסתכם בקנאה, מצד מיסטר בין, כאשר במסיבת דיסקו יש לה מחזר פוטנציאלי, או ייאוש, מצד חברתו, בשל חוסר הרגישות שלו והעובדה שלא קנה לה תכשיט בחג המולד. מגוון הרגשות הצר הזה, קנאה וחוסר התחשבות רגשית, מהווה הקצנה של מודל ה'פירוד, כיבוש, חזרה'‏[25] שאותו מכתיב לגבר מודל הגבריות הדומיננטי."‏[24]

הצלחה ביקורתית ומסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבקרים קיבלו את "מיסטר בין" בביקורות מעורבות - לצד מבקרים ששיבחו את התוכנית, היו גם מבקרים שלעגו לה.‏[26] אולם על ידי הקהל התקבלה התוכנית באהדה רבה – נתוני המדרוג של התוכנית היו גבוהים במיוחד. ב-1990, שנת הבכורה הטלוויזיונית של "מיסטר בין", בעוד "הפתן השחור" עדיין טרי בזיכרונו של הקהל, זכה רואן אטקינסון בפרס "אישיות השנה" של ה-BBC. גם התוכנית "מיסטר בין" זכתה בפרסים ובמועמדויות לפרסים, ובפסטיבל הטלוויזיה הבינאלומי רוז ד'אור (Rose d'Or) שנערך במונטרה ב-1990 זכה הפרק הראשון של התוכנית בשלושה פרסים: פרס העיתונות, פרס העיר ופרס הוורד המוזהב. הפרק "The Curse of Mr. Bean" ("קללת מיסטר בין"), השלישי בתוכנית, היה מועמד למספר פרסי באפט"א ב-1991: "הופעת הבידור הקל הטובה ביותר" ו"הקומדיה הטובה ביותר" (תוכנית או סדרה). בנוסף, אטקינסון היה מועמד על תפקידו כמיסטר בין לפרס "הופעת הבידור הקל הטובה ביותר" בשנים 1991 ו-1994.‏[27]

ב-1991 נרכשו לראשונה הזכויות לשידור התוכנית מחוץ לבריטניה,‏[28] ולאורך השנים נרכשו הזכויות לשידור ביותר מ-200 מדינות.‏[1] לאור הצלחת התוכנית, היא הופצה גם בווידאו החל משנת 1991. חברת Tiger Aspect סברה כי היקף המכירות הראשוני יהיה 50,000 קלטות, אך בפועל הגיע היקף המכירות עד ל-700,000 קלטות. בסך הכול נמכרו לאורך השנים מעל 20 מיליון קלטות וידאו של "מיסטר בין". כמו כן, פרקי התוכנית הופצו במהדורות שונות על גבי תקליטורי DVD, ביותר מ-45 מדינות ברחבי העולם.‏[28]

פיתוח המותג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוגו המותג "מיסטר בין"

ב-1993 החלו בחברת Tiger Aspect דיונים לגבי האפשרות להפוך את מיסטר בין למותג מסחרי, הנמכר במגוון מוצרים. מי שהובילו את פיתוח המותג, ומובילים אותו גם כיום, הם רואן אטקינסון, פיטר בנט ג'ונס (Peter Bennett Jones), יו"ר חברת Tiger Aspect ומנהלו האישי של אטקינסון, והמפיקה קתרין סיניור (Katherine Senior). תחילה אויר לוגו למותג, ונקבעה חתימתה של הדמות. לאחר מכן נקבעו הערכים המרכזיים שלפיהם ייבנה המותג: פיתוח דמותו של מיסטר בין כדמות חביבה, שהצופים יחושו כלפיה אמפתיה; התמקדות בצחוק ובבידור, שמתאים לכל שכבות הגיל; פשטות - ההומור במערכונים של בין טמון בהתמודדות שלו עם מצבים פשוטים מחיי היומיום; וגלובליות - מאחר שמדובר בקומדיה אילמת, אין לה מגבלות שפה, וקל להביאה לתרבויות שונות בעולם.

לאחר מכן החל השיווק של מגוון רחב של מוצרי "מיסטר בין": קלמרים, בובות פרווה, בובות בובלהד, חולצות, משחקי מחשב, מכוניות צעצוע, ספלים, פאזלים, קלפי משחק, פוסטרים, ספרי טלפונים ועוד. כמו כן, שימש אטקינסון פרזנטור בדמותו של בין למוצרים וחברות, למשל לחטיף השוקולד M&M's ולחברת הצילום Fujifilm.‏[29]

ב-1993 הופץ בחנויות הספר Mr Bean's Diary, שהיה כביכול יומן מאת מיסטר בין. ב-1997 הוחלט להפיק סרט קולנוע בכיכובו של בין, בשם "בין". הסרט היה להצלחה קופתית, ועם הכנסות של מעל 250 מיליון דולר ברחבי העולם היה לאחד מהסרטים הבריטיים הרווחיים ביותר בכל הזמנים.‏[28][4] לאחר שיצא הסרט לאקרנים התרחבה מאוד פעילות השיווק של המותג ופיתוחו, ומוצרי בין זכו להצלחה בחנויות ברחבי העולם.

באותה תקופה החלו דיונים על האפשרות להפיק תוכנית אנימציה בכיכובו של מיסטר בין. הדיונים ותהליך המשא-ומתן נמשכו עד ל-2001, והפקת הסדרה ארכה שנתיים וחצי. רואן אטקינסון השתתף בסדרה בדיבוב וכן במשחק מול המצלמה - האנימטורים נעזרו בקטעי הווידאו שהקליט לצורך תיאור הבעות הפנים האופייניות לבין ושפת הגוף שלו. קהל היעד של הסדרה היה בתחילה ילדים ומבוגרים גם יחד, אך היא זכתה לפופולריות בעיקר בקרב ילדים, במיוחד בקבוצת הגיל 7-‏9. הסדרה, ששודרה לראשונה ב-2002, שמרה על קיומו של המותג ועל הפופולריות שלו, על אף שהפרק האחרון של הסדרה המקורית שודר ב-1995.

ב-2007 יצא לאקרנים סרט שני בכיכובו של מר בין, "החופשה של בין", שהכניס 240 מיליון דולר בקופות הקולנוע,‏[28] הגיע לראש רשימת הסרטים הרווחיים ביותר ברחבי העולם בעת הקרנתו ולראש רשימת הסרטים הנצפים ביותר בבתי הקולנוע ב-21 מדינות.‏[1]

במשך שנים הייתה דמותו פופולרית במזרח התיכון - בישראל וכן במדינות ערב, כמו ערב הסעודית, עיראק ואיראן; באסיה, באירופה ובארצות הברית. פטריק ברקהאם (Patrick Barkham) מעיתון "הגרדיאן" הבריטי כינה את בין "השגריר הבלתי רשמי שלנו" ו"הסמל לבריטיות ברחבי העולם".‏[1]

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ממשיכה דמותו של מיסטר בין לשמור על פופולריות ברחבי העולם ובבריטניה, ובשנת 2008 דורג מיסטר בין כדמות הקומית הבריטית המצחיקה ביותר בכל הזמנים, בסקר של העיתון הבריטי "סאן".‏[30] בשנת 2011 היה עמוד הפייסבוק של מיסטר בין לעמוד הדמות הציבורית (public figure) הפופולרי ביותר של דמות בריטית, מבחינת מספר המעריצים, בין היתר בשל הפופולריות העולמית שלו: מתוך 15.7 מיליון מעריצים, נרשמו 1.1 מיליון מעריצים בהודו, מיליון מעריצים בבריטניה ומיליון מעריצים באינדונזיה.‏[31]

סרטונים מתוך התוכנית "מיסטר בין" זוכים להצלחה גדולה באתר הסרטונים YouTube. עד לשנת 2009 הועלו לאתר מעל 5,000 סרטונים מתוך "מיסטר בין" על ידי משתמשי האתר, ולגבי רובם אישרה חברת Tiger Aspect שיישארו באתר.‏[32] כמו כן נפתח באתר חשבון רשמי של "מיסטר בין", ובו פרקים מלאים של התוכנית ושל סדרת האנימציה.‏[33] דמותו של בין אף הפכה ב-2012 למם אינטרנט פופולרי באתר 9GAG.‏[34]

ב-2011 אמר אטקינסון כי אין בכוונתו לגלם שוב את דמותו של מר בין: "יש לי הרגשה שכנראה לא אגלם שוב את הדמות. לעולם אל תאמר לעולם לא, אבל אני מרגיש שאני נהיה מבוגר מדי לכך. תמיד אהבתי לחשוב על מיסטר בין כמין דמות של סרטים מצוירים, שלא ממש מתבגרת".‏[26] אולם ביולי 2012 הפר "הבטחה" זו כאשר הופיע בדמותו של מר בין בטקס הפתיחה של אולימפיאדת לונדון בבימויו של דני בויל, שבו הופיע מקבץ מבכירי הבדרנים והאמנים הבריטים.‏[35][36] בנובמבר 2012 חזר על דברים דומים, כשאמר בראיון: "מתגברת תחושתי שאגלם הרבה פחות את תפקידיי שהצליחו ביותר מבחינה מסחרית - בעיקרון, תפקידים פיזיים, די ילדותיים... מעבר לעובדה שהכושר הפיזי שלי יורד, אני חושב שזה די עצוב שמישהו בשנות ה-50 לחייו מתנהג בצורה ילדותית."‏[37]

מקומו של מיסטר בין בקריירה של אטקינסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, לפני שעלתה התוכנית "מיסטר בין" לשידור, כבר היה רואן אטקינסון קומיקאי מוכר בבריטניה. התוכנית עלתה זמן קצר לאחר סיום השידורים של "הפתן השחור", קומדיית מצבים היסטורית שהייתה להצלחה גדולה. כשהתוכנית "מיסטר בין" עלתה לשידור, היו אלו דווקא מעריצי "הפתן השחור" שחשו אכזבה מהתוכנית החדשה. ברוס דסאו מסביר זאת כך: "אם 'הפתן השחור' לא היה טבוע עד כדי כך בז'אנר ההיסטורי, ו'מיסטר בין' לא היה, במידה רבה כל כך, ניגוד מסוגנן שלו, ייתכן שלא הייתה מופנית כלפיו ביקורת כה רבה".‏[38]

"מיסטר בין" היה זה שהפך את רואן אטקינסון לאישיות מוכרת ברחבי העולם, בעקבות ההצלחה הבינלאומית שלה זכתה הדמות. לאחר מכן הופיע במספר סרטים פופולריים מלבד סרטי "בין", כגון "ארבע חתונות ולוויה אחת" (1994), "מלך האריות" (1994; בתפקיד דיבוב), "מיליונר מי שגומר ראשון" (2001) - שבו גילם את דמותו של אנריקו, בן דמותו של בין, "אהבה זה כל הסיפור" (2003) ו"איזו מאמי" (2005), וכן בקומדיית המצבים "הקו הכחול הדק" (1994-1995). מעבר לכך, יצר את דמותו של המרגל ג'וני אינגליש, פרודיה על ג'יימס בונד, ששברה קופות ברחבי העולם בשני סרטים - "ג'וני אינגליש" (2003) ו"ג'וני אינגליש חוזר" (2011).

אולם, דמותו של מיסטר בין נותרה הדמות המזוהה ביותר עם אטקינסון בקרב הקהל הבינלאומי; בעוד שבבריטניה הוא ידוע גם בשל תפקידיו האחרים. על כך עמד אטקינסון במסיבת עיתונאים ב-2007:

"כאן, בלונדון, יש לי יותר בעיה עם התיירים מאשר עם בריטים. באנגליה אני מגלם עוד דמויות, והקהל מכיר אותן מהטלוויזיה ומודע לכך שמיסטר בין ואני נבדלים. לעומת זאת, תייר מסלובניה שלפתע נתקל בי ברחוב – מגיב כאילו התגלה לו הטאוור אוף לונדון. אתמול הייתי בבריסל. התלבשתי כמו מיסטר בין והתייצבתי באמצע העיר. כשאני מחופש כמו בין זה מעורר תגובה חזקה, כאילו חייזר נחת עכשיו. כשאני בתפקיד עצמי אנשים מגיבים אלי בצורה הרבה יותר מתונה."‏[19]

פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת הפרקים ששודרו בטלוויזיה:

מס' פרק שם במקור תרגום שם הפרק במאי תסריטאים תאריך שידור
1 Mr. Bean "מיסטר בין" ג'ון הווארד דייוויס בן אלטון, ריצ'רד קרטיס, רואן אטקינסון 1 בינואר 1990
בין ניגש למבחן במתמטיקה, מחליף בים לבגדי רחצה מבלי שיראו אותו ומנסה להישאר ער בדרשה בכנסייה תוך כדי שהוא מפריע לאיש שיושב לידו.
2 The Return of Mr. Bean "שובו של מיסטר בין" ג'ון הווארד דייוויס ריצ'רד קרטיס, רובין דריסקול, רואן אטקינסון 5 בנובמבר 1990
בין רוקד ברחוב כדי לשלם לנגן רחוב, משתמש בכרטיס האשראי החדש שלו בחנות כלבו, מזמין סטייק טרטר במסעדה ולאחר מכן מנסה בדרכים שונות להיפטר ממנו ולבסוף נוגח בטעות במלכת אנגליה.
3 The Curse of Mr. Bean "קללת מיסטר בין" ג'ון הווארד דייוויס ריצ'רד קרטיס, רובין דריסקול, רואן אטקינסון 30 בדצמבר 1990
בין מבקר בבריכת שחייה אך מגלה שהוא מפחד לקפוץ למים, מנסה לצאת מחניון מבלי לשלם, מכין כריך בפארק, מחקה רוכב אופניים ועוקף רמזור אדום על ידי דחיפת המכונית שלו ולבסוף לוקח את חברתו לצפות בסרט אימה בקולנוע.
4 Mr. Bean Goes to Town "מיסטר בין מגיע העירה" פול ויילנד, ג'ון בירקין ריצ'רד קרטיס, רובין דריסקול, רואן אטקינסון 15 באוקטובר 1991
בין קונה טלוויזיה ניידת אך מתקשה להשיג קליטה. לאחר מכן המצלמה שלו נגנבת בפארק ובתחנת המשטרה הוא מוצא דרך ייחודית לזהות את הגנב. לאחר שהוא מניח את הנעל שלו על גג מכונית, הוא מדלג לאורך הרחובות כדי לנסות להחזירה. לבסוף הוא מוצא שימוש ייחודי לתא צילום תמונות, ולוקח את חברתו למופע קסמים.
5 The Trouble with Mr. Bean "צרות עם מיסטר בין" פול ויילנד, ג'ון בירקין ריצ'רד קרטיס, רובין דריסקול, רואן אטקינסון 1 בינואר 1992
בין מתעורר מאוחר, ובדרכו לתור אצל רופא שיניים, הוא מתלבש ומצחצח את שיניו תוך כדי נהיגה. במרפאת השיניים הוא מזריק בטעות זריקת הרדמה לרופא השיניים, ומטפל בשיניו בעצמו. לאחר מכן הוא מסייע לילד בפארק להפעיל את סירתו הממונעת בעזרת שלט רחוק, אך גורם לכיסא גלגלים בקרבת מקום לצאת מכלל שליטה. לאחר מכן הוא מנסה להיאבק בזבובים המפריעים לו לערוך פיקניק שקט.
6 Mr. Bean Rides Again "מיסטר בין נוסע שוב" פול ויילנד, ג'ון בירקין ריצ'רד קרטיס, רובין דריסקול, רואן אטקינסון 17 בפברואר 1992
בין מנסה להציל אדם שלקה בהתקף לב אך כשהאמבולנס מגיע להסיע אותו לבית החולים, הוא מניע את מכוניתו עם כבלי התנעה בעזרת האמבולנס, ובכך גורם לאמבולנס שלא להניע. לאחר מכן הוא מנסה לשלוח מכתב, ובתוך כך ננעל בתוך תיבת הדואר. אחרי כן בין אורז מזוודה לחופשה, נוסע ברכבת אך שותפו לתא רועש ומוציא אותו משלוותו ולבסוף הוא מנסה למצוא דרך לבדר ילד חולה במטוס.
7 Merry Christmas, Mr. Bean "חג מולד שמח, מיסטר בין" ג'ון בירקין ריצ'רד קרטיס, רובין דריסקול, רואן אטקינסון 30 בדצמבר 1992
בין מבקר בחנות הכלבו היוקרתית הרודס ומוצא שם סצנה מיניאטורית של לידת ישו, שלה הוא מוסיף בובות חיילים ודינוזאורים שעמן הוא ממחיז את סצנת הלידה. לאחר מכן הוא מנצח על תזמורת המנגנת ברחוב ומנסה לבשל תרנגול הודו, אך הוא מאבד בתוכו את שעון היד שלו, וכשהוא מחפש אותו בתוך העוף ראשו נתקע בפנים. לאחר מכן הוא סועד לצד חברתו, אך מסתבר לו שלא קנה לה את המתנה שרצתה - טבעת יהלום.
8 Mr. Bean in Room 426 "מיסטר בין בחדר 426" פול ויילנד רובין דריסקול, רואן אטקינסון 17 בפברואר 1993
בין מתאכסן בבית מלון, אך הוא אינו מרוצה מהחדר שקיבל, והוא עורך בו שינויים רבים. במהלך הלילה הוא סובל בשל כמות גדולה של צדפות מקולקלות שאכל במסעדת המלון. לאחר מכן מעירים אותו רעשים מהחדר השכן, אך כשהוא יוצא מחדרו כדי להתלונן על כך הוא נועל את עצמו עירום מחוץ לחדרו. לאחר מכן הוא מנסה לגשת לקבלה כדי לקבל מפתח חלופי תוך מאמץ שלא לחשוף את איבריו הצנועים.
9 Do-It-Yourself Mr. Bean "מיסטר בין, עשה זאת בעצמך" ג'ון בירקין רובין דריסקול, רואן אטקינסון 10 בינואר 1994
זהו סוף שנת 1993 ובין מארח בביתו מסיבה לכבוד השנה החדשה, ובה שני מוזמנים. בין מכין להם כובעי נייר ומגיש להם כיבוד מאולתר. לא עובר זמן רב עד שהאורחים מגלים שבדירה הסמוכה מתקיימת מסיבה מהנה יותר, והם מוצאים דרך להערים על בין כך שיניח להם לפרוש מהמסיבה. למחרת בבוקר בין מבקר בחנות כלבו וקונה פריטים שונים, אך מכיוון שאין מקום במכונית לכל הפריטים ולו עצמו, הוא מוצא דרך לנהוג במכונית כשהוא ישוב על הגג. בדירתו הוא צובע את הקירות על ידי כיסוי כל החפצים בנייר עיתון ופיצוץ זיקוק בתוך פחית הצבע.
10 Mind the Baby, Mr. Bean "דאג לתינוק, מיסטר בין" פול ויילנד רובין דריסקול, רואן אטקינסון 25 באפריל 1994
בין מבקר בסאות'סי ובטעות גורר עם מכוניתו עגלת תינוק. כשהוא יוצא מהרכב, אין לו מושג מאין או כיצד הגיע התינוק לידיו. על כן הוא דואג לו במשך היום במהלך ביקורו ביריד. איכשהו התינוק מצליח לשרוד את כל תקריותיו של בין עד שהוא מוחזר לאמו.
11 Back to School Mr. Bean "מיסטר בין חוזר לבית הספר" ג'ון בירקין רובין דריסקול, רואן אטקינסון 26 באוקטובר 1994
בין מבקר ביום פתוח בבית ספר ויוצר בלאגן בכיתות השונות שבהן הוא מבקר. על אף שהוא נהנה ביום הפתוח, בסוף היום הוא מגלה לדאבונו שמכונית המיני שלו נדרסה על ידי טנק ראווה.
12 Tee Off, Mr. Bean "מיסטר בין משחק גולף" ג'ון בירקין רובין דריסקול, רואן אטקינסון 20 בספטמבר 1995
לאחר שבין מבקר במכבסה, הוא מנסה את מזלו במשחק מיני-גולף, אך לאחר שהוא מכוון את הכדור בצורה לא טובה, ומוציא אותו ממתחם המיני-גולף, הוא מסתובב ברחובות העיר, כדי לנסות להחזירו למתחם על ידי חבטה בכדור. כל זאת מכיוון שנאמר לו שאסור לגעת בכדור ביד. לבסוף, בשעות הלילה, בין מצליח להכניס את הכדור לחור, לאחר 3,427 חבטות.
13 Goodnight Mr. Bean "לילה טוב, מיסטר בין" ג'ון בירקין רובין דריסקול, רואן אטקינסון 31 באוקטובר 1995
בין מנסה לעקוף את התור בחדר המתנה בבית החולים. לאחר מכן הוא מנסה להציב את מצלמתו כך שתצלם אותו באופן אוטומטי לצד שומר ממשמר המלכה. הוא מנצל את העובדה שלשומר אסור לזוז במהלך משמרתו, והוא משנה את חזותו של השומר בצורה קומית. אולם עד שהוא לבסוף מחליט לצלם את התמונה, מתקיימים חילופי משמרות. בסוף היום בין מנסה לטפל בבעיית נדודי השינה שלו במגוון דרכים יצירתיות.
14 Hair by Mr. Bean of London "מיסטר בין במספרה" ג'ון בירקין רובין דריסקול, רואן אטקינסון 26 באוגוסט 2006‏[39]
בין מבקר במספרה, ובזמן היעדרותו של הספר הוא מספר כמה לקוחות, אך התוצאות מבישות. לאחר מכן בין מבקר ביריד אך מרמה בכל המשחקים ורושם את טדי לתחרות כלבים. אחר כך בין נוסע ברכבת אך מאבד את הכרטיס שלו, ומנסה דרכים שונות לעזוב את תחנת הרכבת מבלי להיראות על ידי השומרים. ניסיונותיו כושלים ולבסוף הוא מוצא את עצמו על רכבת דואר למוסקבה.
15 The Best Bits of Mr. Bean "מיסטר בין: המיטב" ג'ון הווארד דייוויס רואן אטקינסון, ריצ'רד קרטיס, רובין דריסקול ובן אלטון 15 בדצמבר 1995
פרק לקט. זהו יום גשום, ובין עולה יחד עם טדי לעליית הגג כדי למצוא מטרייה. בעודו מחפש את המטרייה בין חפציו, הוא נזכר בימים אחרים, כשהוא הלך לטיפול אצל רופא השניים, כשנכח בדרשת הכנסייה וכשמכונית המיני שלו נדרסה על ידי טנק.

המשכים לתוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת אנימציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מיסטר בין (תוכנית אנימציה)

בין השנים 2002-‏2004 הופיעה דמותו של בין בסדרת אנימציה בשם "מיסטר בין", שאופיינה גם היא בדיאלוג מועט ובמלמולים. הסדרה, שכללה 26 פרקים (כל פרק בעל שני חלקים), הרחיבה את מגוון הדמויות של "מיסטר בין", והוסיפה את גברת ויקט, בעלת הדירה המרירה של בין, וחתולהּ שתום העין סקראפר. בסדרה המצוירת חזרו להופיע טדי, דוב הצעצוע של בין, וחברתו אירמה גוב. אטקינסון דיבב בסדרה את דמותו של בין, ועם שאר המדבבים נמנים ג'ון גלובר, רופרט דגאס, גרי מרטין ולורלי קינג.‏[40]

ב-14 בדצמבר 2007 יצא לאור משחק וידאו בגוף שלישי, בשם Mr. Bean's Wacky World ("עולמו המטורף של מיסטר בין"), המבוסס על הסדרה המצוירת. המשחק יצאו בפורמט PAL בלבד, לפלטפורמות Playstation 2,‏ Nintendo DS ו-Wii.

עיבודים לקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בין (סרט) והחופשה של בין

שני סרטי קולנוע בכיכובו של מיסטר בין יצאו לאקרנים. הראשון, "בין" (או: "בין: סרט האסונות האולטימטיבי"), בבימויו של מל סמית', יצא לאקרנים בשנת 1997. סרט זה חרג במבנה העלילה מהפורמט המקובל של תוכנית הטלוויזיה, בכך שהציג סיפור עלילה מגובש עם דמויות מפותחות יותר. בניגוד לתוכנית הטלוויזיה שבה בין היה תמיד מושא תשומת הלב הבלעדי, בסרט מוצגת מערכת היחסים של בין עם משפחה מקליפורניה שהוא מתגורר בביתה, בעת שהוא ממלא משימה שהוטלה עליו על ידי הגלריה הלאומית של לונדון שבה הוא עובד - לפקח על ההעברה של הציור "אמו של ויסלר" לגלריה בלוס אנג'לס. הסרט הכניס מעל 250 מיליון דולר ברחבי העולם (45 מיליון דולר בארצות הברית),‏[41] עם תקציב משוער של 18 מיליון דולר.‏[42]

במרץ 2005 פורסם כי סרט שני בכיכובו של מיסטר בין, "החופשה של בין", נמצא בשלבי פיתוח, ובו מופיע אטקינסון בתפקיד הראשי. במהלך שלבי העבודה עליו שונה שמו של הסרט מספר פעמים, ונשקלו בין היתר השמות "בין 2" ו"בין הצרפתי".‏[43] הצילומים החלו ב-15 במאי 2006 ושלב הפוסט-פרודקשן החל באוקטובר 2006. ב-30 במרץ 2007 יצא הסרט לאקרנים בבריטניה, וב-17 ביולי 2007 נערכה הקרנת הבכורה שלו בצפון אמריקה, בפסטיבל Just For Laughs במונטריאול, קוויבק, קנדה.‏[9] במהלך הסרט יוצא בין לחופשה בריביירה הצרפתית, ובמהלכה הוא נקרה למסע בלתי מתוכנן ברחבי צרפת, שמסתיים בהקרנת יומן המסע שלו בפסטיבל קאן. את הסרט ביים סטיב בנדלק (Steve Bendelack). הכנסות הסרט ברחבי העולם הסתכמו ב-230 מיליון דולר.‏[44]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bruce Dessau, Rowan Atkinson, Orion, March 2001, ISBN 752833804
  • Patricia Neville, Side-splitting masculinity: Comedy, Mr. Bean and the Representation of Men in Contemporary Society, Journal of Gender Studies, 2009, 18(3), 231-243

לצפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Story of Bean, 1997, תוכנית דוקומנטרית על "מיסטר בין", בבימויו של רופרט אדוורדס (Rupert Edwards)‏[45]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Patrick Barkham, National buffoon, Guardian, 11 April 2007
  2. ^ Creators, mrbean.co.uk
  3. ^ Mark Shenton, Rowan Atkinson to Star in New West End Production of Simon Gray's Quartermaine's Terms in 2013, 8 June 2012, Playbill.com
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 אלון גור אריה ויונתן גת, בדיחה חשמלית ושמה רואן אטקינסון, באתר ynet‏, 3 בפברואר 2012‬
  5. ^ Dessau, עמ' 186-187
  6. ^ P. H. Reaney‏, R. M. Wilson, Dictionary of English Surnames, Routledge, 1991, page 222
  7. ^ Patrick Hanks, Flavia Hodges, A Dictionary of Surnames, Oxford University Press, 1988
  8. ^ "Atkinson has Bean there and he's done with that", interview by Lucy Cavendish in The Scotsman (30 November 2005). Retrieved 3 August 2006.
  9. ^ 9.0 9.1 Interview with Rowan Atkinson at justforlaughs.com. Retrieved 14 March 2008.‏
  10. ^ Dessau, עמ' 181-185
  11. ^ Dessau, עמ' 182-183
  12. ^ Museum.tv. Museum.tv. אוחזר ב־21 June 2011.‏
  13. ^ Dessau, עמ' 181
  14. ^ Across the Pond and Beyond: Mr. Bean, A Pop Culture Addict's Guide to Life
  15. ^ Dessau, עמ' 182
  16. ^ Dessau, עמ' 182
  17. ^ Neville, עמ' 238
  18. ^ בסרט "בין", השם הפרטי המופיע על דרכונו הוא "מיסטר", והוא מוצג כעוסק בשמירה בגלריה הלאומית של לונדון. בסרט "החופשה של בין", לעומת זאת, שמו הפרטי המופיע על דרכונו הוא "רואן", כשמו של השחקן המגלם אותו.
  19. ^ 19.0 19.1 צחי כהן, "מיסטר ביג דיל", ידיעות אחרונות 24 שעות, 28 במרץ 2007, עמ' 15
  20. ^ Filmography by TV series for Matilda Ziegler, IMDb
  21. ^ How're You Doing Mr. Bean?, squiddo
  22. ^ National Motor Museum, Beaulieu, URL accessed 21 September 2011
  23. ^ Chris Hughes, Top Ten Cars From TV Series, Daily News Dig
  24. ^ 24.0 24.1 Neville, עמ' 239
  25. ^ Brod, H., 1987. A case for men’s studies. In: M.S. Kimmel, ed. Changing men. London: Sage, p. 265
  26. ^ 26.0 26.1 I'm too old to play Mr Bean again: Rowan Atkinson, 56, says goodbye to his bumbling, Daily Mail, 6 September, 2011
  27. ^ "Mr. Bean" Awards, IMDb
  28. ^ 28.0 28.1 28.2 28.3 Branding Mr Bean, באתר Biz/ed (באנגלית)
  29. ^ Dessau, page 246
  30. ^ Mr Bean voted funniest ever, The Sun, June 11, 2008
  31. ^ Bean there, done that. Rowan's rubberface rules Facebook, Guardian Media Monkey, 12 October, 2011
  32. ^ Katie Allen, Google seeks to turn a profit from YouTube copyright clashes, Guardian, 1 November 2009
  33. ^ Mr Bean's Official Channel, YouTube
  34. ^ If You Know What I Mean/Mr. Bean, באתר Know Your Meme
  35. ^ Jill Reilly, Bumbling Mr Bean brings down the house as he leads orchestra in hilarious rendition of Chariots Of Fire, Daily Mail, 27 July, 2012
  36. ^ לצפייה בקטע של אטקינסון בטקס הפתיחה: olympic, Rowan Atkinson Sequence - Opening Ceremony - London 2012 Olympic Games, YouTube, 27 July, 2012
  37. ^ ‏Victoria Ward "Rowan Atkinson suggests end is in sight for Mr Bean", telegraph.co.uk, 17 November 2012‏
  38. ^ Dessau, עמ' 186
  39. ^ תאריך השידור המקורי בבריטניה. פרק שיצא במקור לווידאו. Mr. Bean - Episode Guides - Series 1 - Episode 14. British Comedy Guide. אוחזר ב־2 March 2013.
  40. ^ ‏"Mr Bean Turned Into Cartoon"‏ in ‏The Guardian,‏ 6 February‏ 2001‏
  41. ^ Bean (1997). Box Office Mojo. אוחזר ב־12 December 2012.
  42. ^ Box office figures at boxofficemojo.com. Retrieved 12 December 2012.
  43. ^ Mr. Bean's Holiday at IMDb. Retrieved 4 August 2006.
  44. ^ Mr. Bean's Holiday (2007). Box Office Mojo (24 August 2007). אוחזר ב־26 December 2010.
  45. ^ "The Story of Bean (TV 1997)", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg