ריצ'רד קרשו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד קרשו
Richard Crashaw
לידה 1612
לונדון, ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 באוגוסט 1649 (בגיל 37 בערך)
לורטו, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת אנגליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים קולג' פרטהאוס, מכללת פמברוק, בית הספר צ'רטרהאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה לטינית, אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רִיצַ'רְד קְרֶשׁוֹאנגלית: Richard Crashaw‏ בערך 1613 בלונדון25 באוגוסט 1649 בלורטו באיטליה) היה משורר אנגלי. הוא כתב שירי אהבה ושירה דתית בסגנון פרחוני ומרגש. הוא נחשב לאחד הנציגים העיקריים של השירה המטאפיזית (אנ'),[א] אך נחשב גם ל"הכי לא אנגלי" והקשה ביותר לגישה מבין המשוררים המטאפיזיים של המאה ה-17.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד קרשו נולד בלונדון לכומר פוריטני. הוא למד תאולוגיה באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1634 הוא הפך לעמית בקולג' פטרהאוס (אנ'), מרכז של אנגלו-קתוליות. באותה שנה פרסם אוסף של מכתמים לטיניים על נושאים רוחניים.

ב-1639 הוא מונה לכומר של כנסיית ליטל סנט מרי'ס (אנ') ושמר על קשר הדוק עם הקהילה האנגליקנית של ליטל גידינג (אנ'). במהלך תקופה מכוננת זו, הוא הרגיש נמשך ליופי ולכבוד של טקסים דתיים. הדחף האחרון להמרת הדת שלו היה ניקוי של כמה כנסיות בקיימברידג' מעיטורים ציוריים שלכאורה אמונות טפלות על ידי ועדה פרלמנטרית בשלבים הראשונים של מלחמת האזרחים האנגלית ב-1643.

ב-1644 עזב את אנגליה והמיר את דתו לנצרות קתולית בפריז ב-1645. בתיווך המלכה הגולה הנרייט מארי, נסיכת צרפת, הוא קיבל תפקיד ברומא בחוגו של הקרדינל פאלוטה (אנ') ועבד גם בסמינר לכמרים "הקולג' האנגלי ברומא (אנ')". בשנת 1649 הוא הפך לתת-קאנון בבזיליקת הבית הקדוש בלורטו. הוא מת שם זמן קצר לאחר מכן.[1]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוסף השירים הראשון שלו, "Steps to the Temple" (מעלות למקדש, 1646), שכותרתו מרמזת במכוון ל"המקדש" של ג'ורג' הרברט (אנ') (1633), סגנונו הפואטי של קרשו מושפע מהבארוק הראוותני של הקונטרה-רפורמציה. הזיקה להרברט ניכרת גם במכתמי התשוקה של קרשו, עם המטאפורות שלהם, כמו גם בשיריו הארוכים הידועים "The Weeper" (הבוכה), עם התייחסותו לדמעות הכפרה של מרים המגדלית, ו"The Flaming Heart" (הלב הבוער), עם התייחסותו לאקסטזה של תרסה הקדושה. אופייניים לשירים אלו שרשרות המטאפורות הווירטואוזיות שלהם ושילובם בין הארוטי לקדוש.

על אף רמיזותיו לשירתו הדתית של הרברט, הרגישויות הדתיות והאסתטיות של קרשו שונות באופן משמעותי מהמודל שלו, אפילו שחזונו הבארוקי-קתולי דוחק בהתגלמות או אפילו בתיעול של תיאור החוויה הדתית. בשיריו "הלב הבוער" ו"המזמור לתרסה הקדושה" במיוחד, הוא מתאר את ההתלהבויות המיסטיות או התלהבותיה של הנזירה הכרמלית הספרדית בצורה נלהבת חושנית שהופכת אותה למקבילה הרוחנית לאקסטזה הארוטית של ג'ון דאן. לשם השוואה, השירה הארוטית של בני תקופתו של המשוררים הקאבלירים (אנ')[ב] נראית כמעט נטולת בשר.

החושניות והארוטיזציה הקונטרה-רפורמטורית של הדת של קרשו סוטות באופן קיצוני מהמסורות אנגליות של תקופתו. יצירתו הלירית נוצרה בעיקר בהשראת ספרי הסמלים (אנ') של יבשת אירופה, השירה הנאו-לטינית של הישועים והקונצ'טי של ג'מבטיסטה מרינו (אנ').

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד השער של "מעלות למקדש" של קרשו (1646) שפורסם במהלך גלותו של קרשו
  • 1634: Epigrammatum Sacrorum Liber (trans. "A Book of Sacred Epigrams")[2]
  • 1646: Steps to the Temple. Sacred Poems, With other Delights of the Muses[3]
  • 1648: Steps to the Temple, Sacred Poems. With The Delights of the Muses[4] (an expanded second edition)
  • 1652: Carmen Deo Nostro (trans. "Hymns to Our Lord", published posthumously)[5]
  • 1653: A Letter from Mr. Crashaw to the Countess of Denbigh Against Irresolution and Delay in matters of Religion[6]
  • 1670: Richardi Crashawi Poemata et Epigrammata (trans. "Poems and Epigrams of Richard Crashaw")[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד קרשו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Crashaw, Richard, 1911 Encyclopædia Britannica
  2. ^ Richard Crashaw, Epigrammatum Sacrorum Liber (Cambridge: Printed by T. Buck & R. Daniel, 1634).
  3. ^ Richard Crashaw, Steps to the Temple. Sacred Poems, With other Delights of the Muses (London: Printed by T. W. for Humphrey Moseley, 1646).
  4. ^ Richard Crashaw, Steps to the Temple. Sacred Poems, With other Delights of the Muses (London: Printed for Humphrey Moseley, 1648). (second edition, expanded)
  5. ^ Richard Crashaw, Carmen Deo Nostro, Te Decet Hymnvs Sacred Poems, Collected, Corrected, Avgmented, Most humbly Presented. To My Lady The Countesse of Denbigh By Her most deuoted Seruant. R.C. In hearty acknowledgment of his immortall obligation to her Goodnes & Charity (Paris: Printed by Peter Targa, Printer to the Archbishope of Paris, 1652). (published posthumously)
  6. ^ Richard Crashaw, A Letter from Mr. Crashaw to the Countess of Denbigh Against Irresolution and Delay in matters of Religion (London: s.n., 1653). (published posthumously)
  7. ^ Richard Crashaw, Richardi Crashawi Poemata et Epigrammata (Cambridge: Ex Officina Joan. Hayes, 1670). (published posthumously)

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מונח שנטבע על ידי המבקר סמואל ג'ונסון כדי לתאר קבוצה רופפת של משוררים אנגלים מהמאה ה-17 שיצירתם התאפיינה בשימוש המצאתי בהתנשאות, ובדגש רב יותר על האיכות המדוברת ולא הלירית של החרוזים שלהם.
  2. ^ מספר משוררים שיצירותיהם נכתבו בתקופת שלטונו של המלך צ'ארלס הראשון במהלך מלחמת האזרחים האנגלית והתקופה שלאחר מכן, כלומר בין 1640 ל-1660 בערך.