שרה יערי
 | |
| מרדכי זעירא מלווה בפסנתר את שרה יערי, 1952 | |
| לידה |
דצמבר 1914 ורשה, פולין |
|---|---|
| פטירה |
31 בדצמבר 1994 (בגיל 80) כ"ח בטבת תשנ"ה |
| שם לידה | שרה רֶיְכְסְטָלֶר |
| מוקד פעילות |
 ארץ ישראל המנדטורית, ישראל |
| תקופת הפעילות | 1941–1980 (כ־39 שנים) |
| סוג קול | מצו-סופרן |
| שיתופי פעולה בולטים | נחום נרדי |
שרה יערי (רֵזיטל) (דצמבר 1914 – 31 בדצמבר 1994, כ"ח בטבת תשנ"ה) הייתה זמרת מצו-סופרן ישראלית שפעלה מתחילת שנות ה-40 ועד סוף שנות ה-70. שרה שירים עממיים בעברית וביידיש, שירים אמנותיים ביידיש ופזמונים עבריים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יערי נולדה בשם שרה רֶייכסטָלֶר בוורשה בירת פולין למשפחה יהודית מסורתית. אביה, יהושע רייכסטלר, חזן בעיר,[1] חינך אותה לאהבת הזמר היהודי העממי המסורתי. עלתה לארץ ישראל בנעוריה, בין 1925 ל-1930.[2] למדה אצל החזן וזמר הבריטון ויטוריו ויינברג, אצל יצחק אדל ואצל זמרת הסופרן והמורה לפיתוח קול אלי קורץ.[3][4] נוסף על כך למדה בבית הספר למסחר.
את הקריירה שלה החלה יערי בשנת 1941 לכל המאוחר. השתתפה באופרה הארצישראלית מיסודו של מרדכי גולינקין ובאורטוריה הארצישראלית מיסודו של פורדהאוז בן-ציסי.[5]
משנות ה-40 הרבתה יערי לשתף פעולה עם המלחין, המעבד המוזיקלי והפסנתרן נחום נרדי – היא שרה משיריו והוא ליווה אותה בנגינה. בין היתר הייתה מהראשונים שהקליטו את "שיר העבודה ("כחול ים המים") של אלתרמן ונרדי מ-1943.[6] במלחמת העצמאות התפרסם בביצועה השיר "בן עשרים" (מילים: אהרן אשמן, לחן: אברהם מינדלין), שהושמע אז ברדיו.[7] בין מלוויה המוזיקליים היו גם שמואל פרשקו[3] וצדוק בן-מנחם (קוגל).[8]
הקליטה עשרות שירים נוספים – עוד שירים ארץ-ישראליים כגון "צאנה צאנה", שירי עם ביידיש ושירי ילדים.[9]
העיתונאי ומבקר התרבות אורי קיסרי כתב על הופעתה של יערי ב-1950: "כן, זוהי זמרת עממית ממדרגה ראשונה. לקולה גוון וצליל היודעים לדבר אל ההמונים ולעורר בצוותא את הדמעה הטובה והחיוך המאושר".[10]
בקיץ 1955 יצאה לסיבוב הופעות באנגליה ובצרפת, הופיעה בין היתר בנשף הסופרים, העיתונאים והאמנים בפריז, בתוכנית רדיו ברדיו פריז, ואף הקליטה משיריה.[11] באותה שנה הופיע בהוצאת מקולית תקליטה "יידישע פאלקס-לידער" (שירי עם ביידיש).
במשך עשרות שנים הופיעה בנשפים אמנותיים וערבי זמר, בקבלות שבת וערבי חג, באירועים של ההתיישבות העובדת, בערבי תרבות נושאיים ועוד. בין היתר נהגה ללוות את משורר היידיש איציק מאנגר בזמרה משיריו מאז ביקורו הראשון בארץ ב-1958 ועד מותו.[12] בשנות ה-60 היא הוציאה תקליט עם שירים על מילים של יצחק ירושלמי ושירים שהוא תרגם מעברית ליידיש.
היא מעולם לא הסתייעה באמרגן ולא הופיעה בצורה מסחרית. באמצע שנות ה-70, עם השתנות הטעם התרבותי בציבור, הלכו הופעותיה והתמעטו, והיא שרה רק מדי פעם בערבי הסתדרות וזיכרון.[3][13]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישאה למאיר יערי (יליד פולין אף הוא), זמר באופרה הארצישראלית ולימים פסל.[14] לאחר גירושיה ממנו, נישאה בראשית 1953 למאיר רזיטל (רוזנטולר).[15] התגוררה ברחוב בארט 19 ברמת אביב.
יערי נפטרה בשנת 1994, בגיל 80. הותירה את בנה, יובל יערי, וכן נכדים. נקברה בבית העלמין ירקון.[16]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "שרה יערי", בתוך: יהושע יפה-נוף, אמנים בישראל, תל אביב: יסוד, 1959, עמ' 185.
- "שרה יערי ע"ה: (ליום השבעה)", הצופה, 8 בינואר 1995. (נקרולוג)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שרה יערי, באתר זמרשת
- שרה יערי, דף שער בספרייה הלאומית
- הקלטות ביצועיה של שרה יערי, אוסף המוזיקה וארכיון הצליל, הספרייה הלאומית
האזנה לשירי שרה יערי, באתר זמרשת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בכרזה זו נכתב עליו "שהתפלל בורשה במשך שלשים שנה": בבית הכנסת הזמני - לימי החגים - יתפלל החזן המפורסם - מר יהושע ריכסטלר, 10 בינואר 1929, אוסף האפמרה, הספרייה הלאומית.
- ^ מקורות שונים נוקבים בשנים שונות כשנת עלייתה ארצה. בלקסיקון משנת 1942 מצוין שעלתה ב-1925 ("יערי, שרה", בתוך: רות קלינגר (עורכת), ביזמת מקסים זקשנסקי (אנ'), ספר האמנות והאמנים בארץ-ישראל במקצועות אמנות התיאטרון, המוזיקה, המחול, הציור והפִּסול, תל אביב: יבנה, 1946); במאמר מ-1975 נטען כי "הגיעה כילדה לפני כ-45 שנים", משמע בסביבות 1930 (שרגא הר-גיל, כשהיא שרה – בכה המשורר, מעריב, 15 בדצמבר 1975); ובנקרולוג מ-1995 נטען כי עלתה לארץ בגיל 16, כלומר ב-1930 ("שרה יערי ע"ה: (ליום השבעה)", הצופה, 8 בינואר 1995).
- ^ 1 2 3 שרגא הר-גיל, כשהיא שרה – בכה המשורר, מעריב, 15 בדצמבר 1975.
- ^ עליה ראו דוד תדהר (עורך), "אלי קורץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2544.
- ^ "יערי, שרה", בתוך: רות קלינגר (עורכת), ביזמת מקסים זקשנסקי (אנ'), ספר האמנות והאמנים בארץ-ישראל במקצועות אמנות התיאטרון, המוזיקה, המחול, הציור והפִּסול, תל אביב: יבנה, 1946.
- ^ אליהו הכהן, "כָּחֹל יָם הַמַּיִם", חדשות בן עזר, 325 (13 במרס 2008).
- ^ לדברי אליהו הכהן, "זו הייתה ההקלטה היחידה של השיר, שנעשתה באולפן ביתי בגבעתיים בתקופת המלחמה, והוטבעה על גבי תקליט קצר נגן ושביר של חברת 'צליל'". ראו שו"ת אליהו הכהן, חדשות בן עזר, 278 (12 בספטמבר 2007).
- ^ י. יפה, צדוק קוגל: (שלושים למותו), דבר, 25 בפברואר 1979.
- ^ להקלטותיה ראו הקלטות ביצועיה של שרה יערי, אוסף המוזיקה וארכיון הצליל, הספרייה הלאומית; שרה יערי באתר סטריאו ומונו.
- ^ אורי קיסרי, שרה יערי, זמרת עממית, מעריב, 13 ביוני 1950. עם זאת, הוא קבל על כך שהופעתה של יערי – שאותה תיאר "אשה בעלת עיניים של מיטב העיירה היהודית של פולין, או רוסיה, ולבושה שמלה לועזית [...] שמלה שבאופנה קוסמופוליטית" – נטתה "לדינמיקה מיותרת של תנועות והתרוצציות, שאפילו זמרת עממית, שאינה קומית, חייבת להִזהר מהן". הייתה זו הפעם הראשונה שהאזין לזמרתה, לדבריו.
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 15 באוגוסט 1955; הופעת שרה יערי בפאריס, דבר, 21 באוקטובר 1955; שרה יערי מזמרת בפאריס, הארץ, 11 בנובמבר 1955.
- ^ לימים סיפרה כי כששרה באוזניו את שירו "תחת חורבות פולין" (אונטער די חורבֿות), פרץ בבכי. ראו שרגא הר-גיל, כשהיא שרה – בכה המשורר, מעריב, 15 בדצמבר 1975. בכתבה מופיעה גם האנקדוטה של סיפור היכרותה עם מאנגר.
- ^ בשנת 1979 הופיעה בערב מחווה מיוחד לזכר נחום נרדי. ראו שאול הון, מי יבנה, יבנה בית..., מעריב, 29 באפריל 1979.
- ^ אלה אילת (אילברג), "אדון יערי", את, 9, 106 (טבת/שבט תשל"ו), עמ' 44 ואילך (ריאיון עם מאיר יערי); מאיר יערי, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל.
- ^ נרשמו לנשואין | בלשכת הרבנות בגבעתיים, הצופה, 9 בינואר 1953.
- ^ הקבר של שרה יערי רזיטל בבית עלמין ירקון, באתר BillionGraves.
