ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
231 232 233 234 235 236 237 238 239 240
241 242 243 244 245 246 247 248 249 250
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10


קיצור דרך: וק:הכה

הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
  • אפשר לבצע חיפוש בארכיוני "הכה את המומחה".
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

למה כשיש מלא מלא פיפי בשלפוחית קשה להתחיל להשתין?[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה כשיש מלא מלא פיפי בשלפוחית קשה להתחיל להשתין? זאת אומרת למה להתחיל את ההשתנה קשה ואז לקראת האמצע ניהיה יותר קל? (ישנו דבר כזה שנקרא משוב חיובי או משוב שלילי - מה זה?) אשמח לקבל הסבר לנושא הזה. [חשוב לי להבהיר שאני לא מדבר על שלפוחית ביישנית] 5.28.158.161 01:15, 20 בנובמבר 2014 (IST)

משוב חיובי הכוונה שפעולה קודמת גורמת להמשך אותה פעולה. כלומר, הפעולה הראשונה היא זו שצריכים "להתאמץ" עליה, אבל לאחר מכן הכל ממשיך בסרט נע, מכוח הפעולה הראשונה. דוגמה לא בהכרח מדויקת - דומינו. צריך לדחוף את החלק הראשון, ובעקבותיו יפלו כל החלקים שעומדים לידו. שלפוחית השתן פועלת בצורה דומה: צריכים להתאמץ על ההפעלה הראשונית של השריר, ופעולה ראשונית זו גורמת לשריר להמשיך להתכווץ עד לסיום ההשתנה. • צִבְיָהשיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ה 21:53, 20 בנובמבר 2014 (IST)

מדוע אנשי רוח בד"כ משתייכים לשמאל?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמובן שזו הכללה גסה, אבל יש לי תחושה שיש ניצחון מובהק לשמאל (ההומאני יותר מאשר הכלכלי) כאשר זה מגיע לאנשי רוח, אומנים, מוזיקאים וכדומה. מה דעתכם? ובעוד הכללה נפשעת, אני שם לב במעגליי החברתיים שבד"כ שמאלנים הם אנשים יותר אינטליגנטים. האם נעשו מחקרים בנושא שמראים על קורלציה מסוימת בין רמת משכל לנטייה פוליטית? תודה לכם.

לא מסכים שמדובר ברוב, אולי מדובר במיעוט גדול. בכל אופן, דומני שזה בגלל שאומנים רוצים להיות טובים עם כולם ושיאהבו אותם בעולם, מכאן זה מגיע.5.28.158.161 03:25, 20 בנובמבר 2014 (IST)
אני לא חושב שזה העניין. הקשר בין תנועות שלום, תנועות אנטי גזעניות וכו', לבין אומנים,אנשי רוח וכו', הוא ארוך שנים, והיה קיים גם בסיטואציות שבהן דעת הרוב הייתה נגד דעת האומנים, אנשי הרוח וכו'. אני חושב שגם כאן בארץ- בגדול אומן יצליח יותר דווקא אם יהיה איש מרכז- טוב אם כולם, מחפש אהבה של כולם וכו' דווקא אומן שמביע דעה לכיוון כלשהו, מסתכן בביקורת ובאובדן מעריצים. נראה לי שההסבר קשור למשהו אחר- ישנו קשר בין מעמד סוציו-אקונומי לבין דעה פוליטית, כאשר העניים יותר הולכים ימינה, והעמידים יותר הולכים שמאלה. (זה אינו קשר חד משמעי, כמובן- יש הרבה אנשים ממגוון דעות בכל מעמד סוציו-אקונומי.) וכמובן- מרבית האומנים ואנשי הרוח מגיעים ממעמדות גבוהים יותר. בלנק - שיחה 16:47, 20 בנובמבר 2014 (IST)
לא אוהבים לדבר על זה, אבל מרבית האספסוף פונה לכיוונים ימניים וגזעניים. לא רק בארץ, אבל באופן כללי. 192.114.23.208 16:55, 20 בנובמבר 2014 (IST)
מי הוא אספסוף? האם עבריינים הם אספסוף? כי אם כן, אז צר לי לבשר לך, שדו קיום אמתי ויחסי עבודה של אמון בין עמים אויבים, קיים הרבה פעמים רק בעולם התחתון. 94.159.204.167 16:57, 21 בנובמבר 2014 (IST)
הנה תשובה קצת פרובוקטיבית: כי הם לא מספיק חכמים להתקבל למדעים מדויקים, הנדסה ורפואה, שם האקדמאים נוטים דווקא לימין. ‏MathKnight-at-TAU שיחה 17:56, 20 בנובמבר 2014 (IST)
לא רק קצת פרובוקטבית אלא גם לא נכונה. העמדות הפוליטיות של האקדמאים במדעים מדוייקים ממש לא "נוטות לימין"- זה תלוי באיזה אוניברסיטה, באיזה פקולטה, ובעיקר כמובן באיזה אקדמאי מדובר. בלנק - שיחה 22:29, 20 בנובמבר 2014 (IST)
עניין השמאל - ימין סובל מהגדרות לא ברורות, לכן יהיה נכון יותר לדבר על ליברלים/פרוגרסיבים מול שמרנים - בדרך כלל אינטלקטואלים נוטים יותר לקבוצה הראשונה ודתיים לקבוצה השנייה. בברכה. ליש - שיחה 22:34, 20 בנובמבר 2014 (IST)
  1. רבנים הם אנשי רוח והם, לרוב, לא שמאלנים.
  2. אמנים שמתגלים כימנים, פתאום לא מצליחים יותר למכור את מרכולתם ולקיים קשרי אמנות עם אמנים אחרים. ראה נעמי פרנקל, נעמי שמר, האחים חקק, אפרים קישון, אריאל זילבר...
נו באמת. נעמי שמר לא הצליחה למכור את מרכולתה? עד היום היא סמל תרבותי. מה עם איל גולן (הזמר המצליח ביותר בישראל), אמיר בניון, עידן רייכל, ועוד? כל אמן שמביע את דעתו זוכה לעיתים לביקורת (וראה את ציד המכשפות שנעשה על אמנים שמאלנים בזמן מבצע צוק איתן), אבל להגיד שהם לא מצליחים פתאום? בלנק - שיחה 16:41, 21 בנובמבר 2014 (IST)
כן. באמת. היא מכרה מצויין עד שהיא גילתה לכולם, שהיא ימנית. משם החל חרם של חמש עשרה שנה ואחריו מעמדה החל להשתפר לאט מאוד. גם אחרי מותה היא לא חזרה למעמד שהיה לה לפני הגילוי. עיין בערך על אודותיה. תודה. 94.159.204.167 16:48, 21 בנובמבר 2014 (IST)
איפה כתוב שם שנפתח "חרם של 15 שנה"? כתוב אומנם שהמכירות ירדו (והשווה לאורנה בנאי, שהפסידה כסף רב עקב החלטת מנו ספנות לפטר אותה בעקבות הבעת דעתה), אבל שאר העובדות שאמרת אינן מופיעות בערך. בלנק - שיחה 16:58, 21 בנובמבר 2014 (IST)
כתוב "אישי ציבור ואמנים שונים הדירו". הייתה הדרה המונית של אדם ספציפי וזה בדיוק נמרץ חרם. 94.159.204.167 17:05, 21 בנובמבר 2014 (IST)
אם כל הכבוד, צריך די הרבה אקרובטיקה כדי להגיע מ"אישי ציבור ואמנים שונים הדירו" ל"חרם של 15 שנה". בלנק - שיחה 18:15, 21 בנובמבר 2014 (IST)
תודה על הכבוד. את 15 השנים אני מעריך מזכרוני האישי. וזה פחות אקרובטי מאשר לטעון, שמעולם לא היה שום חרם על שום ימני ובמיוחד לא על נעמי שמר. 94.159.204.167 21:19, 21 בנובמבר 2014 (IST)
באוניברסיטת תל אביב, המהנדסים והמדענים הם ימנים? אני לא חושב שאתה צודק. אולי בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון. ליאור77 - שיחה 16:21, 21 בנובמבר 2014 (IST)
גם בבן גוריון לא. יגאל (IKhitron ושיחה) 16:24, 21 בנובמבר 2014 (IST)
אה, כן? האם תוכל לתת לי רשימה של מרצים להנדסה מבן גוריון ולציין ליד כל אחד מהם אם הוא ימני או שמאלני? 94.159.204.167 16:59, 21 בנובמבר 2014 (IST)
גם אם הייתה אפשרות פיזית ליצור רשימה כזאת, לא הייתי עושה את זה. דעותיו הפוליטיות של כל אחד הן עניינו האישי בלבד כל עוד הוא לא ניסה לשכנע אחרים בהם באמצעות זכויות יתר שלו - למשל מרצה מול סטודנטים. וזה, ככל שידוע לי, לא קרה במדעים המדויקים בבן גוריון. ואם כן - אתה לא צריך אותי, חפש בארכיון העיתונות או פשוט בגוגל. יגאל (IKhitron ושיחה) 17:49, 21 בנובמבר 2014 (IST)
האם אתה משוכנע, שדעתו הפוליטית של כל מרצה ומרצה להנסדה, באוניברסיטת בן גוריון, מדווחת באיזו שהיא כתבת עיתונות? אני, למשל, משוכנע, שחלק נכבד מהמרצים להנדסה בבאר שבע לא נזכר מעולם בשום עיתון. הדיון הזה מכיל יותר מדי שמועות וניחושים. אגב, אגלה לך עוד משהו. אני מכיר אישית, באופן מעמיק ביותר, אדם עם משרת מרצה בבן גוריון, שאין לו בכלל דעות פוליטיות. בכלל בכלל. תתפלא. 94.159.204.167 21:16, 21 בנובמבר 2014 (IST)
דיברנו על רוב, נכון? איך הגעת מזה לכולם? ואני מכיר לא מעט עם דעות ימניות מובהקות. ולא קראתי בעיתון. יגאל (IKhitron ושיחה) 21:39, 21 בנובמבר 2014 (IST)
לשואל המקורי - הרושם שלי הוא שזה תלוי גיאוגרפיה (ומכאן תרבות - תרבות מחלחלת מהר יותר, ונהיית אחידה, באזורים קטנים גיאוגרפית). יש אזורים בעולם שבהם אקדמאים נוטים לכיוון X, ואזורים אחרים שבו הם נוטים לכיוון Y. הם בהכרח נוטים לאנשים בשל תופעת העדר. אתה כנראה מסתכל על האקדמאים באוניברסיטה הקרובה לביתך, או באקדמאים אשר חביבים על בעל ערוץ הטלוויזיה החביב עליך. ליאור77 - שיחה 16:28, 21 בנובמבר 2014 (IST)
לא בטוח שזה קשור לגיאוגרפיה. אני מכיר טענה, לפיה, רשימת המרצים הישראלים, שפוטרו עקב הבעת דעות פוליטיות, מכילה ימנים בלבד וזה כולל את המרצה היחיד שפוטר מסיבה זו, מאוניברסיטת אריאל. 94.159.204.167 16:53, 21 בנובמבר 2014 (IST)
קראתי בעבר שכ-2% מהאקדמיה הישראלית תומכת בחרם על ישראל (לא הצלחתי למצוא עכשיו את המקור) ושהאקדמיה היא אחד המגזרים שבו הכי הרבה תומכים למטרה הפלסטינית. אני לא מכירה מידע לגבי פילוח בתוך האקדמיה, אבל ברור שלדעה פוליטית אין קשר ללימודי מדעי המחשב למשל (החומר יישאר אותו חומר והסכסוך הישראלי פלסטיני לא רלוונטי בשום צורה) ולעומת זאת יש יותר גורמים קשורים בלימודי רוח (משחק ואומנות שמעלים לשיח הציבורי רעיונות והשקפות; פילוסופיה) ובמדעי החברה (הזכירו לעיל את מדעי המדינה בבן גוריון שם מטבע הדברים יש רלוונטיות רבה יותר לדעתו הפוליטית של המרצה). אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:40, 24 בנובמבר 2014 (IST)
ואני קראתי, ששמונים אחוז מאמני ישראל הנתסו בסמים קשים יותר מפעם אחת. 109.160.141.145 21:16, 24 בנובמבר 2014 (IST)
שטויות, ברור שזה לפחוט מאה אחוז. יגאל (IKhitron ושיחה) 21:20, 24 בנובמבר 2014 (IST)

איך עובד מד כספית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי יכול לתת לי הסבר פשוט איך עובד מד כספית המודד לחץ דם? ובבקשה אל תפנו אותי לערך מ"מ כספית, כי הרוב שם זה שפה טכנית. 5.28.158.161 03:17, 20 בנובמבר 2014 (IST)

ראה מד לחץ דם. אין ברירה, כדי לדעת צריך לקרוא... בורה בורה - שיחה 06:11, 20 בנובמבר 2014 (IST)
לא מוסבר שם כלום על המכניקה של המד לחץ דם או על הכספית. מסתבר שגם כדי להפנות לערך, צריך לדעת לקרוא לפני שמפנים אליו. 5.28.158.161 12:39, 20 בנובמבר 2014 (IST)
[1]Nachum (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם
הקישור הזה מופיע בפרק 2 בערך, "אופן הפעולה". תמהני אם השואל הגיע כל כך רחוק בקריאה. בורה בורה - שיחה 16:18, 20 בנובמבר 2014 (IST)
בורה בורה, האם יש צורך להתחיל להעליב את השואלים פה? למה היית צריך לכתוב את התגובה הלא-נעימה הראשונה, ולמה להמשיך עם עוד אחת? לעצם השאלה- המאמר שקישרתם אליו אינו מסביר את הכל. הוא מסביר איך מתבצעת המדידה, אבל לא איך נמדד הלחץ בפועל. (אני לא יודע בדיוק למה השואל התכוון מבין השניים). כדי להבין איך נמדד הלחץ בפועל מומלץ לקרוא את הערך ברומטר. שעון הלחץ בערכת לחץ הדם פועל בדיוק באותה צורה. בלנק - שיחה 16:36, 20 בנובמבר 2014 (IST)
לא התכוונתי להעליב. בידוע שסימון "..." בסוף משפט הוא בדיחות הדעת, וזה מה שעשיתי. דווקא השואל הגיב בתוקפנות מה לדברי. בורה בורה - שיחה 16:43, 20 בנובמבר 2014 (IST)
לא בידוע. חן חן «kotz» «שיחה» 19:00, 20 בנובמבר 2014 (IST)
למה בכלל לחץ הדם קבוע בכל הגוף? הייתי חושב שהוא יהיה חזק קרוב ללב, וחלש יותר ככל שאני מתרחק מהלב. (ולמשל, לחץ הדם ביד שמאל וביד ימין לא יהיה זהה) ליאור77 - שיחה 13:48, 21 בנובמבר 2014 (IST)
לחץ הדם בזמן השינה יורד ב 10-20% לעומת ערנות dipping)) Nachum - שיחה 15:29, 21 בנובמבר 2014 (IST)
מערכת הדם היא מערכת של צינורות בסופו של דבר, ובכל מערכת צינורות רציפה, הלחץ אחיד. אם תפעיל עכשיו את הברז בצינור שבגינה, הלחץ באיזור שליד הברז לא יהיה גדול יותר מהלחץ של המים שיוצאים מהצינור. (זה נובע מחוק פסקל אני חושב.) בלנק - שיחה 16:46, 21 בנובמבר 2014 (IST)
זו טעות. קיימים "הפסדי עומד" התלויים באורך הצינורות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:32, 21 בנובמבר 2014 (IST)
בעצם יש כאן שתי שאלות שלמיטב הבנתי לא נענו /הובנו: א. איך עובד מד כספית. ב. איך מתורגם הספיגמומנומטר לכספית?213.57.99.239 04:08, 22 בנובמבר 2014 (IST)
התשובה לשאלה הראשונה היא "אין כזה דבר". כספית זה חומר, לא יחידת מידה. יש את שעון הלחץ, שפועל על כספית (ראו ברומטר), ויש את הספיגנומטר- מכשיר למדידת לחץ הדם הכולל שעון לחץ. (ראו במאמר שנחום קישר אליו) בלנק - שיחה 13:20, 22 בנובמבר 2014 (IST)

פיטורים של ערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש רשימה של ביתי עסק גדולים (לא איזו חנות מוזנחת בראש העין) שפיטרו עובדים ערבים על רקע מוצאת בתוקפה האחרונה? 79.178.16.83 21:07, 20 בנובמבר 2014 (IST)

בוודאי שיש - הקבוצה הריקה. עוזי ו. - שיחה 00:10, 21 בנובמבר 2014 (IST)
ומה לגבי רשימת החברות הגדולות, כמו אגד, שסובלות משביתה מוחלטת או שביתה איטלקית של כל עובדיהן הערבים, על רקע המאורעות? 94.159.204.167 15:30, 21 בנובמבר 2014 (IST)
כאן כתוב שאגד פיטרה 28 מעובדיה על רקע השביתה וכאן על שתי חסידויות. בנוסף, לא לגבי התקופה האחרונה - יש ארגוני ימין קיצוניים (להב"ה למשל) שמעודדים אי העסקת ערבים וסביר שיש אצלם רשימות של בתי עסק שלא מעסיקים ערבים. אופק כחול - ביבר הזכוכית 12:52, 24 בנובמבר 2014 (IST)

כמה שאלות על עמודי חשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילמתי 3 תמונות של עמודי חשמל, ורהיטי רחוב אחרים שראיתי ברחוב, ולא ידעתי מה פשרם:

3 התמונות

הראשונה מציגה ארון מתכת שצמוד לארון חשמל, בנקודה נמוכה מאד שלו, ומחובר לאנטנה בצורת אליפסה. (למה בצורה הזו? ולא כמו בשידורי אנטנה? ולמה בכלל תקשורת סלולרית ולא חיבור קווי?)

השנייה מציגה מכשיר שנראה כמו רדיאטור שנמצא בנקודה גבוהה בעמוד, שאי אפשר להגיע אליה בלי סולם.

השלישית מציגה קופסא נעולה כלשהי, עם ארובה שצמודה אליה.


האם הוויקיפדים הנכבדים ידעו להסביר לי את פשר שלושת רהיטי הרחוב?

תודה, ליאור77 - שיחה 13:29, 21 בנובמבר 2014 (IST)

תמונה שתיים- שנאי רגיל. Nachum - שיחה 15:26, 21 בנובמבר 2014 (IST)
מה זה אומר? למה, ובאילו נקודות ברשת החשמל יש צורך לשים שנאים? ליאור77 - שיחה 15:59, 21 בנובמבר 2014 (IST)
השנאים מהווים רכיב מרכזי ברשת החשמל הארצית, באפשרם המרת מתח התמסורת הכלל ארצית (161/400 קילו-וולט - נקרא "מתח עליון") למתחי רחוב (22 קילו-וולט - נקרא "מתח גבוה") ולמתח המתאים לשימוש במכשירים חשמליים (230/400 וולט - נקרא "מתח נמוך"). nachum
לא מומחה, אבל יכול לנחש.
תמונה 1 - זה לא חיבור סלולארי אלא טכנולוגיית רדיו אחרת. חיבור אלחוטי הוא פעמים רבות זול יותר מחיבור קווי בגלל שהתחזוקה יחותר פשוטה - לא צריך לקבל אישורים מאנשים בדרך להעביר קווי תקשורת בשטח שלהם. היית חושב שיעבירו קווי תקשורת בסמוך לקווי חשמל, אבל (א) קווי החשמל יצרו הפרעות שלא יהיה קל להתמודד איתם ו-(ב) אם קוי החשמל נחתכים מאיזו סיבה אז גם קוי התקשורת יחתכו וזה יגביל את יכולת המפעיל להבין מה קורה בשטח. מנגד בתקשורת אלחוטית, אם שמים סוללה על העמוד, ניתן לגבל דיווח על תקלות גם כשהעמוד "מת".
תמונה 3 - לא בטוח שהצינור אוורור הזה קשור לקופסא; ייתכן שהוא קשור למבנה התת קרקעי שאת הכניסה אליו רואים מצד שמאל. בקופסא יכול להיות ציוד של חברת טלקום (בזק/הוט), נתבים וכד', או של חברת חשמל (מונים) או של חברת המים (מונים גם כן - פחות סביר לפי התמונה) והוא נעול כדי שלא יקלקלו. בכל מקרה אם יש ציוד אלקטרוני רק בקופסא (למשל בזק) אז צריך אוורור.
«kotz» «שיחה»

שעות עמוס ברכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לי לוח זמנים יחסית חופשי ואני צריך להגיע לתל אביב מהצפון לפני 12 ולעזוב אחרי 4 (אולי רצת אחרי 5. אולי קצת לפני 10). מה שחשוב לי זה לא להגיע בשעות שבהם יש מלא אנשים ועמוס, אלא בשעות שבהם יש איפה לשבת. מה השעות שבהם לא מומלץ לנסוע ברכבת? 79.178.16.83 17:24, 21 בנובמבר 2014 (IST)

הבדלים בין המיספרות המוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים אני קורא באינטרנט תאוריה שלפיה אצל אנשים שכותבים ביד ימין ההמיספרה השמאלית במוח דומיננטית יותר מהימנית, ואצל אנשים שכותבים ביד שמאל ההמיספרה הימנית דומיננטית מהשמאלית - ושההמיספרה השמאלית חושבת בצורה "לוגית" יותר מהימנית - כך שיש הבדלים בחשיבה בין אנשים שכותבים ביד ימין לאלה שכותבים ביד שמאל. למשל, אצל אנשים ימניים יש חשיבה ביקורתית יותר מאנשים שמאליים, ואילו אנשים שמאליים חושבים בצורה יותר יצירתית.

האם תאוריה זו נכונה, או שהיא מיתוס?

חלק אחד נכון ולגבי החלק השני, נראה לי, שמישהו לא לגמרי הבין את הפרטים. ראה את הערך שמאליות 94.159.204.167 21:12, 21 בנובמבר 2014 (IST)

פירוש המילה תגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במניפסט הקומוניסטי מופיעה המילה "תגרות" בהקשר של "תגרות חופשית" וכו'. מה פירוש המילה? אוריה בר-מאיר - שיחה 22:31, 21 בנובמבר 2014 (IST)

סחר חופשי. תַּגָּר הוא סוחר - מקור המילה בארמית. תַּגָּרוּת היא שם המקצוע של המילה הנ"ל (שנוצרה באמצעות בסיס +צורן סופי "וּת") ומשמעותה מסחר, בעוד תגר הוא שמו של בעל המקצוע. 213.57.99.239 04:17, 22 בנובמבר 2014 (IST)
תודה. אוריה בר-מאיר - שיחה 14:28, 22 בנובמבר 2014 (IST)

מעוניין בתרגום של קטע מויקיפדיה העברית - לרמה נמוכה יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קראתי את הקטע הבא בערך לחץ דם ואשמח לקבל לו תרגום (פשוט לא מצליח להבין על מה מדובר...):

"מרכיבי לחץ הדם - בהתאם להידרודינמיקה, הלחץ הכללי בכלי דם מורכב מסכום של הלחץ הדינמי, הפועל עם כיוון הזרימה ותלוי בצפיפות הדם ובריבוע מהירות הזרימה, והלחץ צדי, הפועל במאונך לזרימה כנגד דפנות הכלי. ככל שכלי הדם צר יותר, מהירות הזרימה בו גדלה, וכתוצאה מכך גם גדל הלחץ הדינמי ואילו הלחץ הצדי קטן. יצוין, עם זאת, כי על אף שנים קטן בשטחו מעורק, מכיוון שהזרימה בנימים היא במקביל, ההשוואה בין השטחים היא לפי שטח החתך הכולל של הנימים לעומת זה של העורק. משום כך, הזרימה בנימים, ששטח החתך הכולל שלהם גדול משל העורק, היא איטית לעומת זו של העורק."

תודה. 213.57.99.239 04:12, 22 בנובמבר 2014 (IST)

הבנת הקטע מצריכה ידע בפיזיקה ובאנטומיה. במקום לתרגם את הקטע, הוספתי בגוף הערך קישורים לערכים אחדים, שקריאתם תבהיר את המושגים שהודגשו כאן. גם שיפרתי מעט את הניסוח. דוד שי - שיחה 08:31, 22 בנובמבר 2014 (IST)

הידבקות במחלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם זה נכון שהסיכוי להידבק במחלה (איידס, עגבת וכו') דרך מציצה, הוא כמו דרך נשיקה, דהיינו אפסי?--85.64.252.209 15:31, 22 בנובמבר 2014 (IST)

לא, הסיכוי אינו אפסי ושתי המחלות שונות מאוד.
עגבת, או בשמה הלועזי סיפיליס (Syphilis), היא מחלת מין הנגרמת על ידי חיידק מהמין Treponema pallidum במערכת Spirochaete. המחלה מועברת בראש ובראשונה על ידי יחסי מין, אך יכולה להיות מועברת גם באמצעות מגע עם דם. דרכים פחות נפוצות להידבקות הן על ידי מגע עם פצע מזוהם (רק כאשר מדובר במגע עם חולה שנמצא בשלב הראשון של המחלה ויש לו כיבי עגבת פתוחים), וכן מעבר מהאם לעובר ברחם (עגבת מולדת).
נגיף ה HIV מועבר באמצעות כניסתו לגוף האדם באחת מהדרכים הבאות, שהמשותף לכולן הוא מגע ישיר בין נוזלי הגוף. נגיף ה-HIV אינו עמיד במיוחד: מחוץ לגוף מסוגל הנגיף לשרוד במשך כ-20 דקות בלבד, והוא רגיש לחום ולכימיקלים שונים. עיקור פשוט באמצעות חימום או באמצעות חיטוי מביא להשמדה כמעט ודאית של הנגיף.
בברכה. ליש - שיחה 15:45, 22 בנובמבר 2014 (IST)
תודה רבה על התשובה המפורטת, אבל לא ירדתי לסוף דעתך.
האם הבנתי נכון שבלתי אפשרי להידבק בעגבת דרך מציצה? כי הצגת את דרכי ההידבקות, ומציצה לא הייתה אחת מהן.--85.64.252.209 16:11, 22 בנובמבר 2014 (IST)
אפשר להידבק גם דרך מציצה. נוזלי הגוף של הגבר ה"נמצץ" כוללים את הזרע ונוזלי הגוף של המוצץ כוללים את הרוק, כך שמגע בין הנוזלים האלה עלול להסתיים בהדבקה. בברכה. ליש - שיחה 17:22, 22 בנובמבר 2014 (IST)

מלגה על חשבון המנחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם מקבלים מלגה מהתקציב של המנחה, האם זה מזכה בפטור משכר לימוד? 79.178.16.83 17:16, 22 בנובמבר 2014 (IST)

שאל בגוף האמון על שכר הלימוד באוניברסיטה שלך (מדור שכר לימוד / מינהל תלמידים / שם אחר כלשהו שמופיע על ספח התשלום שלך) ותקבל תשובה מוסמכת.
במקרה הפרטי של אוניברסיטת חיפה, התשובה היא לא. Reuveny - שיחה 19:28, 22 בנובמבר 2014 (IST)

ממתי נגבה מס רווחי הון ישירות בחברי הבורסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתי החל חישוב מס רווחי הון ישירות בחברי הבורסה המבצעים את ההשקעות? (ומה היה קודם לכן? היו מגישים דו"ח בדומה למס הכנסה) 46.116.75.73 19:25, 22 בנובמבר 2014 (IST)

היי, אנחנו מדברים על תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון) התשמ"ח-1988 46.117.126.153 18:15, 23 בנובמבר 2014 (IST)

הפרעות חרדה והתקפי פאניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום. רציתי לדעת האם הפרעת חרדה מלווה תמיד בהתקפי פאניקה, כלומר זה חלק מההגדרה? משה. 13:39, 23 בנובמבר 2014 (IST)

תלוי איך אתה מגדיר "פאניקה". 109.160.141.145 21:10, 24 בנובמבר 2014 (IST)
הפרעת חרדה אינה מלווה תמיד בהתקפי פאניקה ויש גם הסובלים מהפרעת חרדה ללא התקפי פאניקה כלל - ד"ר וידנפלד יעקב--וידנפלד - שיחה 23:38, 26 בנובמבר 2014 (IST)

חוק הלאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם אני בן של יהודי ושל אישה שאינה יהודיה, איך החוק החדש יפגע באיכות החיים שלי? אני הולך להיות מוגדר כאזרח שאינו בן ללאום היהודי- מה המשמעות של זה בפעול ואילו זכויות יכולות להישלל ממני? 192.114.23.208 15:02, 23 בנובמבר 2014 (IST)

בתור התחלה- די ברור שבינתיים החוק לא פוגע באף אחד. עיקר הבעייתיות של החוק (בעיני המתנגדים לו) היא עקרונית- כללית. זה עלול להשפיע יום אחד על בג"צים מסויימים, חוקים מסויימים, וכד' בעתיד. בלנק - שיחה 23:10, 23 בנובמבר 2014 (IST)

בלוג באתר תומך בממשק LaTeX[עריכת קוד מקור | עריכה]

איפה אפשר להתחיל דבר כזה, אם אני רוצה שבלוג לא יהיה חשוף לעיני הציבור? 46.117.126.153 17:11, 23 בנובמבר 2014 (IST)

תיקוף רב קו במטרונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם פקח של מטרונית קנס אותי על זה שכן היה לי מנוי, אבל לא תיקפתי בכניסה, האם אני יכול לערר (ולקבל על זה זיכוי)? 192.114.23.209 18:17, 23 בנובמבר 2014 (IST)

לפחות ברכבת הקלה בירושלים אתה לא יכול. אם איני טועה, הפואנטה הוא שעל כל תיקוף של הכרטיס ברכבת (או המטרונית), החברה מקבלת החזרים. • צִבְיָהשיחה • א' בכסלו ה'תשע"ה 22:12, 23 בנובמבר 2014 (IST)
זה מה שאומרים הפקחים כאשר מוצאים מישהו שלא תיקף. השאלה היא האם מותר להם או שזה רק רצון לגרוף יותר רווחים לחברה על חשבון קנסות על "עבירות" (כשבמציאות הם כן קיבלו את הכסף מהמנוי). 79.178.16.83 21:51, 24 בנובמבר 2014 (IST)
מצאתי פה תביעה של נוסע עם מנוי על כך שהוא קיבל קנס. כנראה שפעילות של הפקחים היא די שרירותית ולא הכי חוקית... 79.178.16.83 22:07, 24 בנובמבר 2014 (IST)

מדענים דתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני רואה רבה מאוד אנשים חובשי כיפות במחלקות של מדעים מדוייקים ולא רק מתמטיקה, לרבות אסטרופיזיקה (ואף קוסמולוגיה!). זה תופעה מעניינת, כי ברור שישנה סתירה בין הגישה היהודית לבין מדע מודרני. כן, אפשר לגשר על סתירות על ידי סיפורים ש"יום" זה לא יום וש"אדם" זה לא אדם, אבל כולם מבינים על מה אני מדבר- בסיס הקוסמולוגיה הוא המפץ הגדול, גל גיאולוג יצחק על הערכה 6 אלפים שנה לכדור הארץ וכל אסטרופיזיקאי יודע שגיל השמש הוא לא בדיוק אלפי שנים... אז איך זה שמדענים שמתעסקים קבוע בדברים שסותרים את התורה ממשיכים הן בעיסוקם והן ביהדותפתם? 84.94.181.107 21:48, 23 בנובמבר 2014 (IST)

לא כל הדתיים מפרשים את התורה על פי הפשט. יש הרבה מאוד פירושים אפשריים לאותם "ימים" שהזכרת, כמו לכל יתר הדברים שמופיעים בתורה. גילגמש שיחה 21:56, 23 בנובמבר 2014 (IST)
הרי ברור לך שעצם הצורך לפרש את הכתוב אחרת ממה שהוא כתוב (קרי "פשט") נובע מסתירה בין המציאות לבין הכתוב. וברור כל מדען חובש כיפה חשב על כך לא פעם. אני עדיין לא מבין איך אפשר להישאר דתי וגם מדען בו זמנית מבלי להרגיש שאחד מהדברים הוא שקר עצמי. 84.94.181.107 22:00, 23 בנובמבר 2014 (IST)
האמת שלא, לא ברור לי. לא רק לי, אלא לדתיים רבים. אני עצמי אתאיסט, אבל בהחלט מבין את הרצון ליישב בין סתירה לכאורה בין הפשט לממצאים מדעיים. בעיני, אלה הסברים מתקבלים על הדעת. גילגמש שיחה 22:02, 23 בנובמבר 2014 (IST)
לשואל: אני ממליץ לך בחום לקרוא את הספר "אלוהים משחק בקוביות" שכתב מיכאל אברהם- פיזיקאי דתי. הספר מנסה להראות איך מתוך המדע (ובפרט-תורת האבולוציה). לומדים על קיומו של אלוהים. אני בטוח שכמוני- לא תסכים עם רוב מה שכתוב שם, אבל אני חושב שהוא יספק לך תשובה לשאלה ששאלת כאן. בלנק - שיחה 23:06, 23 בנובמבר 2014 (IST)
בתור אדם דתי העוסק בפיסיקה, ומכיר אחרים כאלו מקרוב, לא נראה לי שזה מטריד מישהו. זה אולי מעניין, אבל וודאי לא מטריד. (יש דברים אחרים לחלוטין שאותי אישית מטרידים, אבל לא זה המקום). הבעיות שהזכרת, גם אם נתעלם לחלוטין מכל גישה אמונית פרשנית וכדו', הינה בעיה שולית לחלוטין מבחינת העולם הדתי. אדם יכול להחשב דתי לחלוטין גם אם אינו מאמין כלל בבריאת העולם. ראה עיקרי האמונה היהודית משה פרידמן - שיחה 14:30, 24 בנובמבר 2014 (IST)
אחד הדברים הבסיסיים בדת היא החשיבה שגורלו של אדם נקבע על ידי כוח עליון על סמך פעולות שהוא מבצע - לדוגמה נמנע מאוכל כלשהו, אומר מילים ומסיימות או לובש חפצים בזמנים מסוימים (אם זה לבוש מסיכות מול מדורה עם צעקות לירח או אם זה תפילין ומלמול תפילה להקב"ה). מדע הוא חשיבה שונה מהותית. במדע עליך להוכיח ששדה מגנטי משנה את מהירותו של חלקיק, אתה מקבל קשר בין שני מאורעות רק אם היתה לך הוכחה. זאת סתירה מלאה בגישות לטבעו של עולם. 192.114.23.208 14:45, 24 בנובמבר 2014 (IST)
ידידי, מערכת החשיבה המדעית פועלת בצורה שונה ממערכת האמונה. יש אנשים שכלתני מאוד בתחום המדע שמאמינים בדברים מאוד, מאוד לא סבירים או לפחות מעמידים פני מאמינים. האם מומחה לפילוסופיה, שהצטרף למפלגה מסוימת חושב שהמצע שלה ריאלי? אולי הוא מאמין בכך ומה שיותר סביר, הוא מעמיד פנים שהוא מאמין, כי כדאי לו. אני ממליץ מכל הלב על הספר אפיקורוס בעל כורחו מאת יהושע בר-יוסף. בברכה. ליש - שיחה 16:26, 24 בנובמבר 2014 (IST)
לאנונימי - המשפט "אחד הדברים הבסיסיים בדת היא החשיבה שגורלו של אדם נקבע על ידי כוח עליון על סמך פעולות שהוא מבצע" הוא טעות מוחלטת וחוסר הבנה של הדת. ממליץ לקרוא מורה נבוכים בתור התחלה, אם זה יעניין אותך, יש לי המלצות לכמות ספרים שתמלא ספריה על הנושא.
ליש - הטענה שלך היא שהם לא מאמינים אבל עושים את עצמם (לא בזלזול, פשוט לא הבנתי)? איתן96 (שיחה) ג' בכסלו ה'תשע"ה 18:11, 24 בנובמבר 2014 (IST)
אם כבר הוזכרו כאן ספרים בנושא אז זכורים לי שני ספרים של פרופ' אביעזר נתן שעוסק בנושא "אמונה בעידן המדע", ו"בראשית ברא". 213.57.99.239 18:33, 24 בנובמבר 2014 (IST)
איתן96, הטענה אינה שלי, אלא של אנשים מתוך הציבור שומר המצוות, אנשים דוגמת יהושע בר-יוסף, המכירים את הציבור הזה היטב, טוענים שיש ביניהם כאלה המעמידים פנים, כאלה שמזמן הפסיקו להאמין, אך כדי לא לאבד עבודה או מעמד או קשרי משפחה, הם מתחזים למאמינים. כמובן, הטענה אינה כוללנית. בברכה. ליש - שיחה 20:16, 24 בנובמבר 2014 (IST)
לשואל 208: זו נקודה שונה. אכן, הרעיון של כוחות חיצוניים למערכת חוקי הטבע, המשפיעים על המציאות הפיסית, בין אם מדובר בקב"ה או בנשמה או בכל יישות לא פיסיקלית אחרת, מנוגד לחלוטין לתפיסה העומדת בבסיס העבודה המדעית. טכנית, זו בעיה שקל להתמודד איתה כאדם דתי, משום שמדובר באקסיומה של מדעי הטבע ולא בתצפית. טכנית, אין מניעה לומר שעקרון זה נכון בדרך כלל, אבל הוא איננו נכון במקרים הנ"ל. מהותית, אני אכן סבור שיש בדבר הזה פער בין עולמו של המדען לעולמו של המאמין, אבל אין מדובר בפער בלתי ניתן לגישור. בהערת אגב אומר, שמדובר בפער שגם מדען שאיננו דתי עשוי להתמודד איתו, אם הוא מנסה לחבר בין עולמו המחקרי לחוויותיו האישיות. משה פרידמן - שיחה 21:01, 24 בנובמבר 2014 (IST)
אני חושב שיש להפריד בדיון הזה בין מתולודוגיה מדעית לבין טענות אונטולוגיות שיש כאלה שמנסים לגזור ממנה. אכן השיטה המדעית מבוססת על תיאור היקום רק באמצעות קשרים בין חומר ואנרגיה וחוקים מתמטיים המתארים התגלגלות של חומר ואנרגיה, והיא מצליחה מאוד מכך. יש הגוזרים מההצלחה הכבירה של השיטה המדעית לתיאור העולם החומרי, ומהעדר העיסוק שלה במה שאינו ניתן לתיאור כיום בקטגוריות של חומר ואנרגיה ("נפש", חוויות תודעה סובייקטיביות - en:qualia), את המסקנה האונטולוגית שרק דברים שניתנים לתיאור בכלים של השיטה המדעית קיימים. זו כמובן טענה ליגיטימית לכשלעצמה, אבל לא ניתן לגזור לוגית את הטענה האונטולוגית הזו מהאופי האפיסטמולוגי-מתודי של המדע. 2.54.43.63 08:55, 25 בנובמבר 2014 (IST)
אתה צודק במה שאתה אומר, אבל זה נושא נפרד. האמונה היהודית המקובלת איננה רק טוענת לקיומם של מציאויות שאינן פיסיות, אלא גם להשפעה קונקרטית שלהם על המציאות. לדוגמא, אמונה שגשם יירד או לא יירד בהתאמה להתנהגותם של הבריות, איננה מתיישבת עם התפיסה המדעית, ובפרט מפרה, ככל הנראה, חוקי שימור. לא זו בלבד, אלא כל קבלת החלטה על ידי "נשמה", המשפיעה על התנהגותו של הפרט, מפרה חוקי שימור, ובאופן תיאורטי ניתנת למדידה. משה פרידמן - שיחה 14:38, 25 בנובמבר 2014 (IST)

מתוך הערך מישל רבל: "המדע והדת בעיני רבל "...משלימים זה את זו כזוג של הוויות נבדלות המתאחד ברצון משותף"‏[6]. שתי השיטות הן הדרך בה מתמודד השכל האנושי עם הקיום, בניגודים ביניהן הוא רואה "מחלוקת לשם שמים", אשר לפי פרקי אבות היא מחלוקת שסופה להתקיים, כמו זו שבין בית שמאי לבית הלל. במאמר על פרשת קורח הוא רואה במחלוקת זו "חלק של מעשה בראשית"‏[7]. תפיסה זו שונה מתפיסות של כמה אנשי מדע מאמינים אחרים (ביניהם פרופסור ישעיהו ליבוביץ') הרואים בשתי הדיסציפלינות מישורים שונים שאין ביניהן כל חפיפה.". שנילי - שיחה 14:47, 25 בנובמבר 2014 (IST)

האם יש סכנה בשתיית מים שחוממו ל-40 מעלות בלבד?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהכנתי לעצמי כוס תה, מזגתי מים רותחים והוספתי כרבע כוס מים מהברז, אמר לי אחד העובדים במשרד שהחיידקים שבמים הקרים מתרבים במהירות באופן כזה, האם יש צדק בטענתן? אם אפשר, אשמח למקור מדעי מוסמך.

החבר שלך מגזים. מה שמסוכן זה להחזיק מים ממותקים בטמפרטורת הגוף במשך כמה שעות לפני השתייה. 109.160.141.145 21:09, 24 בנובמבר 2014 (IST)
אני לא מבין מדוע הדבר הזה עשוי להיות בעייתי. המים בישראל, כמו בכל העולם המערבי, הם נקיים למדי ואין צורך להרתיח אותם לפני השתייה. לגבי החזקת מים ממותקים כמה שעות - אני לא חושב שזה עד כדי כך נורא. אנשים שותים מיצים מזה זמן רב ולא שמעתי על התפרצותה של מחלה חיידקית כתוצאה מכך שהמיץ הפתוח עמד כמה שעות על השולחן לפני ששתו אותו. גילגמש שיחה 21:21, 24 בנובמבר 2014 (IST)