נחום נרדי
נחום נַרדי (15 בפברואר 1901 - 15 בספטמבר 1977) היה מלחין, מעבד מוזיקלי ופסנתרן ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
נולד בכ"ו בשבט תרס"א לאברהם נרודיצקי ורחל לבית ברגינסקי כבן למשפחה חסידית של לומדי תורה בקייב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). מגיל צעיר גילה כשרון מוזיקלי ובגיל 7 זכה לנגן בפסנתר משלו ומגיל 12 החל בליווי אמנים. נר'די זכה במלגה ללימוד בקונסרבטוריון של קייב וסיים לימודיו שם בהצטיינות ב-1915. חוקר הזמר העברי אליהו הכהן מספר כי נרדי זכה בסיום לימודיו בתחרות נגינה בפרס הראשון, בעוד שבמקום השני זכה ולאדימיר הורוביץ.[1] עקב פרעות פטליורה ב-1919 עזב לורשה, בה שהה שנתיים ומשם עבר לוינה, ובה סיים את לימודיו באקדמיה למוסיקה ב-1922.
עלה לארץ ישראל בשנת 1923. לדברי הכהן, כאשר נרדי הגיע ארצה הוא התפרסם בתחילה כפסנתרן, אולם הבין שייעודו הוא הלחנה לאחר סיור מוצלח שערך עם הזמרת ברכה צפירה באירופה ב-1929 ואשר כלל הופעה בורשה. נרדי נחשף בארץ ישראל למנגינות של עדות המזרח ויצר לחנים ששילבו אלמנטים מזרחיים במוזיקה מערבית. הוא חיבר לחנים לשירים רבים שהיו פופולריים בתקופת היישוב. נרדי שילב בלחניו יסודות מזרחיים, חלק גדול מהם למילותיו של חיים נחמן ביאליק. רבים משיריו הולחנו או עובדו במיוחד עבור ובהשראתה של הזמרת ברכה צפירה, שאיתה הִרבה להופיע בארץ ובחו"ל ואף נישא לה. מבין שיריהם הידועים: "בין נהר פרת", "יש לי גן", "שתו העדרים", "שיר העבודה והמלאכה", "עלי גבעה", "כחול ים המים".
בשנת 1939 ליווה נרדי את שושנה דמארי בפסנתר עת קיימה דמארי את הקונצרט הראשון שלה כזמרת, בהיותה בת 16 בלבד. בספטמבר 1947 ייצג את היישוב בכנס עולמי למוזיקה ולפולקלור שהתקיים בפריז וניגן שם מיצירותיו. הוא הופיע גם בפני פליטים יהודים. בתחילת שנות ה-50 נישא לזמרת אהובה צדוק ובשנת 1952 יצאו השניים למסע הופעות בארצות הברית שנמשך שנתיים.
נרדי הלחין גם שירי ילדים רבים, שאת חלקם הגדול כתב לוין קיפניס, בהם: "שנה טובה" (שנה הלכה שנה באה), "מי יבנה בית", "אני פורים", "לביבות" (קמח מן השק) ועוד.
נרדי היה נשוי ארבע פעמים. מנישואיו לברכה צפירה נולדה בתו, זמרת האופרה נעמה נרדי; מנישואיו לאהובה צדוק נולד הבן יאיר. נישא ברביעית לזמרת מרים יעקובי.
נחום נרדי נפטר בא' בתשרי תשל"ח ונטמן בבית העלמין בקריית שאול.
[עריכה] לקריאה נוספת
- 3 שירים, מלים מאת דינה חן, אור-תו תל אביב, 1969.
- 18 שירים, מוגש למשתתפי סמינריון-הקיץ של מורי "המרכז לחינוך" שנערך בראשית חופש תרצ"ט בתל אביב, תל אביב 1939.
- 55 שירי ילדים, הוצאת נחום נרדי, תל אביב, 1969.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "נחום נרדי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2297
- האזנה לשירי נחום נרדי באתר זמרשת
- רשימת הפרסומים של נחום נרדי בקטלוג הספרייה הלאומית
- מילים לשירים של נחום נרדי באתר שירונט
- משה גורלי (ברונזפט), קומפוזיטורים ארץ־ישראליים: נחום נרדי, דבר, 24 באפריל 1947
