רמון סבונד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רמון סבונד (קטלאנית: Ramon Sibiuda; סוף המאה הארבע עשרה - 1436), תאולוג, פילוסוף ורופא קטלוני.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברצלונה שהייתה בירת ממלכת אראגון. שימש כפרופסור לרפואה ולפילוסופיה באוניברסיטה של טולוז. נודע בשל ספרו "תאולוגיה טבעית" שנכתב בין 1434 ו- 1436. ספר זה שנכתב בלטינית הכיל מילים רבות שהושפעו מן הלשון הקטלאנית. הספר נערך בלטינית קלאסית על ידי חסידי תורתו והופיע שוב ב-1487, 1496 ו-1509.

בספרו זה סבונד כתב כי אלוהים נתן לאדם שני ספרים: את ספר היצירה (כלומר את הטבע) ואת הכתבים הקדושים. הוא טען כי באמצעות לימוד של ספר היצירה (או הטבע) ובעזרת "הארה" אלוהית ניתן ללמוד ולהבין את הכתבים הקדושים. הספר מכוון נגד הטיעון כי קיים ניגוד בלתי ניתן לגישור בין התבונה לבין האמונה, או בין הפילוסופיה לבין התאולוגיה. הוא המשיך וטען כי ניתן לעשות שימוש בתבונה האנושית כדי לחזק ולהבהיר את האמונה הנוצרית, וכי הטבע והתנ"ך שניהם כרוכים בהתגלות האלוהית.

ב-1559 ספר זה הוכנס לרשימת הספרים האסורים על ידי הכנסייה הקתולית באמצעות צו של האפיפיור פאולוס הרביעי, בגלל טענתו של סבונד כי הכתבים הקדושים אינם מהווים את המקור היחיד של ההתגלות האלוהית. הספר תורגם לצרפתית על ידי מחבר המסות מישל דה מונטן שהכניס בו שינויים שהתקבלו על דעתה של הצנזורה של הכנסייה (פריז, 1569). ב- 1595 המבוא המקורי של סבונד הוכנס שוב לרשימת הספרים האסורים.

את הסיבה להכנסת ספר זה לרשימת הספרים האסורים ניתן למצוא גם בתחילתה של המסה הפילוסופית הגדולה "סנגוריה על רמון סבונד" שנכתבה על ידי מישל דה מונטן בין 1575 ו 1580 (ספר 2, פרק 12):

"הביקורת העיקרית שאנשים מטיחים ביצירה זו [של סבונד] היא שהנוצרים גורמים לעצמם עוול כאשר הם מנסים למצוא סימוכין לאמונתם בתבונה האנושית. הם טוענים כי הנצרות נתפסת רק באמצעות אמונה והשראה מיוחדת במינה של החסד האלוהי."

מישל דה מונטן ניסה ללמד סנגוריה על ספר זה ועל מחברו וכתב:

"מצאתי כי מחשבותיו של סופר זה נעלות, כי ספרו ערוך היטב וכוונותיו מלאות יראת שמים... מטרתו של סופר זה אמיצה ונועזת, כי הוא לוקח על עצמו להטיח באתאיסטים את כל עקרונות הדת הנוצרית באמצעות חוקי הטבע והתבונה האנושית... רמון סבונד טרח כדי להוכיח לנו כי בעולם הזה אין בנמצא דבר מנוגד ליוצרו."

כמו רמון סבונד, מונטן חוקר את מצבה של ההכרה האנושית, אך מצביע על כך כי הידע והתבונה האנושית מוטלים בספק, ולכן גורס כי מוטב להישען על האמונה.

רמון סבונד זכה לאחרונה בתשומת לב רבה במסגרת לימודי מונטן בצרפת ובארצות הברית.