ויקיפדיה:הכה את המומחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לפני העלאת שאלה אנא בדקו
אם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.
דפים שימושיים
ארכיונים
דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27 28 29 30
31 32 33 34 35 36 37 38 39 40
41 42 43 44 45 46 47 48 49 50
51 52 53 54 55 56 57 58 59 60
61 62 63 64 65 66 67 68 69 70
71 72 73 74 75 76 77 78 79 80
81 82 83 84 85 86 87 88 89 90
91 92 93 94 95 96 97 98 99 100
101 102 103 104 105 106 107 108 109 110
111 112 113 114 115 116 117 118 119 120
121 122 123 124 125 126 127 128 129 130
131 132 133 134 135 136 137 138 139 140
141 142 143 144 145 146 147 148 149 150
151 152 153 154 155 156 157 158 159 160
161 162 163 164 165 166 167 168 169 170
171 172 173 174 175 176 177 178 179 180
181 182 183 184 185 186 187 188 189 190
191 192 193 194 195 196 197 198 199 200
201 202 203 204 205 206 207 208 209 210
211 212 213 214 215 216 217 218 219 220
221 222 223 224 225 226 227 228 229 230
ארכיון מתמטיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פיזיקה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון ביולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10
ארכיון פסיכולוגיה
1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

(תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

קיצור דרך: וק:הכה

הכה את המומחה משמש לאותן מטרות כמו עמדת היעץ בספרייה. אם ברצונך לקבל תשובה בנושא שלא מצאת לו תשובה בוויקיפדיה אך לדעתך הוא עשוי להיות בתחום ידיעותיה של קהילת ויקיפדיה, יש לשאול כאן.

כמה הנחיות ועצות לשאילת שאלה בצורה טובה ויעילה:

  • בצעו חיפוש בוויקיפדיה העברית, ויקיפדיה האנגלית וגוגל. בהרבה מקרים התשובה לשאלה שלך נמצאת בערכים הרלוונטים.
  • אפשר לבצע חיפוש בארכיוני "הכה את המומחה".
  • תנו כותרת משמעותית לפסקה בה נשאלת השאלה, שממנה יבינו מה נושא השאלה (כותרות כמו "שאלה" או "צריך עזרה" הן לא כותרות טובות).
  • ויקיפדיה ו"הכה את המומחה" תומכים בממשק LaTeX המאפשר הקלדת נוסחאות מתמטיות. לעזרה וכללי תחביר המלמדים כיצד לכתוב נוסחאות בקוד LaTeX, ראו עזרה:נוסחאות.

בוויקיפדיה ישנם מדורי יעץ נוספים, המתאימים לנושאים מסוימים:

המשיבים מתבקשים להשיב לעניין ומתוך ידיעה, ואם אפשר, להפנות לערכים רלוונטיים או למקורות נוספים.

שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים

תוכן עניינים

מעודי לא למדתי נגינה על כלי מסוים, בטח לא ממורה בצורה מסודרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אך ברצוני להתחיל ללמוד לנגן על עוד. האם עליי ללמוד תווי מוזיקה או לימודים נוספים כל שהם לפני לימודי הנגינה עצמם? תודה. 109.64.137.68 06:11, 22 במרץ 2014 (IST)

אין חובה כזאת. יש נגנים עיוורים שלא יכולים לראות תווים ובכלל תווים זאת המצאה מאוחרת יחסית. אפשר ללמוד לנגן גם ללא שימוש בתווים. גילגמש שיחה 06:17, 22 במרץ 2014 (IST)
רצוי מאד ללמוד לקרוא תווים, כמו שרצוי ללמוד את הא"ב של שפה שאתה רוצה ללמוד. אבל לומדים את זה תוך כדי הלימוד הפרקטי. תיאוריה בלי פרקטיקה לא נותנת כלום.--85.64.116.162 12:07, 22 במרץ 2014 (IST)
כמו במשל, אין צורך אמיתי לדעת א"ב בשביל לדבור שפה. לפני מאה שנה אחוזים גבוהים מאוכלוסיית העולם דיברו בלי לדעת קרוא וכתוב. Uziel302 - שיחה 08:45, 23 במרץ 2014 (IST)
ולפני כ-5,500 שנה, כל האנשים בעולם דיברו שפות ואיש לא ידע קרוא וכתוב. Reuveny - שיחה 15:39, 23 במרץ 2014 (IST)
מהנסיון שלי כדאי להתחיל לנסות ללא ידיעת תווים, שלמה קרליבך שיצר למעלה מאלף יצירות מוזיקליות שהתפרסמו, היה שר בעל פה ומישהו היה רושם ציון הלוישיחה • כ"ב באדר ב' ה'תשע"ד 00:45, 24 במרץ 2014 (IST)
שלמה קרליבך הוא יוצא דופן מתוך עשרות אלפים שלומדים דרך תווים. לא ברור למה להתבסס דווקא עליו ולא על כל השאר. בלנק - שיחה 16:09, 24 במרץ 2014 (IST)

אבטחת תיקייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכחתי איך מגדירים שצריך ססמא בשביל לפתוח תיקייה. אפשר תזכורת? :) --85.64.116.162 12:05, 22 במרץ 2014 (IST)

תלוי במערכת ההפעלה. דרכים עבור חלונות. Uziel302 - שיחה 21:38, 22 במרץ 2014 (IST)
זכור לי במעורפל שיש דרך הרבה יותר פשוטה. משהו בהגדרות של התיקייה. אני פשוט משום מה לא מוצא את זה :( --85.64.116.162 08:27, 23 במרץ 2014 (IST)
מוזר לי, וגם בקישור מופיע שאין אפשרות מובנית לסיסמה עבור תיקייה בחלונות. Uziel302 - שיחה 08:43, 23 במרץ 2014 (IST)

מים קרים בקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיפה יש מים קרים בברז בקיץ?--85.64.116.162 12:58, 22 במרץ 2014 (IST)

מים באופן כללי שומרים לרוב על טמפרטורה מתונה יותר מהאוויר שבחוץ- החום הסגולי של המים גבוה בהרבה מזה של האוויר. המים בברז שלך מגיעים ממגוון מקורות, כמו הכינרת, האקוויפרים ועוד, שכולם קרירים יחסית גם בקיץ. בלי קשר- עצם הנגיעה במים, גם אם הם בטמפרטורת החדר, יוצרת תחושת "קור".בלנק - שיחה 13:21, 22 במרץ 2014 (IST)
בתוספת לדבריו הנכונים של בלנק, יש לזכור שהטמפרטורה האופיינית של העור היא 35 מעלות צלזיוס, כך שמים בטמפ' החדר גם ברוב הימים החמים של הקיץ בישראל הם קרים מהעור ולכן ונגיעה בהם אכן מקררת, בנוסף מעבר החום למים גבוה בהרבה מאשר מעבר החום לאוויר. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 14:32, 22 במרץ 2014 (IST)
כל זה בתנאי שהצנרת לא חשופה לשמש שפם אדום - שיחה 16:20, 22 במרץ 2014 (IST)
כמובן, לקרינת השמש יש השפעה ניכרת על הטמפרטורה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 22:27, 22 במרץ 2014 (IST)

כמה שאלות בנוגע לתחרות פיזיוויקי מס' 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה שאלות, במקביל לפניה אתמול לשמעון, בדף השיחה שלו, במסגרת עבודתי על ערך בתחרות פיזיוויקי הנמצא בשלב סיום.

א. בחלק מהערכים מופע 'בינוויקי' הוא חדש, ועלי ללמוד לתפעל אותו. אשמח אם תנחה אותי בכך (+ מה זה המופיע בהקשר זה כנראה, בערכים ?).

ב. לא כאן המקום, אבל בכל זאת: מהו הנוהג המקובל לגבי תעתיק עברי של מונחים בהם יש הבדל בשפת המקור בין קרי וכתיב, דוגמת: קולון, כאשר המילה המקורית, בצרפתית, נכתבת כך: Coulomb, אבל נהגת כמו 'קולון' ?

ג. בויקי האנגלי ישנן מעין טבלאות מיון בתבנית מהצורה תבנית:Nuclear physics. האם יש לנו תבניות דומות ? במידה ולא, איך יוצרים כזו, או למי יש לפנות כאן לשם כך ?

ד. האם גם בויקינגליש מתקיימות תחרויות מעין זו ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 11:15, 23 במרץ 2014 (IST)

א. ענו לך בדלפק.
ב. אני לא יודע מה הנוהל המקובל ואם אכן ישנו כזה אבל ספציפית התעתיק של המילה הוא קולון. כל עוד המילה כבר בשימוש בעברית עדיף להשתמש בתעתיק המקובל ולא לנסות לתעתק מחדש.
ג. כנראה שאין תבנית כזאת בעברית. לפחות לפי הבינוויקי בדף התבנית ולפי קטגוריה:תבניות ניווט - פיזיקה. נראה לי שהדרך הפשוטה לתרגם את התבנית היא באמצעות קוד המקור בדף התבנית תוך תרגום המונחים והקישורים. יצירת תבניות חדשות דורשת מעבר בויקיפדיה:תבנית/אולם דיונים.
ד. לא מצאתי פה ופה. Uziel302 - שיחה 08:44, 24 במרץ 2014 (IST)

ביטלז בגרמנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אילו שירים יש ללהקת ביטלז בשפה הגרמנית? 192.114.105.254 13:21, 24 במרץ 2014 (IST)

ראה פה ופה. Uziel302 - שיחה 13:35, 24 במרץ 2014 (IST)
האזן כאן וכאן. חזרתישיחה 22:54, 24 במרץ 2014 (IST)

להקת רוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאיפה באה הרעיון של להקה המורכבת מ: 2 גיטרות (ליד-גיטר וריתם-גיטר), באס ותופים? זה ההרכב הכי נפוץ שיש (גם במטאל זה נשמר). 109.65.100.243 17:06, 24 במרץ 2014 (IST)

Technically you might go back to around 1933 or '34 when early electric guitars began to appear in Big Bands -- which would have also included drums and bass, as well as occasional vocalists. But Wills' band and similar Country Swing outfits would have been the first with the basic structure of rhythm section (drums, bass), amplified lead string instruments (guitar, steel guitar, mandolin), and vocals.
Bob Wills and his Texas Playboys.
במבוא לערך האנגלי על הצלליות, כתוב (ללא מקור ברור): "were the first backing band to emerge as stars in their own right. As pioneers of the four-member rock-group format, the band consisted of lead guitar, rhythm guitar, bass guitar and drums."אודי - שיחה 23:01, 25 במרץ 2014 (IST)

מה קרה לפייסבוק?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם ידוע משהו על זה שהאתר לא נפתח היום? 109.65.100.243 20:44, 24 במרץ 2014 (IST)

אצלי הוא נפתח כרגיל... ‏Guycn2 - שיחה 20:53, 24 במרץ 2014 (IST)

שאלות לגבי תמונות (גם בויקיפדיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. אם תמונה מסווגת בגוגל כאפשרית לשימוש חוזר, מסחרי, ושינוי (תמונה "קופימיסטית לחלוטין", אם אפשר לנסח זאת כך), האם יכול להיות שפתאום המעמד\סטאטוס החינמי הזה שלה ישתנה ויהפוך להיות לא חינמי?

2. האם יש דרך מסוימת לראות את התמונות המופיעות בכל הגרסאות של ערך מסוים (כלומר מכל השפות שבהן כתוב הערך)? ולדוגמה: אם אני רוצה לראות במכה אחת את כל התמונות של הערך "ניו-יורק" מכל השפות שבהן הוא כתוב כרגע - איך אוכל לעשות זאת (בצורה יעילה יותר מלדפדף לכל הדפים בהקשר זה) ?

תודה רבה לכם על המענה. אעריך זאת מאד וזה יעזור לי מאד! ‏Ben-Natan‏ • שיחה 21:34, 25 במרץ 2014 (IST)

1. לא. ברגע ששיחררת תמונה אתה לא יכול "לאסור אותה מחדש". בלנק - שיחה 15:34, 25 במרץ 2014 (IST)
2. למה לא פשוט להיכנס לקטגוריית ניו-יורק בוויקישיתוף?
אולי כדאי לבצע חיפוש בגוגל של המילים new york בגוגל תמונות עם התוספת site:wikipedia.org, זה אמור למצוא את התמונות שקשורות לניו יורק בכל אתרי ויקיפדיה אך לא בוויקישיתוף. Uziel302 - שיחה 16:30, 25 במרץ 2014 (IST)

אתם תותחים! ‏Ben-Natan‏ • שיחה 21:34, 25 במרץ 2014 (IST)

ברקודי מוצרים בסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמתי לב שלרוב המוצרים בסופרים יש ברקוד המודפס עליהם, לכאורה על ידי היצרן. (אשר מבצע את אריזת המוצר לפני הבאתו לסופר)

אם הברקודים מוגדרים על ידי היצרנים, ולא על ידי הסופרים, איך נמנעות התנגשויות ברקודים בין מוצרים שונים של יצרנים שונים? יש ועדה מתאמת לברקודים בישראל? (בעולם?) 132.77.136.169 16:37, 25 במרץ 2014 (IST)

מתוך הערך: "כדי למנוע כפילויות, הקצאת מספרי ברקוד לחברות נעשית על ידי ארגוני תקינה - אמריקאי ואירופי. מועצת הקוד האחיד - UPC בדייטון שבאוהיו - אחראית להנפקת קודים בארצות הברית ובקנדה, והתקשרות המספור האירופית, ה-EAN שבבריסל, אחראית להנפקת קודים ב-98 מדינות ברחבי העולם (נכון ל-2004), באמצעות שלוחות מקומיות. השלוחה הישראלית של EAN היא "האגודה לקידוד המוצר"." Uziel302 - שיחה 16:48, 25 במרץ 2014 (IST)

החלפת משתמש באייפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיבלתי אייפון 4S מאמי (היא כבר לא צריכה אותו ויש לה מכשיר חדש יותר) עד כה נמנעתי מהטכנולוגיה הארורה והיה לי מכשיר נחמד, פשוט, אדיב ללא פונקציות וללא אפליקציות, בדיוק מה שגם יוליוס קיסר בכבודו ובעצמו לא היה מתבייש בו, אבל נכנעתי לקדמה ועברתי עכשיו למכשיר הארור והמתקדם הזה. כעת יש לנו פה בעיה חמורה שהיא פרי מזימה טכנולוגית מהמדרגה הראשונה. התברר ששם המשתמש במכשיר המדובר מוגדר לפי מייל. הצלחתי להסיר את המייל הישן ולהכניס את המייל שלי ואף שיניתי את המשתמש בICLOUD (עוד מזימה טכנולוגית) אבל אני עדיין לא מצליח להוריד אפליקציות כי הוא כל הזמן מבקש את הססמה למייל הישן (של אמי) אציין שאמי עוד יותר טכנופובית ממני והיא לא הורידה אפליקציות כלשהן ואין לה מושג בכלל מה הססמה למייל המדובר (למעשה היא לא ידעה שהוגדר מייל כלשהו). נשאלת השאלה: כיצד אוכל לשנות את המייל כך שכשאני רוצה להוריד אפליקציות דרך האפ-סטור אוכל לעשות את זה עם המייל שהגדרתי במערכת ועם הססמה שהגדרתי במערכת. אציין שחלק מהפונקציות עובדות כבר כמו שצריך - למשל הצלחתי לשלוח ולקבל מיילים למכשיר החדש. כאן גם המקום להתלונן נגד הטכנולוגיה הארורה שמשבשת את חיינו. גילגמש שיחה 12:11, 26 במרץ 2014 (IST)

חנות האפליקציות אינה קשורה בחשבון המייל המסונכרן אלא ב-apple ID. עליך לשנותו בהגדרות. ראה לשם כך דף תמיכה רשמי. Uziel302 - שיחה 18:48, 26 במרץ 2014 (IST)
תודה רבה, זה עובד. גילגמש שיחה 13:50, 27 במרץ 2014 (IST)

יצר המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש בני אדם שאין להם יצר מיני? אני לא מדבר על אנשים שאיבדו את היכולת להנות כי החיים שלהם מחורבנים, ואין להם ראש לסקס כי הם בקושי גומרים את החודש. אני מדבר על אנשים צעירים ובריאים שחיים טוב. האם ייתכן שלא ירצו סקס אף פעם ולא יהנו ממנו?--85.64.116.162 13:36, 26 במרץ 2014 (IST)

כן, יש אנשים כאלה. הם אנשים א-מיניים. עד כמה שאני זוכר שיעורם הוא בערך 1% מהאוכלוסיה, אם כי יתכן שאני טועה. מידע נוסף בערך א-מיניות. גילגמש שיחה 13:38, 26 במרץ 2014 (IST)
בנוסף אפשר לציין שסירוס לגבר מקטין בצורה ניכרת את היצר המיני. Corvus,(שיחה) 13:43, 26 במרץ 2014 (IST)
קורבוס, נראה שלא קראת את השאלה עד הסוף. כתבתי במפורש "אנשים בריאים שחיים טוב". אנשים שכרתו להם אברים לא עונים על ההגדרה הזאת.
לא הייתי רץ לקבוע את זה. אולי ההפיך הוא הנכון- משיכה מינית לא גורמת להם לסבל לנזקים בריאותיים כמו לסרייטים. אולי הם אנשים שחיים טוב ממני. Corvus,(שיחה) 13:54, 26 במרץ 2014 (IST)
גילגמש תודה, אני אקרא.--85.64.116.162 13:51, 26 במרץ 2014 (IST)
קראתי את הערך, לא כתוב בו כלום :( כתוב בו רק שהתופעה קיימת. אין שום הסבר למה זה קורה.--85.64.116.162 14:23, 26 במרץ 2014 (IST)
אם תגלה למה זה קורה, תוכל להיות מועמד רציני למדי לקבלת פרס נובל :) אנו לא יודעים הרבה מהתופעות האנושיות כמו למה בכלל יש משיכה מינית כלשהי או משיכה מינית חד מינית וכך הלאה. למשל: מדוע אנשים מסוימים אוהבים מראה ג'ינג'י ואחרים נרתעים ממנו? אין תשובה לשאלות כאלה. אם תגלה, תזכה בפרסום רב, ממון ואף בערך בוויקיפדיה :) גילגמש שיחה 14:29, 26 במרץ 2014 (IST)
גם למחלות שהרפואה עוד לא פיצחה, יש הרבה תיאוריות שמנסות להסביר. פה אני לא רואה אפילו תיאוריות.
רוב התופעות שאתה תארת הן לא בעיות, וגם יש דווקא הסברים די ברורים, בעיקר גנטיים. אנחנו תוכנתנו להימשך לבני המין השני, כי זו דרכם של כל היצורים החיים להתרבות (מלבד יצורים חד-תאיים ויצורים פרימיטיביים במיוחד).
במקרה של א-מיניות, אף אחד לא טוען שזה גנטי. אף אחד פשוט לא טוען שום דבר. אפס מידע.--85.64.116.162 15:09, 26 במרץ 2014 (IST)
Anthony F. Bogaert: Understanding Asexuality. Rowman & Littlefield, 2012. ISBN 1442200995. Nachum - שיחה 15:45, 26 במרץ 2014 (IST)
אם הבעיה שלך היא חוסר הסבר לחריגה בדחף להתרבות, חלק מההסברים על חד-מיניות שייכים גם בנוגע לא-מיניות. אני אישית חושב שהסבר דורשים דברים שקיימים ואילו דברים שאינם קיימים (אין משיכה) פחות דורשים הסבר. אם נבין מה התהליכים הפיזיולוגיים-נוירולוגים-פסיכולוגיים שגורמים למשיכה מינית באופן ודאי נוכל אולי לשאול איך המנגון הזה פוסח על מיעוט מסוים. בינתיים זה בעיקר תיאוריות. Uziel302 - שיחה 18:39, 26 במרץ 2014 (IST)
אם בכלל יש תיאוריות זה כבר התקדמות, כי בערך הנ"ל אין זכר לשום תיאוריות. ואם אתה אומר שהגורמים הם הפיזיולוגיים-נוירולוגים-פסיכולוגיים זה כבר טענה כלשהי, כי אפילו זה לא כתוב בערך.--85.64.116.162 19:50, 26 במרץ 2014 (IST)
Asexuals. אין להם חשק לקיים יחסי מין, בדרך כלל משלושת הסוגים (בהנחה ומדובר במערכת יחסים הטרוסקסואלית).

פולארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה העיניין עם האמריקה שהיא קשוחה יותר מידי בנוגע לשיחרורו של פולארד והרי "הבנו" את המסר שלהם "למען יראו ויראו" אז מה נסגר איתם?-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

אנסה לענות לך, מקווה שהתשובה לא תגרור ויכוח פוליטי מיותר. בתור התחלה אצהיר בענק שאני תומך בשיחרור פולארד.
  1. קודם כל, חשוב לזכור שפולארד היה, בעת שמסר את הידיעה, אזרח אמריקאי (ואפילו חייל בצי האמריקאי, אם אני לא טועה), ולא מרגל ישראלי. האמריקאים ראו את פולארד כאזרח אמריקאי שבגד בביטחון מדינתו, ולא כאזרח מדינה ידידותית שאסף מידע. חשוב לזכור שריגול נגד מדינתך הוא פשע חמור בכל מדינה. בישראל למשל, חוק העונשין קובע שמי שמוסר ידיעה סודית דינו מאסר 15 שנה, ואם הוא ניסה בכך לפגוע בבטחון המדינה, דינו מאסר עולם. ישנן מדינות אחרות, ואמריקה ביניהם, שמחמירות אפילו יותר. וכראייה, ברדלי מנינג, שקיבל 35 שנות מאסר על עבירה דומה.
  2. שנית, באמריקה רווחה מאוד, וכנראה עדיין רווחת, למרות שככל הנראה היא לא נכונה, הדעה שהמידע שפולארד מסר הודלף לסובייטים, והוביל ללכידתם של כ-12 סוכנים של הcia בברית המועצות. מרבית הסוכנים הוצאו להורג. כיום מקובלת יותר הסברה שאולדריץ' איימס הוא זה שהפיל את כל הסוכנים האלה, אבל בעת משפטו של פולארד זה היה גורם מכריע נגדו. בלנק - שיחה 16:33, 26 במרץ 2014 (IST)

In an interview with Israeli public radio, former Israeli Ambassador to the US Itamar Rabinovich claimed the Americans---- did not believe Pollard was acting alone---- when he passed classified US defense documents to Israel between 1984 and 1985. ‘The Americans suspect that Jonathan Pollard was not alone, that there were other Pollards and that Israel, despite all its promises, did not reveal all its cards’ Nachum - שיחה 14:12, 27 במרץ 2014 (IST)

מה זה מבער אינפרה אדום בכיריים גז?[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשל כאן [1]. מה יש שם אינפרה אדום ובאיזה מובן זה טוב? חן חן ‏[kotz]‏ [שיחה] 13:22, 27 במרץ 2014 (IST)

טכנולוגיית אינפרה אדום – Crossray בגרילי גז Grand Hall. Nachum - שיחה 13:58, 27 במרץ 2014 (IST)

מה הקשר בין גועל לבין בחילה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה תחושת גועל (בין אם היא נגרמת ע"י מראה, ריח או מחשבה) גורמת לבחילה? מה ההיגיון האבולוציוני בזה? לדוגמא: מה אדם מרוויח מזה שכשהוא יראה גופה מרוטשת הוא יפלוט את תוכן הקיבה שלו? מה לעזאזל הקשר בין שני הדברים?--85.64.116.162 17:26, 27 במרץ 2014 (IST)

מתוך הערך גועל: "ואלרי קורטיס (Valerie A Curtis) רואה בגועל תגובה אינסטינקטיבית לגרויים המייצגים סכנת הידבקות בטפילים שונים. הרתיעה מהפרשות הגוף, מגוויות וממזון רקוב, ע"פ הדעה הזו היא התנהגות הטבועה בנו ומופעלת אוטומטית על ידי גירוי סביבתי." כנראה שסכנת הידבקות נקשרה בפליטת המזון בגלל היות המזון גורם מרכזי להידבקות בטפילים ומחלות. Uziel302 - שיחה 19:50, 27 במרץ 2014 (IST)

איך ויקיפדיה זוכרת גרסאות ישנות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשאני מוסיף תו בודד לדף בן 50 אלף תווים, האם מה שנרשם זה שינוי של תו בודד או גרסה של 50 אלף תווים נוספים? Corvus,(שיחה) 20:44, 27 במרץ 2014 (IST)

גם וגם. בסוגריים בצבע (ירוק או אדום) נרשם השינוי לערך ובסוגריים השחורים נרשמת גודל הגרסא הנוכחית. בברכה, איתן96 (שיחה) כ"ו באדר ב' ה'תשע"ד • 21:18, 27 במרץ 2014 (IST)
נראה לי לא הבנו אחד את השני. אני לא דיברתי על ההצגה למשתמש שבה קל ליישם שהוא יראה את שתי השיטות אלא איך העדכונים של העריכות נרשמות בשרת. כלומר כשאני מוסיף פסיק לערך ארוך או מסיף פסיק לערך קצר- האם זה משנה מבחינת המקום בדיסק הקשיח? Corvus,(שיחה) 21:22, 27 במרץ 2014 (IST)
זה תלוי במימוש של המערכת, אפשרות א': כל פעם נשמרת גירסה מלאה. הצגת הבדלים משווה בין גירסאות. אפשרות ב': נרשמים שינויים, לא נראה לי סביר כי אז כל הצגת גירסה דורשת חישוב של כל השינויים שנעשו עד כה. אפשרות ג': חלוקה פנימית בתוך הטקסט ליחידות קטנות של פיסקה/שורה שנשמרות בנפרד, כאשר נעשה שינוי מוחלף הקטע הרלוונטי. נראה לי שזו אפשרות די יעילה. Uziel302 - שיחה 22:08, 27 במרץ 2014 (IST)
ראו ניהול גרסאות Shannen - שיחה 22:13, 27 במרץ 2014 (IST)
מה בדיוק לראות שם? Uziel302 - שיחה 10:04, 28 במרץ 2014 (IDT)
w:Delta encoding לא קיים בעברית. באופן כללי אחת הטכניקות הבסיסיות היא לשמור עותק אחד (העדכני ביותר) ואת השינויים ממנו לגרסות הקודמות. לכן מה ששומרים זה שינויים ולא גרסאות. Tzafrir - שיחה 13:15, 28 במרץ 2014 (IDT)
זה רשום תחת דחיסה בערך שנתתי. Shannen - שיחה 17:43, 29 במרץ 2014 (IDT)

האם שמן זית שמכיל בד"כ 0.8 חומציות נקרא חומר בסיסי?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם חומר שהוא עם קצת חומציות נקרא בסיסי וחומר שעם קצת בסיסיות נקרא חומצי? האם יש יחס ישיר בין חומציות לבסיסיות? אני יודע מה זה Ph אבל אני לא יודע איך מוגדרים היחסים 213.57.123.85 12:08, 29 במרץ 2014 (IDT)

מהשאלה דווקא נשמע שאתה לא יודע איך מגדירים pH. הpH מוגדר על פי הנוסחה \mbox{pH} = -\log_{10} \left[ \mbox{H}_3\mbox{O}^+ \right]. כלומר מה שחשוב לך זה ריכוז יוני הידרוניום בתמיסה. Corvus,(שיחה) 12:18, 29 במרץ 2014 (IDT)
אם כך, אתה צודק שאני לא יודע מה זה. לפי דבריך יוצא שכל חומר בסיסי מוכרח להכיל מימן (בצורת קטיון), ומכך אני יכול להסיק שכל חומר שאינו מכיל מימן באופן אוטומטי הוא חומצי. האומנם? 213.57.123.85 17:39, 29 במרץ 2014 (IDT)
אם ריכוז יוני המימן הוא 0, אז לוג 0 הוא אינסוף ומקבלים שpH הוא מינוס אינסוף. אין יותר מדי משמעות. וכן, כל בסיס (כימיה) מכיל יוני מימן "חופשיים" (שאין להם יוני OH שמנטרל אותם). אני לא זוכר למה הpH הניטרלי הוא דווקא 7. אולי משתמש:יורם שורק יעזור. Corvus,(שיחה) 18:34, 29 במרץ 2014 (IDT)
7 הוא נייטרלי כי בערך זה היוניזציה העצמית של המים מתקזזת. יחד עם זאת, אני לא בטוח שהכוונה ב"חמיצות שמן זית" היא דווקא לPH. בוודאי שלא מדובר בPH בערך של 0.8. PH כל כך נמוך היה גורם לכוויה בפה (PH זה קרוב לPH שיש בקיבה אצל אדם בוגר ובריא). גילגמש שיחה 18:39, 29 במרץ 2014 (IDT)
pH מוגדר לתמיסה מיימית בלבד (תיקנתי עכשיו בערך pH). אין משמעות ל pH של שמן. החומציות היא מדד לאחוז חומצות השומן שאינן קשורות לגליצרול כלומר שאינן בתוך טריגליצרידים. יורם שורק - שיחה 21:58, 29 במרץ 2014 (IDT)

דפים עם קישורים שכלולים ברשימה השחורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה זה קטגוריה:דפים עם קישורים שכלולים ברשימה השחורה? איך דף מגיע לזה? Corvus,(שיחה) 16:36, 29 במרץ 2014 (IDT)

פשוטו כמשמעו, זו קטגוריה של דפים המכילים קישורים שכלולים ברשימה השחורה. דולבשיחה 17:04, 29 במרץ 2014 (IDT)
קישורים חיצוניים, נכון? אפילו לא ידעתי על קיום רשימה כזאת. אילו אתרים נכנסים לתוכה ואיך למצוא אותם בערך? Corvus,(שיחה) 17:09, 29 במרץ 2014 (IDT)
כן, קישורים חיצוניים. כל ויקיפד בעל הרשאה לערוך את הודעות המערכת של ויקיפדיה (עורכי ממשק ומפעילי מערכת) יכול לערוך את הרשימה השחורה ואת הרשימה הלבנה. לא ידוע לי על דרך נוחה למציאת קישורים כאלה בערך. דולבשיחה 18:29, 29 במרץ 2014 (IDT)

האדם והשפעתו על אבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם בתקופה הקצרה שהוא קיים הספיק לגרום למותם של מספר מינים ביולוגיים. האם ישנם מינים חדשים שנוצרו בעקבות התערבות האדם? אני יכול שמינים רבים הרחיבו את התפוצה שלהם, אבל זה לא נחשב. 109.65.100.243 16:52, 29 במרץ 2014 (IDT)

האדם בהחלט יצר מינים או תתי-מין חדשים, רובם בעשרת אלפים השנים האחרונות בלבד. התהליך היה מכוון (לפחות בחלקו) במקרה של ביות בעלי חיים וצמחים, וגם בלתי מכוון, על ידי יצירת נישות אקולוגיות חדשות שבהן משגשגים מינים מלווי אדם כמו עכבר הבית. Reuveny - שיחה 17:16, 29 במרץ 2014 (IDT)
During the relatively short occupation of New Zealand by humans a large number of species have been made extinct due to predation by introduced species, hunting, and the loss of habitat. מהוויקי האנגלית. Nachum - שיחה 17:20, 29 במרץ 2014 (IDT)
לא רק בניו זילנד: גם באוסטרליה ובאמריקה. אם זה לא מופיע בערכים, זה צריך להופיע. Tzafrir - שיחה 12:31, 31 במרץ 2014 (IDT)

ברק מתכתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה מתכת מבריקה? אפשר הסבר ברמה של שנה שלישית בפיזיקה בערך. 109.65.100.243 12:51, 30 במרץ 2014 (IDT)

היא לא. יש מתכות מבריקות, יש גם זכוכית מבריקה ופלסטיק מבריק, אבל זו לא תכונה של כל המתכות/זכוכיות/פלסטיק. אז השאלה היא בעצם מהם התנאים הפיזיקליים שיוצרים ברק. הברק הוא סוג של החזרת אור וכמופיע בערך זו תלויה בחספוס פני השטח, באטימות החומר ובבליעת אור. Uziel302 - שיחה 13:10, 30 במרץ 2014 (IDT)
היא כן. זכוכית תחזיר אור (תבריק) רק בזווית פגיעה שמעל הזווית הקריטית ובזויות נמוכות יוחזרו רק אחוזים בודדים. לכן כשצריך החזרה מלאה (מראה) מצפים את הזכוכית במתכת. המתכת מבריקה בזכות אלקטרוני ההולכה המגיבים לשדה החשמלי של האור הפוגע ויוצרים גל מוחזר משלהם. יורם שורק - שיחה 19:15, 30 במרץ 2014 (IDT)
במתכת יש סריג בו האלקטרונים הם בלתי ניתנים לשיוך ליון ספציפי (מה שמכונה "ים אלקטרונים". האם זה קשור לתופעה? מה שמעניין במכתתות זה שהדמות במראה נשמרת - כלומר ישנה קוהרנטיות וקרן המוחזרת שומרת על כיוון, אורך גל הפאזה המקורית ה(כל במידה מוגבלת). איך זה ואיך זה קשור לתגובה אם השדה הפוגע? 109.65.100.243 21:09, 30 במרץ 2014 (IDT)
ליורם, נראה לי שהבנו אחרת את המילה מבריק. לדבריך הברקה=החזרת אור. לפי הבנתי הברקה היא סוג מסוים מאוד של החזרת אור שבו רואים ברק, בדרך כלל רצועה מפני השטח שנראית לבנה ביחס לסביבתה. בצנצנות זכוכית רואים פעמים רבות את הברק הזה. לכן בעיני זכוכית יכולה להבריק. לא צריך החזרת אור ברמה של מראה כדי להיחשב מבריק. Uziel302 - שיחה 21:28, 30 במרץ 2014 (IDT)
האלקטרונים שב"ים האלקטרונים" נעים עם השדה המתנודד של האור וכיוון שכך הם יוצרים גל אלקטרו מגנטי (אור) באותו תדר הגל הזה המגיע אלינו מהמראה הוא הוא ההחזרה המתכתית או ה"ברק". עוזיאל: אכן לא ברור מה בדיוק כוונת השואל ב"ברק" אבל ברור שצריכה להיות החזרה משמעותית של אור פוגע. צנצנת הזכוכית היא דוגמה מעניינת שאינני בטוח לגביה אבל אינטואיטיבית נראה לי שבשל הקימור יהיה אזור בו היא תתפקד בעדשה שתמקד אור וזה יראה כקו מבריק. יורם שורק - שיחה 23:26, 30 במרץ 2014 (IDT)

איך כותבים סיפור?[עריכת קוד מקור | עריכה]

נניח מישהו בעל יכולת לבטא את מחשבותיו בצורה ספרותית אבל אין לו רעיון לסיפור- יש איזו שיטה ידועה ללמוד לכתוב עלילה מעניינת? 109.65.100.243 21:10, 30 במרץ 2014 (IDT)

לומדים ספרות. מסתמכים על יצירות קודמות. מחפשים מקור השראה. Uziel302 - שיחה 21:17, 30 במרץ 2014 (IDT)
סדנאות כתיבה. בהצלחה 134.191.232.68 10:41, 31 במרץ 2014 (IDT)
ומעבר לכל - קוראים ספרים. והרבה. Danny-wשיחה 01:38, 8 באפריל 2014 (IDT)

ככוכבים אשר בשמים וכחול אשר על שפת הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוהים הבטיח לאברהם שצאצאיו יתרבו "ככוכבים אשר בשמים וכחול אשר על שפת הים". אם אני זוכר נכון, יש 300 מיליארד כוכבים. וכמה גרגרי חול יש?--85.64.116.162 18:57, 31 במרץ 2014 (IDT)

זה תלוי מאוד איך אתה מגדיר "חול", "גרגיר חול", "שפת הים", ולאיזה עומק אתה חופר. על פי החישוב הזה, יש 7.5X10^18. גרגירי חול בחופי הים ברחבי העולם. לגבי כוכבים, יש הרבה הרבה הרבה יותר מ300 מיליארד כוכבים בעולם. רק בגלקסיה שלנו יש יותר מ1000 מיליארד כוכבים, ויש כ 1000 מיליארד גלקסיות ביקום. בלנק - שיחה 19:45, 31 במרץ 2014 (IDT)
בערך כוכב כתוב: "לפי הערכות, ביקום הנראה יש בקירוב ‎7×1022‎ כוכבים."
הביטויים נאמרו כדימוי ובעיני אין טעם לנתח את משמעותם המילולית. Uziel302 - שיחה 20:08, 31 במרץ 2014 (IDT)
ומעניין לעניין ראו את (אנ'). Shannen - שיחה 20:59, 31 במרץ 2014 (IDT)
אבל ר' גם הכוכבים בשמיים כחול אשר על שפת הים. Tzafrir - שיחה 21:42, 31 במרץ 2014 (IDT)


תודה רבה לכל העונים! :) בלנק, מה אומר הסימן ^?--85.64.116.162 21:19, 31 במרץ 2014 (IDT)

סימן החזקה. הכוונה ב18^10 היא ל1 עם 18 אפסים אחריו. Corvus,(שיחה) 21:25, 31 במרץ 2014 (IDT)
חוסר דיוק משווע ולא אחראי בתשובות כאן. גלקסיית שביל החלב מכילה כ-200 מיליארד כוכבים דוגמת השמש ולפי הערכות מסוימות עד 400 מיליארד כוכבים, בטח לא 1,000 מיליארד! על פי הערך גלקסייה האנגלי, יש ביקום הנראה 170 מיליארד גלקסיות. רחוק מאוד מ-1,000 מיליארד גלקסיות שניתנו כאן בתשובה. נא לדייק. בורה בורה - שיחה 21:59, 7 באפריל 2014 (IDT)

אנציקלופדיית Ynet[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך לדיון בכיכר העיר, האם למישהו יש מושג מה מספר המנויים שלהם? או כל מידע אחר אודות התפתחות האנציקלופדיה? ‏Lionster‏ • שיחה 21:21, 31 במרץ 2014 (IDT)

אני חושב שהיא מתה מוות טבעי מזמן. גילגמש שיחה 10:05, 1 באפריל 2014 (IDT)
יצא לי לא מזמן לקרוא שם קצת, ויש שם לא מעט מידע לא מעודכן, כך שגילגמש בוודאי צודק. The red king - שיחה 05:50, 19 באפריל 2014 (IDT)

האם מוכרים מקרים שבהם אנשים נמכו בגיל צעיר?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני היום בסביבות גיל 25 ואני מרגיש שנעשיתי נמוך ביחס לעבר לפחות ב7 או 8 ס"מ. כמובן שתוכלו לפטור אותי ולומר לי שזו סתם הרגשה. אבל מה אפשר לומר על כך שמידת הנעל שלי השתנתה ממידה 45 למידה 42 - בגיל 16 כבר נעלתי מידה 45... ובחברות מסוימות 44.5 ופתאום היום אני נועל בכיף מידה 42. האם מוכרים מקרים כאלה? (יש לי חשש שאנשים מסוימים יעשו צחוק ממה שאני אומר, אז הרשו לי להבהיר שאני רציני לחלוטין) 213.57.121.149 23:02, 31 במרץ 2014 (IDT)

בגדול המקרים הידועים הם הכי מוקדם בגיל 30. אבל נגיד כאן יש מישהו שמעלה חוויה דומה באיזה פורום. בלנק - שיחה 23:12, 31 במרץ 2014 (IDT)
גדילת גוף האדם מבוססת על התארכות עצמות. אם האדם יורד בגודלו, סימן שהעצמות שלו נשחקות. אני מציע שתפנה לרופא. גילגמש שיחה 10:05, 1 באפריל 2014 (IDT)
My parents also keep telling me that I continuously look shorter everyday.

בקישור שבלנק נתן מופיע המשפט הזה. מה שמראה שפניה לפסיכולוג במקרה שתואר ש ם היא הטיפול הנכון. Nachum - שיחה 12:08, 1 באפריל 2014 (IDT)

כך או כך ויקיפדיה היא לא מקום לקבלת ייעוץ רפואי או המלצה על טיפול. לכן המלצתי לשואל לפנות לרופא ולקבל הערכה מוסמכת. הצבעתי על סיבה אפשרית אחת, אבל היא כמובן לא מהווה הבחנה מסוג כלשהו. דבר כזה יכול לקבוע הרופא של השואל. גילגמש שיחה 12:19, 1 באפריל 2014 (IDT)

שאלה בכימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנתי שיש מוצרי מזון מבוססי סויה מעטים, שהוציאו מהם את הפיטואסטרוגנים שנמצאים בסויה. השאלה שלי היא מהו התהליך\תהליכים שישמשו למטרה זו? תודה רבה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 03:39, 1 באפריל 2014 (IDT)

http://naldc.nal.usda.gov/download/9382/PDF

דרום לעומת צפון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם נכון מבחינה עובדתית שאזורים צפוניים יותר עשירים מדרומיים - הן ברמת היבשת (דרום אירופה ואמריקה לעומת צפון אירופה ואמריקה), הן ברמת המדינה (צפון ודרום ארצות הברית, צפון ודרום איטליה) והן ברמת העיר (דרום תל אביב לעומת צפון תל אביב)? נדמה לי שה"כלל" הזה נכון בעיקר לגבי ערים רבות, שחלקן הדרומי נחשב עני יותר. אני בטוח שקיימות דוגמאות נגדיות רבות, אבל האם קיים באמת מתאם כלשהו בין הציר צפון-דרום למעמד כלכלי? אם אכן קיים מתאם כזה - למה? תודה, 212.179.61.127 09:30, 1 באפריל 2014 (IDT)

זה לא מדויק ותלוי בזמן ובמקום. כך למשל מדינת דרום אפריקה היא המדינה העשירה ביותר ביבשת אפריקה והיא גם הדרומית ביותר. בעת העתיקה, אזור הים התיכון היה עשיר בהרבה מהחלקים הצפוניים של אירופה - הדבר כיום הפוך - גרמניה עשירה יותר מיוון. אני מניח שאותו דבר קיים גם בגאוגרפיה מקומית של ערים. גילגמש שיחה 10:03, 1 באפריל 2014 (IDT)
נאמר במפורש "הרוצה... שיעשיר - יצפין" (בבא-בתרא כה:). עוזי ו. - שיחה 13:43, 1 באפריל 2014 (IDT)
ארה"ב מול קנדה - די שובר את ההנחה בענק, לא? Zarnivop - שיחה 14:56, 1 באפריל 2014 (IDT)
בבריטניה זה הפוך (למרות שבתוך לונדון זה מתקיים...) Ranbarשיחהבואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:22, 1 באפריל 2014 (IDT)
הצפון עני יותר, אבל האוכל בו טעים, להבדיל מרוב המזון בדרום. Cumbria Sausage ftw. Zarnivop - שיחה 20:19, 1 באפריל 2014 (IDT)
רבי יהושע בן לוי אמר לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר!
מבחינה אקולוגית, האיזור העשיר בנוטריינטים והמתאים ביותר למחייה של יצורים הינו הקו המשווה. ככל שמתרחקים ממנו, היה על היצורים לעבור אבולציה כדי להתאים את עצמם לנישה הספציפית בה בחרו לחיות. מדוון המינים העשיר ביותר נמצא באיזורים הטרופיים, והמועט ביותר בקטבים.
לא ברור לי על מה מתבססים דברי האלמוני או כיצד הם קשורים לדיון. Uziel302 - שיחה 19:43, 1 באפריל 2014 (IDT)
עוזיאל עיין בערך מגוון מינים באנגלית, משפט שלישי. לעניין הדיון, מבחינה אקולוגית-ביולוגית אין חשיבות לצפון ודרום לעניין העושר.
בסך הכל כתוב שם שהאיזורים המגוונים ביותר הם באיזור קו המשווה, לא כתוב שם על הדרגתיות במגוון מקו המשווה ואילך. כמו כן לא כתוב שהסיבה היא עושר מיוחד בנוטריינטים. בכל אופן זה לא קשור לנושא הכלכלי שנידון בפסקה זו. Uziel302 - שיחה 04:43, 2 באפריל 2014 (IDT)

מספר ארדש בפיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם יש פיזיקאים (לא מתמטיקה-פיזיקה אלא פיזיקה) שיש להם מספר ארדש? 192.114.105.254 17:05, 1 באפריל 2014 (IDT)

מן הסתם, נסה למשל en:Erdős number#Erdős in Physics. למשל לשלדון גלאשו יש מספר ארדש 2. בברכה, Uziel302 - שיחה 18:51, 1 באפריל 2014 (IDT)

למה חלק מהתמונה נראה מטושטש?[עריכת קוד מקור | עריכה]

[2] למה חלק התמונה שמעל לזנב של המסוק נראה מטושטש? 80.230.56.35 23:10, 1 באפריל 2014 (IDT)

אני מאמין שהתכוונת לתמונה השנייה שבה המסוק על הקרקע. הדבר קורה בגלל מקדם שבירה. האוויר הקרוב לגוף המסוק מתחמם עקב פליטת חום מגוף המסוק וגורם למקדם השבירה שלו לרדת (בגלל צפיפות האוויר). קרני האור שעוברות בו נשברות ויוצרות אשליה של טשטוש. אתה יכול לקרוא עוד כאן (הערך באנגלית עדיף) NiD123 - שיחה 00:12, 2 באפריל 2014 (IDT)

האם יש מישהו שזכה בפרס נובל בגין תגלית שלאחר מכן התגלתה כשגויה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

או במילים אחרות האם יש זוכי פרס נובל שזכו בפרס בתגלית שהתגלתה כשגויה, והיום אף אחד לא היה נותן להם את אותו הפרס? (לדוגמה, נניח שמדען מסוים 'גילה' שלחומר מסוים יש תכונה מסוימת ועל הגילו המרעיש הזה הוא זכה בפרס נובל. לאחר שנים מדען אחר מצא הוכחה ברורה שסותרת את טענת המדען ההוא). 213.57.121.149 00:27, 2 באפריל 2014 (IDT)

איך האנגלית שלך, אלמוני? חפש כאן: Nobel_Prize_controversies. למשל:

The 1938 prize went to Enrico Fermi in part for "his demonstrations of the existence of new radioactive elements produced by neutron irradiation". However, in this case, the award later appeared to be premature: Fermi thought he had created transuranic elements (specifically, hesperium), but had in fact unwittingly demonstrated nuclear fission (and had actually created only fission products—isotopes of much lighter elements than uranium). The fact that Fermi's interpretation was incorrect was discovered shortly after he had received his prize.

‏[kotz]‏ [שיחה] 02:18, 2 באפריל 2014 (IDT)
יש לציין שפרס נובל ניתן לרוב זמן רב לאחר שהתגלית מתגלית, בדיוק כדי לבחון האם היא הופרכה או התגלתה כבלתי רלוונטית לאחר זמן מסויים. לעיתים תגלית היא נכונה או חלקית, אבל עדיין מקדמת מאוד את המדע והידע. בלנק - שיחה 18:31, 2 באפריל 2014 (IDT)
דוגמה למקרה האחרון: פרס הנובל לרפואה בשנת 1949 על הלובוטומיה. שנים מספר לאחר מכן התגלו שיטות מזיקות הרבה פחות להשיג את אותה המטרה והשימוש בה הופסק בסופו של דבר. Tzafrir - שיחה 22:10, 2 באפריל 2014 (IDT)

לעתים קורה שטועים. כזכור, ברק אובמה זכה בשנת 2009, מעט אחרי בחירתו לתפקיד, בפרס נובל לשלום, על "תרומתו המיוחדת למאמצים לחזק את הדיפלומטיה הבינלאומית". האם צריך להרחיב? חיוך. Danny-wשיחה 21:40, 5 באפריל 2014 (IDT)

השואל היה חכם מספיק כדי לכתוב בכותרת תגלית. באופן טבעי פרסי נובל לספרות ושלום תלויים בטעם ספרותי ועמדה פוליטית בהתאמה. Uziel302 - שיחה 21:36, 7 באפריל 2014 (IDT)

איך אומרים שה ברבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איך אומרים שה ברבים ? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

בעקרון: שֵׂיִים (במקרא היא אינה קיימת). R.G. - שיחה 02:00, 2 באפריל 2014 (IDT)
למה זה שונה מ"פּה" - "פִּיוֹת"? חזרתישיחה 06:02, 2 באפריל 2014 (IDT)
התשובה הקצרה היא שלמרות הדמיון בצורת היחיד, מדובר במילים משתי תצורות היסטוריות שונות. אתה יכול לראות את זה בצורת הנסמך (שפעמים רבות היא קרובה יותר למה שמקובל במחקר לראות כ"צורה המקורית"): פִּי- לעומת שֵׂה-. R.G. - שיחה 07:17, 2 באפריל 2014 (IDT)
הדברים לגמרי לא מדוייקים:
א. אני מניח שכוונת המשיב הראשון היא שצורת הרבים לא מופיעה במקרא, משום שצורת היחיד מופיעה לא אחת.
ב. מקור המילה קדום למקרא, והוא משותף לאכדית, אוגריתית ופניקית.
ג. שתי צורות הרבים נכונות, כלומר, גם שיות נכון (למשל, הביטוי "שיות תמימות"). ראו לדוגמא, המילון החדש של אבן שושן (מהדורת תשמ"א). שבת שלום, בנצי - שיחה 22:00, 11 באפריל 2014 (IDT)

זיהוי ציפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

היי, אשמח אם תעזרו לי לזהות את הציפור בתמונה. היא צולמה ברמת גן, ועד היום לא יצא לי לראות באזור ציפור כזו. במהלך כעשר דקות שראיתי אותה, היא לא עפה, ומדי פעם פצחה בהליכה מהירה על גבי הקרקע. מצטער על איכות התמונות. תודה, 2.55.140.30 10:04, 2 באפריל 2014 (IDT)

רמת הטשטוש לא מאפשרת לי לזהות שיש בכלל ציפור. Uziel302 - שיחה 11:06, 2 באפריל 2014 (IDT)
קצת קשה לזהות, אבל דומני שזה כרוון. כל טוב, Tomn - שיחה 11:11, 2 באפריל 2014 (IDT)

בייגלה עשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתמונה של רויטרס [3] מופיעות התפוצצויות שיוצרות צורות נאות באוויר. באיזה תחמושת מדובר? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:19, 2 באפריל 2014 (IDT)

https://en.wikipedia.org/wiki/Smoke_bomb
לא מתאים. א. רואים רסיסים רבים פוגעים במים. ב. ראיתי לא5 מעט פצצות עשן, אף אחת מהן לא דומה. גם גוגל תמונות לא מניב תמונה שדומה לזו של רויטרס.הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:47, 2 באפריל 2014 (IDT)
והנה עוד תמונה של התחמושת המסתורית, וגם היא מקוריאה: [4] הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:56, 2 באפריל 2014 (IDT)
http://www.theguardian.com/world/video/2013/apr/26/south-korea-us-military-drill-video
כאן יש קישור והגדרת הפצצה כפצצת עשן, והעיתון הזה תומך בצפון קוריאה. Nachum - שיחה 16:03, 2 באפריל 2014 (IDT)
ראיתי את זה. הסיכוי שזה נכון אפסי- רק מטען צורני יכול לפזר כזו טבעת סדורה של רסס. עצם העובדה שיש רסס (רואים בבירור את הפגיעות במים) משמיטה את הקרקע תחת הטענה שזו פצצת עשן. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:08, 2 באפריל 2014 (IDT)
מה הדברים הלבנים שעל החוף? 87.68.165.66 20:28, 6 באפריל 2014 (IDT)

טסטר מראה זרם בגיד הארקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדקתי את גיד ההארקה (החור התחתון) באחד השקעים בדירה שלי, באמצעות טסטר, והנורה נדלקת - וחזק.
מעבר על שאר שקעי הבית הניב תוצאה דומה.
(החור השמאלי לא מאיר את הטסטר, והימני כמובן שמאיר אותו).
האם זה תקין (אני מניח שלא, אבל פתאום ראיתי שזו "הנורמה" בדירה שלי)?
יצויין כי לא התחשמלתי מאף דבר בדירה, למרות שיש פה מכשירים עם גופי מתכת (נניח המחשב שלי), ואני מפעיל מכונת כביסה כל כמה ימים, בלי כל זרמים או חישמולים.
נא עצתכם, DoronWise - שיחה 21:17, 2 באפריל 2014 (IDT)

חשמלאי, מחר בבוקר. זרם זליגה עלול להעיד על בעייה רצינית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:23, 2 באפריל 2014 (IDT)
כמובן שבכל בעיה, תקלה או קושיה הקשורה לחשמל יש לפנות לחשמלאי מוסמך. העצה היחידה שאני יכול לתת לשואל, ולכל מי שחיי בני משפחתו וחיי אורחיו חשובים לו, הוא לבדוק שממסר הפחת בלוח החשמל הדירתי תקין – יש שם כפתור בדיקה שלחיצה עליו צריכה להקפיץ את המפסק של הממסר ולהפסיק את אספקת החשמל לכל הדירה. אם החשמל לא נפסק, יש להזמין דחוף חשמלאי מוסמך להחלפת ממסר הפחת. דולבשיחה 21:32, 2 באפריל 2014 (IDT)
חובה לי לומר - זרם זליגה הוא אחת הסכנות שממסר הפחת לא מגן מפניהן. כמובן שבדיקה של הממסר חיובית בכל מקרה. שלא נדע מצרות, ואשמח לשמוע שהתקלה תוקנה והכל בסדר... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 11:34, 3 באפריל 2014 (IDT)
מה זאת אומרת שזרם זליגה הוא אחת הסכנות שממסר הפחת לא מגן מפניהן?! הנה ציטוט המשפט הפותח של הערך: "ממסר פחת, מפסק דלף או מפסק מגן הוא מפסק המגן ומנתק אוטומטית את מערכת החשמל ממקור המתח, במקרה של הופעת זרם זליגה במתקן." בברכה, דולבשיחה 20:36, 3 באפריל 2014 (IDT)
על מנת להבין כיצד עלול לקרות שזרם זליגה אינו מקפיץ את הממסר, יש להבין את אופן פעולתו. הממסר "משווה" בין זרם עובר בגיד הפאזה לזרם בגיד האפס. אם יש הפרש, הממסר קופץ ומנתק את הזרם. התופעה שהשואל מתאר - זרם זליגה בגיד ההארקה - עשויה להגרם ממגע מחוץ לדירה, מחוץ למעגל בו שולט הממסר. במקרה כזה הממסר אינו מגן בשום צורה, שכן הוא אינו מנטר את גיד ההארקה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:44, 3 באפריל 2014 (IDT)
מהמקרה הספציפי של זרם זליגה בגיד הארקה שמקורו מחוץ לדירה ועד הקביעה כי "זרם זליגה הוא אחת הסכנות שממסר הפחת לא מגן מפניהן" המרחק גדול מאוד. דולבשיחה 13:17, 4 באפריל 2014 (IDT)

האם ישראל מממנת ספורט?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטאים בתחום ג'ודו, רובה אוויר או קרטה: האם יש אפשרות להפוך למקצועי, כלומר לקבל משכורת על זה? האם משרד הספורט משלם משהו? 109.65.100.243 23:12, 2 באפריל 2014 (IDT)

ג'ודו וקליעה הם ספורט אולימפי. מן הסתם שיש תמיכה ממשלתית. למשל מצאתי באתר משרד הספורט: "כבר היום נכלל ענף הג'ודו בין שבעת ענפי הספורט שזוכים לתמיכה הגבוהה ביותר של המשרד." לגבי קראטה, הוא מוזכר בקישור, בדף בו מופיע המשפט הבא: "משרד הספורט הגדיל באופן משמעותי את התמיכה בענפים שאינם אולימפיים וימשיך לעשות כן ולקדם את הספורטאים העוסקים בענפים אלו." בברכה, Uziel302 - שיחה 05:23, 3 באפריל 2014 (IDT)
השאלה היא האם קטע בעל יכולות אולימפיות עובד בתור קלע, כלומר מקבל שכר חודשי מלא בלי צורך לעבוד במקום נוסף? 109.65.100.243 17:30, 3 באפריל 2014 (IDT)
אני מציע שתברר במשרד הספורט. גילגמש שיחה 17:40, 3 באפריל 2014 (IDT)
אני לא יודע לגבי שכר חודשי או לא, מימון בספורט הוא לרוב ממלגות, פרסים וספונסרים. צורך לעבוד במקום נוסף הוא עניין סובייקטיבי, אנשים רבים מתקיימים בלי לעבוד כלל. Uziel302 - שיחה 18:49, 3 באפריל 2014 (IDT)
נראה שבגדול אלא אם אתה ממש הטופ של הטופ, לא תוכל לעסוק בספורט כעבודה יחידה, אבל אפשר גם לעבוד כמאמן, מורה לספורט, דוגמן דגני בוקר, וכו'. בלנק - שיחה 20:32, 3 באפריל 2014 (IDT)
בגדול, כוונתך פרט לענפי ספורט חזקים ופרט למדינות בהן הספורט מגלגל יותר כספים? Uziel302 - שיחה 22:37, 3 באפריל 2014 (IDT)
יש קרן משותפת שמעבירה מלגות תמיכה לספורטאים אולימפיים, במימון של הוועד האולימפי, משרד הספורט והטוטו. גובה התמיכה החודשית תלוי בסגל המקצועי של הספורטאי, נכון לינואר 2014: סגל א' מקבל 8,500 ש"ח, סגל ב' 6,000 ש"ח, סגל ג' 4,500 ש"ח, סגל ד' 3,000 ש"ח. סה"כ התמיכה כ-600 אלף ש"ח בשנה, לכ-54 ספורטאים. זאת כדי להקל עליהם באימונים לאולימפיאדה. בשנת 2013 התמיכה החודשית המירבית הייתה 5,000 ש"ח. לפרטים נוספים חפש בגוגל. -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.
http://www.one.co.il/Article/231183.html Nachum - שיחה 15:24, 5 באפריל 2014 (IDT)
יגאל כרמי. יושב ראש הוועד האולימפי הישראלי.

כרמי בן ה-58 כיהן בעבר במגזר העסקי כמנכ"ל תדיראן סוללות, ובילה שמונה שנים בתפקיד יושב ראש הנהלת מכבי העולמית. Nachum - שיחה 15:29, 5 באפריל 2014 (IDT)

בשביל מה לחקור חלל רחוק?[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה טוב חלק של כוכבים מרוחקים ושל גלקסיות? לא נגיע אף פעם למרחקים כה גדולים. אז מה יעזור להשקיע שנים של מחקר, תצפיות ובניית מכישרים מדויקים אם בסופו של דבר מקבלים תוצאה מסדר גדול של מיליארדי שנים? 79.181.113.178 10:58, 4 באפריל 2014 (IDT)

אני מניח שהמון הנבערים בספרד שאל את איזבלה מקסטיליה ופרננדו השני מאראגון אותה שאלה בדיוק ב-1492, טרם צאתו של קולומבוס למסע... בורה בורה - שיחה 11:01, 4 באפריל 2014 (IDT)
ההבדל המהותי הוא שכול כדור הארץ נמצא בהישג יד. כוכב במרחק של אלף שנות אור שעתיד להתפוצץ לסופרנובה בעוד 2.1 מיליארד שנים זה לא בהישג יד, גם לא בכלים שנפתח עוד 1000 שנים. 79.181.113.178 11:07, 4 באפריל 2014 (IDT)
אני מניח שדברים דומים נאמרו גם טרם יציאתו של קולומבוס למסע. למרבה המזל, לסקרנות האנושית אין גבולות, והרצון להבין מה נמצא מסביבנו גובר על הכל. ‏Lionster‏ • שיחה 11:15, 4 באפריל 2014 (IDT)
ובכלל מנוע עיוות יפתור לנו את כל בעיות המרחק! בורה בורה - שיחה 11:22, 4 באפריל 2014 (IDT)
אני חושב שהשאלה דווקא במקום. התשובה היא שהמדע לא מוכוון טכנולוגיה כפי שטועים לחשוב. המדע הוא חקר המציאות באשר היא באמצעות השיטה המדעית, השלכות מעשיות אינן התכלית של המחקר המדעי. היטיב לבטא זאת ריצ'רד פיינמן באומרו: "פיזיקה היא כמו מין. בוודאי, זה יכול להניב כמה תוצאות מעשיות, אבל זאת לא הסיבה שאנו עושים את זה." (Physics is like sex: sure, it may give some practical results, but that's not why we do it.) בברכה, Uziel302 - שיחה 11:50, 4 באפריל 2014 (IDT)
לדעתי זאת הצגה חלקית של הגישה המדעית, שמייצגת את דעתו של פיינמן אבל לו את זאת של מרבית הפיזיקאים, ובוודאי שלא את תכליתם של מרבית המדענים. לגבי הרלוונטיות של העניין, לא בטוח בכלל שהשואל צודק ,ושזה לא יהיה רלוונטי בעוד כמה מאושתשנים ואפילו פחות. מיצ'יו קאקו הסביר מגוון דרכים די קרובות להגשמה, שבאמצעותן נוכל להגיע מאוד רחוק. דוגמא אחת: מספיק שנמצא דרך לטוס במהירות קרובה מאוד למהירות האור (אפשר מבחינה פיזיקלית), וכבר נוכל להגיע לכל מקום שנרצה בפרק זמן קצר יחסית (עבור האדם הטס). זה בגלל שבמהירויות כאלה הזמן כמעט עוצר עבור הנוסע (על פי תורת היחסות). לכן הוא יוכל להגיע למקום מרוחק עוד בימי חייו, ולהקים שם קהילה אנושית משגשגת שתתקיים 1000000 שנה מהיום. חיוך בלנק - שיחה 18:05, 4 באפריל 2014 (IDT)
היסטורית, חקר הקוסמוס ופריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות באים כרוכים אחד בשני. אני חושב שאפשר לומר במידה רבה של ביטחון שזה אינו מתאם מקרי. דוגמה ספציפית - מיפוי ומדידת זמנים אסטרונומיים עמדו בבסיס הניווט הימי של תקופת התגליות. יש כאלה לרוב - העובדה שהיקום הוא מעבדה גדולה למדי לבחינת חוקי הטבע היא מה שמחולל את המתאם הזה. Zarnivop - שיחה 23:54, 4 באפריל 2014 (IDT)

כרונולוגיה של אכילס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כידוע, מלחמת טרויה פרצה בגלל משפט פריס בין האלות: הרה, אתנה ואפרודיטה. המחלוקת פרצה אחרי שאלת המחלוקת זרקה את תפוח המריבה. זה קרה בחתונה של של פלאוס, אביו של אכילס, עם אמו, הנמפה תטיס. כעת, אכילס מוצג כבר כאדם בוגר בתחילת המלחמה, ובסופה, בנו נאופטלמאוס בה להלחם.

האם יש מידע על גילו של אכילס בזמן פריצת המלחמה? כמה זמן עבר בין החתונה ועד המשפט, ואחר כך, מהמשפט עד פרוץ המלחמה? --הכצעקתה - שיחה 11:25, 4 באפריל 2014 (IDT)

גילו של אכילס בזמן שגוייס למלחה היה 15 על פי בדיקתי. הכצעקתה - שיחה 22:09, 8 באפריל 2014 (IDT)

שחור או לבן?[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום שטוף שמש בקיץ - מה עדיף ללבוש? בגדים כהים או בגדים בהירים? חזרתישיחה 14:27, 5 באפריל 2014 (IDT)

בהיר מסנוור בעניים , שחור חם . בכבוד
אני לא מסתכל על עצמי, כך שאיני מסתנוור. למה הבדואים לובשים שחור? חזרתישיחה 15:04, 5 באפריל 2014 (IDT)
"לא כולם לובשים שחורים, אלא רק אלה מהם שמגדלים עזים שחורות ואין להם מקור אחר לצמר, או לסיבים אחרים המתאימים לטוויית בד." אנציקלופדיה ynet, למה הבדווים לובשים שחור?, באתר ynet‏, 26 באפריל 2007
ראה גם Cosmo's PSS Tip of the Week: Wear Darker Clothes When You're in The Sun, הם טוענים שזה עוזר להגנה מקרני UV. בברכה, Uziel302 - שיחה 16:26, 5 באפריל 2014 (IDT)
הו, זאת סוגיה מעניינת, בחנויות שונות מוכרים בגדים "המגנים מקרינת UV". לי זה תמיד נשמע פיקציה או הגנה זניחה יחסית לביגוד רגיל, אצל רוב האנשים שאני מכיר (כולל אני) צבע העור שבדר"כ מתחת לבגדים, בהיר משמעותית מצבעם של איברי הגוף החשופים לשמש, אם הם היו מתמידים בלבישת בגדים שחורים או בלבישת בגדים המגנים מקרינת UV, אז צבעם היה עוד יותר בהיר? בנוסף לא מוכרת לי תופעה של שיזוף מתחת לחולצה אחרי שהייה בשמש. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:50, 6 באפריל 2014 (IDT)
למה יש עובדים זרים שמכסים בבד את כל הפנים [5]? האם זה בגלל השמש? האם זה בקיץ או בחורף או כל השנה? 87.68.165.66 20:40, 6 באפריל 2014 (IDT)
כנראה משום שהם עובדים בשמש החורכת של אזור הערבה, או על הפיגומים בבניין. אגב, לא רק את הפנים אלא גם את העורף. כשתאילנדי הולך סתם ברחוב שלא בשעות העבודה, הוא איננו מכסה את פניו. ועוד אגב, רופאי עור ממליצים להיזהר מקרינת השמש על חוף הים גם כשיושבים בצל סככה או שמשיה, ואינני בטוחה שבגדים קלים באמת מגינים על העור מקרינת שמש חזקה בשעות החמות. מנסיון של בן משפחה אני יודעת, שגם כובע רחב שוליים וחולצה אינם מונעים את הסכנה של הופעת גידולים סרטניים לאחר עשרות שנים.שלומית קדם - שיחה 16:59, 12 באפריל 2014 (IDT)

שתיית נוזלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם שתייה של נס קפה רגיל , לא קפה שחור אלא נס קפה עם הרבה מיים , שייך לכמות הנוזלים ולמניין הנוזלים הנדרשים לגוף האדם???? -- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

רופאה אמרה לאחותי שלא כך הוא, ובהדברים אמורים לא רק בקפה אלא גם בתה ואפילו במים עם נענע, שבכולם חומרים משתנים ועל כן הגוף מוציא יותר מאשר מרוויח. רק בריאות ‏[kotz]‏ [שיחה] 15:39, 5 באפריל 2014 (IDT)
מתוך כתבה: "The idea that drinking coffee dehydrates us is a myth, scientists said last night. They said that while we may find it hard to believe, a few cups of coffee a day is as hydrating as water." בברכה, Uziel302 - שיחה 16:18, 5 באפריל 2014 (IDT)
כמו עוזיאל, גם לי זכור שזו פיקציה, קשה לי להאמין שאדם מיובש שישתה קפה יתייבש יותר. קפה אולי משתן, אבל המים עוברים בגוף ומן הסתם כשהם יוצאים הם ספחו את כל מה שהגוף צריך לפלוט כך שבעצם הם שימשו כמים לכל דבר ועניין. אציין שמאזן הנוזלים מורכב גם מאוכל ולא רק משתיית מים, עם זאת מומלץ לשתות מים בכל אופן, בברכה, Nurick - שיחה 16:23, 5 באפריל 2014 (IDT)
חוץ מזה,שתיית משתנים אינה רעה בכלל, אלא אם אתה בטיול או משהו, או שחסרים לך מים. הידרציה היא לא המטרה היחידה של שתייה, ולמתן שתן רב יתרונות רבים, כמו ניקוי הגוף מרעלים שונים, ושמירה על פעולה תקינה של הכליות. יש אנשים (בעיקר חולי אי-ספיקת לב), שנוטלים משתנים באופן קבוע. בלנק - שיחה 20:06, 5 באפריל 2014 (IDT)
זה בהחלט נכלל בסך השתיה היומית המומלצת. גילגמש שיחה 20:20, 5 באפריל 2014 (IDT)

הבינום של ניוטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום

איך אפשר להראות על בסיס חוק הפילוג, שכפי שנכתב בערך, כאשר פותחים את הביטוי הבינומי, "התוצאה היא סכום של כל המכפלות האפשריות שבהן נבחר איבר אחד מכל אחד מהסוגריים"? תודה, 94.159.134.152 23:28, 5 באפריל 2014 (IDT)

כשפותחים את הסוגריים מקבלים מכפלה של n ביטויים, \ (x+y)(x+y)\cdots (x+y). המכפלה הזו שווה לסכום של כל המכפלות של המונומים. למשל, המקדם של \ x^{n-2}y^2 הוא מספר כל המכפלות שבהן יש n-2 פעמים x ופעמיים y; אבל המכפלות האלו מתאימות לתת-הקבוצות בגודל n-2 של קבוצת האינדקסים. עוזי ו. - שיחה 23:40, 5 באפריל 2014 (IDT)
אני מבין, אבל אולי לא הסברתי היטב את השאלה. שאלתי הייתה איך מחוק הפילוג, שלפיו פותחים את המכפלה, נובע שהיא שווה לסכום של כל המכפלות של כל המונומים, או כפי שנכתב בערך "סכום של כל המכפלות האפשריות שבהן נבחר איבר אחד מכל אחד מהסוגריים". 94.159.134.152 00:12, 6 באפריל 2014 (IDT)
באינדוקציה על מספר הגורמים. נניח שהמכפלה של n-1 הגורמים הראשונים שווה לסכום כל המכפלות של המונומים. כשמכפילים בגורם הבא, מקבלים את הסכום של כל המכפלות כפול x ועוד הסכום של כל המכפלות כפול y, וזה בדיוק סכום כל המכפלות של מונומים מ-n הגורמים. עוזי ו. - שיחה 00:21, 6 באפריל 2014 (IDT)
תודה. 94.159.134.152 06:52, 6 באפריל 2014 (IDT)

רצועת הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם רצועת הביטחון בלבנון נחשבה לאזור כיבוש ישראלי? 79.182.3.220 13:03, 6 באפריל 2014 (IDT)

זה תלוי איך אתה מגדיר כיבוש. אם אתה הולך על פי החוק הבין-לאומי אז בוודאי שכן. אני חושב שבמקרה הזה אפילו אנשי ימין יסיכמו שמדובר בכיבוש. בלנק - שיחה 15:22, 6 באפריל 2014 (IDT)
לפי מי שמאמין שגבולות ארץ ישראל השלמה שייכים לעם היהודי אז על פי המאמר פה גם חלקים מדרום לבנון כלולים בהגדרה הנ"ל. Uziel302 - שיחה 20:00, 7 באפריל 2014 (IDT)

יהדות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישהו מכיר ספר שעוסק בתפוצת יהדות אירופה ממש מתחילתה? כלומר, איך הגיעו יהודים לאירופה, לאיפה הם התפשטו ומתי? • צִבְיָהשיחה • ו' בניסן ה'תשע"ד 16:08, 6 באפריל 2014 (IDT)

צריך לחפש נקודתי, לדוגמה אחת, שתיים ועוד... • חיים 7שיחה • ו' בניסן ה'תשע"ד • 16:48, 6 באפריל 2014 (IDT)
יהודים ישבו במרחב היווני ובאיטליה כבר במאה הראשונה לפנה"ס. ישנן עדויות רבות לכך בספריו של יוסף בן מתתיהו. Liad Malone - שיחה 18:56, 6 באפריל 2014 (IDT)

חומרי הדברה לשורשים, ריזומים, ופקעות?[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם חלקי צמחים אלה עוברים בתעשייה החקלאית (בעולם בכלל) הדברה כל שהיא? תודה. 79.176.81.154 05:38, 7 באפריל 2014 (IDT)

כן. ראה למשל כאן. גם תפוח האדמה וגם וגם הסלרי (שני מאכלים שאוכלים את השורש שלהם) מופיעים ברשימת 12 הירקות עם הכי הרבה חומרי הדברה. בלנק - שיחה 15:57, 7 באפריל 2014 (IDT)

www.angelfire.com[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום לכולם. האתר הנ"ל הוא שירות לאחסנה ובניית אתרים שעבד לאורך שנים ותחתיו רשימה גדולה של מידע ונתונים שגולשים יצרו.לפתע הפסיק לעבוד ומה שכן גיליתי הוא שנעשתה הפניה ל http://www.angelfire.lycos.com/ . השאלה מה קורה עם כל תתי האתרים שהיו בדומיין הקודם ? פניתי למנהלי השירות ועדיין לא קיבלתי תשובה. --מלאחווז - שיחה 12:29, 7 באפריל 2014 (IDT)

עדכון:אולי זה קשור להתקפת ההאקרים ראו כאן --מלאחווז - שיחה 12:50, 7 באפריל 2014 (IDT)
האתר הזה ממילא לא אמור להיות מקור אמין לשום דבר, אז גם אם הוא נעלם זה לא אבדן לוויקיפדיה. זה כן אבדן לאינטרנט אם אין לזה גיבוי, אבל לא לוויקיפדיה. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:03, 7 באפריל 2014 (IDT)
חזר ! --מלאחווז - שיחה 17:36, 7 באפריל 2014 (IDT)
מכיוון שזו אבדה לאינטרנט: אולי יש גיבוי בארכיון האינטרנט. Tzafrir - שיחה 16:19, 9 באפריל 2014 (IDT)
תודה --מלאחווז - שיחה 17:50, 9 באפריל 2014 (IDT)

חשבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדעון שילם שכר דירה בסך 3000 ש"ח לחודש, גדעון רכש את הדירה ממאיר בעל הדירה, במחיר 1,075,000 ש"ח, ושילם על החשבון 805,000 ש"ח, מאיר הסכים לקבל עד שישלים את השאר, שכר דירה יחסי לפי התשלום שנשאר. כמה שכר דירה צריך גדעון לשלם למאיר?

החלק שנשאר הוא 270 אלף. החלק באופן יחסי הוא 270/1075 כלומר 54/217. נכפיל ב-3000 ונקבל 753.488. Uziel302 - שיחה 21:32, 7 באפריל 2014 (IDT)

איך תבטא 15 סנטימטר במילימטר?[עריכת קוד מקור | עריכה]

תודה.

מנפלאות גוגל. ‏Lionster‏ • שיחה 01:24, 8 באפריל 2014 (IDT)

דרך??

כל סנטימטר הוא עשרה מילימטרים. Uziel302 - שיחה 04:52, 8 באפריל 2014 (IDT)

האליבוט (אנ')[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הגוגל תרגום משמעות המילה halibut (דג) בעברית היא לשונן. האם זה נכון? שי אבידן - שיחה 12:40, 8 באפריל 2014 (IDT)

אכן, לְשׁוֹנוּן ע"פ האקדמיה ללשון. R.G. - שיחה 13:44, 8 באפריל 2014 (IDT)
היי שי. כך גם במילון [6] שמות דגים . Mr.Shoval - שיחה 14:49, 8 באפריל 2014 (IDT)

למה היהודים תומכים בגורמים אנטי-רוסים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצפייה בכלי התקשורת הישראליים גורמת לי לתהות: למה בעצם היהודים כל כך להוטים להזדהות עם הקואליציה האנטי-רוסית בכל הנוגע לסכסוך באוקראינה ולשאר הסוגיות באיזור? הלאומנים האוקראינים, הטטרים של קרים, המדינות הבלטיות, שמצטיירים כיום כשוחרי חופש, שלום ודמוקרטיה, היו למעשה משתפי פעולה פעילים ומתוך רצון עם הנאצים, ורצחו / סייעו ברצח של למעלה ממיליון יהודים. איך ומתי התהפכו היוצרות ולמה בעצם קיימת בקרב היהודים כזאת סלידה מרוסיה? מה היא עשתה להם? הצילה אותם מהשמדה? 77.126.68.175 12:46, 8 באפריל 2014 (IDT)

אני לא יודע על מה אתה מדבר. אני אישית מזדהה עם פעולותיה האחרונות של רוסיה ובעד סיפוח השטחים הרוסיים באופיים אליה. שמחתי מאד על החזרת קרים להנהגה הרוסית. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 15:05, 8 באפריל 2014 (IDT)
יש ישראלים שמושפעים משמעותית מהעמדה האמריקאית. Uziel302 - שיחה 15:09, 8 באפריל 2014 (IDT)
יצא לי לשמוע עולים מחצי האי קרים השמחים לשינוי ומלאי תקווה לקבל אזרחות רוסית ופנסיה (אני מניח שתוספת לפנסיה זה הגורם המרכזי לשמחה). Corvus,(שיחה) 22:50, 8 באפריל 2014 (IDT)
אתה צודק. בעיני ישראלים רבים רוסיה מזוהה עם ברית המועצות ושתיהן יחד מזוהות כבנות ברית של האויבים שלנו ולעומתן ארצות הברית היא בעלת ברית שלנו ומכאן שמצדדים בה. פעם, בתקופת המלחמה הקרה, נפוצו ידיעות על כך שה-CIA משלימה משכורות לעיתונאים רבים ברחבי העולם, כדי להבטיח דעת קהל אוהדת, אולי גם בישראל. לא אפול מהכיסא, אם יסתבר שזה קורה גם כעת, כי הסיקור מאוד לא מאוזן. בברכה. ליש - שיחה 15:13, 8 באפריל 2014 (IDT)
חלק גדול מדיווחים על רוסיה בכלי התקשות בישראל, אירופה וארה"ב הם פרופגנדה אנטי-רוסית. אם אתה שואל למה- התקשות מספקת לך שכורה שאתה אוהב לקנות. אתה לא תרצה לשמוע על זה שיש 6 מעודני גייז במרכז מוסקבה. אבל אתה כן תרצה לשמוע על זה שמשטרה פיזרה באלימות מצעד גאווה. אתה לא תרצה לשמוע על מפגן תמיכה בפוטין- אתה תרצה לשמוע על התקשות במתנגד שלטון. זה סוג של כדור שלג שבונה תדמית שמאוד שונה המציאות האובייקטיבית. אתה רוצה לשמוע דברי רעים על רוסיה, התקשות מספקת לך אותם ולכן אתה חושב דברים רעים על רוסיה. 79.180.114.14 22:26, 8 באפריל 2014 (IDT)
למה התקשורת ה"מערבית" (והישראלית) מסיתה נגד רוסיה? למה בוחנים בזכוכית מגדלת את מדיניות הפנים והחוץ שלה, מנפחים כל דבר, מצלמים כל הפגנה מזוויות "לוהטות" (שוטר אוחז באלה, מפגין שרוע על הקרקע), מרבים להשתמש במילים כמו "משטר", "זכויות אדם", "אסירים פוליטיים" וליצור תדמית של דיקטטורה צמאת דם? למה דווקא רוסיה? למה לא מתמקדים למשל בהודו ולא בוחנים את טיבה של הדמוקרטיה ושמירה על זכויות האדם שם? כי היא לא מתנגשת באינטרסים הגאו-פוליטיים של ארה"ב? ולעניין יהודי ברה"מ לשעבר: למה הם מציגים את עצמם כקרבנות פסיביים של המשטר הקומוניסטי? בטיהורים של סטלין נהרגו מאות אלפי אזרחים סובייטים, למה עושים דגש דרמטי דווקא על יהודים (הרוגי מלכות וכו') תוך התעלמות מהעובדה שהיהודים היו גם בצמרת השלטון? למה עשו כזה עניין מ"אסירי ציון"? עד כמה שידוע לי מדיניות ההגירה של ברה"מ הייתה שווה לכולם וכולם חיו מאחורי אותו מסך ברזל, אז למה הדרמה סביב היהודים שלא נתנו להם לעזוב? למה בתקשורת הישראלית מדגישים את יהודיוּתוֹ של חודורקובסקי ומציגים אותו כאסיר פוליטי מעונה, שוחר שלום, חופש ודמוקרטיה? (כמעט דרייפוס...) 77.126.68.175 06:19, 9 באפריל 2014 (IDT)
עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית Nachum - שיחה 10:19, 9 באפריל 2014 (IDT)
את סיפוח קרים אפשר היה להצדיק באותם מניעים. הדרך המגושמת של רוסיה (חיילים רוסים לא מסומנים בחירות ללא משקיפים זרים (שאינם רוסים) שהניבו, כצפוי, כמעט 100% הסכמה, ומעל 100% הצבעה בקלפיות מסוימות) הצביעה על כך שמדובר על סיפוח במסווה של הסכמה. עכשיו היא רוצה לחזור על אותו תרגיל במזרח אוקראינה. תודה, אבל לא תודה. Tzafrir - שיחה 11:14, 9 באפריל 2014 (IDT)
היית שם או שאתה מסתמך על עדויות מתקשורת שכבר נאמר שאינה משקפת את המציאות כפי שהיא? אולי אתה לא יודע, אבל מרבית אנשי קרים אכן היו מעדיפים משטר רוסי על פני משטר אוקראיני (במיוחד המשטר הנציונליסטי שעלה באירומיידן. ראה מפלגת свобода). כמה שהצעד היה מגושם ולא נראה טוב במיוחד בתקופה שאוקראינה במשבר פוליטי הוא עדין מוצדק מבחינה שיש יותר נהנים מנפגעים. 192.114.105.254 11:49, 9 באפריל 2014 (IDT)
אין לי מושג מה הם מעדיפים. יש לי מושג על כך שמשקיפים זרים לא הורשו להשגיח על התהליך. זה רומז שלמישהו היה מה להסתיר. נציונליסטי בעברית: לאומני - למילה זו יש הקשר פחות גרוע.
מעבר לכך, מנהג הדף הוא להרבות בקישורים פנימיים כדי להצביע על ערכים קיימים וערכים חסרים. אין לי מושג לאיזו מפלגה התכוונת. האם אפשר לכתוב במקומה שם שמתאים לערך בוויקיפדיה העברית? Tzafrir - שיחה 13:51, 9 באפריל 2014 (IDT)
אין בעברית יש באנגלית (אנ'). האיות הוא "סוובודה". 192.114.105.254 14:19, 9 באפריל 2014 (IDT)
למה להיות כ"כ פסימיים? האופטימיים והעצלנים מבינינו יכתבו סוובודה. Tzafrir - שיחה 16:15, 9 באפריל 2014 (IDT)
לשואל: אם תבדוק בתקשורת הרוסית את הדיווחים על ישראל תגיע למסקנה שישראל זו מדינה גזענית על סף הפאשיזם שהשמידה טוטלית את הרשות הפלסטנית כבר איזה 4 פעמים ומחזיקה את תושבי עזה הנוטרים במצור כבד שבו הם מתים מרעב ומחלות. ולוחמי החופש שלהם מנסים לצאת ממשטר הכיבוש המרושע. למה התקשרות עוזה את זה? כי זה התדמית של ישראל (לא רק ברוסיה אלא גם באירופה) וזה מה שאנשים אוהבים לשמוע. אף אחד לא ירצה לשמוע דיווח על הספקה המוניטרית שיראל עזרה להעביר. כולם רוצים לשמוע על זה שישראל חטפה ספינה בלב ים. ואגב, חדרקובסקי הוא עבריין פלילי, יהודי כמה שלא יהיה. 192.114.105.254 12:22, 9 באפריל 2014 (IDT)
אז למי אנחנו צריכים להאמין לגבי המתרחש באוקראינה: לתקשורת הרוסית או האמריקאית? Tzafrir - שיחה 13:51, 9 באפריל 2014 (IDT)
התקשרות הרוסית שקרנית- אין ספק. התקשורת המערבית משקרת טיפה פחות בוטה, אבל זה לא אומר שהם לא בודים אייטמים ומזייפים צילומים (אתה בטח מכיר את הפרשה של זיוף תמונות מלבנון. ובטח לא מכיר את הפרשה של זיוף צילום הפגנות ברוסיה. יכול לקשר אם תבקש). 192.114.105.254 14:19, 9 באפריל 2014 (IDT)

רוסיה תומכת באיראן (סיפקה כור גרעיני למשל), בסוריה ובמישרין או בעקיפין בחיזבאללה (טילים רוסים מתקדמים נגד טנקים שסופקו לסוריה בלבד פגעו בטנקים ישראלים במלחמת לבנון השנייה), רוסיה תמכה במצרים בעת שזאת הייתה אוייבת של ישראל, וטייסים רוסים אף נלחמו בישראל במלחמת יום הכיפורים. רוסיה תומכת באופן קבוע בגינויים לישראל באו"ם ובמועצת הבטחון, והתנגדה לגינויים וסנקציות על איראן, סוריה, עיראק לוב וכו'... לא קשה לראות למה ישראלים לא מחבבים את רוסיה. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:10, 9 באפריל 2014 (IDT)

צפריר, חזרת פעמיים על המילים "אין לי מושג". אם כך, אז למה אתה מביע דעה נחרצת בנושא שבו אין לך מושג? ב"בעייתיות" של קרים וזה שתושביו ברובם המכריע מעולם לא הרגישו זיקה לאוקראינה אלא לרוסיה זו עובדה ידועה, שקיימת בשיח הציבורי ברוסיה ובאוקראינה מאז התפרקות ברה"מ ועד היום, וזאת הסיבה שעוד בשנות ה-90 אוקראינה אסרה חוקתית על קיום משאל עם בקרים והורידה מסמכויות הפרלמנט הקרימי (ע"ע באנגלית) וזה גם אומר משהו. חיילים לא מנומסים זה באסה, אבל עובדה שסיפוח קרים עבר ללא שפיכות דמים כלל. איש המרק, חיילים רוסים שיחררו את אושוויץ. 77.126.132.84 17:01, 9 באפריל 2014 (IDT)

ונתנה לגרמנים את פולין ב- 1939 מחד, והצביעה בעד ישראל באום מאידך. מאז 1949, כשפסה התקווה שישראל תהיה דיקטטורה קומוניסטית, רוסיה\בריה"מ פגעה בישראל (וביהודים בשטחה משפט הרופאים, משפטי פראג), ואילו ארה"ב סייעה בעשרות (מאות?) מיליארדי דולרים, ובסיוע באו"ם ועוד. וחוץ מזה, רוסיה הייתה דיקטטורה במשך הרבה שנים, וגם כיום היא לא בדיוק שיא הדמוקרטיה חופש הביטוי וזכויות אדם, עקרונות שישראל שייכת למחנה שמאמין בהם. אין ספק שארה"ב והמערב לא תמיד היו ידידי ישראל מובהקים, אבל לפחות לא היו אוייבי ישראל, כמו שהייתה רוסיה ב-65 השנים האחרונות. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:45, 9 באפריל 2014 (IDT)
אין שום עקרונות, יש רק אינטרסים. ארה"ב שמה פס על זכויות אדם ודמוקרטיה בערב הסעודית, וכל עוד הוד מלכותו ימשיך לספק נפט ולאפשר לאמריקאים להחזיק בסיסי צבא בשטחו, הוא יכול להמשיך לכרות ידיים וראשים לנתיניו ולסקול נשים באבנים ואיש בבית הלבן לא יצייץ. בנוגע לישראל, לפני שהיא יוצאת בגינויים דרמטיים על סיפוח קרים, כדאי שתקבע בבירור את גבולותיה ואת מעמדם של השטחים בה היא מחזיקה ואת אזרחותם של שחטים אלה. רוסיה לא כובשת שטחים, לא בונה התנחלויות ולא מבדילה בין אזרחיה על בסיס אתני ו/או דתי, כמו שנהוג בעולם המערבי, אך לא בישראל. בברכה, האנונימי. --77.126.68.193 04:54, 10 באפריל 2014 (IDT)
מת על הפסקנות בה אנשי שמאל מקשקשים. רוסיה כבשה מיפן שטחים, ומין הסתם התושבים שיישבה שם הם "מתנחלים"- לפחות בעיני היפנים. אצטט מהכתוב בפתיחה - יש להשיב מתוך ידע. מילא אם היית מסייג/ת את דברייך ב"למיטב ידיעתי", אבל בלי זה - לא ראוי, לא נאה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:13, 10 באפריל 2014 (IDT)
לפחות מבחינתי, ה"טובים" בסכסוך בקרים הם הרוסים, לא האוקראינים. התעמולה האנטי-רוסית שמפמפמת התשקורת בנושא הזה מרתיחה אותי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:16, 10 באפריל 2014 (IDT)
אני לא יודע מה זה "טובים" ו"רעים": אם הם כל כך צודקים, למה הם היו צריכים להשתמש בשיטות המוזרות (חיילים רוסיים במסווה, משאל עם ללא פיקוח, ועוד). דרך אגב, קרים היא רוסית ברובה מאז שבמלחמת העולם השנייה ברה"מ גירשה ממנה אתת רוב אוכלוסייתה המקורית. Tzafrir - שיחה 11:01, 10 באפריל 2014 (IDT)
את זה תצטרך לשאול את פוטין, לא אותי. על כל פנים, לדעתי אין קשר בין מידת הצדק לבין מידת המוזרות ואין לקשור בינהן. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:16, 10 באפריל 2014 (IDT)
צפריר, אוכלוסיה מקורית ששיתפה שיתוף פעולה מלא עם ה"גואל הגרמני", ש(בין היתר) השמיד פיזית כמעט לחלוטין את הקהילה היהודית בקרים (ע"ע קרימצ'קים). הם גורשו בגלל שיתוף פעולה עם הנאצים, עוד בטרם הסתיימה המלחמה, לכן לא ברורה לי ההזדהות היהודית עם מוסלמים אנטישמים רק בגלל שהם "נגד הרוסים" וכך אני בעצם חוזר לשאלה שלי בפסקה הראשונה. אגב, צפריר, לפני שאתה מבכה על גירוש הטטרים, תבדוק מה קרה בארץ ב-48... הטטרים, אגב, מיצוּ את זכות השיבה שלהם בסוף שנות ה-80 בתקופת הפרסטרוייקה והסובייט העליון של ברה"מ (הפרלמנט) גינה את גירושם בצורה חריפה.
אילן שמעוני, רוסיה סיפחה את האיים שכבשה מיפן, ישראל לא סיפחה את השטחים, אך מפאשרת אף מעודדת את אזרחיה להתגורר בהם, תוך הפרדה פיזית (באמצעים צבאיים) מהאוכלוסייה המקומית. ברגע שישראל תספח את השטחים ותעניק לתושביהם הערביים אזרחות ישראל מלאה, עם שוויון זכויות וחובות, כולל גיוס לצה"ל, רק אז זה לא ייקרא כיבוש. אני מבין את הבעייתיות שבעניין ושלרוב היהודים זה נשמע הזוי שמיליוני ערבים יתגייסו לצבא היהודי, אבל במדינות אחרות (ברוסיה לדוגמא) יש חוק אחיד לכל אזרחי המדינה, ללא שום הפליה על רקע אתני או דתי. סתם לידע כללי: כרבע מאוכלוסיית רוסיה (וכחצי מאוכלוסיית ברה"מ ערב התפרקותה) אינם רוסים מבחינה אתנית (אחוז דומה לאחוז הלא-יהודים בישראל), אבל כולם שווים בפני החוק, כולל גיוס צבאי, ולא עושים דגש על הלאום הרוסי האתני כמו שעושים דגש על הלאום היהודי במדינת ישראל. 77.126.68.193 12:38, 10 באפריל 2014 (IDT)
Tzafrir הנכבד. יפה אתה מדבר על זה שלא היו מפקחים בינלאומיים ושהדבר מוזר. אבל אתה טועה בנוגע לסיבה והן בנוגע לעובדות (אני לא מאישים אותך. אני מאישים את התקשורת שלא מוסרת לך את כל האמת אלא רק את האמת שהם רוצים). אתה, כמו רוב העולם המערבי לא מקבל דיווח מלא על הנעשה וכנראה שהתקשרות המערבית שכחה לציין שOSCE סירב לשלוח משקיפים (מקור: פה). המשקיפים ה"לא לגיטימיים" שהיו דווקא טענו לכך שהבחירות היו הוגנות (מקור: כאן). חלק (לפחות אחד...) מהמשקיפים אף טענו שהתקשורת עושה פרובוקציות (מקור: פה). אני לא יכול לקבוע שכל המקורות שאני מביא הם אמת לאמתה. אבל זה שלא היו משגיחים- זה שקר. וזה שהלגיטימיות נקבעת לפי החלטת OSCE זה גם שקר - יש להם מטרות פוליטיות מובהקות והם נכנסו לפניקה שמישהו הצליח לעקוף את הסמכות שלהם. 79.180.114.14 13:10, 12 באפריל 2014 (IDT)
תודה רבה על המקורות. המקור הראשון מאשר שכוחות צבאיים בקרים מנעו בכוח מהמשקיפים מלהיכנס. אם מדובר על תהליך דמוקרטי, למה למנוע ממשקיפים עצמאיים להיכנס לחצי האי (אפילו אם לא נותנים להם לשבת בקלפיות)? לעניין המקור שני: לא בדקתי את כולם, אך זהות חלק מאותם משקיפים מדברת בעד עצמה. Tzafrir - שיחה 19:41, 13 באפריל 2014 (IDT)
תשובה וגם כמה הערות לגבי מה שנאמר: 1. נקודה למחשבה - מי שטוען שיש לשכוח מההסטוריה בכל הקשור לכך שקרים היתה פעם של רוסיה (התקשורת מקצינהמתייחסת להחזרת השליטה בחצי האי לרוסיה כאילו רוסיה פלשה מינימום לצ'כיה), מתבקש שישכח גם (וזה לא שאני שכחתי לרגע, אלא רק לשם הדגשת הצביעות של התקשורת והעוסקים בדבר) מכל חטאיה של ברה"מ כלפי ישראל במלחמות ישראל וביניהן בעבר וישפוט את רוסיה הנוכחית ללא דעות קדומות. 2. קרים היא טרירוריה רוסיה לשעבר וכולם יודעים זאת. היא ניתנה לרפובליקת אוקראינה ע"י נשיא ברה"מ לשעבר ניקיטה חרושצ'וב. אז נכון, רוסיה היתה צריכה לדרוש אותה כבר ב-1991, רגע לפני פירוק ברה"מ, אבל כמו שאם גנבו ממך 50 אלף ש"ח לפני 20 או 50 שנה, לא תרצה שיחול על חוב זה של הגנב כלפיך חוק ההתיישנות, נכון? ופה מדובר על חבל ערך בגודלה בערך של מדינת ישראל. אם ארה"ב היתה מוכרת את אלסקה לרוסיה ברוב בורותה, לצורך הדוגמא, במקום לנצל את המצב ולקנות אותה בזמנו, אין ספק שהיום או לפני 50 שנה היא היתה דורשת אותה בחזרה. וכמעט כל מדינה אירופאית גם היתה נוהגת כך. 3. נוצרה דרמה סביב היהודים שלא נתנו להם לעזוב לישראל לדעתך? אז לידיעתך, בניגוד לדעת הקהל הרווחת בארץ הנוחה למדי ש"הרוסים" עלו הנה כדי לשפר את מצבם הכלכלי, רובם רצו לעלות במשך שנים רבות כי היו בעלי אידיאולוגיה (כן כן!! תאר לעצמך), והיו ציונים. כמובן שמדובר ביהודים פטריוטים ולא בנספח הסורח שעלה גם הוא בעיקר בשנות ה-2,000 המוקדמות בדמות הרבה מאוד סובייטים שאינם יהודים. 4. עניין מאסירי ציון - אנשים נכנסו לכלא על רצונם הבסיסי לעסוק בציונות. אתה יודע מה, קח את זה כתחביב. בסך הכל הם לא עשו שום נזק ממשי מעולם, להפך - רק תרמו תרבותית וכלכלית לרוב למדינה. כתבו עיתונים בעברית למשל. על זה מכניסים לכלא? גם אם לתקופה "קצרה" לעיתים של שנתיים-שלוש. 5. יהודים שמציגים עצמם כמסכנים - בתקופת סטלין, בין הנרצחים הרבים היו גם הרבה יהודים. הרבה מאוד יהודים גורשו מבתיהם. נושלו מרכושם. אז כן הם מסכנים. אליהם גם נטפלו מן הסתם כמו תמיד יותר מלאחרים. וזה שמיעוט היה בשלטון, אז קודם כל זה היה רק בערים המרכזיות בהן בכלל יש שלטון כמו ערי הבירה של הרפובליקות או עיר הבירה הראשית. לא בכל מקום. דבר נוסף, זה שיהודי אחד הוא סגן ראש העיר באודסה לא יגרום ליהודי אחר בקישינב להרגיש טוב יותר כשעושים עליו ועל משפחתו פוגרום. בדיוק כמו שמישהו שרצחו את אחותו, זה שימצאו ויכניסו את הרוצח לכלא או אפילו אם הרוצח ימות זאת לא תהיה בשבילו לא חצי נחמה ואף לא 10% נחמה כי את הנעשה אין להשיב. יהודים רבים שגרו באזורים כפריים מרוחקים סבלו פעמים רבות מאנטישמיות קשה (לא תמיד). 6. הסיבות שבגללן התקשורת נגד רוסיה הן כפי שכבר אמרו כאן: כל התקשורת רוצים לקלוע לרגשות רוב הציבור ובעצם נוצר כדור שלג בו היא בו זמנית גם יוצרת ומחזקת את אותה דעת קהל. בנוסף, ישנה שנאת רוסים לדעתי (למרות שכאן זה לא 100% עובדה) שהשתרשה בקרב רוב העם בארץ ומקורה בצברים ותיקים (המכונים "האשכנזים במקוריים" או "הפולנים", למרות שהם לא כולם פולנים ולא כל הפולנים נכנסים להגדרה הזאת) ובבני עדות המזרח גם יחד. בנוסף, ברית המועצות עזרה ורוסיה עוזרת גם היא כיום רבות למדינות ערב כלכלית, פוליטית ובנשק במלחמות ובין מלחמות.The red king - שיחה 06:09, 18 באפריל 2014 (IDT)
תשובה מאוד פשוטה לשואל השאלה (מדוע תומכים באוקראיינים): א. ברוסיה השחיתות גואה, וסוף סוף נראה שיש קצת הפיכה דמוקרטית של העם באוקראיינה שנמאס לו לחיות בסגנון תקופת הצאר ורוצה להפוך לעם מערבי מתקדם ולחבור לאיחוד האירופי. ב. רוסיה לא מעוניינת בחבירה כזאת של האוקראיינים למערב אירופה, רוסיה מעוניינת באוקראיינה תחת השפעתה. ג. פירוש ההפיכה באוקראיינה הוא שאם הכל ילך כשורה, מצב כזה עלול לזלוג לרוסיה ולחשוף את המושחתים כמו באוקראיינה החיים על חשבון הציבור. ד. העם ברוסיה -בלי להכליל את כולם- עיניו סומות מחמת אחיזת עיניו של הממשל וגם מחמת ההשלמה עם השחיתות ('קורופציה' בלשונם) כעובדה שלא ניתנת לשינוי (אני מדבר עם רוסים לעתים קרובות)), מבחינתם שחיתות היא מחוייבת המציאות ולכן כל עוד יש 'מנהיג חזק' שמייצג את המדינה ופוחדים ממנו, זה לא משנה שהוא מושחת, כי כולם מושחתים והשחיתות תמיד תשלוט. לא ניתן ליצור שינוי. ה. רוסיה מתערבת ומביעה את דעתה בהחלטות של כל המדינות אבל היא לא מעוניינת שיתערבו או שיביעו דעות כלפיה. ו. רוסיה השתלטה על חצי האי קרים בלי שום סיבה הגיונית. חצי האי קרים הוא שטח שהיה בשליטת אוקראיינה עד שהרוסים פלשו אליו. אכן, הרוסים תמיד חלמו על המקום הזה כנקודה אסטרטגית, ואכן בקרים יש רוב רוסי, אך ממתי מעניין את הרוסים דעת הרוב? האם כשהם שולטים בצ'צ'ניה איכפת להם מדעת הרוב המוסלמי שממש לא מעוניין בנוכחות של רוסיה במקום?! (מי שתומך באיראנים ועמים אחרים החורשים על ישראל רעה, שלא יתפלא למה לא איכפת לישראלים שצ'צ'נים יעשו מרור לרוסים, בבחינת "אל תדון את חברך - עד שתעמוד במקומו..." וגם בבחינת "קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים". הרוסים מדברים הלוך ושוב על הרג מחבל פלסטיני אחד ומוחים בישראל, בו בזמן שהם טבחו וטובחים בצ'צ'נים רבים בלי שאחד יניד עפעף. כי כשמדובר בטרור כלפיהם הכל מותר, אבל לישראל אסור כלום) אלו הן הסיבות לתמיכה של הישראלים באוקראיינה שרוצה שינוי ולא ברוסייה שמעוניינת בהמשך השחיתות. 185.13.192.170 16:28, 19 באפריל 2014 (IDT)
אגב, עמדתה הרשמית של ישראל בנושא הסכסוך באוקראינה היא נייטרלית. הסיבה הרשמית: חשש שנקיטת עמדה בעד ארה"ב תגרום לרוסיה לפגוע באינטרסים הביטחוניים של הישראל. הסיבה הלא רשמית: בישראל הבינו שעל אובמה (לעומת פוטין) אי-אפשר לסמוך ולכן אין שום סיבה להסתכן ולצדד בו במשבר הנוכחי מול רוסיה. אובמה שהפנה גב לבעלות הברית של ארה"ב במזרח התיכון (לא רק ישראל, אלא גם מצרים, ערב הסעודית ופקיסטן) הביא במו ידיו לשפל במעמדה הבינלאומי של ארה"ב ולכך שהוא נתפס כמשענת קנה רצוץ. בברכה, MathKnight (שיחה) 17:32, 19 באפריל 2014 (IDT)

שירת הציפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוקר התעוררתי לקול שירת הציפורים, ואז עלו אצלי שתי שאלות: מה מטרת השירה שלהם? ואיך אותה ציפור לא מתעייפת מלחזור על אותה "שורה" כ"כ הרבה פעמים ברצף?--85.64.116.162 07:07, 9 באפריל 2014 (IDT)

האם כוונתך ציפורי שיר או עופות בכללי? ראה כאן. שי אבידן - שיחה 08:44, 9 באפריל 2014 (IDT)
אני חושב ששם מדובר בעיקר על הצד האנטומי ולא על הצורך בקולות הציפורים.
א. באופן כללי קולות בעלי חיים הם סוג של אמצעי תקשורת ביניהם, בדומה לדיבור האדם. ניתן לסווג חלק מהקולות לפי צרכים מסוימים, כגון לצורך משיכת בני זוג, הכרזה על טריטוריה וכן הלאה. ספציפית לגבי ציפורים ראה en:Bird vocalization#Function.
ב. חזרתיות לא גורמת לעייפות אלא לתחושת שעמום, נראה לי שהתחושה הזאת היא יותר נפוצה אצל בני אדם ובעלי חיים רבים, כמו גם בני אדם מעטים, נהנים/נוטים לחזור על אותה פעולה שוב ושוב. Uziel302 - שיחה 08:47, 9 באפריל 2014 (IDT)
תראה, גם אתה היית עושה את זה אם היית צריך לשיר כל היום כדי לקבל סקס או לשמור על הבית בבעלותך.--‏Manedwolf‏ • שיחה 10:14, 9 באפריל 2014 (IDT)

שאלה משפטית.[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם הזמן שיושבים במעצר, טרם הכרעת הדין, יורד מעונש המאסר?.בהנחה שאכן ניתן כזה.

התשובה היא כן. אני לא מצליח למצוא את זה כתוב בשום מקום, אבל ללא ספק. אפילו אם מדובר במעצר בית, השופט נוטה להתחשב בתקופות שרוצו במאסר בית בעת קביעת העונש. אבל אם מדובר על מעצר של ממש, התקופה יורדת במלואה, באופן אוטומטי. בלנק - שיחה 15:57, 9 באפריל 2014 (IDT)

זיהוי של מנגינה של ואגנר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום, יש פה מבינים במוזיקה קלסית נכון? על מה מבוסס השיר של Apocalyptica אפוקליפטיקה "Flying Dutchman"? זו יצירה של ואגר במקור. כנ"ל שאלה לגבי "Path In Life".

אלו שירים מהאלבום Wagner Reloaded-Live in Leipzig, הראשון הוא ההולנדי המעופף שנקרא באנגלית The Flying Dutchman ובגרמנית Der fliegende Holländer. לא יודע לגבי השני. Uziel302 - שיחה 02:18, 10 באפריל 2014 (IDT)

כיתוב כרזה בערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישהו יכול לעזור בתרגום הכרזה הזו? תודה מראש! הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:07, 10 באפריל 2014 (IDT)

תרגום: "אל הגיהינום הוי חומש". להבא מומלץ להפנות את השאלה לייעוץ לשוני. ‏Lionster‏ • שיחה 12:27, 10 באפריל 2014 (IDT)
תודה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:55, 10 באפריל 2014 (IDT)

שיחה מקבר רחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש קבר אחד (של רחל) שכל הזמן שולחים לי ממנו הודעות מוקלטות עם הצעות מגונות לקבל שידוך וזיווג הגון וכדו', כנראה תמורת תשלום. איך אפשר להיפתר מזה שיטרידו אותי עם שיחות מבתי קברות באמצע היום? 79.180.114.14 19:55, 10 באפריל 2014 (IDT)

מתוך כתבה שפורסמה בהארץ: "אם הוטרדתם בשיחה מוקלטת, אתם יכולים לבקש להסיר את פרטיכם ב-02-6277117 או 1-700-550580." כמו כן יש אפליקציות block calls המאפשרות לחסום מספרים מסוימים. Uziel302 - שיחה 20:17, 10 באפריל 2014 (IDT)

הנוסחאות המתמטיות שנוצרו עם וורד לא מופיעות בהדפסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדפסתי דף וורד שכלל נוסחאות מתמטיות שכתבתי בו בעצמי. משום מה כאשר הדפסתי את הדף, כל הנוסחאות לא הודפסו. דבר כזה מעולם לא קרה לי בעבר. מה יכול לגרום לזה\מה עליי לבדוק?, תודה למומחה. 109.67.164.204 02:22, 11 באפריל 2014 (IDT)

אם יש דיו במדפסת? ‏Lionster‏ • שיחה 04:38, 11 באפריל 2014 (IDT)
לי קרה דבר דומה, הכנתי עבודה במתמטיקה במסמך וורד, שלחתי למחשב בו לא היה וורד עדכני מותקן והנוסחאות לא הופיעו. במידה והדפסת ממחשב אחר יתכן שזו הבעיה. הפתרון שלי היה לשמור את הקובץ כ-pdf ורק אז להעביר אותו למחשב אחר. Uziel302 - שיחה 06:42, 11 באפריל 2014 (IDT)
פתרון שאני מצאתי: יש כפתור שמגדיר את כיוון ההקלדה, מימין לשמאל או משמשאל לימין. תעבור נוסחה נוסחה ותשנה את זה למצב השני.
לא ברור לי איך זה פותר את הבעיה. Uziel302 - שיחה 14:40, 11 באפריל 2014 (IDT)

גוגל ורוד![עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מאתמול בבוקר גוגל מופיע לי תחת "פילטר" ורוד. מישהו מכיר את התופעה?

אני לא מצליח למצוא משהו רלונטי בהגדרות. יש לציין שזה הופיע במקביל לתקלה במודם, שתתוקן רק ביום ראשון, אבל הבעיה קיימת רק בגוגל ולא באקספלור או פיירפוקס. אשמח לעזרה. Liad Malone - שיחה 14:46, 11 באפריל 2014 (IDT)

?Anyone‏ Liad Malone - שיחה 11:29, 13 באפריל 2014 (IDT)

א. יום ראשון עבר, הבעיה במודם תוקנה?
ב. אתה משווה לאקספלורר ופיירפוקס, משמע שכוונתך לגוגל כרום ולא לאתר גוגל. השאלה בפורום הרשמי של גוגל כרום. Uziel302 - שיחה 01:33, 14 באפריל 2014 (IDT)
עוזיאל, אתה מלך!!! קראתי את כל הדף בפורום ואחרי הרבה אנשים מיואשים שסבלו את זה 3 חודשים (!) מישהו גילה את הבעיה רק לקראת הסוף: ב-NVIDIA, צריך להעביר למצב Disable 3D vision discover ואז לסגור ולפתוח את הכרום מחדש. תודה רבה לך! מזל שיש ויקיפדיה... Liad Malone - שיחה 02:37, 14 באפריל 2014 (IDT)

מהו התהליך שהשריר מתחזק בו?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם אני מרים מידי יום משקולות של 20 ק"ג אז קרוב לוודאי שתוך תקופה קצרה ארגיש קושי / חוזק בשרירי היד. אותו הדבר יקרה אם אעשה כל יום שכיבות סמיכה. השאלה שלי היא איך בדיוק נוצר החוזק הזה (ברמה של התא הבודד גם). האם זה קורה כתוצאה מריבוי תאי שריר או מהצטופפות של תא השריר או ממשהו אחר? החוזק הזה לא ברור לי ואשמח לדעת מה ההסבר לכך. 213.57.15.114 11:33, 12 באפריל 2014 (IDT)

מתוך הערך שריר:
"אימון הקשור במאמץ רב על שריר רצוני מסוים, כגון אימון משקולות, מאפשר גדילה של השריר על ידי כך שהוא גורם למיקרו-טראומה בשריר, כלומר נגרמים בו קרעים זעירים. בתגובה פותח הגוף בתהליך של תיקון הקרעים, תהליך אנבולי של סינתזת מולקולות חלבון, המביא לגדילה של תאי השריר שניזוקו באימון. תהליך זה של ריפוי ובנייה של השריר עשוי לדרוש כ-48 שעות. הקרעים הזעירים תורמים הרבה להרגשת הכאב המורגשת לאחר המאמץ.
לחלופין, במצב של תת תזונה, כאשר הגוף זקוק לחלבונים לשימושים חיוניים אחרים ואין חלבונים זמינים במחזור הדם, מביא הוא לתהליך של קטבוליזם בו הוא מפרק חלבונים ישירות מתאי השריר, תוך כדי הקטנת מסתם. מסיבה זו אנשים הסובלים מרעב מאבדים מסת שריר בתהליך הנקרא אטרופיה של השריר. ככל הידוע כיום אין יצירה של תאי שריר, ומתקיימים רק תהליכים של פירוק ובניה. קיימים תאים מיוחדים הנקראים תאי לוויין (satellite cells). תאים אלו נמצאים בצמוד לסיבוני השריר והם תאים מלווים - שניהם עטופים יחד במעטפת השריר. לתאי הלוויין יש יכולת חלוקה שלאחריה הם מתאחים עם סיבוני השריר. בתהליך זה נוסף לתוך סיב השריר גרעין וכן נפח הציטופלסמה גדל, והתוצאה היא למעשה הגדלת מסת השריר. החלבון מיוסטטין מגביל את גדילת תאי השריר." מקווה שזה עונה על שאלתך. Uziel302 - שיחה 11:48, 12 באפריל 2014 (IDT)
ברמה ראשונית השיפור בכוח נגרם מלימוד. הגוף לומד בעקבות המאמץ לגייס יותר יחידות תנועתיות והתוצאה היא יותר כוח נמדד. בשלב הבא, האימון מוביל להיפרטרופיה, להתווספות של סיבי שריר, מכאן לשטח חתך גדול יותר של השריר המתאמן ובסופו של דבר ליותר כוח. יוסישיחה 14:28, 12 באפריל 2014 (IDT)
עוזיאל, השאלה הייתה על חוזק -כיצד הוא נוצר- ולא על המסה של השריר. 5.28.162.88 02:18, 13 באפריל 2014 (IDT)
כאמור כמות השרירים קבועה והשאלה היא עד כמה הם מלאים או דלים, תלוי במסת השריר. אפשר אולי לדמות את זה לבלון, ככל שהוא יותר מלא הוא יותר קשיח. Uziel302 - שיחה 05:06, 13 באפריל 2014 (IDT)

נתונים לגבי קריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני מחפש מידע לגבי ספרים נקראים, כולל השוואה. לדוגמה מה נקרא יותר בימנו- מלחמה ושלום או משחקי הכס? 79.180.114.14 13:34, 12 באפריל 2014 (IDT)

אי אפשר לדעת מה אנשים קוראים. אין מעקב אחרי מה שאנשים עושים בביתם. ניתן עקרונית לעקוב אחרי נתוני מכירות ואחרי נתוני השאלות מספריות. למיטב ידיעתי נתונים כאלו אינם מתפרסמים במלואם. בעיקר מפורסמים רשימות רבי-מכר, אך הן מוגבלות לרבי-מכר ולא נותנות מענה בנוגע לשאר הספרים. אולי לאתרי מכירות ברשת יש נתוני מכירות יותר מפורטים, למשל מצאתי את האתר הזה. Uziel302 - שיחה 13:51, 12 באפריל 2014 (IDT)

מי מכיר, מי יודע? שם של סרט מראשית שנות ה-60'[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם מישהו זוכר איך קראו בעברית לסרט Whistle Down the Wind עם היילי מילס, מ-1961? ברגע שראיתי את השם (בערך מלקולם ארנולד) נזכרתי בהיילי מילס, ששיחקה בתפקיד הראשי, אבל לא הצלחתי למצוא את שמו בעברית. "שריקה ברוח", שזה מה שזכרתי, מעלה תוצאות אחרות בגוגל. תודה וחג שמח,שלומית קדם - שיחה 16:26, 12 באפריל 2014 (IDT)

הי שלומית, אולי "שרוק אל האוויר"? חג שמח! Tomn - שיחה 16:31, 12 באפריל 2014 (IDT)
"שריקה ברוח". ראי למשל כאן: מעריב 6 בדצמבר 1963. בברכה, שמחה - שיחה 16:39, 12 באפריל 2014 (IDT)
תודה רבה, זה מה שזכרתי אבל נעים לקבל אישור. חג שמח, שלומית קדם - שיחה 16:50, 12 באפריל 2014 (IDT)
שלומית, שימי לב שזה מופיע בערך על הילי מיילס עצמה. בלנק - שיחה 23:25, 12 באפריל 2014 (IDT)

ניהול זיכרון על כונן מחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

א. אני מנסה לפנות קבצים ותיקיות על כונן C למשל, מאחר והוא נעשה עמוס מדי, מה שהפך את פעולתו לחנוקה ואיטית מאוד. בבדיקה ראשונית, אני רואה נפח של קרוב ל-40Gb, אבל כשאני פותח ומסכם את את נפחי הקבצים והתיקיות המוצגות בו, אני לא רואה יותר מ-3Gb לערך. אין ספק שאני מפספס כאן משהו.

ב. איך משנים את ההקצאה בין כונן C לבין כונן D ? שבוע טוב, בנצי - שיחה 22:24, 12 באפריל 2014 (IDT)

א. לרוקן סל המיחזור.
ב. צריך תוכנות ייעודיות כמו Partition Magic בשעתה. בדר"כ אין טעם לעשות זאת.
‏[kotz]‏ [שיחה] 22:40, 12 באפריל 2014 (IDT)
נפח הסל לא מצדיק את ההפרש. מלבד זאת, סל אמור לתפוס כ-10% מנפח הכונן. צריכה להיות סיבה אחרת, משמעותית בהרבה. בנצי - שיחה 22:59, 12 באפריל 2014 (IDT)
יש לך שם קבצים נסתרים. השתמש באופציה להציג גם קבצים נסתרים, ותראה אותם. בד"כ אין למחוק קבצים אלה כגון PAGE.SYS שמשמש לניהול הדפים בזיכרון. בורה בורה - שיחה 11:59, 13 באפריל 2014 (IDT)
כך חשבתי. מסתבר שיש תיקייה בשם 'קבצים ותיקיות מוסתרים' (לוח הבקרה >> אפשרויות תיקייה >> כרטיסיית 'תצוגה' >> גלילה לתיקייה המבוקשת, תחת רשימת 'הגדרות מתקדמות') >> שם יש לבחור 'הצג קבצים ותיקיות מוסתרים'. הבעיה היא שהבחירה לא נשארת תקפה גם אחרי שמאשרים אותה, כך שאיני יכול (עדיין) לבדוק אם זה אכן פותר את הבעיה. בנצי - שיחה 13:44, 15 באפריל 2014 (IDT)

להריץ תוכנה בC- משימה בלתי אפשרית?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני מתקשה מאוד במחשבים מסתבר וגוגל לא מצליח לסייע לי. המשימה היא לכתוב תוכנה hello world בשפת C ולהריץ ואותה. התקנתי תכונה בשם eclipse שיש בה דגומה מובנת לתוכנה כזאת. אבל היא לא רצה ונותנת הודעת שגיאה של Launch failed, Binary not found. חיפשתי בגוגל, הבעיה נמצאה, אבל הפיתרון באתר לא עזר (הבעיה נשארה זהה). הלכתי בדרך אחרת והתקנתי MinGW. כתבתי קובץ טקסט וניסתי להריץ את gcc.exe דרך שורת הפקודה. תגובת המחשב שלי היא:

gcc.exe:fatal error: -fuse-linker-plugin, but liblto_plugin-0.dll not found. 

משהו לא בסדר במחשב שלי? למה תכונות מסרבות לעבוד עצלי? 79.180.114.14 22:30, 12 באפריל 2014 (IDT)

פה יש מדריך בעברית. גם לי לקח הרבה זמן הטראבל שוטינג של הפעלת אקליפס. פה יש אתר להרצת תוכניות אונליין, זה יכול לחזק לך את הביטחון. Uziel302 - שיחה 23:34, 12 באפריל 2014 (IDT)
אני מניח שההתקנה של mingw אצלך לא תקינה - אני מניח שמדובר על התקנה חלקית של הסביבה שלא כוללת את gcc. האם התקנת את החבילה הזו? תיעוד בסיסי אפשר למצוא, לדוגמה, ב[7].‏ Tzafrir - שיחה 19:34, 13 באפריל 2014 (IDT)

שרשרת הפיקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם חייל חייב למלא כל פקודה של קצין העולה עליו בדרגה, אפילו אם אינו קשור כלל לשרשרת הפיקוד שלו? לדוגמא, חייל קרבי שפתאום מופיע לו בשטח קצין ג'ובניק או עתודאי ונותן לו פקודות, מבצעיות או אחרות? ובארצות הברית - האם לדוג' קצין מהמרינס יכול לתת פקודה לחייל מהצבא או מהצי?

בצה"ל החובה היא למלא את פקודות המפקדים שלך, ולא של כל מי שמעליך בדרגה. Uziel302 - שיחה 00:14, 13 באפריל 2014 (IDT)
לא נכון, עוזיאל. ראה כאן בסעיף הראשון של חוק השיפוט הצבאי. רשמית, ה"מפקד" של מישהו הוא: "הגבוה ממנו בדרגה, לרבות מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה אף אם איננו גבוה ממנו בדרגה". כלומר- חובה לציית לכל פקודה של מי שגבוה ממך בדרגה. בלנק - שיחה 17:10, 13 באפריל 2014 (IDT)
לגבי ארצות הברית- בעיקרון אי אפשר, זאת בדיוק המטרה של הפרדת הכוחות המזויינים של ארצות הברית לחמישה חלקים- כדי להחליש את כוחם ולמנוע הפיכה. אם למעשה הרמטכ"ל של המארינס יכול לתת פקודות לכל חמשת החלקים, אז אין משמעות לחלוקה. אני מניח שבעת משימות משותפות יש היררכיה כלשהי ויוצא שחיילים מהצי מצייתים למפקדים מהמארינס או להפך. בלנק - שיחה 17:12, 13 באפריל 2014 (IDT)
כתוב שהחוק הצבאי מחייב ציות למפקד, ורק מגדיר כמפקד את מי שגבוה ממנו בדרגה. זו דרך אחת להיות מוגדר כמפקד. הדרך הנוספת היא "מי שלפי פקודות הצבא או לפי הנוהג בצבא רשאי לתת לו פקודה". אלה שתי הדרכים שהופכות אדם להיות מוגדר כמפקד. לא כתוב פה מה קורה במקרה של התנגשות בין מפקדים. המקובל בצבא בו אני שירתתי שהפקודות מהמפקד הישיר גוברות על פקודות של קצינים שאינם מעל החייל בשרשרת הפיקוד. כשאדם בשטח הוא אמור לפעול לפי פקודות מפקדו הישיר ולא לבצע פקודות של מפקדים אחרים בלא ידיעת מפקדו ולכן נראה לי שבמקרה שתואר יש לדרוש את אישור המפקד הישיר.
ההגדרה שכל מי שמעליך בדרגה אוטומטית נחשב כמפקד לא נהוגה בפועל כשהבדלי הדרגות קטנים. Uziel302 - שיחה 18:14, 13 באפריל 2014 (IDT)
נכון. ואפילו לא כשהבדלי הדרגות די גדולים (כפי שהשואל ציין, לא מקובל שקצין ג'ובניק יופיע בבסיס קרבי (או להיפך) ויתחיל לחלק פקודות. אבל מבחינת החוק היבש, מותר לו. בלנק - שיחה 18:53, 13 באפריל 2014 (IDT)
אני לא בטוח שמבחינת החוק היבש מותר לו. נהלים צבאיים אמורים לסייע לקצינים ולחיילים לקבל החלטות מהירות ברגעי משבר. החלטות שהתוצאה שלהן עשויה להיות הרת גורל לתואצת המערכה כולה. אם נקח דוגמה היפותטית - אם נהרג מפקד הכוח, הפיקוד עובר לסגנו ולא לקצין אחר כלשהו. במקרה של אבדות כבדות ביחידה, נהוג למזג יחידות כאלה עם יחידות מאותו גדוד ואם אי אפשר בגלל האבדות למזג יחידות לגדוד אחד, ממזגים לחטיבה אחת (חטיבת האם) או דיביזיה. במקרה שגם זה לא אפשרי, מנסים לאסוף את הכוחות ששרדו ומעבירים אותם בשלמותם תחת הפיקוד האורגני שלהם עד כמה שאפשר ליחידה אחרת, דומה להם. כך למשל אם האבדות היו ביחידת שריון, החיילים יעברו ליחידת שריון אחרת, בשאיפה יחידה שקרובה אליהם מבחינות רבות ככל האפשר (למשל ציוד). לא יתכן מצב שבו יהרג מפקד גדוד שריון ומסיבה כלשהו מפקד גדוד הארטילריה שאין לו מושג בשריון יקבל פיקוד על הגדוד - הפיקוד יעבור לסגן מפקד הגדוד ואם זה יהרג לאחד מקציני המטה ואם גם אלה יהרגו - לאחד ממפקדי הפלוגות. כך יתכן מצב היפוטתי שבו סגן יפקד על יחידה גדולה שמונה אלפי אנשים (כי כל הקצינים האורגניים נהרגו או אינם כשירים לתפקידם מסיבה אחרת - למשל העדרות).
אני לא מכיר אפילו מקרה אחד שבו הפיקוד עבר לקצין שלא קשור ליחידה בדרך כלשהי (למשל כמו בדוגמה פה - ג'ובניק שמתחיל לחלק פקודות לחיילים קרביים או להפך). אני בטוח שפקודות מטכל (וגם של כל הצבאות האחרים בעולם) אוסרים במפורש על הדבר הזה. לגבי חלוקת הצבא האמריקאי לכמה זרועות - אני לא חושב שרצו להחליש מישהו. פשוט בצבא כל כך גדול קשה מאוד למפקד יחיד לשלוט בכל החיילים. זהו הצבא הגדול והמורכב ביותר בעולם (לא מבחינת מספר החיילים, אך כן מבחינת העוצמה). הידע המקצועי שנדרש לשם הפעלת דיביזיית מארינס שונה באופן מהותי מזה שנדרש להפעלת דיביזיה הררית. טבעי שתהיה חלוקה מהסוג שקיימת בצבא האמריקאי.
בהקשר זה יש אפילו ביטוי מימי הביניים: "הוואסל של הוואסל שלי, איננו הוואסל שלי". כלומר, אם אין קשר ישיר בין האדון הבכיר (נגיד דוכס) לאביר הפשוט, אותו דוכס לא יכול לחלק לו פקודות, אפילו אם האביר הפשוט הזה הוא ואסל (בן חסות) של נניח בארון כלשהו שהוא בעצמו הוואסל של הדוכס - הדבר הזה אסור על פי הקוד של ימי הביניים. אני מניח שמשהו דומה מתקיים גם בצבא. פשוט לא הגיוני שקצין שאין לו מושג במה שמדובר יתחיל לתת הוראות - התבוסה בקרב תבוא חיש מהר במקרה כזה. גילגמש שיחה 09:45, 14 באפריל 2014 (IDT)
לא ייתכן? אתה באמת רוצה שנחפש בשבילך דוגמאות? המערכת הפיאודלית של ימי הביניים לא דומה להיררכיה צבאית מודרנית. Tzafrir - שיחה 12:11, 14 באפריל 2014 (IDT)
דווקא מעניין למצוא דוגמאות... אבל לא מדובר רק על פקודות הרות גורל. אני מניח שכל קצין יכול לתפוס חייל באוטובוס ולחייב אותו לסדר את הופעתו ולהצדיע לו. (השואל)
חבר'ה, אנחנו מדברים על שני דברים שונים. אתם מדברים על התנהלות צה"ל, והשואל שאל על חובת קיום הפקודות. (חובה חוקית). על פי החוק היבש, שהבאתי בקישור קודם, חייל חייב לציית לכל פקודה שהוא מקבל ממישהו גבוה ממנו בדרגה, אלא אם היא פקודה בלתי חוקית בעליל. בזה מסתכם העניין. כמובן שמפקד ארטילריה שפולש לגדוד שריון ומתחיל לחלק פקודות אינו עובד על פי נהלי צה"ל, וייתכן מאוד שהוא גם עובר על החוק (נניח- מפר פקודות קבע שקיימות בצה"ל, מפר פקודות שקיבל ממפקדיו שלו, או מפר את סעיף 67 בחוק השיפוט הצבאי - שימוש לרעה בסמכויות כלפי פקודייך), אבל על פי החוק היבש, החיילים חייבים לציית לו. בלנק - שיחה 16:47, 14 באפריל 2014 (IDT)
אפשר למצוא, מן הסתם, דוגמאות למכביר מכל מיני מקרים שבהם יחידות אורגניות התפרקו במהלך קרב ומפקדים הרכיבו לעצמם יחידות מכל החיילים שהם הצליחו למצוא. Tzafrir - שיחה 01:12, 15 באפריל 2014 (IDT)

גזע (אדם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך הערך גזע (אדם): "החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים חסרי חשיבות". אם כך הדבר, אז איך במשטרת ההגירה מזהים מסתננים אפריקאים? איך ניתן להבדיל חזותית בין מסתנן סודני ליהודי ישראלי אשכנזי, שהרי אין בינהם שום הבדל פיזי? לפי הלבוש? 77.126.103.138 09:41, 13 באפריל 2014 (IDT)

באופן כללי אפשר להבדיל, אך בשום פנים ואופן לא באופן מוחלט. לעתים האופן הכללי הזה בו ניתן להבדיל הוא בעצמו כה מסויג, עד כד שקיימת הסתייגות כללית מכל מושג הגזע, וכיום המגמה היא להשתמש בו באופן מינימאלי, לעומת כמה מאות קודמות בו המגמה הייתה לכאורה להשתמש בו באופן "מקסימאלי". 109.67.164.204 10:52, 13 באפריל 2014 (IDT)
אני בטוח שחייל צה"ל ממוצע שעומד במחסום בשטחים לא בקיא במושג "גזע" ובטח שלא בסיווגי גזע מערביים מהמאה ה-19, אבל הוא מבדיל בקלות בין ערבי ליהודי, שוב, בלי להשתמש ואפילו בלי להזכר במושג "גזע". כמו כן כל סוחר ערבי בשוק בעיר העתיקה בירושלים מזהה תיירים ויודע איזו שפה לדבר עם כל אחד מהם, אבל הוא לא יודע מה זה "גזע". אז איך הם עושים את זה? הרי אין שום קשר בין מראה חיצוני למוצא. אין שום הבדל פיזי בין קוריאני לבדואי, אז איך בכל זאת מבדילים? אני מדגיש, האנשים מהרחוב מבדילים, לא תאורטיקנים של תורת הגזע מהמאה ה-19. מבדילים בחיי היומיום, באופן אוטומטי ולצרכים פרקטיים. 77.126.103.138 11:16, 13 באפריל 2014 (IDT)
ההבדל שעושה הנפש הממוצעת הוא על פי דמיון פיזיקאלי בין המאפיינים (כגון, מלוכסנות העיניים, אורכי הגל שמגיעים מן השיער וכו'). כמובן שייתכן וזה כלל לא מדוייק.
אז למה כותבים שהמאפיינים החיצוניים הם חסרי חשיבות? ואיך ייתכן הערך הגזעני ג'ינג'י בוויקיפדיה העברית? הרי לא אמור להיות שום קשר בין מוצא לצבע השיער (על פי המנטרה "מאפיינים חיצוניים הם חסרי חשיבות"), אז למה כמעט לאורך כל הערך ישנה התייחסות לקשר הזה? הרי לבטח יש לא מעט יפנים ג'ינג'ים, גרוזינים מלוכסני עיניים, אתיופים חיוורים ואינדיאנים שחורי עור, וע"פ המנטרה הנזכרת לעיל אסור לייחס שום חשיבות למאפניים מהסוג הזה, שהם אקראיים לגמרי וכלל לא קשורים למוצא. ואף לא צריך להיות מופתע אם אתה ואשתך אתיופים ונולד לכם תינוק מלוכסן עיניים - הרי אתה לא גזען ואתה אמור לקבל את בנך כמו שהוא בלי לחשוד, חלילה, שאשתך בגדה בך. 77.126.103.138 11:51, 13 באפריל 2014 (IDT)
היות והמונח גזע עצמו אינו קוססיסטנטי, וכאמור, השימוש בו מסויג ונחשב ליציאה מן הכלל ולא לכלל, לפחות ברוב העולם, הרי שחשיבותו מועטת\חשיבות המאפיינים החיצונים מועטים כמעט בכל הקשר שהוא (מלבד הקשר חוקי למשל, כמו במקרה של Racial Profiling). 109.67.164.204 12:24, 13 באפריל 2014 (IDT)
המשפט שציטטת מהערך דווקא מגדיר את העניין יפה: "החלוקה לגזעים היא מלאכותית, ומסתמכת על מאפיינים חיצוניים חסרי חשיבות". זה בדיוק מה שעשית פה. מובן שיש מאפיינים חיצוניים שלפיהן ניתן, באופן שטחי להבחין בין "גזעים". הכוונה היא שלהבדלים אלה אין שום ממשות ביולוגית-גנטית מעבר ל"מאפיינים החיצוניים" ולכן הם חסרי חשיבות מבחינת החלוקה המדעית של האנושות לתת-קבוצות (אם כי לא מבחינה סוציולוגית-תרבותית). Reuveny - שיחה 15:36, 13 באפריל 2014 (IDT)
בשורה תחתונה: הטענה היא שהחברה גזענית? האם ברגע שלא עליתי על טרמפ, כי זיהיתי את הנהג והנוסעים כערבים, על סמך תווי פניהם, זה אומר שאני גזען חשוך שמאמין בתאוריות הגזע של היטלר בלומנבאך ולא מודע לעובדה ש"אין למאפיינים החיצוניים שום משמעות ביולוגית-גנטית ולכן הם חסרי חשיבות"? או במקרה שהזכרתי בהודעה קודמת: אם לאשתי נולד ילד שנראה סיניעשוי להראות כסיני בעיניי החברה הגזענית שלא מבינה כלום בגנטיקה, אני אמור לחשוב שהיא בגדה בי או לשנן את המנטרה "אין שום ממשות ביולוגית-גנטית" ולהתעלם מתווי הפנים שלי בני? ובשורה הכי תחתונה: יש קשר בין מוצאו האתני ו/או הגאוגרפי של אדם למראה החיצוני שלו או אין שום קשר? (ואז מקרה של תינוק לבן שנולד לזוג סיני שחור הוא מצב הגיוני ונפוץ) ואם יש קשר, אז איך המדע מסביר אותו? או שהמדע נמנע מלהסביר אותו בגלל השואה? 77.126.103.138 16:14, 13 באפריל 2014 (IDT)
אני מצטער, אבל נראה שלא קראת את מה שכתבתי וגם לא ממש את הערכים הרלוונטיים, ואתה חוזר שוב ושוב על דבריך. Reuveny - שיחה 16:22, 13 באפריל 2014 (IDT)
קראתי, אבל לא הבנתי. המאפיינים כמו צבע עור ותווי פנים עוברים בתורשה: כן או לא? רק תגיד כן או לא, זהו. 77.126.103.138 16:26, 13 באפריל 2014 (IDT)
התשובה מורכבת יותר מ-כן או לא, סליחה אם זה לא מספק אותך. התורשה היא אמנם הרכיב העיקרי, אך לא היחיד בקביעת הפנוטיפ של אדם, ובכל מקרה, ייתכנו מקרים בהם תורשה ייחודית תניב תוצאה די שונה משני ההורים (לדוגמה, לבקנות). בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 16:45, 13 באפריל 2014 (IDT)
וחוץ מלבקנות יש עוד דוגמאות? יש סיכוי שבכפר סיני יוולד ילד שחור (ש"נראה כמו אפריקאי")? יש מקרים מתועדים? 77.126.103.138 16:54, 13 באפריל 2014 (IDT)
שואל יקר, סגנונך אנו נעים, ואינו מעודד אנשים לרצות לענות לך. לעצם השאלה, כמו שהיטבת להגיד, ואף אחד לא סתר אותך- החלוקה לגזעים מתבססת על הבדלים במראה החיצוני שעוברים בתורשה. יחד עם זאת, כפי שאמר ראובני, ההבדלים האלה הם חסרי חשיבות, ואינם מעידים על שוני גנטי משמעותי בין ה"גזעים". דוגמא מקבילה: כל אחד יכול להבדיל בקלות בין פלפל צהוב, פלפל אדום ופלפל ירוק, אבל בין השלושה אין שוני גנטי משמעותי- יש להם את אותו הטעם, אותם ערכים תזונתיים, וכו'. בלנק - שיחה 17:03, 13 באפריל 2014 (IDT)
הכוונה מאחורי המשפט: בעוד שלמאפיינים חיצוניים יש חלוקה גאוגרפית מסויימת, למאפיינים אחרים (למשל קבוצות דם) יש תפוצה שונה. לא נמצאה דרך להגדיר גנטית גזעים כך שריצוף גנטי יקבע מהו הגזע של רוב בני האדם.
אמת, יש תכונות גנטיות שבבירור קיימות באשכולות על בסיס קשר משפחתי רחוק, אבל ישנן תכונות רבות כאלה והאשכולות אינם חופפים.
המסקנה הישירה היא ש"גזע" אצל בני אדם (להבדיל מגזע אצל כלבים, למשל) הוא די עורבא פרח. הוא לא ניתן להגדרה מדוייקת, ואפילו עם העמימות הזו ישנם יותר יוצאים מהכלל מאשר המתיישרים לפיו. חג חירות שמח! הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:04, 13 באפריל 2014 (IDT)
אם אפשר לזהות אותם לפי מראה (אבל לא בהתבסס על שפה ולבוש) הרי שיש הבדלים גנטיים. המראה נקבע ברובו על ידי הגנטיקה. מצד שני, לא צריך להגזים עם זה. לא ברור לי, לדוגמה, באיזו רמת אמינות תוכל להבדיל בין אשכנזים לספרדים רק לפי המראה. הסוחר בעיר העתיקה מבדיל בין גזע האנשים לגזע התיירים (תת אדם או על אדם. תלוי בהקשר) בעיקר לפי השפה והלבוש. Tzafrir - שיחה 19:50, 13 באפריל 2014 (IDT)
לשואל היקר, כן יש עוד מקרים חוץ מלבקנות, כמובן. תועדו מקרים שלזוג שחור נולד תינוק לבן לכאורה (מקרים שקרובים קמעה ללבקנות). גם היוצא מן הכלל הוא מושא להגדרה. יש אולכוסיית של שחורים בלונדינים (כתוב בגוגל למשל melanesian with blonde hair), ותראה תמונות מעניינות. מי שנולד ככה ראשון בתוך האוכלוסייה גם יוכל, בסטנדרטים מסוימים להיחשב ל"בן גזע אחר". בקיצור, רב התפל על המעניין בכל הקשור לגזעים וממילא המונח אינו מדויק ובעייתי מהסיבות שמנו לך כאן ואחרות. 109.67.164.204 19:44, 13 באפריל 2014 (IDT)
בלנק, אני מתנצל על הסגנון הגס. אנונימי, אני מכיר את המלנזים הבלונדינים, אבל זה בכלל לא סותר, אלא דווקא מחזק את הטענה שיש קשר בין מוצא אתני משותף לבין מאפיינים חיצוניים משותפים. שיער בלונד בשילוב עם עור כהה אכן נפוץ בקרב מלנזים וילידים אוסטרלים, אבל לא קיים בקרב שחורים אפריקאים או הודים דרומיים. זו פשוט אחת התכונות המאפיינות את האוכלוסיה הילידית של האיזור ההוא. בנוגע ללבקנים, כתוב בגוגל african albino ותראה שחוץ מחוסר פיגמנטים אין הבדל אחר בין אפריקאים לבקנים לאלה שלא. אותם תווי פנים (אף רחב, שפתיים עבות), שיער מקורזל. צפריר, הסוחר בעיר העתיקה בחיים לא יתבלבל בין גרמני לערבי, גם עם הגרמני ישים כאפייה. בין אשכנזים לספרדים קשה להבדיל, בין אשכנזים לתימנים קל מאוד. 77.126.103.138 08:00, 14 באפריל 2014 (IDT)
לגבי המלנזים - גם אם זה מחזק את הטענה זה לא סותר בשום צורה או דרך את כל מה שטענו לך כאן לגבי החשיבות המעטה של גזע. גם התעלמת מהטענה הנוספת שנתתי לך. לגבי הלבקנות - יופי, יכלו להיות גם שינויים אחרים. ההיתפסות העיקשת שלך בזה מיותרת לחלוטין. ממליץ לך לצאת מזה ולהתקדם הלאה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 08:04, 14 באפריל 2014 (IDT)
בלנק, למען הסר ספק, ברור לי שאין קשר בין מאפיינים חיצוניים למאפיינים "פנימיים" - רמה אינטלקטואלית, תכונות אופי וכיוצא בזה. גזענות זה בדיוק הניסיון לקשר בין שני הדברים - החיצוני והפנימי. אבל יש קשר בין מאפיינים חיצוניים משותפים למוצא משותף, אלא שהמדע מתעלם מהתחום הזה בגלל שזה נושא "רגיש", האם הבנתי נכון? בן נתן, תודה על ההמלצה. 77.126.103.138 08:19, 14 באפריל 2014 (IDT)
אני חושב שלא הבנת נכון - זה לא, או לפחות לא רק בגלל שזה נושא רגיש, אלא בגלל שזה נושא מעורפל. הקשר לא תמיד מאד ברור או משמעותי עד כדי שיצדיק עשייה מדעית, ובמילים אחרות, זה מדע שהוא א' יחסית לא מדוייק, ב' יחסית לא מועיל - היחס הספציפי שבין היותו יחסית לא מדויק, לבין היותו יחסית לא מועיל, הוא, לפי מה שיצא לי ללמוד על הנושא, גורם עיקרי לסלידה ממנו. אגב, לעתים לא עניתי מכינויי כי יש לי בעיה עם ה-Cookies בדפדפן, בברכה. 109.67.164.204 09:03, 14 באפריל 2014 (IDT)
גם פסיכיאטריה היא לא מדע מדוייק. נפש האדם הרבה יותר מורכבת מהפונוטיפ שלו, ולמרות זאת עוסקים בה. חקר שפות שנחכדו וסיווגן ע"פ קבוצות לשוניות הוא גם לא מדוייק ולא מועיל כלל, ולמרות זאת עוסקים בו. 11:48, 14 באפריל 2014 (IDT)
הייתה לי הרגשה שתבוא עם תשובה כזו שאינה אינטליגנטית (אני לא אומר שאתה לא אינטלגינטי אלא שהתשובה שלך לא משקפת אינטליגנציה): התשובה שלך היא פרשנות סלקטיבית מאד למה שאני אמרתי. לא אמרתי שהתחום עצמו הוא לא מדע מדויק וזהו, אלא משהו מורכב יותר, שאני אעתיק לכאן שוב: "זה מדע שהוא א' יחסית לא מדוייק, ב' יחסית לא מועיל - היחס הספציפי שבין היותו יחסית לא מדויק, לבין היותו יחסית לא מועיל, הוא, לפי מה שיצא לי ללמוד על הנושא, גורם עיקרי לסלידה ממנו". ולחידוד דבריי: פסיכיאטריה היא מדע שהיחס בין היותו לא מדויק לבין היותו מועיל גדול הרבה יותר לכיוון היותו מועיל, ופסיכיאטריה רחוקה מלהיות הדוגמה היחידה למצב כזה). בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 13:35, 14 באפריל 2014 (IDT)

פבלוב ערך ניסוי מפורסם בכלבים: הוא היה מציג לפניהם מעגל ואליפסה, שרק אחד מהם הסתיר דבר מאכל. לאט לאט הוא היה מקטין את האקסצנטריות ומקרב את האליפסה לצורת המעגל, עד שהכלב היה משתגע. המטרה הסודית של הניסוי הזה היתה להוכיח שלמונח אליפסה אין "ממשות ביולוגית". זה הנימוק היחיד ששומעים נגד מושג הגזע: צורות ביניים. הנימוק הזה, השאוב מפרדוקס הערימה, שימושי להפליא. קח לדוגמא אדם שמסתובב ברחוב במעגלים, צועק וקורע את בגדיו משום שהקולות שהוא שומע אומרים לו לעשות כך. פסיכיאטר יאבחן אותו כסכיזופרן. קח מצד שני אדם נורמלי. אפשר לדמיין מאה טיפוסי ביניים (או מיליון - יש די והותר מספרים), ולדרוש מהפסיכיאטר לאבחן כל אחד ואחד מהם, עד שיודה שאין לסכיזופרניה ממשות ביולוגית. אחר-כך נפרק את מושג השליטה במיומנות, את מושג המכונית הפועלת (מצב ביניים: פועלת בהסתברות), את מושג השלטון הנבחר (מצב ביניים: הפגנות), וכן הלאה. האפשרות המדעית לחלק את האנושות לגזעים היא דבר כל-כך מפחיד, עד שכדי להפטר ממנו מוכנים למחוק את כל השפה. עוזי ו. - שיחה 13:48, 14 באפריל 2014 (IDT)

עוזי, אני לא כל כך מבין את דבריך. לאיזה תחום מדעי בדיוק היית משייך את חלוקת האדם לגזעים? ביולוגיה? הביולוגיה מחלקת את בעלי החיים עד לרמת המין, ולעיתים לתת מין כאשר יש הבדלים משמעותיים. (לא כמו במקרה של בני האדם). החלוקה של מין או תת-מין ל"גזעים" קיימת רק כאשר יש לכך משמעות מיוחדת- נניח, לצורך גידול צמחים לחלקלאות, או גידול כלבים. גם אז, אין מדובר בחלוקה מדעית, אלא בחלוקה פשטנית כדי להקל על העוסקים בתחום. הסיבה שלא מחלקים את האדם לגזעים היא פשוט שאין בכך שום צורך משום בחינה באותה מידה אני יכול לחלק את האנשים לפי מידת הנעליים שלהם. לא עושים את זה לא בגלל שהתחום מטושטש (איפה עובר הקו בין 46 ל-47?), לא בגלל שאנשים מפחדים מזה. פשוט אין לזה שום משמעות מדעית, ושום קשר למדע. בלנק - שיחה 16:59, 14 באפריל 2014 (IDT)
אני משתדל לא להתערב בדיונים עקרים, אך הפעם אסטה מדרכי. עוזי הזכיר את פבלוב וזה מזכיר לי שבתקופת מיצ'ורין הרוסים הובילו את תחום הגנטיקה במדע, אבל, כשהמפלגה הבולשביקית קבעה, לפי הדוגמה של ז'אן ז'אק רוסו, שבני האדם נולדים שווים בכל וההבדלים נובעים מהשפעות חברתיות, הגנטיקאים התישרו בהתאם והגנטיקה הרוסית צעדה דור או שניים אחורה.
הבולשביקים לא שולטים במערב, אך הטרור של ה"פוליטיקל קורקט" מנסה לטשטש ולהשכיח את קיומם של הבדלים גנטיים בין קבוצות בני אדם, למרות שההוכחות לקיום הגזעים מנקרות עיניים. יש גזעים בבני אדם, הפיגמאים ובני מסאי שייכים לגזעים שונים בתכלית, למרות שיש להם אותו צבע עור. יתר על כן, יש תועלת רבה מאוד בחקר הגזעים, שימוש מעשי ביותר ברפואה, בפיתוח תרופות, בהתאמת מזונות ועוד רשימה ארוכה של תועלות, אבל כל מי שמזכיר זאת מותקף מיד על ידי מכחישי קיום הגזעים, מוצג כנאצי או לפחות מפגר וכך במקום לדון בנושא עוברים לדון בטוען. מי שרוצה הוכחות לכך, שיקרא את הארכיונים של הערכים הנוגעים בדבר. בברכה. ליש - שיחה 15:21, 15 באפריל 2014 (IDT)
אני נאלץ לחלוק על אריה בטענה שיש תועלת מדעית בחקר גזעים. לא צריך לחקור גזעים בשביל להבין שה-BMI של פיגמאיים יהיה נמוך יותר מזה של הדרום איראני הממוצע או השוודי-אתני הממוצע. הפיגמאיים למעשה הם דוגמה לאותם מקרים נדירים ויוצאים מן הכלל בהם יש יישום ישיר של המונח גזע ותיעוד עקבי של "מאפיין גזעי". גם פיגמאי וגם אדם ממוצא אינדיאני כל שהוא, או אבוריג'יני טסמני (הטסמנים ידועים במבנה גולגולת רחב יחסית ושיער מקורזל מאד), שלושתם צריכים למשל סיבים תזונתיים כחלק מתזונה מאוזנת. אם שלושתם ילכו לדיאטן קליני, הוא יבדוק אותם פרטנית. לתעד כל "תכונה גזעית", או כמעט כל "תכונה גזעית" אל תוך הספרות המדעית (מלבד תכונות חשובות מאד כגון חסר באנזים G6PD שנפוץ אצל יהודים יוצאי עיראק למשל), זה מעשה שאין לי סיבה טובה לחשוב שהוא יניב יתרונות משמעותיים כל שהם למין האנושי. לסיכום, כמו שאמרתי מקודם: רב התפל על המעניין בכל הקשור לגזעים ובאופן תמציתי עד יותר: אנחנו הרבה יותר דומים מאשר אנחנו שונים. בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:19, 15 באפריל 2014 (IDT)
אתחיל מהסוף - ודאי שאנו דומים, אנחנו גם מצליחים להתרבות, אך זה נכון גם לגבי גזעי סוסים, חתולים וכדומה - הם דומים, מצליחים להתרבות ובכל זאת לומדים ומקטלגים את ההבדלים הגזעיים. בני אדם דומים ויש להם מאגר גדול של גנים משותפים עם הבונובו - האם לא נחקור את השוני? ודאי שנחקור. בני אדם דומים גם בהתנהגותם החברתית - האם איננו בודקים את השונים ולא מסווגים בני אדם לפי רמות הכנסה, עיסוק מקצועי, רמת השכלה, רמת אינטליגנציה ועוד? ודאי שחוקרים, מסווגים ובודקים וחקר ההבדלים נותן לנו נתונים לשם שיפור מערכת החינוך, מערכת התמיכה החברתית, חיזוי כוח אדם מקצועי ועוד ועוד ועוד. כל זה נכון גם לגבי הבדלים גנטיים של אוכלוסיות, תחום שהוזנח בגלל לחץ אידאולוגי של מכחישים קיום הגזעים בבני אדם. כמו שרוב הכלבים הם בני תערובת מבחינה גזעית, כך גם בני אדם בתקופה המודרנית מעורבים במידה רבה, אבל עדיין יש אוכלוסיות השומרות על מאפיינים ייחודיים, צריך להכיר בכך ולחקור את הנושא, כמו שכל נושא אחר נחקר - הטאבו מיותר ומזיק. בברכה. ליש - שיחה 17:44, 15 באפריל 2014 (IDT)
אני לא אמרתי שאנחנו לא דומים, אלא שאנחנו הרבה יותר דומים משונים (ולכן ההתעסקות היא באופן כללי מיותרת). מקריאת דבריך נראה לי שדיברת כללי ולא נתת דוגמה אחת לאותו "שוני בין אוכלוסיות" (אם אתה, או אני נתן כאלה אני סבור שזה כבר ינפח את הדיון באופן עקר). ע"פ הידוע לי השוני הוא בעיקו פנוטיפי (אם כי אין שום הכרח שיהיה כזה), הרי התוצרים האפשריים של הגנים הם רבים מהשינויים שייתכנו בכל גן בודד. עם זאת, בדרך כלל אין הבדל משמעותי ברמת האוכלוסייה, שיש טעם ממשי להתייחס אליו, או שלא ניתן לטפל בו במידה והוא בעייתי ביחס לסיטואציית חיים מסוימת. ההבדל היחיד שכמעט תמיד מודגש בשיח האנושי-גזעי הוא מראה חיצוני, והרי הירתעות ממראה גזעים אחרים הוא קודם כל עניין פרסונאלי-רגשי (שייתכנו לו תולדות חברתיות אך זה עניין אחר). בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 17:58, 15 באפריל 2014 (IDT)
בודאי שחוקרים הבדלים בין אוכלוסיות בני אדם, אבל אין כל הלימה בין ההבדלים הנחקרים לבין מושג הגזע. לדוגמא, אם לאמריקאים ממוצא אינדיאני יש נטייה מוגברת להשמנת יתר לעומת אמריקאים ממוצא אירופאי - איפה כאן הגזע? מישהו היה מסווג אדם ל"גזע האינדיאני" לפי רמות הכולסטרול שלו? לכך הכוונה שהחלוקה ה"מקובלת" לגזעים היא חסרת תוקף מדעי, היא מסתמכת על אותם מאפיינים חיצוניים שטחיים ולא על הבדלים משמעותיים יותר בין אוכלוסיות (שאינם בהכרח, או אפילו בדרך כלל, תואמים למראה החיצוני). Reuveny - שיחה 18:07, 15 באפריל 2014 (IDT)
יש הבדלים גנטיים שהם לא פנוטיפיים, אך גם לפנוטיפיים יש משמעות, כמו ההבדל בין הפיגמאיים והקסאיים. לסוג הראשון, מבלי לפרט, אזכיר את האנמיה החרמשית בים הקריבי.
אקח הבדל שולי כביכול, אנסה להצביע על משמעויות יש לו. ידוע מזה זמן, שלחלק משחורי העור, שמוצאם או מוצא הוריהם מאפריקה, יש מבנה קרסול שונה הנותן להם יתרון בתחרויות ריצה. תחרויות הספורט בנויות על הגינות, לכן מבדילים בין נשים ובין גברים ובענפים מסוימים מבדילים בין בני משקל כזה או אחר. כשלחלק מהמתחרים יש יתרון מולד, יש מקום לדון ביצירת הקבצה מיוחדת לבעלי היתרון הזה.
לכל הבדל פיזיולוגי יש משמעויות רפואיות - האם הבדיקות הנעשות לפציינט שחור עור צריכות להיות זהות לבדיקות הנעשות ללבן עור, כשידוע ששחור עור נוטה יותר למחלות מסוימות ולבן עור למחלות אחרות? הפוליטיקל קורקט יטען שצריך לתת יחס זהה, אך זה יהיה בזבוז משאבים. עכשיו בואו נחשוב על קבוצות אוכלוסיה הנבדלות ביניהן בתכונות פיזיולוגיות, שאינן בולטות לעין - גם הן זקוקות לטיפול נבדל לפי הצרכים שלהן, אך לא נידע זאת עד שנחקור ונסווג אותן. חקר הגזעים בבני אדם אינו טפל, דוחקים אותו לקרן זווית בגלל יחסי ציבור גרועים, בגלל ההיסטוריה של האפרטהיד והנאציזם. בברכה. ליש - שיחה 18:28, 15 באפריל 2014 (IDT)
גזע בבעלי חיים, וגם אצל בני אדם, מוגדר בדר"כ ע"פ מאפיינים חיצוניים. והטענה היא שההבדלים בתוך אוכלוסיית השחורים, ובתוך אוכלוסיית הלבנים, גדולים יותר לפעמים, מהשוני בין "אוכלוסיית השחורים" ו"אוכלוסיית הלבנים", כלומר, שאין טעם לחקור "לבנים" ו"שחורים" אלא בעלי גן Z לעומת בעלי גן W (כאשר ברור שהנפיצות מושפעת לעיתים מאזורים גאוגרפים). אם נסתכל בתוך האוכלוסייה היהודית שכמעט כולה מוגדרת כ"לבנה", תגלה הבדלים משמעותיים בנוגע לתפצות מחלות גנטיות מסויימות בין יהודים מפולין לבין יהודים מעיראק. הבדלים דומים, תמצא אם תשווה שחורים ממערב אפריקה, לשחורים ממזרחה, או לשחורים מדרומה. החלוקה ע"פ "גזעים" תסיח את דעתך, יכול להיות למשל, שתפוצת "הקרסול המושלם" באוכלוסיית השחורים, גדולה רק ב-10 אחוז, מתפוצתו אצל לבנים, אבל תפוצת הקרסול המושלם אצל אלו שמוצאם מקניה, גדולה ב-1000 אחוז לעומת אחיהם השחורים, ואצל לבנים מיוון היא קטנה ב90% לעומת שאר הלבנים, ואז הגזע הוא סתם מסיח. בברכה, --איש המרק - שיחה 18:50, 15 באפריל 2014 (IDT)
טיעונים אלה מתאימים כנגד מי שטוען לחלוקת האנשים לגזעים על פי צבע העור ואני לא טענתי זאת. מראשית דברי הבדלתי בין שני גזעים של שחורי עור ויש יותר משניים. בברכה. ליש - שיחה 19:04, 15 באפריל 2014 (IDT)
מה שלא פנוטיפי כמעט ואינו מעניין בהקשרים משפיעים - לבן ושחור הם מונחים יחסיים אך גם אינטואיטיבית, ציינתי בעצמי שאכן יש מקרים ייחודיים בהם ראוי להיתפס בהבחנה על פי מוצא אתני\גיאוגראפי וכו' (בהירי עור ושחורי עור, מהעולם המערבי למשל, הרבה יותר דומים מאשר שונים בכל הקשר לתחלואה). מקרים נדירים כאלה אינם מצדיקים ולא יצדיקו לדעתי, הקצאת משאבי מחקר שיכולים ללכת לתחומים הרבה יותר מעשיים ותורמים, מ"חקירת גזעים". ‏Ben-Natan‏ • שיחה 19:23, 15 באפריל 2014 (IDT)

אנדרטת ספינת אגוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

האם בסיור אלף מילים בהר הרצל צילמו תמונה של אנדרטת אגוז ??? בששדף השיחה שלי • י"ד בניסן ה'תשע"ד

פסח ופסחא[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. באיזה שעה צריך להתיישב היום לסדר פסח?

2. מתי הפסחא של הערבים הקתולים בישראל?

3. מהי הברכה המקובלת לפסחא? האם עיד סעיד מתאים?--85.64.116.162 09:19, 14 באפריל 2014 (IDT)

לאחר צאת הכוכבים. בסביבות שבע וחצי. פירוט זמנים הלכתיים כולל זמן צאת הכוכבים. פירוט הלכתי בסוגיה.
מתוך הערך פסחא: 2014 - ‏20 באפריל.
אותם ניתן לברך פשוט ב"חג פסחא שמח ומבורך". הם מברכים זה את זה לפי ויקיאנגלית (אנ'):
Arabic (standard) – المسيح قام! حقا قام!‎ (al-Masīḥ qām! Ḥaqqan qām!); المسيح قام! بالحقيقة قام!‎ (al-Masīḥ qām! Belḥāqiqāti qām!)
בברכה, Uziel302 - שיחה 10:29, 14 באפריל 2014 (IDT)
תודה רבה! חג שמח:)--85.64.116.162 10:44, 14 באפריל 2014 (IDT)

ביקרות על ע. ראנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני מחפש מישהו שסותר בצורה שיטתית את השקפת העולם הפילוסופית של ע. ראנד. שעושה בדיוק כמוה - רשום בצורה הגיוניות את טענות המוסר ומוצא מה הטעויות בהם. 79.180.114.14 10:50, 14 באפריל 2014 (IDT)

לפי הערך האנגלי (אנ') הייתה מעט התייחסות אל הפילוסופיה של ראנד באקדמיה. כמה ציטוטים משם:
"One of these was "On the Randian Argument" by libertarian philosopher Robert Nozick, who argued that her meta-ethical argument is unsound and fails to solve the is–ought problem posed by David Hume. Some responses to Nozick by other academic philosophers were also published in The Personalist arguing that Nozick misstated Rand's case. Academic consideration of Rand as a literary figure during her life was even more limited. Academic Mimi Gladstein was unable to find any scholarly articles about Rand's novels when she began researching her in 1973, and only three such articles appeared during the rest of the 1970s... Libertarian philosopher Michael Huemer has argued that very few people find Rand's ideas convincing, especially her ethics, which he believes is difficult to interpret and may lack logical coherence. He attributes the attention she receives to her being a "compelling writer", especially as a novelist. Thus, Atlas Shrugged outsells not only the works of other philosophers of classical liberalism such as Ludwig von Mises, Friedrich Hayek, or Frederic Bastiat, but also Rand's own non-fiction works... Although Rand maintained that Objectivism was an integrated philosophical system, philosopher Robert H. Bass has argued that her central ethical ideas are inconsistent and contradictory to her central political ideas."
מקווה שזה עוזר במשהו. Uziel302 - שיחה 12:48, 14 באפריל 2014 (IDT)
ראה כאן. בלנק - שיחה 17:25, 14 באפריל 2014 (IDT)

כמה מרוויח מתרגל באוניברסיטה שהוא מאסטרנט?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבקשה אל תשלחו אותי לחפש בכל האינטרנט ולמצוא איזו מלגה שהיא רק 25% מכלל הכסף שמרוויח המאסטרנט. שאלה מאוד ממוקדת: כמה כסף לחודש לנכס לכיסו של מסטראנט מתחיל שעובד באוניברסיטה שבה הוא לומד בתור עוזר הוראה. אפשר סדר גדול אם אתם לא יודעים סכום מדויקים (3 לחודש? 5 ? 8?). 79.180.114.14 17:06, 14 באפריל 2014 (IDT)

זה בטכניון, בהצלחה, בברכה (תלות חזקה במספר שעות התרגול) - מה גם שיש מלגה לרוב לזמן מסויים, Nurick - שיחה 17:19, 14 באפריל 2014 (IDT)
שכר הסגל הזוטר נקבע בהסכם עם כל האוניברסיטאות, כך שההבדלים בשכר בין האוניברסיטאות השונות הם זניחים. מה שיקבע את שכרו של אותו מאסטרנט הוא אחוז המשרה (משרה מלאה היא של 8 שעות הוראה בשבוע), וגובה מלגת המחקר שהוא מקבל מחוץ להוראה. עוזי ו. - שיחה 12:23, 16 באפריל 2014 (IDT)

מה זה "עדה"?[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נוהגים לשאול "מה העדה שלך?". מה הם הקיטריונים על-פיהם אזרח ישראלי משתייך לעדה כזאת או אחרת בעיני הציבור? ארץ המוצא? ארץ המוצא של הוריו? למה אומרים "חלבי" ולא "סורי"? "טריפול(י)טאי" במקום "לוּבי"? "פרסי" במקום "איראני"? "רוסי" במקום "קזחסטני" ו"קווקזי" במקום "רוסי"? טריפולי זו עיר, קווקז זה איזור גאוגרפי, פרס זו מדינה שכבר לא קיימת, כורדיסטאן זו מדינה שאף פעם לא הייתה קיימת, "אשכנז" הוא מונח מעורפל, "ספרד" היא מדינה ריבונית, אם כי לא ברור מה הקשר בין יוצאי עיראק לספרד, דרוזים זה בכלל קבוצה דתית ולא "יוצאי דרוזיה", וגם הקשר בין ערבים לחצי האי הערב הוא שנוי במחלוקת (לפי ההגיון הזה גם "תימנים" בארץ הם ערבים). ואם "יהודי" ו"ישראלי" זה גם "עדוֹת" ומה הקריטיריון ל"ישראליוּת" בעיניי הציבור? מישהו יכול לעשות סדר במונחים? 77.126.103.138 13:56, 15 באפריל 2014 (IDT)

שני עקרונות פסיכולינגוויסטיים - 1. לא תמיד מילים משקפות את המסר, 2. (זה הולך להיות בעייתי עוד יותר), לא תמיד אנשים בעצמם מבינים למה הם מתכוונים במונח שבו הם משתמשים. אנשים יכולים לשאול "מה העדה שלך", גם בהשפעה חברתית טהורה, כלומר, זה לא באמת ממש מעניין אותם אלא הם ישאלו את זה "על אוטומט", כי נהוג, במצבים מסוימים, לשאול את השאלה הזו (עיין ערך "חקוי התנהגות" \ "אלברט בנדורה" \ "נוירוני מראה"). מכל מקום, לדעתי אנשים בעיקר מתכוונים לשאול "מנין בא הורי הוריך" (אם כי היום זה כבר אולי יתאים יותר להורי הורי הוריך...). לגבי סדר במונחים, עיין כאן: "אשכנזים#ביקורת". בברכה. ‏Ben-Natan‏ • שיחה 14:37, 15 באפריל 2014 (IDT)
הקהילות (עדות) היהודיות בעולם הן לרוב הרבה יותר עתיקות משמותיהם הנוכחיים של המקומות (בדרך כלל מדינות) בהם הן נמצאות. הסבר פשטני בלבד: "חלבי" נבדל מהקהילה היהודית בדמשק, פרס הוא שמה התנ"כי העתיק של איראן, הקהילה בקזחסטן היא שלוחה של יהודי רוסיה, ליהודי קווקז מנהגים שונים מליהודי רוסיה וגם יהודי כורדיסטאן נבדלים במנהגיהם (ואולי אף במוצאם וזמן הגעתם) מיהודי עיראק בבגדאד ובצרה. "אשכנז" הוא השם התנ"כי שהוצמד לגרמניה (בדומה ל"ספרד") וכולל את תפוצת היהודים באירופה שמקורה בגרמניה (ובמיוחד בעמק הריין) שלקהילותיה יש תרבות משותפת - הבולטת בתוכה היא היידיש, ניב יהודי של גרמנית מימי הביניים. הקשר בין עיראק לספרד הוא המרחב הערבי/מוסלמי שנוצר בין שתי הארצות הללו עם הכיבוש המוסלמי, כך שיהודי שתי הארצות חלקו תרבות יהודית-ערבית. הקהילה היהודית בספרד היא כמובן מאוחרת יותר מזו שבעיראק. הדרוזים הם עדה דתית ולכן ניתן לקרוא להם "עדה". יש המכנים את יהודי ארצות ערב כ"יהודים-ערביים", בדומה ליהודים ממרחבים של תרבויות אחרות. "יהודי" מתיחס גם ללאום וגם לדת. "ישראלי" (כיום) הוא אזרח מדינת ישראל. Liad Malone - שיחה 15:17, 15 באפריל 2014 (IDT)
התייחסות חלקית - היגדים לא מדויקים: א. פרס אינו שמה העתיק של אירן אלא חבל ארץ עתיק הכלול בתחומה של אירן של היום; ב. אין שום קשר בין 'ספרד', 'אשכנז' ו'צרפת' המקראיים, לבין משמעותם הלשונית בעברית בגיאוגרפיה המדינית של היום, משמעות שהיא תוצאה של פרשנות מאוחרת שגויה. גם צרפת וגם ספרד המקראיים הם מקומות בדרומה של לבנון, שגם היא ישות מדינית מודרנית לגמרי. ספרד וצרפת של היום לא היו ישויות מדיניות מאוחדות בתקופות קדומות, ובודאי לא היו מוכרות לנביא המקראי ולסביבה אליה דיבר וניבא. בנצי - שיחה 17:13, 15 באפריל 2014 (IDT)
כשמדברים על עדה אין הכוונה למקומות שונים בהכרח מבחינה גיאוגרפית. ראו למשל עדות ספרד, אשכנז והמוגרבים בירושלים של המאה ה-19, שהנחילו מורשת מפולגת שנותרה במידה רבה כזו עד היום (לפחות שתי חברות קדישא בירושלים, כדוגמא). המשמעות התרבותית-דתית של עדה היא במסורתה ובמנהגיה העיקריים, וככזו, יש, בלי קשר לגודלם היחסי, ספרדים (דרום-אירופה, בלקן וירושלים, בעיקר), אשכנזים (מערב ומרכז אירופה מחד, פחות או יותר, ומזרח-אירופה מאידך), תימנים (ללא 'שולחן ערוך', אשר מסורתם יונקת ישירות מזמנו של הרמב"ם), אתיופים (עם מסורות קדומות מאוד שהשתמרו אצלם, ואשר הולכות לאיבוד פה בארץ, בעיקר בשל בורות והתנשאות מצד כולם, בעיקר של הממסד הרבני), ואחרונים - הרומניוטים, שהיוו קהילה-עדה מהקדומות ביותר באירופה, בעיקר סמוך לרומא (מכאן שמם) של ימות הבית השני, בטרם נתהוותה החלוקה בין שני הזרמים המרכזיים: ספרדים ובני עדות-המזרח, ואשכנזים. כל היתר, שהזכרתי קודם, הם 'גווני אפור' או 'גווני ביניים'. בנצי - שיחה 17:13, 15 באפריל 2014 (IDT)
לאחר גירוש ספרד נפוצו יוצאי ספרד בכל רחבי האימפריה העותומנית וגם צפונה משם. במקומות רבים הם דחקו לחלוטין את המסורות היהודיות המקומיות (ר' מוסתערבים). כהערת אגב: אחד מאותם יוצאי ספרד היה יוסף קארו (נולד בספרד בשנת 1488). "החזרת העטרה ליושנה" של עובדיה יוסף מכוונת לאותה מסורת ספרדית שבדיוק באותן שנים דחקה מסורות אחרות מכל האזור, אבל היום היא נראית "מסורת אבות". החלוקה לספרדים ואשכנזים בירושלים ולאחר מכן בארץ היא תוצאה של עליית חסידים ממזרח אירופה החל מסוף המאה ה־18. נוצרה בירושלים קהילה ענייה יחסית של יהודים יוצאי מזרח אירופה והמקומיים רצו להתבדל מהם. השלטון הרשמי בקהילה נשאר בידי הספרדים העשירים. גם הרב הראשי של ירושלים (הראשון לציון) מונה מהם. בתחילת תקופת המנדט נוצרה המשרה של הרב הראשי הספרדי והרב הראשי האשכנזי.
הרומיוטים לא נקראו באופן ישיר על שם רומא. הם נקראו על שם רומליה. Tzafrir - שיחה 10:43, 16 באפריל 2014 (IDT)
תודה על תשובתכם. אבל עדיין לא ברור, מה מאחד אנשים ל"עדה" בישראל של ימינו, כלומר מה נחשב לעדה ומה לא. הבנתי שבהקשר היהודי "עדה" זו קהילה יהודית, או מספר (ואף מספר רב) קהילות עם מסורת משותפת. אבל האם זה נכון, למשל, להשתמש במילה "עדה" ביחס ליוצאי ברה"מ לשעבר ולקרוא להם "העדה הרוסית"? הרי מבחינה היסטורית ואתנית אין שום הבדל בין יהודים שהגיעו לארץ בעלייה הזאת לבין כאלה שהגיעו מרוסיה/מזרח אירופה לפני קום המדינה או שהיגרו לארה"ב, קנדה, ארגנטינה וכו' - כולם שייכים ליהודי אשכנז. מצד שני העולים הלא-יהודים שהגיעו בעלייה זו הם ממוצא אתני שונה לגמרי אבל מבחינה חברתית במציאות הישראלית כולם נכללים בקטגוריה אחת והומוגנית בשם "רוסים" וישראלים רבים רואים בקטגוריה הזאת "עדה" (בלי לזהות את השוני האתני בין יהודים לסלאבים מחד, ומאידך בלי לזהות את הקשר האתני בין יהודים רוסים לאשכנזים אחרים). ובהקשר הזה אני מעלה שוב את השאלה שלמעשה התעלמו ממנה: מיהו "ישראלי"? ברור שמבחינה משפטית נטו ישראלי = אזרח מדינת ישראל, אבל מבחינה חברתית ה"רוסים" וה"אתיופים" הן קטגוריות נפרדות מקטגורית ה"ישראלים. אותו דבר לגבי ערביי ישראל שהם קודם כל ערבים ורק אחר כך ישראלים. 77.126.103.144 21:03, 17 באפריל 2014 (IDT)
אתה מציין טענות נכונות, ושואל בדיוק את השאלות שראויות להישאל. לצערי, גם אני שואל זאת את עצמי ולא תמיד יודע מה לענות. לדעתי זה תלוי סיטואציה, ובכלל - כל אחד ראוי שיגדיר לו את השקפת עולמו בעצמו. כמובן - עם כמה שפחות גזענות, עם כמה שיותר הבדלה בין קבוצות שונות, דומות כמה שיהיו ועם כמה שיותר הסתמכות על עובדות ולא על דעות קדומות ושנאה. The red king - שיחה 05:48, 19 באפריל 2014 (IDT)
1. גם לוב המדינה נקראה פעם טריפולי על שם עיר הבירה שלה (או שההפך) בדומה לאלג'יריה וטוניסיה. מכאן ה"טריפוליטאים". מסכים איתך שזה דפוק. 2. דרוזים הם לא באמת עדה במשמעות המקורית של המילה. הם נקראים עדה כי בישראל אנשים לא עושים את ההפרדה בין לאום לדת (ראה לדוגמא את זה שדתיים רבים לא מקבלים את ההבדל בין לאום יהודי לדת יהודית) וגם כדי להפריד אותם מהרוב המוסלמי. 3. מדינות זה מושג חדש. ביחסים בין אנשים ובשפות ובתרבויות מה שהכי חשוב וקודם כל קובע הוא המוצא, הלאום, התרבות, ופחות הפוליטיקה. לכן גם כורדים נקראים כך כי בין אם יש להם מדינה או שלא, הם עדיין היו עם יהודי נפרד. והם חיו על שטחי טורקיה ועירק. ככה שקוראים להם כורדים גם כדי לייחד אותם כתרבות יהודית נפרדת ולכבד אותם, גם כי מבחינה מדינית הם לא חיו באותה מדינה, וגם כדי להפריד את ההתייחסות אליהם מאל שאר יהודי עירק/טורקיה/סוריה. The red king - שיחה 06:34, 18 באפריל 2014 (IDT)
כורדים הם עם יהודי? והמונח "לאום" לא פחות מעורפל מהמילה "עדה" והוא גם כמעט ולא נפוץ בשיח הישראלי (אף אחד לא שואל "מה הלאום של פלוני?", אלא "מה העדה של פלוני?"). 77.126.103.144 07:52, 18 באפריל 2014 (IDT)
כשאני אומר כורדים, הכוונה היא כמובן ל"יהודים כורדיים", וזה רק קיצור. בדיוק כמו ש"מרוקאים" זה קיצור ליהודים ממרוקו וכך הלאה (למיטב ידיעתי, רק המושג "בוכארים" שונה בכך שיש רק "יהודים בוכאריים" ותושבי האיזור שאינם יהודים לא יכולים להיקרא סתם "בוכארים"). עם השנים, הגבול בין המושגים היטשטש כמובן, וזאת אחת הבעיות בשיח הציבורי היומיומי. בדיוק כמו שזה בעיה שהמילה "לאום" לא נפוצה בו. זה שהמושג לא נפוץ לא מבטל אותו. שואלים על עדה, אך בפועל מתכוונים לשאלה משולבת של "לאום"/"דת"/כל מושג אחר שייתאם לסטריאוטיפים שיש לאותו אדם ששאל. וכמו שמישהו פה אמר למעלה, אנשים בעצמם פעמים רבות לא יודעים למה הם מתכוונים בשאלתם. The red king - שיחה 05:31, 19 באפריל 2014 (IDT)

האם אנשים מרוצים ממקום עבודתם?[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעניין אותי המצב בישראל ואני מניח שהשאלה הזאת נשאלה על ידי סקרים: כמה אחוז מהאנשים טוענים שהם מרוצים ממקום העבודה שלהם? 79.180.115.16 13:26, 16 באפריל 2014 (IDT)

אכן היו סקרים:
בברכה, Uziel302 - שיחה 03:17, 17 באפריל 2014 (IDT)

חרטה בונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרטה זה סיפור בדוי בערבית, אם אני לא טועה. מה זה חַרְטָבּוּנָה? 79.180.115.16 17:00, 16 באפריל 2014 (IDT)

שאלות על מטריקס (סרט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

1) בשביל מה המטריקס בכלל זקוק לנאו? מה מטרת המסלול של להעביר את נאו למקור ולבחור בדלת? לא הבנתי איך הפיצ'ר הזה פועל.

2) בשביל מה מרוווינגיאן מחזיק את יצרן המפתחות? למה סוכנים של מטריקס רוצים לחסל אותו?

3) זה נראה שיש מלחמה בין סוכנים של מטריקס לבין שומרי ראש של מרווונגיאן. מה פשר הדבר? מרווניגיאן עצמו הוא תוכנה שבנויה במטריקס. 79.180.115.16 22:43, 16 באפריל 2014 (IDT)

לא שאני מתיימר לענות על כל השאלות העמוקות הללו, אבל "מרווניג'יאן" הוא מרובינגי. בסרט הוא צרפתי, אבל חשוב לזכור שהשבטים הפרנקים (שעל שמם אמנם נקראה צרפת) היו גרמנים. למה מרובינגי? אולי בגלל המסורות (חסרות הבסיס - מקורן בזיוף המודרני. ר' דם קדוש, גביע קדוש) שטוענות שמוצאו של בית המלוכה הזה הוא מישו. האם זה מידע שצריך להופיע בערך? Tzafrir - שיחה 02:13, 17 באפריל 2014 (IDT)
היכולת המיוחדת של ניאו היא אנומליה שנוצרה עקב העובדה שהוא מחזיק באיזשהו חלק מקוד המקור של המטריקס. המטריקס מוביל אותו אל הארכיטקט כדי שיוכל לעבור בדלת השנייה, אל המקור, ולהחזיר את חלק הקוד שנמצא אצלו. זה מה ש'טוען' (Reloaded) את המטריקס. לאחר מכן ניאו אמור להקים את ציון מחדש, לאחר שהושמדה על ידי המכונות. המטריקס לא יכולה למנוע את העובדה שמדי פעם אנשים יוצאים משליטתה, ואת קיומה של האנומליה, אז היא הפכה את הענין לשיטתי ונשלט.
המרווינגיאן הוא לא ממש תוכנה בשירות המטריקס. הוא היה במקור התוכנה שניהלה את מעשיהם של בני האדם במטריקס, אבל בשלב מסוים (לאחר הקריסה השנייה של המטריקס כנראה) נוצרה תוכנה חדשה שאיפשרה חופש בחירה והפכה אותו למיותר. הוא סירב להימחק, יצא לגלות, והחל לתת מקום מפלט לתוכנות אחרות שמיועדות למחיקה. את יצרן המפתחות הוא מחזיק אצלו כדי להשתמש בו למטרותיו הוא.כובען שפוי - שיחה 02:19, 17 באפריל 2014 (IDT)

"הלשכה השחורה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

- הועבר מויקיפדיה:מזנון

בכמה ערכים מופיע ארגון חרדי אנטי-ציוני אגדי בשם "הלשכה השחורה". כך למשל, בערך יחס החרדים לציונות, מוזכרים "ארגונים ראשונים של יהודים אורתודותקסים כדוגמת "מחזיקי הדת" ו"הלשכה השחורה"". על בן-ציון דינור נאמר כי "הצליח בגיל 14 לסכל תוכנית של הלשכה השחורה לפרסם גילוי דעת נגד הציונות". ובערך יהודה ליב ברגר מוזכר: "שמואל נח גוטליב, ראש הסניף בפינסק של "הלשכה השחורה" (הארגון החרדי האנטי ציוני שיסודו בקובנה)".
לפי מיטב ידיעתי לא התקיים ארגון כזה, בשום שלב של ההיסטוריה היהודית, מדובר בכינוי גנאי שנעשה בו שימוש כלפי התארגנויות שונות של החרדים באירופה, כמו למשל בכתבתו של נח זבולוני, בה נאמר: את "ועד הישיבות" היו הציונים מכנים בשם "הלשכה השחורה". ההתארגנות המוזכרת שיסודה בקובנה, יוחסה למזכירו של הרב יצחק אלחנן ספקטור, יעקב ליפשיץ. האם למישהו יש מידע ממשי כלשהו על ארגון "הלשכה השחורה"?? ביקורת - גם אני חזרתי לעתיד - שיחה 12:20, 17 באפריל 2014 (IDT)

והרי ציטוט מתוך הספר 'בין ציון לציונות - תולדות התנועה הציונית 1881-1914, האוניברסיטה הפתוחה, יוסי גולדשטיין: "'הלשכה השחורה', ארגון חרדי מקובנה, נוסד בידי הרב אליהו עקיבא רבינוביץ' מפולטבה ורבנים חרדים אחרים". [8] עמ' 20 אילילה - שיחה 12:31, 17 באפריל 2014 (IDT)
תודה רבה אילילה, לא מדובר בציטוט של מחקר אלא ב"מונחון", ועדיין דומני שזה לא מהווה מקור, אם ארצה לכתוב ערך על ה"ארגון". באנציקלופדיה תדהר, זה מוגדר: ""הלשכה הטהורה" ("הלשכה השחורה") הקובנאית הידועה", במקורות בני התקופה ולאחריה, תמיד מופיע הכינוי במרכאות, מה שמביא אותי לחשוב שלא מדובר כלל בארגון אלא בכינוי מארגן לכלל ההתנגדות החרדית לציונות, בראשות הרבנים שהוזכרו, ולא בארגון שנוסד וכו' וכו'. ביקורת - גם אני חזרתי לעתיד - שיחה 12:42, 17 באפריל 2014 (IDT)
נ.ב. אגב, למה הספר נקרא ב"גוגל בוקס": סטייה חברתית?? ביקורת - גם אני חזרתי לעתיד - שיחה 12:43, 17 באפריל 2014 (IDT)
הי משתמש: ביקורת, משיטוט לא מעמיק באינטרנט, הצלחתי להבין כי אכן מדובר בהתארגנות שקמה בקובנה. ואכן ההתארגנות כונתה בשני השמות 'הלשכה השחורה' ו'הלשכה הטהורה'. לדעתי חד הם ושניהם משמשים ככינוי להתארגנות הקובנאית. אם אני טועה שיסלחו לי צאצאי הקובנאים בחג פסח זה. אילילה - שיחה 13:24, 17 באפריל 2014 (IDT)
אבל מכינוי כללי של ההתארגנות החרדית כקבוצה, ועד "ראש הסניף בפינסק", או השוואה לארגון מסודר בעל מוסדות כמו "מחזיקי הדת", וסיפורי גבורה על סיכול תכניות, הדרך רחוקה. אני רוצה לשנות את הניסוח בערכים הנזכרים. נראה לי שהארגון הלא-קיים הזה, לקח לעצמו יותר מדי הילה, ויצר סביבו יותר מדי דרמה. ביקורת - גם אני חזרתי לעתיד - שיחה 13:54, 17 באפריל 2014 (IDT)
"נראה לי" זה לא מספיק. עליך מוטלת חובת ההוכחה. אילילה - שיחה 13:59, 17 באפריל 2014 (IDT)
אם נגיע לשלב הזה, אדרוש מקור... ביקורת - גם אני חזרתי לעתיד - שיחה 14:02, 17 באפריל 2014 (IDT)
(סוף העברה)
ביקורת, קיים מידע בשפע על הארגון הזה, שנודע בשמות "חברת מצדיקי הרבים" / "הלשכה השחורה" / "הלשכה הטהורה". שני השמות הראשונים הם כינויי הגנאי שהודבקו להתארגנות, לפי סדר כרונולוגי; הכינוי "הלשכה השחורה" נטבע ב-1899 על ידי אברהם יעקב סלוצקי במאמר שפרסם ב"המליץ" (אברהם יעקב סלוצקי, עזרת סופרים | הלשכה השחורה, המליץ, 13 בנובמבר 1899, המשך, המשך).
אני רואה שבשנת תרס"א ראה אור בווילנה ספר קצר מאת אריה מיללער בשם "בין אור לחשך", ש"יאיר אור על מסתרי 'הלשכה השחורה' וימתח קו בקרת על ספר 'אור לישרים'").
מידע רב נמצא בספר זיכרונותיו של יעקב ליפשיץ, שהוציא בנו לאחר מותו: ר' יעקב הלוי ליפשיץ מקאוונא, זכרון יעקב, חלק ג, קובנה–סלבודקה תר"ץ, עמ' 218–212.
ישנם עוד מקורות ראשוניים, ביקורות וזיכרונות רבים שעוסקים בארגון (לדוגמה, נתן גרינבלטשקלים שנדונו לשריפה, דבר, 30 במרץ 1937).
בנוסף, יש מקורות משניים רבים שדנים בו. חפש בגוגל ספרים מחרוזות שכוללות את הביטוי "הלשכה השחורה" בתוספת מילות מפתח רלוונטיות ("הטהורה", "סלוצקי", "בקובנה", "ליפשיץ", "מצדיקי", "מחזיקי" וכו'). אצטט עבורך מקובץ מאמריו של יוסף שלמון דת וציונות: עימותים ראשונים, ירושלים תש"ן. במאמר אחד כותב שלמון:
הארגון החרדי הראשון שהתארגן כדי להיאבק בתנועת חיבת-ציון היה "הלשכה השחורה" בקובנה. הוא גם אשר הפך את ההתנגדות המסורתית לציונות מגדר שיחות מפה לאוזן לכלל מאבק גלוי על דעת הקהל היהודית ברוסיה. פולמוס בני-גדרה ופולמוס השמיטה שימשו רקע נוח להקמת "הלשכה השחורה". הרוח החיה בארגון היה יעקב ליפשיץ, מנהל חצרו של הרב יצחק אלחנן ספקטור בקובנה. ליפשיץ, הבולט בעסקנים ובסופרים החרדים, ניהל מאבק נגד ההשכלה והציונות במשך חמישים שנה. הפעילים ב"לשכה השחורה" התמצאו בנעשה בתנועת ההשכלה היהודית וגילו בקיאות רבה בספרותה. כן היו יוזמיה מודעים לדרכי הפעולה של ארגונים מודרניים, והם עשו מאמצים רבים לשכנע את המסורתיים לאמץ לעצמם שיטות פעולה מודרניות... (עמ' 151)
"הלשכה השחורה" היתה גלגול מאוחר של ארגונים ויוזמות מסורתיים קודמים למאבק נגד ההשכלה. הכוונה לחברת "מצדיקי הרבים", אשר הוקמה בשנת תר"ל (1870) כארגון מסורתי למאבק בהשלכה הרפורמאטורית, ארגון שלא הגיע לפעילות של ממש (עמ' 163, הע' 5 לפסקה הנ"ל).
ובמאמר אחר:
"הלשכה השחורה" בקובנה היתה הארגון החרדי הראשון שהתארגן בכוונה להיאבק בציונות עוד בתקופת חיבת-ציון. ראשיתה של "הלשכה השחורה", כמו שכונתה בפי מתנגדיה, היתה בשנים 1899–1890, בעקבות פולמוס בני-גדרה ופולמוס השמיטה. בפולמוסים אלה עורערה האמינות של הנהגת חיבת-ציון בנוגע לשמירת אורח חיים מסורתי במפעליה ההתיישבותיים בארץ-ישראל... בפעילותה של הלשכה היו ימים של התעוררות וימים של רגיעה. כאמור, ימי ההתעוררות הראשונים היו השנים 1890-1889, בעקבות פולמוס השמיטה ו"כולל הפרושים" בקובנה. ימים של פעילות היו השנים 1894–1896 סביב פולמוס החרדים עם בני-משה, ושוב לאחר הקונגרס השני (עמ' 301).
כמובן, כדי לעמוד על פעולות הארגון ומשקלו יש לנבור במקורות בצורה מעמיקה יותר.
אגב החיפוש, נתקלתי במחזה בשם "הלשכה השחורה" מאת יעקב אורלנד, שנכתב כנראה בשנות ה-50, מעולם לא פורסם בצורה מסודרת, וזיכה אותו ב-1983 בפרס חיפה לספרות (אריאלה ראובני, משורר ומטיף בשער, דבר, 4 בנובמבר 1983), אך אינני יודע אם יש לו קשר כלשהו לארגון האנטי-ציוני הנ"ל. אביעדוסשיחה י"ח בניסן ה'תשע"ד, 21:20, 17 באפריל 2014 (IDT)
אביעדוס, תודה רבה. מצאתי אף אני בינתיים מקורות דומים, אני עדיין מתרשם שמדובר בהתארגנות של קבוצת סופרים, פובליציסטים ועסקנים, שעסקה בפעילות הסברה. בקיצור, מעניין. אולי יהיה לי פעם זמן ואכתוב על הלשכה ערך, משהו כמו: הלשכה השחורה, היה כינויה הרווח של קבוצת פובליציסטים ועסקנים חרדים, שלחמה בציונות. הקבוצה לחמה בעיקר בתנועת חיבת ציון במטרה לערער את אמינותה ולשכנע את הקהל המסורתי כי אורח החיים המקובל עליו אינו נשמר בהתיישבות החדשה בארץ ישראל, אך ניהלה גם עימותים קולניים מעל דפי העיתונות מול אנשי תנועת ההשכלה היהודית. מה דעתך? בינתיים, אכתוב משהו על יעקב ליפשיץ, הדמות המזוהה ביותר עם "הלשכה". אולי עוד הערב. ביקורת - גם אני חזרתי לעתיד - שיחה 22:49, 17 באפריל 2014 (IDT)
הערה עריכתית גרידא: במקום "הלשכה השחורה, היה כינויה הרווח של קבוצת פובליציסטים ועסקנים חרדים, שלחמה בציונות." נכון יותר לכתוב: "הלשכה השחורה, היה כינויה הרווח לקבוצת פובליציסטים ועסקנים חרדים, שלחמה בציונות.". הסבר: כשאתה אומר שהכינוי "הלשכה השחורה" היה של הקבוצה הנ"ל, זה משתמע לשני פנים: א. זה כינוי שהם הדביקו לעצמם (ואז פיספסת את כל הפואנטה של הערך...). ב. זה הכינוי שלהם, כלומר שהדביקו להם. לעומת זאת, כשאתה אומר ש"הלשכה השחורה" היה הכינוי לקבוצה הנ"ל, אז זה הופך להיות חד משמעי וברור יותר.5.28.158.208 16:11, 19 באפריל 2014 (IDT)
בשמחה. נשמע בסדר, אבל על מנת להציע הגדרה מדויקת מומלץ כאמור לעיין באופן מעמיק בכמה מקורות. אביעדוסשיחה י"ט בניסן ה'תשע"ד, 16:35, 19 באפריל 2014 (IDT)

קובץ DMG גדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיצד אפשר לפתוח קובץ DMG גדול (12 ג'יגה) על מחשב שיש בו וינדאוס 7 או 8 אני לא יודע איזה יש לי. גילגמש שיחה 17:28, 17 באפריל 2014 (IDT)

פחות קשור למערכת הפעלה, יותר קשור לחומרה • חיים 7שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ד • 18:24, 17 באפריל 2014 (IDT)
בסדר, חומרה, מה עכשיו? איך פותחים? גילגמש שיחה 18:35, 17 באפריל 2014 (IDT)
התחלה טובהחיים 7שיחה • י"ז בניסן ה'תשע"ד • 18:43, 17 באפריל 2014 (IDT)

זיהוי מערכון של יוסי בנאי בו הוא מתלונן על שני שכנים שהמוזיקה שלהם מטריפה אותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מתלונן בפני רופא שהשכן שלו שמנגן מוזיקה רועשת בלילה עזב ובמקומו הגיעה שכנה המנגנת מוזיקה קלסית, שניהם הפריעו לו לישון, עזבו, דירת השכנה ריקה והוא מוטרף מהשקט.

  1. מה שם המערכון?
  2. מה שם היצירה הקלסית שמושמעת שם?

תודה, חזרתישיחה 18:23, 17 באפריל 2014 (IDT)

ורדה קדנצה [9]. ‏Assayas שיחה 19:48, 17 באפריל 2014 (IDT)
בול! ומה שם היצירה שהיא מנגנת? חזרתישיחה 20:13, 17 באפריל 2014 (IDT)
שלומית קדם התוכלי לעזור?. לבושתי פרח מזכרוני, אולי "יקפוץ" לי בהמשך...Assayas שיחה 20:19, 17 באפריל 2014 (IDT)
זו הסרנדה ממחזור השירים (לידר) "שירת הברבור" מאת שוברט. כל טוב, Tomn - שיחה 22:21, 17 באפריל 2014 (IDT)
תודה רבה (וכפאראפרזה על ההגדה של פסח: תודה רבה על תשובה אחת כפולה ומכופלת ל-Tomn עלינו). מצאתי הרבה ביצועים, גם ווקאליים. חזרתישיחה 22:58, 17 באפריל 2014 (IDT)
בשמחה רבה שמחה רבה! Tomn - שיחה 22:59, 17 באפריל 2014 (IDT)
טוב, עד שהגעתי עם התשובה כבר הקדימוני:). גם אני לא זכרתי, אז שמתי את הדיסק של יוסי בנאי עם המערכון ובינתיים שמעתי את השירים שלפניו והתענגתי על כל רגע. אגב, הביצוע שאני שומעת עכשיו ביוטיוב לגמרי לא לטעמי, וביצוע אחר ששמעתי לפניו ממש גרוע. רציתי לשים קישור, אבל אין טעם. חבל.שלומית קדם - שיחה 23:08, 17 באפריל 2014 (IDT)
יש המון ביצועים בצינור. מצאי משהו שאת אוהבת. חזרתישיחה 00:25, 18 באפריל 2014 (IDT)

מיקי-מאוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוזניים מעוגלות של עכבר

למה למיקי-מאוס יש אוזניים עגולות? לעכבר יש אוזניים משולשות. 79.180.115.16 14:31, 18 באפריל 2014 (IDT)

לכל עכבר צורת אוזניים מעט שונה (כמו אצל כל יצור חי), במקרה של רוב העכברים, האוזניים נוטות להיות יותר מעוגלות מאשר מחודדות. NiD123 - שיחה 14:56, 18 באפריל 2014 (IDT)

כתיבה באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני רושמת בויקיפדיה "איך רושמים גודל באנגלית" וזה לא נותן לי למה זה לא עובד זה רושם בויקיפדיה לא רשום את זה בבקשה תסדרו את זה ומהר וזה לא איום בגגל שאני צריכה לעשות שיעורים באנגלית

תודה דווח על ידי: מאי כהן 46.117.37.133 17:57, 18 באפריל 2014 (IDT)

ויקיפדיה היא לא מאגר שאלות, אלא אנציקלופדיה, ולכן צריך לדעת מה בדיוק אתה רוצה לחפש כדי להגיע אליו. בכל מקרה, תרגום כמו שאת צריכה אפשר להיעזר בגוגל טרנסלייט. והתשובה לשאלתך הספציפית היא size, ואם זה במשמעות של "הוא נהיה גדול" אז growing או שם הפועל to grow. אליסף · שיחה 18:04, 18 באפריל 2014 (IDT)

זיהוי ציפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמיד כשהולכים במרכז העיר בירושלים, בשעת אחה"צ, ניתן לשמוע ציפור שמשמיעה צליל מיוחד, ולראות הרבה פרטים מסוגה. הרבה זמן אני מסתובב עם השאלה הזאת: באיזה סוג ציפור מדובר? אפשר לומר שהיא שחורה, קטנת-מימדים (אבל לא שחרור!) ואם מסתכלים עליה במעוף, ניתן לראות שהיא ממש כלי טיס מיומן: עפה במהירות גבוהה ועם יכולת פנייה חדה מאוד (עשתה סיבוב פרסה בשבריר שנייה), כשכנפיה פרוסות הן נראות כמו קשת וגופה צר וארוך. ובכן? :-) אלירן d שיחה 06:16, 19 באפריל 2014 (IDT)

סיס,סנונית? שנילי - שיחה 08:28, 19 באפריל 2014 (IDT)

לפי מה משתנה המהירות של ייבוש בגדים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם אני מבין נכון, כאשר אני תולה בגד רטוב על חבל אז מהירות הייבוש שלו תלויה בטמפרטורה ובלחות. אם יש טמפרטורה גבוהה ולחות נמוכה אז הוא יתייבש מהר. אם יש טמפרטורה גבוהה ולחות גבוהה הוא יתייבש לאט. אם יש טמפרטורה נמוכה ולחות נמוכה הוא יתייבש לאט. אם יש טמפרטורה נמוכה ולחות גבוהה הוא יתייבש לאט. האם העובדות שקבעתי נכונות? (אגב לאיזה תחום במדע השאלה הזאת משתייכת- האם לפיזיקה או למשהו אחר?)5.28.158.208 15:58, 19 באפריל 2014 (IDT)

בגדול התשובה נכונה- לחות גבוהה גורמת לבגדים להתייבש לאט, וטמפרטורה גורמת להם להתייבש מהר יותר. כמובן שהכל תלוי איך אתה מגדיר "לחות גבוהה", "טמפרטורה גבוהה", "מהר" , "לאט" וכו'. בלנק - שיחה 19:23, 19 באפריל 2014 (IDT)
יש גם להביא בחשבון את הרוח המסלקת את הלחות הגבוהה המתהווה סביב הבגד הפולט את הלחות לאוויר. שנילי - שיחה 19:25, 19 באפריל 2014 (IDT)
וכמובן סוג הבד. Assayas שיחה 21:15, 19 באפריל 2014 (IDT)

טיפול תרופתי לדיכאון וחרדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום

ראשית, אני מודע לכך שוויקיפדיה אינה במה לייעוץ רפואי, והשאלה שלי אינפורמטיבית.

אני סובל מדיכאון וחרדה, ולא מטופל כרגע. הייתי רוצה לנסות טיפול תרופתי. אני מודע לכך שיש הטוענים שהטיפול המיטבי הוא שילוב של תרופות ופסיכותרפיה, אבל אין לי לא כוח נפשי ומוטיבציה לשיחות תכופות ואינסופיות עם פסיכיאטר או פסיכולוג, ולא אמונה גדולה ביכולת של שיחות כאלה לעזור לי. האם פסיכיאטר או רופא יסכימו לנסות לרשום לי תרופה לטיפול בדיכאון וחרדה, בלי שמתלווה לטיפול התרופתי טיפול בשיחות? תודה, 94.159.233.255 20:54, 19 באפריל 2014 (IDT)

באופן כללי, אדם שזקוק לעזרה רפואית צריך לפנות לרופא. האדם יכול להודיע לרופא איזה סוגי טיפולים הוא מוכן לעבור ואיזה לא, והרופא ימליץ לו על דרך הטיפול המתאימה. זה נכון לנזלת וזה נכון לדיכאון. 79.181.28.224 21:05, 19 באפריל 2014 (IDT)