רחב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רחב ומרגלי יהושע, בציור מהמאה ה-17

רָחָב, נודעה בכינויה רחב הזונה, היא דמות מקראית, המתוארת כאחת שעסקה בזנות. היא מתוארת בספר יהושע בסיפור כיבוש יריחו, כאחת שסייעה למרגלי יהושע במשימתם.

תיאורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ספר יהושע, רחב הסתירה את המרגלים (על פי המדרש היו אלה כלב בן יפונה ופנחס[1]) ששלח יהושע, וסייעה לבריחתם, ובכך סייעה בכיבוש העיר הראשונה בסדרת הערים שכבש יהושע בארץ כנען. היא הסבירה את החלטתה להגן על המרגלים בידיעתה כי ה' נתן ביד ישראל את הארץ, ידיעה שהתפשטה בקרב עמי כנען, וביקשה שיובטח שהיא ומשפחתה יינצלו אחר הכיבוש. כדי לוודא את זיהויה נדרשה לתלות חוט שני בחלון ביתה אשר בחומה, באמצעותו היא גם הבריחה את המרגלים מפני רודפיהם.

כל תושבי יריחו נהרגו בכיבוש העיר, אולם רחב ומשפחתה לא נפגעו, כפי שהובטח לרחב בידי המרגלים: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם הָרִיעוּ כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָעִיר וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַ-ה' רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכָל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ" (ספר יהושע, פרק ו', פסוק טז-י"ז)

מקצועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המקרא, רחב הייתה אשה זונה. "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית-אִשָּׁה זוֹנָה, וּשְׁמָהּ רָחָב" (ספר יהושע, פרק ב', פסוק א'). בספרות בית שני (בכתבי יוסף בן מתתיהו למשל) נוצרה זהות בין המונח "זונה" למונח "פונדקאית", וכך מתרגמים התרגומים הארמיים למקרא את מקצועה של רחב כ"פונדקאית". בעקבותיהם נגררו פרשני המקרא המסורתיים, ופירשו שמקצועה היה "מוכרת מזונות" (רש"י). אולם כבר הרד"ק הבחין בכך שכוונת התרגומים באומרם "פונדקאי" היא כינוי לזנות.‏[2]

בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התלמוד, התחתן יהושע עם רחב הזונה לאחר שנתגיירה.[3] התלמוד מציג את רחב כבעלת יופי אגדי,[4] ומתאר את מעלליה המיניים של רחב.[5] עד כדי כך נחשבה למושא תשוקה שרק אמירת שמה יכולה הייתה להביא לסיפוק מיני.[6]

חולדה הנביאה, בת ירושלים הנזכרת בספר מלכים ב', הינה לפי חז"ל צאצאית של רחב הזונה.[7] לפי המדרש הנביא ירמיהו, נביא החורבן,[8] וגם הנביא יחזקאל[9] הם מצאצאיה, ויש המונים שורה שלמה של כהנים ונביאים שיצאו מחלציה.[10]

על פי הספרות המדרשית מקור שמה הוא שהייתה רחבה בזכויות‏‏.[11]

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי הברית החדשה, רחב הייתה אמו של בעז, ובתוקף כך מיוחסת לאילן היוחסין של דוד המלך ושל ישו.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרשנותו של פרופ' יאיר זקוביץ רחב מתגלה כאישה חכמה ודומיננטית שמנצלת שעת כושר, ומנהלת את כל המהלכים, ואילו המרגלים מתוארים ככלי משחק בידיה. הסמל העיקרי לכך שהיא משלשלת אותם מתוך ביתה שבחומה, והם תלויים על חבל כמריונטות לשבט או לחסד. היא למעשה מצליחה לתמרן בין מלך יריחו לבין יהושע, ולהציל את עצמה ואת משפחתה מגורלם של אנשי יריחו. לתפיסתו, הטעות של יהושע בשליחת המרגלים, עולה לו בכך, שהוא לא יכול להוריש את כל אנשי יריחו כפי הציווי של משה, והוא נאלץ להותיר אותה ואת משפחתה בקרב ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לורית רמון,בעד החלון נשקפה:השתקפות המוטיב במקרא ובספרות הבתר מקראית, תל אביב:הילל בן חיים-הקיבוץ המאוחד,2012. פרק שני סעיף ו' 'ותורידם בחבל בעד החלון' - רחב בחלון ביתה, יהושע ב' 24-15. עמ' 178-166.
  • אברהם נחום, אנשי שוליים בתקופת המקרא, ירושלים: מוסד ביאליק,ה'תשע"א.עמ' 144-138.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדרש בראשית רבה, פרשה ט"ז, באתר "דעת"
  2. ^ כך למשל הפסוק "שתים נשים זונות" מתורגם: 'נשים פונדקן'.
  3. ^ מדרש רבה קהלת פרשה ח פסקה יג
  4. ^ תנו רבנן, ארבע נשים יפיפיות היו בעולם, שרה ואביגיל רחב ואסתר" (בבלי מסכת מגילה דף טו/א)
  5. ^ "דאמר מר אין לך כל שר ונגיד שלא בא על רחב הזונה. אמרו בת י' שנים הייתה כשיצאו ישראל ממצרים וזנתה, כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר, אחר 50 שנה נתגיירה. אמרה יהא מחול לי בשכר חבל חלון ופשתים" (בבלי, זבחים, קט"ז ב). (ילקוט שמעוני שמות - פרק יח )
  6. ^ "אמר רבי יצחק: כל האומר רחב רחב מיד ניקרי (נעשה בעל קרי)" (בבלי, זבחים קט"ז ע"א)
  7. ^ "רבי יהודה היה אומר: שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה הייתה", (בבלי, מגילה, י"ד ע"ב)
  8. ^ "אמר הקב"ה לישראל אני אמרתי לכם כי החרם תחרימם החתי והאמורי וגו' (דברים כ' י"ז) ואתם לא עשיתם כן אלא ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע (יהושע ו' כ"ה) הרי ירמיה בא שהוא מבני בניה של רחב הזונה ועושה לכם דברים לשיכים בעיניכם ולצנינים בצדיכם" (מדרש זוטא איכה פרשה א לד) ועוד בילקוט שמעוני ופסיקתא דרב כהנא.
  9. ^ "יחזקאל ישראל היו מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו היה היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי הכהן. ירמיה היו ישראל מזלזלין אחריו ואומרים לא מבני בניה של רחב הזונה הוא וצריך הכתוב ליחסו דברי ירמיה" (ילקוט שמעוני במדבר - פרק כה)
  10. ^ "שמנה כהנים ושמנה נביאים עמדו מרחב הזונה ואלו הם ירמיהו חלקיהו ושריה ומחסיה וברוך ונריה וחנמאל ושלום. רבי יהודה אומר אף חולדה הנביאה הייתה מבני בניה של רחב הזונה שנא' מ"ב כב וילך חלקיהו הכהן ואחיקם בן עכבור ושפן ועשייה." (ספרי פרשת בהעלותך פיסקא כ')
  11. ^ תנא דבי אליהו זוטא פרק כ"ב‏

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]