שמלת כלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמלת כלה היא שמלה הנלבשת על ידי הכלה ביום חתונתה. שמלת הכלה היא לבוש המשתנה על פי התרבות והמסורת, ולה משמעויות סמליות ותרבותיות. פרט לשמלת הכלה, בתרבויות מסוימות לבוש הכלה כולל פריטים נוספים כגון הינומה, ביריות, כפפות, נעליים ותכשיטים. עלות שמלת הכלה, החומרים ממנה היא עשויה וגזרתה מהווים סמל סטטוס בתרבויות בהן שמלת כלה נלבשת, ועשויים להצביע על מעמד משפחת הכלה, משפחת החתן, או יוקרת הטקס.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתן וכלה יהודים בציורו של יוסף ישראלס. שמלת הכלה ארוכת שרוולים ובעלת צווארון, ללא עיטורים.

שמלת הכלה בטקס הנישואין היהודי פתוחה לפרשנות, ומשתנה משמעותית בין עדה לעדה. בעדת יהודי תימן למשל שמלת הכלה כוללת עטרה ותכשיטים כחלק בלתי נפרד, ובעדות אחרות כללי הצניעות מכתיבים את אורך המכפלת והשרוול, כמו גם את קיום (או הסתרת) המחשוף. אף על פי ששמלת הכלה נתונה לפרשנות רחבה, בקרב עדות אשכנז מקובל להלביש הכלה בהינומה, המהווה חלק עיקרי בטקס ומוסרת בחופה. אין מסורת לצבעי השמלה או הבד ממנה היא עשויה.

בתרבות המערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמלת כלה באיטליה במאה ה-14, על פי ניקולו דה בולוניה.

נישואין בתרבות המערב ייצגו מיזוג או ברית בין משפחות ושבטים, לרוב משפחות פטריאכליות: הכלה לאחר חתונתה הייתה מקבלת את שם משפחת הבעל, ועוברת לגור במחיצת משפחתו. בעת העתיקה ובימי הביניים תהליך השידוך בין בני הזוג היה ארוך ומורכב, ומשפחת הכלה הייתה עשויה לשלם נדוניה על מנת שבתם תינשא למשפחה כבחירתם. שמלת הכלה בתרבות המערב ייצגה אף היא את יוקרתה ואת מעמדה של משפחת הכלה (ולעתים המשפחה המורחבת, ובחתונות בין ראשי מדינות, את יוקרת המדינה). שמלות הכלה היו עשויות מבדים יקרים, צבועות בגוונים יוקרתיים ולעתים אף משובצות אבני חן, בהתאם לתקציב הכלה ולמעמד הטקס. אופנת שמלות הכלה השתנתה בהתאם לאופנה המקומית, וציורים רבים תיארו שמלות כלה החל מהאימפריה הרומית ועד העת החדשה.

בתרבות המזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלות בסין, יפן, חלקים מהודו ווייטנאם תלבשנה שמלת כלה בצבע אדום, המייצג תרבותית מזל טוב ויוקרה. עם זאת, הצבע האדום המסורתי בר החלפה. כלות מדרום הודו עשויות לבחור בסארי בצבע זהב או אדום לטקס, ושמלה נוחה יותר למסיבת הנישואים.

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלה הודית מהדקת את סארי הנישואים

הודו כוללת מספר מאות תרבויות נפרדות, וכלות לובשות מגוון פרטי ביגוד בהתאם לתרבות המשפחות והדת. עם זאת, מספר שמלות כלה נחשבות כסגנון הודי מסורתי וחוצות גבולות. שמלת הכלה הנפוצה ביותר היא הסארי (Saree), יריעת בד רקומה וארוכה, הנעטפת סביב האישה ומהודקת בסיכות, או נאספת באבנט. לאחר עיטוף הסארי, השובל הנותר נקרא פאלו. הסארי לרוב יהיה צבעוני, עטור ורקום, ויכלול חרוזים וגימור מהודר ומבריק. בהתאם לתקציב הכלה, ייתכן וסארי הנישואים יהיה שזור חוטי זהב וכסף.[1]. סגנונות מסורתיים אחרים כוללים את שמלת הגג'רה-צ'ולי (gaghra choli), המורכבת מחצאית ארוכה ועליה חולצה קצרת שרוול, ואת שמלת שלוור חמיז (shalwar chameez) המורכבת מטוניקה ארוכה ומכנסיים. בכל אחת מהשמלות נהוג לשלב צעיף מסורתי, הקרוי דופטה.

סין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמלת כלה סינית בסגנון קי-פאו

שמלת הכלה בסין (ובאופן מסורתי, גם לבוש החתן) כוללים רקמות ועיטורים מפורטים. על פי המסורת, עיטורים אלו לא יכללו שזירה בגווני אפור, שחור וכחול, שמסמלים עצב או דאגה בחיי הנישואים. הצבע העיקרי של בגדי החתונה יהיה אדום, שמסמל אהבה ושגשוג, והשוליים או חלק מהעיטורים יהיו בגוון לבן[2]. גזרת השמלה יכולה להיות קי-פאו (Qi Pao), שמלה עשויה חלק אחד, בעלת שרוולים קצרים ורכיסת אלכסונית, או שמלת קווה (Kwa), העשויה שני חלקים: אפודה רקומה בעלת שרוול ארוך ורכיסה באמצעה, וחצאית ארוכה. הרקמות והעיטורים על גבי השמלה יכללו לרוב דרקונים ועופות חול. לבוש הכלה המסורתי כולל גם כובע מסוגנן בצבעים עזים.

יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלה בקימונו נישואים

טקס הנישואין היפני נערך על פי המסורת במקדש שינטו, על ידי כהני הדת. הכלה תלבש קימונו לבן וארוך הקרוי שירו-מוקו (shiro-muku), עם איפור בהיר ושיער עשוי בתסרוקת מוקפדת, ומכוסה במצנפת מסורתית ולבנה.[3] הצבע הלבן מסמל בתרבות היפנית סבלנות, מזג רוח מתון וטוהר מצד הכלה. עם כניסתן של תרבויות ודתות נוספות לתרבות היפנית, מתקיימים טקסים נוצרים, טקסי הינדו ועוד באי, וחלקם משלבים את מסורת השינטו ומסורות זרות.[4]

השפעה כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעה הכלכלית היא שהשמלה עולה המון כסף שאין להודים. ולכן רוב הנשים לא מתחתנות או שלובשות סתם משהו של הרחוב כמו שרוול

תעשיית השמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשיית החתונות בארצות הברית עלתה בהכנסותיה על 42 מיליארד דולר אמריקאי[5] בשנת 2009. חלק מהכנסות אלו מתגלמות בעלות שמלת הכלה, שבארצות הברית תעלה בממוצע מעט מעל 1,000 דולר, ותהווה כ-6% מעלויות החתונה. תחת הנחה זו שמלות כלה מכניסות כ-למעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה בממוצע בארצות הברית, ומהוות חלק נכבד מהתעשייה. בחירת הדגם הנכון של שמלת כלה מתוך קולקציה נעשית לאחר שקולטים היטב את מבנה הגוף של הכלה תוך זיהוי נקודות החוזקה שלה. לכל אחת ישנן נקודות חוזקה במבנה הגוף. רובנו כל כך רגישים באשר למראה החיצוני שלנו ולעתים מפספסים נקודות חוזקה נפלאות או שלא יודעים להדגיש אותן בצורה הנכונה בעזרת הדגמים הנכונים.

נקודת חוזקה יכולה להיות כל אזור בגוף לדוגמה - ייתכן ולכלה יש זוג רגליים יפות, ייתכן והמותן שלה צרה, אולי דווקא העובדה שהיא גבוהה תקבל אור זרקורים או שמא תווי הפנים העדינות שלה. נקודות חוזקה יקבלו הדגשה מיוחדת בטוטאל לוק על פני נקודות אשר פחות רוצים להדגיש.

דבר מעניין קורה פעמים רבות אצל נשים אשר מנסות להסתיר חלק בגופן, עושות את זה בצורה לא נכונה ומפספסות את המטרה או שבדרך מסתירות נקודות חוזקה נוספות בגופן. לדוגמה: פגשתי אישה שלא אהבה את הכתפיים שלה והסיתה את השיער הארוך שלה לעבר הכתפיים על מנת לכסותם. מה שקרה בפועל היא הסתירה את הפנים היפות שלה ובדרך גם את הצוואר והגב. ראיתי גם אישה שניסתה להסתיר את הזרועות שלה בצורת הלבוש כאשר למעשה היא יצרה תשומת לב מוגברת דווקא לכיוון האזור שרצתה להסתיר, מסתבר שגם להסתיר צריך לדעת.

טעות נפוצה שעושים מעצבים רבים היא יצירת שמלה עתירה בבד במטרה להסתיר ישבן גדול, זה יוצר בדיוק את התוצאה ההפוכה ומגדיל את הישבן לאין שעור. ההמלצה היא לבחור גזרות זורמות, פחות "מגובסות" ופחות נפוחות ובעיקר להתאים את הגזרה הנבחרת לאופי של הכלה. אם לדוגמה מדובר באישה עדינה וקלילה חשוב לא לקחת אותה לשמלות הכבדות.

אחת הטעויות הנפוצות היא מעצבים אשר מציעים לכלות להקטין את המידה שלהן באזור המותן בעזרת לבישת מחוך. פעמים רבות לבישת מחוך מגדילה באופן משמעותי את אזור הכתפיים, אשר הופכות להיות רחבות ביחס למותן ומוציאות מפרופורציה את הלוק הכללי של מבנה הגוף. מעבר לעובדה שלבישת מחוך מקשה על הנשימה של הכלה ומכבידה עליה במהלך יום כלולותיה.

צריך להבין שמלת כלה עומדת לשרת את הכלה במשך 12 שעות, לכן מומלץ מאוד שיהיה לה נוח, קליל וגם שהמראה הכללי יישמר ויראה נפלא לאורך כל הערב . היא צריכה להרגיש בנוח להשתולל ברחבת הריקודים ולנשום לרווחה בנינוחות. ההמלצה שלי למי שרוצה להראות מחוטבת היא ללבוש תחתונים מחטבים ולא מחוך.

השפעה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות חשיבות הנישואין בחברות שונות בעולם, סיפורים עלילתיים רבים הגיעו לסיומם בנישואי הגיבורים, או הציגו את טקס הנישואין כחלק חשוב בעלילה. שמלת הכלה הייתה לרוב חלק מתלבושות השחקנים, אך לעתים העלילה התרכזה בתהליך בחירת השמלה, תפירתה ומדידתה, והשמלה ייצגה סמלית דמויות או אירועים שקרו טרם העלילה, אף הייתה נקודת מפנה בעלילה.

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר תקוות גדולות של צ'ארלס דיקנס, מיס האווישם הבודדה לובשת תמיד את שמלת הכלה שלה, שמסמלת את מצבה הנפשי המעורער בעקבות אירועי יום נישואיה.

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע רבים, בסוגות שונות, הציגו שמלות כלה כחלק מעלילת הסרט. בסרט 27 שמלות שמלת הכלה של אם גיבורת הסרט, שעל פי מסורת אירופאית ואמריקאית עשויה להיות נורשת על ידי הבת הבכורה, הופכת לנקודת מפנה בעלילה לאחר שאמרתה נחתכת. בסרט החתונה של החבר שלי שמלת הכלה של קמרון דיאז ושמלת השושבינה של ג'וליה רוברטס הן בסיס לאחת הסצינות החשובות, המדגימות את משחק הכח בין השתיים.

בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק בסדרת הטלוויזיה Glee, מגיעה יועצת בית הספר אמה לשיעור ריקוד עם מדריך המקהלה ויל כשהיא לבושה בשמלת כלה הכוללת שובל ארוך. היא מזמינה אותו לריקוד נוסף בסלון כלות, שם היא לובשת שמלת כלה נוספת. שתי השמלות מדגימות את המשיכה בין השניים.

בפרק בסדרה 30 רוק ממליץ ג'רי סיינפלד לגיבורת הסדרה ליז לנסות להגיע לעבודה בשמלת כלה, דבר הגורם לחברי הצוות לחשוד בבריאותה הנפשית.

בציור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמלות כלה היו אלמנט חשוב בציורי דיוקן רבים, במיוחד אלו שחגגו נישואי אצילים ואנשים רבי השפעה. בין הציורים החשובים שתיארו שמלות אלו נמנה נישואי הזוג ארנולפיני, מהציורים החשובים והראשונים בצבעי שמן, המתאר את הכלה בשמלת קפלים ירוקה עשויה קטיפה ומעוטרת פרווה לבנה, על גבי בגד תחתון כחול.

שמלות מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמלת המלכה ויקטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה ויקטוריה בשמלתה הלבנה, ציור מאת פרנץ וינטרהלטר, 1842

בשנת 1840 נשאה המלכה ויקטוריה את הנסיך אלברט בעודה לבושה בשמלת כלה לבנה. בעוד שקיימות עדויות רבות לשמלות כלה בגוונים וגזרות שונות באירופה עד אותה שנה, שמלתה הלבנה של המלכה ויקטוריה, שכללה עיטורים כתומים, תחרה לבנה ושובל באורך 5.5 מטרים[6], השפיעה משמעותית על האופנה האירופית. חתונת המלכה ויקטוריה תועדה במספר ציורים ואלו פורסמו ברבים. אופנת שמלות הכלה במהלך התקופה הוויקטוריאנית החל מאותה שנה הכתיבה שמלות כלה לבנות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]