זאב שטרנהל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זאב שטרנהל (נולד ב-1935) הוא היסטוריון ישראלי, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה לשנת 2008.

תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

תוכן עניינים

[עריכה] חייו

זאב שטרנהל נולד בעיר פשמישל בפולין כבן זקונים למשפחה יהודית אמידה. במלחמת העולם השנייה נרצחו אמו ואחותו בידי הנאצים (אביו מת קודם לכן). הוא ניצל לאחר שהתחבא עם דודו ודודתו בלבוב. לאחר המלחמה עבר לצרפת בגפו ברכבת ילדים של הצלב האדום ולמד בתיכון באוויניון. ב-1951, לפני תום לימודיו עלה ארצה. לימים סיפר על ההחלטה לעלות ארצה: "מלחמת העצמאות הציתה את דמיוני: ההחלטה לעלות הייתה החלטה אישית, שנבעה הן מהיסטוריה משפחתית ציונית והן מרצוני ליטול חלק בבניית מדינת היהודים." הוא שירת כקצין בחטיבת גולני ופיקד על מחלקה במבצע קדש. הוא שירת במילואים גם במלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון.

לאחר שרותו הצבאי החל בשנת 1957 את לימודיו בחוגים להיסטוריה ומדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים וקיבל תואר ראשון ב-1960. ב-1969 הוענק לו דוקטורט באוניברסיטת פריז. נושא הדיסרטציה היה: "הרעיונות החברתיים והפוליטיים של מוריס בארס". הוא הצטרף כמרצה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ב-1969 וב-1976 התמנה לעורך משותף של ה-Jerusalem Quarterly, תפקיד בו נשא עד 1990. ב-1982 מונה לפרופסור מן המנין וב-1989 נבחר לעמוד בראש הקתדרה על שם לאון בלום למדע המדינה באוניברסיטה העברית ונעשה לחבר מערכת של המגזין History and Memory. בשנת 1991 העניקה לו ממשלת צרפת התואר "Chevalier de l'ordre des Arts et des Lettres", עבור תרומה יוצאת מגדר הרגיל לתרבות הצרפתית. ב-1996 הפך לחבר מערכת של Journal of Political Ideologies.

[עריכה] עבודתו

זאב שטרנהל התחקה אחר מקורותיו של הפשיזם הנובעים מתנועות שמאל קיצוניות מהפכניות צרפתיות. הוא הוסיף בכך ענף נוסף, שכינה "הימין המהפכני", לשלושת ענפי היסוד של הימין הפוליטי הצרפתי שהציע רנה רמונד (לגיטימיזם, אורלאניזם ובונפרטיזם). הוא התחקה אחר השפעותיו העיקריות של הפשיזם:

  • בולאנג'יזם: תנועה פופוליסטית מהקצה הימני הרחוק של הקשת הפוליטית, אשר מנהיגה היה ז'ורז' בולאנז'ה Georges Boulanger, שכפסע היה בינו לבין חילול מהפכה ב-1889.
  • סינדיקט מהפכני. המראה כיצד כמה איטלקים אנרכיסטים-סינדיקליסטים, שהושפעו מז'ורז' סורל ואימצו את הפשיזם בשלב מוקדם.
  • Cercle Proudhon השפעתו האינטלקטואלית והסינתזה שהיא עוררה (הפעילות של George Valois ו-Edouard Berth).

בספרו "לא ימין ולא שמאל" טען כי משטר וישי (1940-1944) היה פרי בחירה של הצרפתים ולא נכפה עליהם מבחוץ. בזמן פרסומו, הביא עליו מחקרו ביקורת חריפה, במיוחד מכמה מלומדים צרפתים שטענו כי משטר וישי היה יותר קונסרבטיבי ומסורתי, מאשר קונטרה-מהפכני, שהוא מאפיין מרכזי של הפשיזם. רנה רמונד חלק על כך ששטרנהל מייחס את ה-boulangisme לתנועות האגף הימני המהפכניות. מלומדים ציינו כי אם התזה אותה הביע שטרנהל היא חיונית על מנת להראות על ההשפעה האינטלקטואלית על הפשיזם, הרי שפשיזם לא יכול להיות מצומצם לאידאולוגיה בדידה ויש לקחת בחשבון אף את ההרכב החברתי והפופולריות שלו.

סטנלי ג. פּ‏יין Stanley G. Payne, מעיר כי בספרו "ההיסטוריה של הפשיזם" ש"זאב שטרנהל הראה באופן שאין עליו עוררין כי כמעט כל הרעיונות המופיעים בפשיזם מקורם בצרפת".[1] אולם הפשיזם יפתח את עצמו כתנועה פוליטית באיטליה, ויותיר חותמו על הנציזם לאורך זמן.

החולקים על שטרנהל ניסו לקעקע את שיוכו של הספיריטואליזם לפשיזם, בהציעם דרך משל כי התנועה הפרסונלית של עמנואל מונייה "חולקת רעיונות ורפלקסים פוליטיים עם הפשיזם" הוא גרס כי מונייה "התמרד כנגד האינדיבידואליזם והחומרנות", אשר תנחה אותו לחלוק אותה אידאולוגיה כמו הפשיזם.[2]

[עריכה] תביעת דיבה נגד שטרנהל

שטרנהל נתבע וזומן למשפט בשנת 1983 על ידי הפילוסוף הצרפתי ברטראן דה ז'ובנל Bertrand de Jouvenel, הדבר אירע לאחר פרסום ספרו של שטרנהל "Ni Droite, ni gauche" (לא ימין ולא שמאל). ז'ובנל תבע את שטרנהל בתשעה אישומים של לשון הרע. בספרו מאשים שטרנהל את ג'ובנל בגילויי אהדה לפשיזם בשנות השלושים והארבעים. אף שנמצא אשם בשני סעיפים, לא הוטל על שטרנהל למחוק את ההערות מספרו.[3]

[עריכה] פעילות פוליטית ופובליציסטיקה

שנים רבות נמנה שטרנהל על מחנה השמאל הישראלי וכותב בביקורתיות בעיתונות הישראלית אודות השטחים המוחזקים ומדיניות ממשלת ישראל כלפי הפלסטינים. הוא היה חבר בחוג שבעים ושבע. שטרנהל כותב בקביעות במדור הדעות של "הארץ". באחד ממאמריו ("מול ממשלה סהרורית", "הארץ", 11 במאי 2001), כתב: "אילו הייתה בפלסטינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים, ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות. כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצידו המערבי של הקו הירוק". מאוחר יותר (27 ביולי 2007) כתב: "חייו של כל אדם, יהודי כערבי, מתנחל כתושב ישראל שבתחומי הקו הירוק, יקרים בה במידה. עם זאת, תפישה זו של קדושת חיי אדם אינה יכולה לעצב באורח בלעדי את היחס למתנחלים כגוף קולקטיבי המנסה להכתיב את המדיניות הלאומית".

בראיון עימו לאחר שנודע על זכייתו בפרס ישראל אמר [1]: "אני לא חושב שהציונות הייתה תנועה קולוניאלית. היא לא שמה לה למטרה להשתלט על אוכלוסייה מקומית או על אוצרות טבע או על הדרך להודו. כדי להבטיח את זכותם של היהודים לחירות ולביטחון היא הייתה זקוקה לפיסת קרקע שעליה אפשר יהיה להניח את הראש. אבל הסכנה היא שבגלל הכיבוש של 1967 הציונות תהפוך בדיעבד לתנועה קולוניאלית".

[עריכה] פרס ישראל

בשנת 2008 הוכרז כחתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה. בנימוקי ועדת השופטים לפרס נאמר:

פרופ' זאב שטרנהל מהאוניברסיטה העברית בירושלים הוא אחד החוקרים המובילים בתחום המחשבה המדינית בארץ ובעולם. מחקריו החדשניים במדע המדינה, שתורגמו לשפות רבות, הביאו, בין השאר, לשינוי משמעותי בקהיליה המדעית בתפיסת תנועות אידיאולוגיות בכלל ותנועות רדיקליות בפרט. פרופ' שטרנהל הוא גם אינטלקטואל הנוכח בשיח הציבורי בארץ ובעולם, ודבריו, גם על נימתם הביקורתית לעיתים, נאמרים מתוך מחויבות עמוקה למדינה ולחברה בישראל. פרופ' שטרנהל העמיד תלמידים רבים ומעמדו הבינלאומי מוסיף כבוד לקהיליה האקדמית בישראל.

[עריכה] ספרים שכתב

  • Les anti-lumières: Du XVIIIe siècle à la guerre froide/ Zeev Sternhell. Paris: Fayard, 2006
  • La droite révolutionnaire: 1885-1914: les origines françaises du fascisme/ Zeev Sternhell. Nouv.Ed.augm d'un essai inédit. Paris: Fayard, 2000
  • Ni droite, ni gauche: l'idéologie fasciste en France/ Zeev Sternhell. 3e. ed, ref. et augm. d'un essai inédit. Paris: Fayard, 2000
  • Maurice Barrès et le nationalisme français/ Zeev Sternehll. Nouv. ed. augm. d'un essai inédit. Paris: Fayard. 2000
  • Étranger: fascisme, antisémitisme, racisme/ Zeev Sternhell ... et al Montpellier: Institut de Recherches Sociologiques et Anthropologiques, Université Paul Valéry, 1998
  • Aux origines d'Israël: entre nationalisme et socialisme/ Zeev Sternhell; ouvrage traduit l'hébreu par Georges Bensimhon, avec le concours de l'auteur. Paris: Fayard, 1996
  • Naissance de l'idéologie fasciste/ Zeev Sternhell, Mario Sznajder, Maia Asheri. Paris: Gallimmard, 1994
  • Antisemitism and the right in France/ Zeev Sternhell. Jerusalem: Shazar Library, The Institute of Contemporary Jewry, the Hebrew University of Jerusalem, 1988
  • Anatomie d'un mouvement fasciste en France: le faisceau de Georges Valois/ Zeev Sternhell. Paris: 1976
  • Fascist ideology/ Zeev Sternhell. Jerusalem: the Hebrew University, 1974
  • Barrès et la gauche, du boulangisme à la cocarde: 1889-1895/ Zeev Sternhell. Paris: Les Éditions ouvrières, 1971
  • בנין אומה או תיקון חברה?: לאומיות וסוציאליזם בתנועת העבודה הישראלית 1940-1904. תל אביב: עם עובד, 1995.
  • יסודות הפשיזם: ממד תרבותי למהפכה פוליטית/ זאב שטרנהל, מריו שניידר, מאיה אשרי. תל אביב: עם עובד, 1992.
  • לא ימין ולא שמאל: האידאולוגיה הפשיסטית בצרפת/ תרגמה מצרפתית: דוריס לנדס. תל אביב: עם עובד, תשמ"ח 1988.
  • הימין בצרפת והאנטישמיות. ירושלים: ספריית שזר, המכון ליהדות זמננו, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ו 1987.
  • זרמים במחשבה האנטי-דמוקרטית המודרנית. ירושלים: בי"ס קפלן המחלקה למדע המדינה, האוניברסיטה העברית, תש"ל.

[עריכה] ספרים שערך

  • Europe's century of discontent: the legacies of facism, nazism, and communism/ edited by Shlomo Avineri and Zeev Sternhell. Jerusalem: hebrew University Magness Press, 2003
  • The intellectual revolt against liberal democracy, 1870-1945: international conference in memory of Jacob L. Talmon/ edited by Zeev Sternhell. Jerusalem: Israel Academy of Sciences and Humanities, 1996
  • L'éternel retour: contre la démocratie, l'idéologie de la décadence/ sous la direction de Zeev Sternhell. Paris: Presses Fondation Nationale des Sciences Politiques, 1994
  • המחשבה הפשיסטית לגווניה: (קובץ מקורות)/ כינס, העיר והקדים מבוא: זאב שטרנהל. תל אביב: ספרית פועלים, תשמ"ח 1988.
  • קטעים נבחרים מתוך "הרהורים על האלימות" ו"אשליות הקידמה"/ ז'ורז' סורל; ליקט זאב שטרנהל; תרגם דוד לזר. ירושלים: תשכ"ו.

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ Stanley G. Payne, A History of fascism, pg 291
  2. ^ ראה זאב שטרנהל "Sur le fascisme et sa variante française" ב "Le Débat", נובמבר 1984, "Emmanuel Mounier et la contestation de la démocratie libérale dans la France des années 30" בRevue française de science politique, דצמבר 1984, וגם בספרו של ג'ון הלמן, שבו הוא שואל הרבה ממקורותיו, Emmanuel Mounier and the New Catholic Left, 1930-1950 (University of Torento Press, 1981) ראו גם Denis de Rougemont, Mme Mounier et Jean-Marie Domenach dans personalisme d'Emmanuel Mounier hier et demain, Seuil, Paris, 1985
  3. ^ Robert Wohl. French Fascism, Both right and Left: Reflections on the Sternhell Controversy. The Journal of Modern History, Vol. 63, No. 1 (1991), pp 91-98

[עריכה] ראו גם

פרס ישראל

[עריכה] קישורים חיצוניים


מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%90%D7%91_%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%94%D7%9C
כלים אישיים
שפות אחרות