שני (צבע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שני
שלשת הקסא #DC143C
ייצוג RGB R=220, G=20, B=60
ייצוג HSV H=348, S=91, V=86
ייצוג CMYK C=0, M=91, Y=73, K=14

שני הוא גוון של אדום, המופק מביצי כנימת מגן, עֲפָצִים שעל עצי אלון.

בכנס "חידושים בחקר ירושלים", שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן, פורסם לראשונה דבר גילויה של "תולעת השני", ששימשה לטהרה ולצביעת צמר לצורך אריגים יקרים [פרוכות, מסכים, ובגדי כהונה] בצבע אדום מיוחד בבית המקדש. את הגילוי חשף ד"ר זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ-ישראל ע"ש מרטין (זוס), והוא אף הצליח לאתר את הכנימה ולהפיק ממנה את צבע ה"שני".

לטענתו, "תולעת השני", ממנה הפיקו את צבע השני, היא כנימה ממשפחת הכרמילים. צבע זה שימש בתקופת המקרא ובימי הבית השני למטרות קודש וחול. מכל המקורות שנבדקו עולה כי מדובר בצבען מוכר, יקר ערך ונחשב מאוד בעיני הבריות בעת ההיא [1].

השני נקרא גם תולע, שְנִי תולעת, תולעת שָנִי, ואף שנים.

משמעות השני כצבע אדום עולה מפירוש הפסוק: "אם יהי חטאיכם כשנים – כשלג ילבינו, אם יאדימו כתולע – כצמר יהיו" (ישעיה, א', י"ח). בנוסף בשיר השירים ד', ג' מצוי התיאור "כחוט השני שפתותיך", שהפך לביטוי רווח.

בגדי הכוהנים בבית המקדש היו צבועים בצבע השני שהופק מתולעת השני. בעקבות מחקרו של זהר עמר יצאו אנשי מכון המקדש ללקט את נקבות כנימות השני על ביציהן לצורך הפקת צבע לצביעת אריגי המקדש.

כמו כן, על-פי סיפור המקרא בספר בראשית, כאשר תמר אשת יהודה כרעה ללדת תאומים - הוציא הבן הראשון את ידו וכאות לבכורתו, נקשר על ידו חוט שני, אולם אז אחיו פרץ החוצה לפניו. מסיבה זו הבן הפורץ נקרא פרץ (ממנו יצאה שושלת המלוכה, מכלב בן יפונה ועד בית דוד) והבן שעל ידו נקשר חוט השני נקרא זרח, על שם זריחת חוט השני (ממנו יצא עכן שמעל בחרם בתקופת יהושע בן נון לאחר כיבוש העיר יריחו).

קישורים חיצוניים [עריכה]

הערות שוליים [עריכה]

  1. ^ להרחבה: זהר עמר, בעקבות תולעת השני הארץ-ישראלית, ירושלים, תשס"ז


צבעים וייצוגם במחשב

לבןאפורשחור
אדוםכתוםצהובירוקכחולסגול
חוםזהבכסףנחושתארגמןציאןמג'נטהאינדיגואוכרהתכלתורודשניבורדובורגונדיחאקי