שיחה:בית המשפט הגבוה לצדק/ארכיון 1

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

שפהה מלצית מידי[עריכת קוד מקור]

ע"פ דעתי הטקסט כתוב בשפה גבוהה מידי, ואינה ברורה למשתמש הפשוט.
הטקסט איננו נכתב בשפה המדברת נמוך ולא ישר לשכבה הגבוהה והמשכילה :| . Ikki 15:04, 23 פברואר 2006 (UTC)

בג"צים חשובים?[עריכת קוד מקור]

משום מה מוזכרים רק בג"צים מהשנים האחרונות, ורובם קשורים באופן חשוד ליחסי חילוניים-דתיים. הבג"צ על דרעי למעשה שולי למדי. מה עם דברים חשובים בהרבה, כמו בג"צ קול העם ובג"צ ירדור? יחש להרחיב את הרשימה באופן ניכר. וולנד 17:13, 28 יולי 2006 (IDT)

כן, לא ברור כיצד הרשימה הזאת הורכבה. בג"ץ ההתנתקות? האירוע אולי חשוב, אבל להכניס את זה לתוך עשרת ההחלטות הבולטות של בג"ץ זה ממש לא ברור ונראה כמו החלטה פוליטית ולא באמת מחוברת למציאות. להחלטה כמעט לא הייתה משמעות או השפעה גם מיידית וגם לעתיד (בטח לא מפרספקטיבה של שנתיים). דניאל28 19:02, 17 בנובמבר 2007 (IST)
תיקנתי לפי האמור כאן. ברור לי שיש להמשיך, אשאיר זאת למי שיודע את הדרך. דוד שי 21:44, 17 בנובמבר 2007 (IST)
מיזם קואורדינטות בישראל
  מיזם קואורדינטות בישראל    

איתור קואורדינטות באמצעות "עמוד ענן"
הסבר מפורט על שיטת העבודה

סטטוס = אין צורך שאושר
משתמש =

בסיום הטיפול בערך לא לשכוח לעדכן:
|סטטוס = טופל
|משתמש = <שם משתמש>

אם הערך איננו מתאים למיזם זה מסיבות שונות, אין למחוק תבנית זו. צריך פשוט לרשום: |סטטוס = אין צורך

בקרת איכות[עריכת קוד מקור]

אכן אין צורך, כי קיים הערך בניין בית המשפט העליון דףחג עצמאות שמח לכולםשיחה • 19:48, 06/05/2008 ב' באייר ה'תשס"ח

מה פרוש המשפט הבה?[עריכת קוד מקור]

שכונות עוני אין לחלק להם סתם כסף אם אינם לא עושים כלום עם עבודתם. -= Arturl86 שיחה 18:30, 1 ביולי 2009 (IDT)

עריכה לא ברורה (או פשוט השחתה) שלא שוחזרה. הסרתי את הפסקה. JavaMan - שיחה 18:35, 1 ביולי 2009 (IDT)

דברי שר האוצר[עריכת קוד מקור]

שר האוצר אמר ש"חלק מפסיקות העליון מבטאות חוסר אחריות שגובל בהפקרות כלכלית"[1]

יש לכך מקורות רבים ואמינים (למשל לקוח מ"גלובס" שלא חשוד בהתנגדות לבג"ץ, אילו היתה ביקורת כזאת על כל גוף או ארגון אין ספק שזה היה נכנס, אבל כאן יש שדואגים למחוק את זה. לדעתי המשפטים הנ"ל שהושמעו מפי שר בכיר בממשלה, ריכים להיכנס לפיסקה העוסקת בביקורת על בג"ץ. בית השלוםשיחה • כ"ח בכסלו ה'תש"ע • 16:15, 15 בדצמבר 2009 (IST)

כבר כתבתי בתקציר העריכה - הביקורת היתה על כלל "מערכת בתי המשפט". אתה מכניס אותה בלי הקשר לערך, בין שתי עמדות שמתייחסות במפורש לכותרת. לא כל התבטאות של כל מבקר צריכה להיכנס לערך, רק אם יש ביקורת רחבה ודיון (כמו לדוגמא בנושא גבולות הסמכות). ההתבטאות הנ"ל - מעבר לכך שהיא לא מתייחסת ישירות לבג"ץ, היא לא מייצגת ביקורת ציבורית עקבית ומתמשכת על הבעייתיות הכלכלית בפסיקות, אלא היא התבטאות חד-פעמית (לעת עתה) בנושא. יוסאריאןשיחה 16:24, 15 בדצמבר 2009 (IST)
מתייחס ישירות לבג"ץ. אך המתקפה על בית המשפט העליון לא נעצרה כאן. שטייניץ ציין כי "חלק מפסיקות העליון מבטאות חוסר אחריות שגובל בהפקרות כלכלית", ואמר כי "מי שמוסמך לקבוע בקביעות כלכליות זה הכנסת ולא מערכת בתי המשפט. אי-אפשר לנהל כך מדיניות כלכלית בכלל, ובפרט לא בתקופות משבר. לשופטים אין ארנק, והם לא צריכים לדאוג מהיכן יבוא התקציב". ביקורת ציבורית קיימת בנושא וזה מלבד הביקורת של הכנסת שהיא בולטת וחשובה. יורי - שיחה 17:50, 15 בדצמבר 2009 (IST)
הפסיקות עליהן דיבר שטייניץ כלל לא היו פסיקות של בג"ץ (=בית המשפט הגבוה לצדק) אלא פסיקות של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים. לפיכך, אם יש בכלל מקום להביא את הביקורת שלו בערך אנציקלופדי, צריך להביא את הביקורת בערך המתאים: בית המשפט העליון ולא בית המשפט הגבוה לצדק. Goldmoon - שיחה 15:05, 22 בדצמבר 2009 (IST)
אכן, מדובר בדברים שנאמרו על ידי מי שבקיא בתחום ועוררו סערה תקשורתית רצינית שבגללה הייתה מעורבות גם של ראש הממשלה. יש מקום להביא את דבריו של שטייניץ, מה גם שהם נכונים. קוריצהשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:17, 22 בדצמבר 2009 (IST)
אין שום סיבה לכתוב את השטויות האלה בערך. גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 15:26, 22 בדצמבר 2009 (IST)
לצערי אני לא מכירה מספיק את קוריצה כדי לדעת אם דבריו נכתבו ברצינות או בציניות. לדעתי האישית, אין מניעה לציין שיש ביקורת על מעורבות בית המשפט העליון (או בג"ץ) בעניינים כלכליים, כי אכן יש ביקורת כזו, אבל ההתייחסות צריכה להיות רצינית ולהפנות למקורות מתאימים. להעמיק את הבלבול (הרב גם ככה) של הקוראים בין ביהמ"ש העליון לבין בג"ץ זה בדיוק מה שאנחנו לא צריכים לעשות. Goldmoon - שיחה 15:39, 22 בדצמבר 2009 (IST)
Goldmoon - אני מסכים עם העמדה שהצגת. טל גלילי - שיחה 19:19, 22 בדצמבר 2009 (IST)
גם אני מסכים עם גולדמון.גילגמש שיחה ביקרת כבר במיזם היובל? 21:09, 22 בדצמבר 2009 (IST)

מה מחיר האגרה להגשת עתירה בבג"ץ?[עריכת קוד מקור]

זה דבר שחייבים לציין אותו בערך זה! (השמועות אומרות שהמחיר גבוה- ולכן אין יכולת לאנשים מיעוטי יכולת להגיש עתירות, לכן ראוי לציין כמה הסכום בדיוק)

האגרה היום היא 1,666 ש"ח. פעם היתה 1,507 ש"ח. לא נראה לי שהמידע צריך להופיע בערך - כפי שאומרים כאן תמיד, ויקיפדיה היא לא מודיעין אלא אנציקלופדיה, ומחיר האגרה (שנתון לשינויים לעיתים קרובות) אינו מידע אנציקלופדי. מה עוד שניתן למצוא בקלות הפניה (מהערך הנוכחי, או מהערך על ביהמ"ש העליון) לאתר ביהמ"ש העליון ומצוא בו את התשובה, כפי שאני מצאתי.
לגוף טענתך, אני בספק אם סכום של 1,500 ש"ח זה מה שימנע ממישהו להגיש עתירה לבג"ץ, מה עוד שניתן לבקש פטור מאגרה אם המצב הכלכלי קשה. לשלם לעו"ד שיכתוב את העתירה כמו שצריך עולה הרבה יותר כסף, ואולי זה החסם מפני הגשת עתירות.
לשיקול החברים כאן אם יש מקום להכניס לערך את הטענה בדבר גובה האגרה כחסם בהגשת עתירות - ואת הפרכתה (?). Goldmoon - שיחה 13:12, 9 ביוני 2010 (IDT)

עיצוב הפיסקה "סדר הדין"[עריכת קוד מקור]

זה רק אצלי, או שבפיסקה באמת יש הזחות פנימה של כל שלב ושלב בסדר הדין?
ובהנחה שזה לא רק אצלי - זה לא מיותר? אני הייתי עושה את כולם באותה רמת הזחה. Goldmoon - שיחה 10:37, 21 ביוני 2010 (IDT)

רוצה לשאול ולא להוסיף,[עריכת קוד מקור]

האים לצורך בקשה לדיון נוסף בבג"ץ יש צורך בתשלום נוסף? יורם קורנגולד נייד 052-2595714 או טלפקס 09-9566757 תודה וסליחה מראש , אין בנמצא למי להפנות השאלה.

התשובה נמצאת באותו עמוד אליו הפניתי למעלה: עתירה לדיון נוסף חייבת בתשלום אגרה של 922 ש"ח. להבא, המקום הנכון להפנות את השאלה הוא ויקיפדיה: הכה את המומחה. --Goldmoon - שיחה 14:53, 27 בדצמבר 2010 (IST)

הגנה על זכויות אדם[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב כי:

"...מוטרדים רבים מהמגבלות שמטיל בג"ץ, שדלתותיו פתוחות גם בפני עותרים פלסטינים, על פעולתה של מערכת הביטחון. ביטוי קיצוני לכך בא בדבריו של ראש הממשלה, יצחק רבין, שהביע תקווה שהרשות הפלסטינית תילחם בטרור 'בלי בג"ץ ובלי בצלם'."

אולם לדעתי דבריו של רבין הם בהחלט לא "ביטוי קיצוני". למעשה, הביקורת היא רק נרמזת, למעשה עניינו של המשפט נושאים אחרים לחלוטין מביקורת על בג"ץ.
עוד נכתב:

"במקביל לביקורת על האקטיביזם השיפוטי ועל ההגנה שמעניק בג"ץ לזכויות האדם של הפלסטינים..."

אבל בג"ץ דווקא לא קיבל את תחולת חוק יסוד:כבוד האדם וחירותו על פלסטינים, וראו את מאמרו של אורי וייס, אפרטהייד מטעם בג"ץ, באתר הארץ, 17 בינואר 2010.

יוסאריאןשיחה 11:00, 22 בפברואר 2011 (IST)

ביקורת (האשמה ב"איפה ואיפה")[עריכת קוד מקור]

ביוני 2010 פרסמה 'רגבים' דו"ח השוואתי בו הצביעה על עדיפות לטענתה הניתנת בבית המשפט העליון לארגוני השמאל. הדו"ח בחן "מקרי ראי", עתירות שהגישו ערבים וארגוני שמאל כנגד בנייה לא חוקית בהתנחלויות לעומת עתירות זהות שהגישו ארגוני ימין כנגד בנייה ערבית לא חוקית והשווה את המרכיבים הפרוצדוראליים של ההליך המשפטי בעתירות השונות, שהם פרמטרים הניתנים למדידה ולהשוואה על פי מחברי הדו"ח. על פי מחברי בדו"ח הראו מסקנותיו באופן מובהק כי בבית המשפט העליון קיימת אפליה לטובת ארגוני שמאל המתבטאת בפסיקות לטובתם, בזירוז הליכים, במתן צווים על תנאי למדינה ובהתערבות בהחלטות של רשויות המדינה.[1][2]

כאשר גוף ידוע מציג נתונים עובדתים שמצביעים לכאורה על איפה ואיפה שיש בבג"צ, זה צריך להופיע בפיסקה של "ביקורת" או "פולמוס".
אחרת זה יראה כאילו אנחנו בויקיפדיה מנסים לחפות על בג"צ ולהעלים את הביקורת עליו.--בן נחום - שיחה 22:51, 4 באוגוסט 2011 (IDT)
למידע יש חשיבות אנציקלופדית רבה מאוד, לדעתי. אך, כמובן, פסקת הביקורת צריכה להיות עניינית ומתומצתת. Yottam - שיחה 23:04, 7 באוגוסט 2011 (IDT)
לא מדובר במחקר של גוף מחקר אובייקטיבי, אלא דו"ח של גוף אינטרסנטי, ולכן אין לו מקום באנציקלופדיה. דוד שי - שיחה 23:21, 7 באוגוסט 2011 (IDT)
דיבור בסגנון "זה יראה כאילו אנחנו בויקיפדיה מנסים לחפות על בג"צ" הוא מגוחך. מדובר בגוף פוליטי שיש לו אינטרס ברור ומוצהר, ואינו מרוצה מכך שמוסד הבג"צ לא נרתם למטרותיו, ועל הדרך מפרסם דו"חות שמנסים לשכנע את הציבור בצדקתו. אזכור הדו"חות הללו בדף שעוסק בתנועה הוא די והותר. קיפודנחש - שיחה 23:35, 7 באוגוסט 2011 (IDT)
  1. במידה שאפשר בכלל למדוד את בג"צ (כלומר הוא לא ירד מהשמיים), ובהנחה שאין ממש גופים אובייקטיביים בנמצא, מי אתה רוצה שימדוד את החוסר אובייקטיביות של בג"צ? גוף שמאלני, שמרוצה עד מאוד מההטייה (אולי ניב גורדון, או זאב שטרנהל? בדוק את נכונות העובדות, את דרך המחקר, ואם הכל תקין - אין לך אלא לקבל את התוצאה...
  2. כבר היום יש נושא חדש: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/267/921.html?hp=1&cat=479&loc=6

נלביא - שיחה 23:57, 7 באוגוסט 2011 (IDT)

השאלה "מי צריך לבדוק את בג"צ" היא בהחלט שאלה מעניינת, אבל לא זו השאלה בה אנו עוסקים כאן. השאלה כאן היא "איזה מידע צריך להופיע בערך". אם נדמה לך שהשמאלנים "מאד מרוצים" מפסיקות בג"צ אתה טועה, אבל גם ביקורת של גוף פוליטי מוצהר משמאל שפסיקות בג"צ לא מוצאות חן בעיניו לא צריכה להיות מצוטטת בערך על בג"צ, אלא (אם בכלל אז) בערך על אותו גוף. קיפודנחש - שיחה 06:37, 8 באוגוסט 2011 (IDT)
כן גם ביקורת יכולה להופיע כאן, כמו בכל מקום (התנחלות... למשל. גם הביקורת עליה תופיע בערכים של שלום עכשיו שהיא עמותה שאינה קיימת בעצם...) אבל לא מדובר רק בביקורת... מדובר במחקר עם קריטריונים אובייקיביים... נלביא - שיחה 10:17, 8 באוגוסט 2011 (IDT)
ביקורת ראויה על בג"צ היא ביקורת שתפורסם בכתבי עת משפטיים או בבמות משפטיות-אקדמיות אחרות. לא של גוף פרטי שאף אחד לא בדק את איכות ה"מחקר" וה"בדיקה" שלו. בן-חנוך - שיחה 11:30, 8 באוגוסט 2011 (IDT)
כמו שניתן לראות מן הערך הנכבה, ומערכים אחרים, ביקורת בעד ונגד מובאת גם אם אינה אובייקטיבית ואף מוטית. השאלה, לפי דעתי, אינה האובייקטיביות של מחקר מסויים, שכן, אובייקטיביות שכזו אינה קיימת, אלא, האם מובאים טיעונים ענייניים שניתן לבודקם, האם השפה היא רצינית, האם מובאים מקורות מהימנים לטיעונים; ולעתים גם על דברים אלו ניתן לוותר. בפסקה "ביקורת", ראוי שתובא ביקורת לכאן ולכאן, זה הכול, וללא כל קשר לאובייקטיביות של הביקורת: טבעי שמתנגדים לא יהיו אובייקטיביים, כשם שטבעי שמצדדים לא יהיו אובייקטיביים. לכן, משמיעים את עמדות שני הצדדים, מביאים את ראיותיהם, את טיעוניהם ואת תשובותיהם לעמדות הצד שכנגד (כמובן, כל עוד אין מדובר בסתם מתלהמים, כלומר, כל עוד קיימות בכלל ראיות, טיעונים, עובדות ועמדות), ונותנים לקורא הנבון לבדוק ולהכריע. אגב, גם בערך התנחלות מובאת ביקורת שאינה בהכרח אובייקטיבית, אך חשובה מאין כמותה לתפישת התמונה המלאה. גם בערך שלום עכשיו מובאת ביקורת שאינה אובייקטיבית, אך חשובה כנ"ל. אדרבה! יובאו דברי 'רגבים', ובצדם תובא תגובת דורית בייני"ש (לדוגמה). אביתר ג'שיחהתרומות • י' באלול ה'תשע"א • 23:24, 8 בספטמבר 2011 (IDT).
הדעות שקולות. קישור מהלוח מודעות לא הביא להכרעה ברורה בנידון. נלך להצבעת מחלוקת. --בן נחום - שיחה 09:35, 17 באוגוסט 2011 (IDT)
עבר מספיק זמן וה"מחלוקת" נפתחה. בואו להשתתף!--בן נחום - שיחה 21:12, 8 בספטמבר 2011 (IDT)
מה קורה עם זה? הקישור תוקן. כעת כל אחד יכול לקרוא את המחקר ולהחליט אם הוא צריך להיות מקושר בערך אם לאו. לענ"ד ניתן לפתוח את הדיון וההצבעה מחדש, לא? אביתר ג'שיחהתרומות • י"א בתשרי ה'תשע"ב • 22:32, 8 באוקטובר 2011 (IST).

דעתו של בן-דרור ימיני[עריכת קוד מקור]

משתמש:MathKnight הוסיף את הטקסט הבא "כנגד בג"ץ נטען שבעקבות "המהפיכה החוקתית" שהנהיג אהרון ברק, שופטי בג"ץ נטו לפסוק לפי ערכיהם ותפישותיהם ולא לפי החוק שחוקקה הכנסת. הדוגמה הבולטת לכך היא ביטול פסילתה של מפלגת בל"ד על ידי ועדת הבחירות (שפסלה את בל"ד בהתאם לחוק שאוסר על התמודדות מפלגות ששוללות את אופיה היהודי דמוקרטי של מדינת ישראל).[1]". לטקסט זה אין מקום בערך, ממספר סיבות:

  1. אין קשר בין המהפכה החוקתית לבין סמכות בג"ץ כלפי החלטות ועדת הבחירות המרכזית. סמכות זו היתה מימים ימימה. המהפכה החוקתית נגעה לסמכות בג"ץ לפסילת חוקים.
  2. הביטוי "הדוגמה הבולטת לכך". זוהי כמובן "הדוגמה הבולטת" לדעתו של ימיני. כל הפסקה הזאת היא דעתו של ימיני.
  3. באותו פסק דין ממש בו ביטל את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את בל"ד, אשרר בג"ץ את החלטתה לאפשר את התמודדותו של ברוך מרזל. האם גם במקרה הזה זוהי "פסיקה לפי ערכיהם ותפישותיהם ולא לפי החוק שחוקקה הכנסת"?
  4. מדובר בעניין נקודתי. כפי שאמרתי בעבר, יש מקום לביקורת על בג"ץ בערך, אבל ביקורת כזאת יש להביא במובנה הרחב ובהקשר מתאים, ולא ביקורת על פסק דין ספציפי בנושא נקודתי. עידושיחה 22:48, 20 בדצמבר 2011 (IST)

אגב, הנה דוגמא לביקורת שכן ראויה להופיע בערך. עידושיחה 22:52, 20 בדצמבר 2011 (IST)

וזאת אף יותר. עידושיחה 22:59, 20 בדצמבר 2011 (IST)
אני מסכים עם עידו. אוסיף שקצת נמאס לראות את דעתו של ימיני נדחפת לכל ערך. לשמחתי עדיין אין לנו תורם שדוחף את דעתו של גדעון לוי לכל ערך. דוד שי - שיחה 07:37, 21 בדצמבר 2011 (IST)
גם אני מסכים, ואודה למתדיינים שכאן אם יפנו מעט שימת לב לשיחה:שמאל רדיקלי בישראל#ניסוח, שם עלו בחרס מאמציי להסיר מידע פרי עטו של ימיני, שלטעמי יש דמיון בינו לבין המקרה הזה. יוסאריאןשיחה 14:33, 21 בדצמבר 2011 (IST)
אני מתנגד למחיקת הדברים. מדובר בביקורת חשובה, אנחנו מביאים את הדברים בשם אומרם וכך הקורא מקבל תמונה מלאה. בן נחום - שיחה 01:00, 22 בדצמבר 2011 (IST)
הדעה שבג"ץ פוסק לפי אג'נדה מסוימת הינה דעתם של רבים וטובים ביניהם אף פרופ' מנחם מאוטנר שכתב "שבג"ץ מהווה סוכן של קבוצה מוגדרת באוכלוסיה" (הייתה תוכנית רדיו בגל"ץ שבוע שעבר בהנחיית אילנה דיין עם פרופ' מאוטנר ופרופ' ידידיה שטרן מהמכון לדמוקרטיה שעסקה בנושא הזה בהרחבה). סתימת פיות וצנזור דעות לא תשנה את המציאות, ולא תעלים את המבקרים. מתנגד למחיקה של הדברים. --אפי ב.התחברו ל♥08:17, 14 באוקטובר 2012 (IST)
דעתו של החוקר פרופ' מאוטנר ראויה להישמע, ובוודאי תוכל למצוא מאמר שפרסם בכתב עת משפטי שבו הוא מציג את עמדתו בנושא זה. את דעתו של הפובליציסט בן דרור ימיני ראוי להשאיר בין דפי עיתונו. דוד שי - שיחה 23:03, 14 באוקטובר 2012 (IST)
אפי ב., נימקתי היטב מדוע הדברים של ימיני אינם ראויים להיכתב בערך, וגם הבאתי מאמר של רות גביזון שכן ראוי לאזכור. אתה לא הבאת שום נימוק, אלא סתם צעקת "סתימת פיות וצנזור דעות". תענוג לקיים איתך דיונים. עידושיחה 23:19, 14 באוקטובר 2012 (IST)
עידו כל הנימוקים שלך נופלים אם היו משאירים את הרישא של המשפט שלמעלה ומוחקים את הסיפא. משהו באופן הבא: "כנגד בג"ץ נטען שבעקבות "המהפיכה החוקתית" שהנהיג אהרון ברק, שופטי בג"ץ נטו לפסוק לפי ערכיהם ותפישותיהם ולא לפי החוק שחוקקה הכנסת.". האם אנחנו לא מודעים לכך שהתנהל מאבק רציני ביותר בין בג"ץ לכנסת בשנים האחרונות שעורר ביקורת רבה בחוגים שונים? ושבג"ץ על פי תפיסות מסוימות נטל בכוח את האפשרות לבטל חוקים של הכנסת, מבלי שיש חוק מפורש שמאפשר לו לעשות זאת? זה שמחקת את כל המשפט ולא רק את סופו, היא הסיבה לכך שכתבתי את מה שכתבתי. --אפי ב.התחברו ל♥09:14, 15 באוקטובר 2012 (IST)
חוצמזה שהערך כמו ערכים נוספים בויקיפדיה הוא עלוב למדי, זה כל מה שיש לכתוב על המוסד המפואר הזה שישראל מתגאה בו בעולם ובצדק? כמו בהרבה ערכים מתעסקים בפולמוסים, וכמו תמיד הפסקה של הפולמוסים היא כמעט הגדולה ביותר בערך. בפעם הבאה שיהיו סטודנטים למשפטים צריך לדרבן כמה מהם שיפתחו את הערך במקום להתעסק בהלכות שנמצאות בקרן זוית.--אפי ב.התחברו ל♥09:25, 15 באוקטובר 2012 (IST)
"עלוב למדי" - לא נסחפת קצת? זהו ערך מקיף למדי, שמספק מידע רב על בג"ץ. אם ערך זה "עלוב למדי", אשמח מאוד אם תוסיף בסעיף "קישור חיצוניים" קישור למקור טוב יותר. דוד שי - שיחה 19:47, 15 באוקטובר 2012 (IST)
בערך נמצא המשפט: (בתוספת הערות שוליים)

כנגד בג"ץ נטען שבעקבות "המהפכה החוקתית" והאקטיביזם השיפוטי שהנהיג אהרון ברק, שופטי בג"ץ נטו לפסוק לפי ערכיהם ותפישותיהם ולא לפי החוק שחוקקה הכנסת‏. היו שהפליגו וטענו כי בג"ץ פועל כ"דיקטטורה שיפוטית"‏.

האם לא זה בדיוק מה שביקשת - ואף מדויק יותר (שכן הוסיפו התייחסות לאקטיביזם השיפוטי ולא רק למהפיכה החוקתית)? ‏– rotemlissשיחה 21:16, 15 באוקטובר 2012 (IST)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור]

"חלק קטן מהעתירות"[עריכת קוד מקור]

אין הצדקה להדגיש שבג"ץ מקבל רק "חלק קטן" מהעתירות בנושא ביטול החלטות מנהליות. בג"ץ מקבל רק חלק קטן מהעתירות בכלל. לטעמי יש כאן גם בכדי לגמד את השפעת בג"ץ. לכל החלטה כזאת יש השפעה דרמטית, שהרי מכאן והלאה דואגים היועצים המשפטיים שהחלטות דומות לא יתקבלו מלכתחילה. ועוד, בג"ץ לא צריך לבטל החלטה באופן רשמי כדי שהיא תתבטל. מספיק שהוא רומז שדעתו אינה נוחה. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ו • 23:20, 31 באוקטובר 2015 (IST)

זו עובדה שבג"ץ מקבל חלק קטן מהעתירות, ואין סיבה להסתירה. העובדה שלהחלטות בג"ץ יש השפעה החורגת מהעתירה הספציפית יש התייחסות בערך (לדעתי מיותרת, שהרי זה מאפיין של כל פסק דין של בית המשפט העליון, ובמידה רבה גם פסקי דין של ערכאות נמוכות יותר). דוד שי - שיחה 23:39, 31 באוקטובר 2015 (IST)
על טענתי העיקרית לא השבת: בג"ץ מקבל חלק קטן מהעתירות בכלל. אין טעם לכתוב זאת דווקא לגבי ביטול החלטות מנהליות. נרו יאירשיחה • י"ח בחשוון ה'תשע"ו • 23:41, 31 באוקטובר 2015 (IST)
אכן. זה היה נכון גם לפני השינוי שחל בשנות ה-80, שהוא נושא המשפט. בנוסף, הקביעה שבג"ץ אימץ "מדיניות של ביטול החלטות מנהליות בחלק קטן מהעתירות, במקרים בהם השתכנע שהן לוקות בחוסר סבירות קיצוני" שגויה עובדתית. המדיניות הייתה ביטול החלטות שבג"צ השתכנע שהן לוקות בחובר סבירות קיצוני, וקבלת חלק קטן מהעתירות זו אינה מדיניות אלא תוצאה של המדיניות. ליתר דיוק, התוצאה היא קבלת חלק קטן מהעתירות שלא היו מתקבלות לפני שינוי המדיניות. בנוסף, בשנות ה-90 בעקבות המהפכה החוקתית של ברק הצטרף למבחן הסבירות גם מבחן המידתיות שמיושם ללא הותרת מרחב סבירות לרשות המנהלית, כך שההצגה החלקית של הנושא בערך מטעה. בברכה, גנדלף - 01:07, 01/11/15
חשוב להדגיש שבג"צ מקבל רק חלק קטן מהעתירות כי זאת אמת עובדתית לטוב ולרע. אפשר להוסיף שהוא מקבל עתירות מעטות באופן כללי. זה גם כן מידע חשוב. אם יש נתונים סטטיסטיים שאפשר להוסיף על עתירות בנושאים שונים זה יהיה עוד יותר טוב. גילגמש שיחה 05:59, 1 בנובמבר 2015 (IST)
המידע החשוב הוא שבג"ץ מקבל רק חלק קטן מהעתירות, ואותו אין להסתיר. בעתירות נגד בית הדין הארצי לעבודה, למשל, נדיר ביותר שעתירה מתקבלת; מרבית העתירות נדחות על הסף, בנימוק שבג"ץ אינו ערכאת ערעור על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה. אין לי התנגדות לכיוון שאליו מכוון גנדלף, אף אעיר שגם מבחן המידתיות מותיר לרשות המנהלית חופש פעולה גדול במסגרת החוק. בהזדמנות זו אמליץ על מאמר המערכת של "הארץ" מהיום, העוסק בענייננו. דוד שי - שיחה 06:20, 1 בנובמבר 2015 (IST)

בג"ץ או בג"צ[עריכת קוד מקור]

לפי דעתי השם הנכון הוא בג"צ ולא בג"ץ

לא נכון; ר"ת שמבוטאים כלשונן – אות מנצפ"ך תהיה אות סופית. חזרתישיחה 06:51, 17 במאי 2016 (IDT)

צודק, טעות שלי.

לדעתו[עריכת קוד מקור]

בערך הופיע המשפט הטוען שפסקאות ההגבלה "מאפשרות לבתי המשפט לבטל חוקים שעומדים לדעתו בסתירה לחוקי היסוד". הסרתי את המילה "לדעתו", שהרי מן המפורסמות שכל פסק דין של בית המשפט הוא לדעתו של השופט (ולכן, בין השאר, ניתן לערער, כלומר לבקש דעה של שופטים נוספים). האם משה קצב אנס? לדעתם של השופטים שדנו בעניינו - כן, לדעת סניגוריו - לא. אין צורך להדגיש דווקא במשפט זה שהפסיקה היא לדעתו של בית המשפט, שהרי אם נוסיף אותו כאן, נצטרך להוסיף אותה בעוד משפטים רבים בערך שלפנינו, ובעוד ערכי משפט רבים. דוד שי - שיחה 07:17, 18 במאי 2016 (IDT)

סקר על אמון הציבור בבג"ץ[עריכת קוד מקור]

סקר: צניחה ברמת האמון בבית המשפט העליון, באתר "סרוגים", 11 בדצמבר 2016 - אומנם בכתבה נזהרים מלקבוע שהשחיקה באמון הציבור בבג"ץ היא עקב האקטיביזם השיפוטי ופסיקותיו שעוררו מחלוקת, אבל נראה לי שזאת הסיבה. עם זאת, אני מציין זאת כן בדף השיחה, למקרה שבעתיד הסקר הנ"ל יעיד על מגמה מתמשכת ויוצעו גם הסברים לנתונים. ‏ MathKnight (שיחה) 18:25, 11 בדצמבר 2016 (IST)

אני בעד הכללת מידע כזה, אבל זה מקור חלש. צריך מכון מחקר רציני. גילגמש שיחה 18:33, 11 בדצמבר 2016 (IST)
סקרים נועדו לעיתון ולא לאנציקלופדיה.
באשר להשערה של MathKnight על מקור השחיקה, יש לי הצעה חלופית: השחיקה נובעת מהסתה מתמשכת של החרדים והלאומנים. אם בג"ץ פוסק שיש להשאיר את עמונה ולהקים בה שלוש ישיבות, מיד אמון הציבור בו יעלה פלאים. אוי לנו. דוד שי - שיחה 19:42, 11 בדצמבר 2016 (IST)
גם אני בעד אזכור של סקרים כאשר מדובר בהצטברות, לא בסקר אחד. אנחנו פטורים מלדון במניע כל עוד הוא עצמו לא נכלל בסקרים, ומי שאינם יכולים להתאפק יכולים להביע עמדות פוליטיות במגוון במות אחרות. נרו יאירשיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ז • 20:32, 11 בדצמבר 2016 (IST)
להזכירך: ”וַיִּתְאַפַּק הָמָן”, לא אלך בדרכו של רשע זה. דוד שי - שיחה 20:47, 11 בדצמבר 2016 (IST)
חס וחלילה, אינך חשוד על כך. במקום זה, לך בדרכו של בן זומא, שלימדנו "איזהו גיבור - הכובש את יצרו". קטן עליך. אם בארזים תיפול שלהבת - מה יגידו אזובי הקיר (כמוני)? נרו יאירשיחה • י"א בכסלו ה'תשע"ז • 20:57, 11 בדצמבר 2016 (IST)
שימו לב שגם אני סייגתי את הוספת הקישור לערך בכך שמדובר בסקר אחד וצריך מספר סקרים ואולי אף מחקרים אקדמיים כדי להעיד על מגמה משמעותית. בעתיד, כשיהיו מקורות אלה, הסקר הנ"ל יהיה אחד ממעידי המגמה וכדאי שנדע למצאו בקלות אל מול בקשת מקור. ‏ MathKnight (שיחה) 21:02, 11 בדצמבר 2016 (IST)

ביקורת על אפליה של בג"ץ בעקבות הריסת עמונה[עריכת קוד מקור]

הפסקה הבאה מראה פן נוסף בביקורת על בג"ץ: הפליה לרעה של יהודים לעומת ערבים בכל הקשור לדיני קרקעות. נושא זה זכה להבלטה בתקשורת בעקבות הריסת עמונה ולאור הריסת הבתים הצפויה בעפרה. זוהי לא ביקורת זניחה.

לאחר פסקי הדין של בג"ץ המורים על הריסת עמונה והריסת 9 בתים בעפרה בשל טענה שנבנו על קרקע פלסטינית פרטית, נמתחה על בג"ץ ביקורת שהוא (ובמיוחד נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור) נוקט מדיניות של איפה ואיפה, כאשר הוא מורה על הריסת מבנים יהודיים שלכאורה נבנו על קרקע פרטית בעוד שהוא דוחה עתירות לפינוי ערבים שפלשו לקרקע פרטית של יהודים.[1][2]

MathKnight (שיחה) 19:42, 6 בפברואר 2017 (IST)

לא יכול להיות שלכ פעם שאתה נתקל באיזו ביקורת שמתאימה לך, אתה ממהר להכניס אותה לערך. זה לא אוסך ביקורות של מתנייט/אראלסגל/ערוץ 7/20.
בשיטת הפעולה הזו שלך אתה גורם להטיה פוליטית שיטתית, והגיע הזמן שתחדול מכך. emanשיחה 19:44, 6 בפברואר 2017 (IST)
אכן לא כל ביקורת צריכה להיכנס לערך, אבל זה לא מצדיק את ההתקפה האישית של עמנואל על האביר. מי שגר בבית זכוכית וכו'. נרו יאירשיחה • י' בשבט ה'תשע"ז • 19:58, 6 בפברואר 2017 (IST)
איזה מזל שהמזגן עובד...Eladti - שיחה 19:59, 6 בפברואר 2017 (IST)
אני מציע להפסיק עם הנוהל הפסול כל פעם שיש ביקורת על ההתנהלות בוויקיפדיה, גם להתבכיין על "התקפה אישית", וגם להאשים בהאשמות נגד חסרות בסיס. emanשיחה 20:01, 6 בפברואר 2017 (IST)
כשאתה מתלונן על אחרים זה בשם הצדק הטבעי וזכויות האדם, ולכן זה מוצדק. כשמתלוננים כלפיך זו סתם התבכיינות והאשמות חסרות בסיס וכל הדברים הרעים, אז אין מה להשוות. נרו יאירשיחה • י' בשבט ה'תשע"ז • 20:19, 6 בפברואר 2017 (IST)
תודה על הדברים. אני משתדל ככל הניתן להימנע מהתקפות אישיות, חבל שעמנואל לא עושה כזה מאמץ. ‏ MathKnight (שיחה) 22:32, 6 בפברואר 2017 (IST)
אין גבול לחוצפה?!?! כל פעם כשאני מתלונן באופן עינייני על התנהגות פסולה בוויקיפדיה שניכם מייד קופצים עם האשמות שווא נגדי, על בסיס אישי, ועוד יש לכם את החוצםפה לסובב את האמת ב 180 מעלות, ולטעון כאילו אני זה שמתקיף אישית? emanשיחה 00:39, 7 בפברואר 2017 (IST)

מבלי להתייחס כרגע לשאלת התוכן הספציפי שדנים אם לכתוב או לא, הרי שלענ"ד במסגרת פרק המתאר את תחושת הניכור והביקורת וחוסר האימון שיש לרבים בציבור הישראלי מהתנהלות בג"ץ , הרי שלפרשיית עמונה (וזה לא רק של שנה אחרונה אלא מאז ובכלל) יש מקום בולט בביטוי של ענין זה עם התייחסות ספציפית בהתאם לאופי הנושא. ונכון למצוא את הדרך לשקף פרשייה מתמשכת זו בדרך קצרה בערך זה. את ההרחבה יש למצוא בערך מורחב על הפרשייה. ייתכן ויש לכרוך את נושא זה כאן כחלק מאזכור רחב יותר על סוגיית פינויים ומעמד הקרקעות ביש"ע. כמובן במידה ובתמצות. מי-נהר - שיחה 20:12, 6 בפברואר 2017 (IST)

נכון. אבל יש עוד עניין. למעלה יש קישור להצבעת מחלוקת בנושא קרוב, דוח של רגבים שעסק בהטיה של פסיקות של בג"ץ. התוצאה הייתה 21:19 לטובת מתנגדי ציון הדוח, אבל ההצבעה הוטתה בידי מפעיל הבובות, שהצביע שלוש פעמים. לפני שנים פניתי לבירוקרטית דאז, דורית, בעניין, והיא הסכימה שיש צורך להצביע מחדש. הגיע הזמן לעשות זאת. נרו יאירשיחה • י' בשבט ה'תשע"ז • 20:17, 6 בפברואר 2017 (IST)
אני רוצה להזכיר שזו אנציקלופדיה, לא אתר טוקבקים, ולכן טענה על הטיה של בג"ץ ראוי לבסס על מקור מחקרי, ולא על טענות של אינטרסנטים. לא רק בעמונה נהרסו מבנים, גם באום אל-חיראן, כך שטענות אפליה יש לבסס על מידע סטטיסטי מקיף, ולא על מקרה פרטי זה או אחר. דוד שי - שיחה 21:13, 6 בפברואר 2017 (IST)
הנה, ראה את ההודעה שעליה הגבת. נרו יאירשיחה • י' בשבט ה'תשע"ז • 21:26, 6 בפברואר 2017 (IST)
אכן, פורסם מחקר בנושא שלפיו בג"ץ אכן מפלה לרעה יהודים. אפשר לשלב את או חלק מהפסקה שלי (למשל את הראיון בגלי צה"ל) עם הדו"ח של רגבים בנושא. ‏ MathKnight (שיחה) 22:31, 6 בפברואר 2017 (IST)

נא לא לבלבל בין שני דברים. טענה שבג"ץ עושה בפועל אפליה, זה ענין לבדיקה סטטיסטית במתודות מקצועיות. וטענה שציבור רב או ציבור מסוים סבור שבג"ץ עושה אפליה וכד' זה ענין שני שגם לו דרכים לייצוג קביל כאן, כל אחד מהם הוא בעל חשיבות אנציקלפודית כשמדובר בענין שאינו יחידני אלא מתמשך ורחב. מי-נהר - שיחה 23:53, 6 בפברואר 2017 (IST)

אכן מדובר בשני עניינים, וכפי שכתבתי לעיל. נרו יאירשיחה • י"א בשבט ה'תשע"ז • 00:14, 7 בפברואר 2017 (IST)

כמה נקודות בנושא הנדון[עריכת קוד מקור]

  1. ראשית, יש לציין שהביקורת היא על בית המשפט העליון ולאו דווקא על בג"ץ. מה שכן, בציבור הישראלי, בג"ץ הוא הרבה פעמים סמל של בית המשפט העליון, וזה כשלעצמו יכול להיות שווה אזכור.
  2. ראיתי בעבר דיון כמותי (מחקר?) על פסיקות בית המשפט העליון מצד שמאל. אם רוצים להכניס פרק רציני בנושא אפשר לנסות להכניס את הטענות מימין ומשמאל.
  3. יש לנו כרגע פרק על מחאה נגד בג"ץ, אליו השתחלו פרטי ביקורת. מן הסתם הסדר הנכון הוא לכתוב פרק ביקורת שיסכם את הקבוצות הראשיות המבקרות את בג"ץ: שמאל, ימין, דתיים, דניאל פרידמן וסיעתו, ומה כל אחת מהקבוצות מבקשת להשיג (מעבר ל"שיפסקו מה שאני רוצה", נגיד: ריסון, יותר אקטיביות, מחיקת הסבירות, אי התערבות בנושאי דת) ואז לספר בפרק נוסף או בתת פרק על מחאות משמעותיות (הפגנות, שלטי חוצות) נגד בג"ץ.

לילה טוב. עדירל - שיחה 01:45, 7 בפברואר 2017 (IST)

משתמש:עדירל, לך על זה. נרו יאירשיחה • כ"ד בשבט ה'תשע"ז • 13:40, 20 בפברואר 2017 (IST)

בית דין גבוה לצדק[עריכת קוד מקור]

בג"ץ נקרא גם בית דין גבוה לצדק, לא? בר 👻 שיחה 17:28, 18 ביולי 2017 (IDT)

זו טעות. נרו יאירשיחה • כ"ה בתמוז ה'תשע"ז • 00:42, 19 ביולי 2017 (IDT)