שיחת תבנית:הידעת? 31 באוגוסט - סדרה 2

מצאתי אסמכתא לגבי ידעת שהוסר מדף זה: היעדת המקורי היה: "ההתנגשות בפוטונים אחרים גורמת לפוטון היוצא מליבת השמש לנוע בזיג-זג וכך מאריכה את משך מסעו אל עבר החלל עד ל-5 שבועות!" הוסר עד למציאת אסמכתא.

האסמכתא נמצאה באתר נאס"א:

"Surrounding the core is a huge spherical shell known as the radiative zone. The outer boundary of this zone is 70 percent of the way to the solar surface. The radiative zone makes up 32 percent of the sun's volume and 48 percent of its mass.

The radiative zone gets its name from the fact that energy travels through it mainly by radiation. Photons emerging from the core pass through stable layers of gas. But they scatter from the dense particles of gas so often that an individual photon may take 1,000,000 years to pass through the zone."

שימו לב שהזמן הנכון הוא מליון שנים ולא חמישה שבועות (אפילו יותר מפתיע) וההתנגשות היא בגז הצפוף ולא בפוטונים אחרים.קרני • שיחה • זה הזמן ל... 19:18, 27 בספטמבר 2006 (IDT)

משיחת הידעת?

• תבנית:הידעת? 31 באוגוסט - סדרה 2. חגי אדלר 09:53, 11 ביולי 2007 (IDT)

אפשר וכדאי לציין את זה שצוללת צהובה היה אלבום של הביטלס. גם אהוד מנור כתב/תרגם את הספר "צוללת צהובה" על האלבום. בכל מקרה, הוא לא נראה לי משעמם. בברכה, סתם עומר • שיחה 10:22, 11 ביולי 2007 (IDT)

עומר, אתה מרחיב. פחות משורה עם 4 קישורונים... חגי אדלר 02:14, 24 ביולי 2007 (IDT)

הסרט המצויר "צוללת צהובה" עוסק בלהקת הביטלס ודמויות חבריה מככבות בו, אך חברי הלהקה לא דובבו את דמויותיהם. לסרט יצאו מוצרי לווי רבים שכללו את פסקול הסרט וספר שעלילתו כעלילת הסרט, הספר אף תורגם לעברית על-ידי אהוד מנור.

לא משהו. למישהו יש רעיונות אחרים לשיפור? בברכה, סתם עומר • שיחה 11:53, 24 ביולי 2007 (IDT)

באמת לא... עוד נסיון? חגי אדלר 22:08, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

נראה לי שעדיף בלעדיו. בברכה, סתם עומר • שיחה 23:51, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

קובץ:RosalindFranklin.jpg

• שילוב של מדע וחוק הדתיים השלובים, ימתין להשלמת קריסטלוגרפיה ע"י אביהו:

הביופיזיקאית היהודית-בריטית רוזלינד (רחל) פרנקלין מילאה תפקיד מרכזי בפיענוח מבנה מולקולת ה-DNA. כמומחית לקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן, היא הפיקה בשנת 1953 תמונות עקיפה של קרני רנטגן של ה-DNA בתנאים-לא-תנאים ובאיכות חסרת תקדים. כעבור שלוש שנים לקתה בסרטן השחלות ממנו נפטרה בשנת 1958, בהיותה בת 37 בלבד. בשנת 1962 הוענק פרס נובל לפרנסיס קריק, ג'יימס ווטסון ומוריס ווילקינס על פיענוח המבנה המולקולרי של ה-DNA, על סמך עבודותיה. דודה, הרברט סמואל, שימש כנציב העליון הראשון בזמן המנדט הבריטי על ארץ ישראל. דודתה, הלן, הייתה אשתו של נורמן בנטויץ', התובע הכללי בממשלתו המנדטורית של סמואל. מצדי אפשר לוותר על בנטויץ' ולקשר איכשהוא ליהדות אנגליה. אפשר גם לציין שהיא פסלה מבנה שגוי שהציע לינוס פאולינג, מגדולי הכימאים באותה עת. מה דעתכם? ליאור 10:15, 30 ביוני 2007 (IDT)

אפשר גם לציין שהכבשה דולי שובטה במכון רוזלין הנקרא על שמה. דניאל ב. 10:22, 30 ביוני 2007 (IDT)

ליאור, הקטע מצוין (רציתי לעשות אותו בעצמי ואני שמח שהקדמת אותי). שאלה: אולי כדאי להדגיש שקריק ווטסון השיגו בעורמה את התוצאות של פרנקלין בעזרת הבוס שלה ווילקינס. כמו כן, את הקטע האחרון צריך לקשר יותר טוב. לדניאל: בתבנית:הידעת? 19 במאי - סדרה 2 רשום שדולי זה על שם דולי פרטון. אנא בדוק מי צודק. מלמד כץ 12:38, 30 ביוני 2007 (IDT)

תודה. באמת התלבטתי עד כמה לשקוע לתוך הנאחס שבין פרנקלין לשלושת הגברים. לי אישית אין ספק שהיא היתה מפרסמת את מבנה הסליל הכפול בעצמה בתוך זמן קצר, בצורה מצטנעת יותר (המכתב של ווטסון וקריק בנייצ'ר הוא ממש מופת של אהבה עצמית). פשוט יש כאן מחלוקת בין היסטוריונים שאין לה מקום בקטע - עד כמה השוביניזם שיחק כאן, מה היו עושים בשטוקהולם לולא היתה נפטרת וכו'. אי אפשר אפילו לומר עד כמה החשיפה לקרינה תרמה לסרטן הקטלני. מכיוון שאין לנו תובע כללי, יועץ משפטי או מכון רוזלינד, אני מציע לשמוט את המשפט האחרון ולהוסיף במקומו גירסה מקוצרת של: "אי-הענקת פרס נובל לפרנקלין נחשבת לאחת ההחמצות ההיסטוריות של ועדת הפרס, אותו ניתן להעניק רק לאנשים חיים ולחלוק בין שלושה אנשים לכל היותר". אשר לדולי, הכבשה נקראת על שם השחקנית והמכון על שם המדענית. ליאור 13:01, 30 ביוני 2007 (IDT)

אכן, לזה התכוונתי. דניאל ב. 17:14, 30 ביוני 2007 (IDT)

אני לא אוהב לבאס, אבל לדעתי הקטע לא משהו. הוא נראה סתמי שכזה. אין לו פאנץ'-ליין ולא איזו אמירה שהוא חותר אליה. זה סתם אוסף נתונים על הגברת פרקלין... בברכה, סתם עומר • שיחה 21:08, 30 ביוני 2007 (IDT)

האמת שאתה צודק וטוב שאתה אומר זאת לפני הקוראים. כרגע הקטע מנוסח כמו ידיעה ביתד נאמן על מסיבת העיתונאים האחרונה של המתלוננת א'. צריך לדעת מה אין בו כדי למצוא בו עניין. לא נאמרת בו האמת המרה: היה היתה אישה יהודיה צעירה, שהצליחה לפצח את מבנה הדנ"א כשגדולי המדענים באותה עת טעו והטעו. היא הספיקה לראות את תגליתה נגנבת, בטרם מתה בדמי ימיה. הגברים שסביבה זכו לתהילה והיא בקושי מוכרת מחוץ לקהילה המדעית. אפילו הרברט סמואל מוכר יותר ממנה לקורא העברי. עכשיו, מה שכתבתי כאן זו רק צורת הסתכלות אחת על הדברים ויש פרשנויות אחרות. אם יש דרך לשלב את הצדדים המכוערים והמעניינים יותר בידיעה אז יופי. ואם לא, אפשר גם לוותר. לילה טוב, ליאור 22:15, 30 ביוני 2007 (IDT)

אם מסתכלים על ההידעת הזה כך אז יש בו יותר ממשהו. צריך רק לומר את זה בצורת יותר מפורשת. בסגנון "המזל לא שפר על הביופיזיקאית היהודית-בריטית..." ואז לפרט מה קרה איתה. בברכה, סתם עומר • שיחה 22:20, 30 ביוני 2007 (IDT)

המשפט שליאור הציע ("אי-הענקת פרס נובל...") מבטא את הרעיון הזה יותר טוב. נעה 09:57, 1 ביולי 2007 (IDT)

נכון. אבל הוא צריך להיות בפתיחה, לדעתי. בברכה, סתם עומר • שיחה 10:11, 1 ביולי 2007 (IDT)

ניסיון לשיפור הקטע של ליאור:

רוזלינד פרנקלין

רוזלינד פרנקלין

מבנה הדנ"א, הנושא את החומר התורשתי בגופם של כל הייצורים החיים, פוצח בשנת 1953. היה זה הודות לעבודתה של רוזלינד פרנקלין היהודיה, אחייניתו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בארץ ישראל, שהשתמשה בקרני רנטגן על מנת לצלם מולקולת דנ"א. את הצילום הטוב ביותר שלה מסוף 1952, "צילום 51", הראה עמיתהּ מוריס וילקינס, מבלי ידיעתה, למתחרה שלהם ג'יימס ווטסון מאוניברסיטת קיימברידג', שבעזרת הצצה חטופה זו בצילום 51 הבין יחד עם שותפו פרנסיס קריק את מבנה הדנ"א תוך זמן קצר. ווטסון, קריק ווילקינס זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה ב-1962, ואילו פרנקלין נפטרה מסרטן בשנת 1958, בהיותה בת 37 בלבד.

א&ג מלמד כץ 03:44, 2 ביולי 2007 (IDT)

זה כבר הרבה יותר טוב, אם כי קצת "חלבי" לגבי ה"גניבה". חגי אדלר 06:30, 2 ביולי 2007 (IDT)

שימו לב שהתמונה עומדת להימחק מחרתיים, בזכות טמבל אחד ששם עליה תבנית מחיקה בלי ליידע איש. פניתי אליו ולמי שהעלתה את התמונה אך בינתיים אין תשובה. הנה הסיבוב שלי על הנוסח המשופר: ליאור 06:55, 2 ביולי 2007 (IDT)

מבנה הדנ"א, הנושא את החומר התורשתי בגופם של כל הייצורים החיים, פוצח בשנת 1953 הודות לעבודתה של הביופיזיקאית היהודיה, רוזלינד פרנקלין. פרנקלין צילמה את פיזורן של קרני רנטגן ממולקולת דנ"א באיכות חסרת תקדים לזמנה. את הצילום הטוב ביותר שלה מסוף 1952, "צילום 51", הראה עמיתהּ מוריס וילקינס, ללא ידיעתה, למתחרה שלהם ג'יימס ווטסון מאוניברסיטת קיימברידג'. לאחר שהציץ בצילום 51, הצליח ווטסון יחד עם שותפו פרנסיס קריק להקדים את פרנקלין בפרסום המבנה הנכון של הדנ"א. פרנקלין, שהייתה אחייניתו של הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון בארץ ישראל, נפטרה מסרטן בשנת 1958, בהיותה בת 37 בלבד. ווטסון, קריק ווילקינס זכו בפרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה ב-1962. אי-הענקת פרס נובל לפרנקלין נחשבת לאחת ההחמצות ההיסטוריות של ועדת הפרס.

אחלה. רק תן לנו את מוריס וילקינס בכחול... חגי אדלר 07:06, 2 ביולי 2007 (IDT)

חבל שירד המשפט, הוא עשה טוב לקטע. הוא גם לא היה נורא מדי, עשו פרס נובל על העבודה שלה, ברור שזה ייחשב החמצה. בברכה, סתם עומר • שיחה 13:21, 5 ביולי 2007 (IDT)

זה היה משפט שיפוטי שלא בטוח שצריך להיות. גם אני רוצה אותו... וחוץ מזה, הקטע היה איזה 115 מילים. חגי אדלר 15:06, 5 ביולי 2007 (IDT)

תמונה אחת של פרנקלין נמחקה, גם הציור הזה ימחק בעוד ימים ספורים. יש לכם מושג איפה נמצא תמונה חופשית, או שנלך על שימוש הוגן? ליאור 06:04, 12 ביולי 2007 (IDT)

יש את Rosalind Elsie Franklins.jpg אבל צריך להעלות אותה לשיתוף. חגי אדלר 08:29, 12 ביולי 2007 (IDT)

העלתי את תמונה:Rosalind Elsie Franklins.jpg לכאן כתמונה בשימוש הוגן בערך רוזלינד פרנקלין. אין לי שמץ של מושג אם ניתן לעשות בה שימוש הוגן גם בקטע הידעת העוסק בה. ליאור 08:50, 12 ביולי 2007 (IDT)

נראה לי שאי אפשר. בשביל זה היה לנו את ויקיפדיה:הידעת?/דיונים#קטעי הידעת? טעוני שיפור או להחלפה#ללא תמונה שם חיפשנו בנרות (ובהצלחה) תמונה חופשית לכל הידעת. במקרה הכי הכי גרוע אפשר ללכת על איזו תמונה של DNA נעה 11:15, 12 ביולי 2007 (IDT)

משום מה התרחיש הגרוע ביותר (en) שהצטייר אצלי מצריך מצלמה דיגיטלית, אתי חפירה וסידור, אבל כנראה שזה רק כי עונת המבחנים בעיצומה (: ליאור 11:46, 12 ביולי 2007 (IDT)

מי מתנדב לכתוב על מוריס וילקינס? לאחר כזה דיון פורה הערך שוכב כאן בגלל קישור אדום אחד... חגי אדלר 06:50, 5 באוגוסט 2007 (IDT)

כבר יותר מחצי יום מוריס וילקינס מופיע בכחול והעולם שותק. תודה לאריה (אני מניח, אולי ג'ודי...). בברכה, סתם עומר • שיחה 22:32, 9 באוגוסט 2007 (IDT)

הידעת 4.9 שרלוק הולמס

אהלן שרלוק הולמס לא חזר לחיים בספר כלבם של בני בסקרוויל אלא בסיפור הרפתקת הבית הריק. כך כתוב גם בערך על פרופסור מוריארטי

שפצק - שיחה 18:33, 4 בספטמבר 2016 (IDT)