זבולון אורלב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זבולון אורלב
Zevulun Orlev.jpg
תאריך לידה 9 בנובמבר 1945
ד' בכסלו ה'תש"ו
ממשלות 30
כנסות 15 - 18
סיעות המפד"ל, האיחוד הלאומי-מפד"ל, הבית היהודי
תפקידים בולטים

זבולון אורלב (נולד ב-9 בנובמבר 1945) הוא מחנך וחבר הכנסת ויו"ר המפד"ל לשעבר. בעל עיטור המופת ממלחמת יום הכיפורים.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

זבולון אורלב נולד ברחובות לטובה ולמרדכי נפתלי בליצשטיין, הוא היה בתנועת בני עקיבא ולמד בישיבה התיכונית בנחלים, בישיבת ההסדר כרם ביבנה, באוניברסיטה העברית בירושלים בפקולטה למדעי החברה והרוח ובמכון התורני הפדגוגי, מכללת מורשת יעקב שברחובות. את מקצועו הוא רואה כמחנך, ובתחילת שנות ה-70 עבד כמנהל פנימיית עמליה, בירושלים. הוא גר בשכונת גבעת מרדכי שבירושלים, נשוי ואב לארבעה.

משהתגייס לצה"ל התנדב אורלב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, וכן קורס מ"כים חי"ר. במילואים לחם אורלב כחייל בחטיבת מילואים של הצנחנים והשתתף בקרבות לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים בהם נפצע. במלחמת יום הכיפורים שירת כחייל מילואים בחטיבה הירושלמית והוצב במעוז "כתובה" שעל שפת תעלת סואץ. אורלב זכה בעיטור המופת[1] על אומץ לב ותושיה שגילה בעת הלחימה: כאשר מפקד המוצב נפצע וחדל לתפקד אורלב נטל את הפיקוד על החיילים במוצב, פקד עליהם לתפוס עמדות ולהשיב אש, כיוון את הארטילריה הישראלית ובכך מנע את ניסיונות הצליחה מן הצד המצרי. לבסוף, ארגן אורלב את פינוי המעוז[2].

[עריכה] קריירה פוליטית

אורלב החל את פעילותו הפוליטית במסגרת צעירי המפד"ל. ב-1977 מונה להיות ראש לשכתו של השר זבולון המר. הוא כיהן כמנכ"ל משרד הדתות וכמנכ"ל משרד החינוך והתרבות, והיה יו"ר המרכז לחינוך דתי. ב-1995 נבחר לתפקיד מזכ"ל המפד"ל ולאחר שנכשל בהתמודדות על תפקיד השר שהתפנה עם פטירתו של המר, נבחר לכנסת ה-15.[3]

[עריכה] הכנסת ה-15

במפד"ל כיהן אורלב כמזכ"ל המפלגה וכחבר כנסת מטעמה, החל מהכנסת ה-15 (1999), בין היתר כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט. כמו כן, השתתף בעבודתן של הוועדות לענייני ביקורת המדינה, לפניות הציבור, בוועדה המיוחדת לנושא הנשירה מבתי הספר ובוועדות החקירה הפרלמנטריות בנושא משק המים ובנושא האלימות בספורט.

נודע בין היתר בפעילותו למען זכויות בעלי חיים; במרץ 2000 יזם תיקון לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), לפיו ביצוע חיתוך ברקמה חיה של בעל-חיים למטרות נוי - יאסר. הוא הוכתר ל"אלוף המחוקקים" של הכנסת ה-15 לאחר שהצליח להעביר 19 חוקים בקריאה שנייה ושלישית.‏‏[4]

[עריכה] הכנסת ה-16

אחרי הבחירות ב-2003, נכנסה המפד"ל לממשלת שרון השנייה וחברה לקואליציה שכללה את הליכוד, שינוי והאיחוד הלאומי. אורלב מונה לשר הרווחה ואפי איתם מונה לשר הבינוי והשיכון.

בשלהי שנת 2004, עת הייתה המפד"ל חברה בממשלה ותוכנית ההתנתקות של אריאל שרון החלה לצבור תאוצה, הואשם אורלב על ידי מתנגדי התוכנית כי הוא "שותף לדבר עקירה". תקופה זו עמדה בסימן מאבק פנימי במפד"ל בין אורלב לבין אפי איתם, יו"ר המפד"ל דאז, שייצג את הזרם החרד"לי. איתם הוביל קו נוקשה של פרישה מהממשלה בגלל ההתנתקות ואילו אורלב תמך בהישארות בממשלה ואף הצליח להעביר החלטה ברוח זו במרכז המפלגה, אחרי שאיתם כבר התפטר מתפקידו כשר. בנובמבר 2004 עזב אורלב את תפקידו כשר הרווחה, כאשר פרשה מפלגתו מן הממשלה עקב אישור תוכנית ההתנתקות בכנסת, וגל הביקורת עליו מצד מתנגדי ההתנתקות שכך.

במרץ 2005 עמדה המפד"ל על סף פילוג, כאשר אפי איתם והרב יצחק לוי נקטו צעדים למען ייסוד מפלגה חדשה, אשר קוראת ביתר תוקף להתנגדות אקטיבית לתוכנית ההתנתקות. אורלב צוטט באומרו שלמפד"ל, כמו גם לציונות הדתית בכללותה, קיימים דגלים נוספים אשר חשוב להניף, דוגמת נושאי רווחה וחינוך, ואל לה למפד"ל להשליך את כל יהבה רק על נושא מניעת ההתנתקות. אורלב הפך אז למנהיגה הרשמי של המפד"ל וב-18 ביולי 2005 נבחר רשמית כיו"ר המפד"ל‏‏[5].

[עריכה] הכנסת ה-17

למרות המתיחות שנוצרה בינו לבין אפי איתם עקב הפילוג במפד"ל, סיכם אורלב אחרי משא ומתן ממושך עם יו"ר סיעת האיחוד הלאומי, הרב בנימין אלון, על ריצה של שתי המפלגות ברשימה משותפת לכנסת ה-17. אורלב אמר בעקבות האיחוד כי בעיניו זהו רגע היסטורי עבור הציונות הדתית שבו הזרמים השונים שבה התגברו על המחלוקות והפירוד. ברשימה המשותפת דורג אורלב כמספר 2. למרות האיחוד, נותרו משקעים גלויים בין חברי שתי הסיעות, בעיקר לאור הכישלון היחסי של הרשימה המאוחדת בבחירות שזכתה ב-9 מנדטים, והישארותם מחוץ לכנסת של חברי המפד"ל שאול יהלום וגילה פינקלשטיין בשל כך.

בכנסת ה-17 כיהן אורלב כיושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה וכחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט. בתחילת כהונתה של הכנסת ה-17, כיהן אורלב גם כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, עד שהוחלף על ידי בנימין אלון באוגוסט 2007.

אורלב משמש גם כיו"ר השדולה הפרלמנטרית ליישום מסקנות ועדת וינוגרד, וכן כיו"ר השדולה הפרלמנטרית להשבת החיילים החטופים. כיו"ר הוועדה לביקורת המדינה הוביל אורלב לקבלת החלטה היסטורית בוועדה - הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר הסיוע הממשלתי לניצולי השואה. הייתה זו הפעם השנייה בהיסטוריה של מדינת ישראל בה הקימה הוועדה לביקורת המדינה ועדת חקירה ממלכתית. הפעם הקודמת התרחשה בשנת 1985 אז הוקמה ועדת בייסקי. בראש ועדת החקירה לחקר הסיוע לניצולי השואה נבחרה לעמוד שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. אורלב כיהן בתפקיד עד ל-14 באוגוסט 2008 עת הוחלף על ידי מיכאל איתן.

בשנת 2008 הוענק לו אות אביר איכות השלטון על ידי התנועה לאיכות השלטון על תרומה נכבדה לחברה בישראל בחקיקה ענפה ובמתן גיבוי לביקורת הגונה, ישרה ובלא פשרות.

[עריכה] הכנסת ה-18

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה נעשה ניסיון לאחד את מפלגות הימין שרצו בכנסת ה-17 ברשימת "האיחוד הלאומי-מפד"ל" למפלגה משותפת תחת השם "הבית היהודי". לאחר זמן קצר פרשו מפלגות תקומה ומולדת (מפלגת אח"י לא הצטרפה לניסיון האיחוד) והקימו מחדש את האיחוד הלאומי יחד עם מפלגות ימין נוספות. בבחירות עצמן הוצב אורלב כמספר 2 ברשימת הבית היהודי והרשימה זכתה בשלושה מנדטים. הסיעה חברה לקואליציה בראשותו של בנימין נתניהו ולפי ההסכמים הקואליציוניים אורלב שימש בכנסת כיו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט עד נובמבר 2010. כמו הוא הוא משמש כיו"ר סיעת הבית היהודי בכנסת.

גם לאחר הבחירות, הציג אורלב עצמו כיו"ר המפד"ל, מפלגה שהקשר המשפטי בינה לבית היהודי נתון במחלוקת משפטית.[6]

[עריכה] חקיקה

במהלך כהונתו בכנסת, נחשב אורלב לאחד המחוקקים הבולטים.‏[7] בין החוקים שיזם:

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זבולון אורלב

מלחמת יום הכיפורים ועיטור המופת:

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ מתי טוכפלד, לבד, והמצרים על הגדר, ישראל היום, 17 בספטמבר 2010.
  2. ^ חיים הרצוג, מלחמת יום הדין, הוצאת עידנים, 1975, עמודים 160-162
  3. ^ ‏"הכל פוליטי" מאת עמוס כרמל בערך עליו‏
  4. ^ ‏לימור שמואל, הכנסת ה-15: ח"כ איתן - "החרוץ"; ח"כ פרץ - "העצלן", באתר ynet‏, 17.11.02‏
  5. ^כתבה באתר וואלה!
  6. ^ פנחס וולף, "בית יהודי אחד - שני ראשים", 7 באוקטובר 2009, באתר וואלה!
  7. ^ אורי פולק, ושוב: ח"כ אורלב – שיאן המחוקקים בכנסת, באתר כיפה, 2 באוגוסט 2011
שרי הסעד, העבודה והרווחה בממשלות ישראל

שרי העבודה והרווחה (2003-1948): מרדכי בנטוב · גולדה מאיר · מרדכי נמיר · גיורא יוספטל · יגאל אלון · יוסף אלמוגי · יצחק רבין · משה ברעם · מנחם בגין · ישראל כץ · אהרן אבוחצירא · אהרן אוזן · משה קצב · יצחק שמיר · רוני מילוא · יצחק רבין · אורה נמיר · אלי ישי · רענן כהן · שלמה בניזרי · אריאל שרון · שלמה בניזרי

שרי הסעד (1977-1948): יצחק מאיר לוין · חיים משה שפירא · פרץ נפתלי · יוסף בורג · מיכאל חזני · ויקטור שם-טוב · מיכאל חזני· יצחק רבין · יוסף בורג · זבולון המר · משה ברעם

שרי התעשייה, המסחר והתעסוקה (משנת 2003): אהוד אולמרט · אלי ישי · בנימין בן-אליעזר

שרי הרווחה (משנת 2003): זבולון אורלב · אריאל שרון · אהוד אולמרט · יצחק הרצוג · משה כחלון

יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת

יושבי ראש ועדת החינוך והתרבות (2003-1949): שושנה פרסיץ | אלימלך-שמעון רימלט | משה קול | אלימלך-שמעון רימלט | אברהם כץ, אלימלך-שמעון רימלט | אברהם כץ , אברהם שכטרמן | אהרון ידלין, אורה נמיר | נחמן רז | מיכאל בר-זוהר | דליה איציק, אברהם בורג | עמנואל זיסמן | זבולון אורלב

יושבי ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט (מ-2003): מלי פולישוק-בלוך, אברהם פורז, אילן שלגי | מיכאל מלכיאור | זבולון אורלב, אלכס מילר

יושבי ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת

דליה איציק, מיכאל נודלמן | ענת מאור | לאה נס, מלי פולישוק-בלוך | זבולון אורלב, בנימין אלון | מאיר שטרית, רונית תירוש

יושבי ראש הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת

יוחנן בדר, יוסף תמיר | שמואל טולידאנו, אברהם כ"ץ-עוז | דוד ליבאי | דוד מגן, דן תיכון | רן כהן, יוסי כץ | רן כהן, עוזי לנדאו, אמנון רובינשטיין | אמנון כהן, מלי פולישוק-בלוך, יורי שטרן | זבולון אורלב, מיכאל איתן, יורי שטרן, אסתרינה טרטמן | יואל חסון, רוני בר-און

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא