קו (תחבורה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קו הוא ביטוי המתאר מסלול נסיעה של תחבורה ציבורית, ובדרך כלל מתייחס למסלול מתחנת המוצא אל תחנת היעד.

בישראל נפוץ ביטוי זה בקרב נוסעי האוטובוסים, ובדרך כלל מזוהה עימם. אם כי, כיום יותר ויותר נפוצים גם קווים של מוניות שירות, אשר על פי רוב נוסעות במסלולים דומים מאוד לאלה של קווי האוטובוסים השונים. שימושים נוספים לביטוי הם קווי רכבות וקווי תעופה.

אוטובוס בקו 132 בבואנוס איירס

קווי נסיעה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו עירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיעה בתוך גוש ערים, בדרך כלל ללא נסיעה בנתיבי נסיעה בינעירוניים. סוג קו כזה נפוץ בגוש דן, לדוגמה, קווים המקשרים בין בת ים לתל אביב, בין רמת גן לתל אביב וכדומה ועוברים אך ורק בקטע עירוני של רחובות. קווים אלו ישולטו בדרך כלל במספר דו ספרתי, כמו קו 25 בין בת ים לרמת אביב וקו 61 בין רמת גן למרכז תל אביב.

קו עירוני-פנימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיעה פנימית בתוך העיר. לרוב אלו קווים הנוסעים מן התחנה המרכזית אל שכונה מסוימת בעיר, או קווים הנוסעים במסלול מעגלי בעיר, דבר האופייני לערים קטנות יותר. לרוב ממוספר הקו בספרה אחת (לדוגמה : קו 2 בהרצליה, הנוסע מהתחנה המרכזית של הרצליה אל שכונות נחלת עדה וגן רש"ל וחזרה). מחיר הנסיעה העירונית נע בין 2.30 ש"ח בטבריה ל-6.20 ש"ח בירושלים ובחיפה, כאשר מחירי הנסיעה בערים הגדולות גבוהים מהמחירים בערים הקטנות, בגלל המדיניות הממשלתית המכונה סבסוד צולב.

קווים בין עירוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווים שמסלולם הוא מיישוב אחד לשני, לדוגמה: קו 501, הנוסע מצומת רעננה לת"א; קו 394, הנוסע מת"א לאילת; וקו 947, נוסע מחיפה לירושלים. כפי שניתן לראות, מספור הקווים הוא תלת-ספרתי, אך יש יוצאי דופן, לדוגמה, קו 29 הנוסע מהרצליה לכפר סבא. בעבר, היו חיילי צה"ל יכולים לנסוע חינם רק בקווים הממוספרים במספור תלת-ספרתי. ולכן, לקווים דו-ספרתיים רבים נוסף המספר 0 בהתחלה.

מחיר הנסיעה משתנה מקו לקו, הוא יקר בדרך כלל מנסיעה עירונית, ומשתנה בהתאם לאורך המסלול. הקווים הבין עירוניים מזוהים גם עם רכבות, לדוגמה: קו עכו-קרית מוצקין.

חלופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהי חלופה?[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלופה היא שינוי מסלול של קו מסוים בשעה מסוימת של היום או בטווח שעות מסוים, בנוסף לנסיעות במסלול הרגיל של הקו או במקומן, על מנת לספק מענה לצורך בשעה מסוימת, לרוב של ציבור היוממים. חלופות על פי רוב מתבטאות בתחנת מוצא שונה, כאשר בנקודה מסוימת מתמזג מסלול החלופה למסלול הקו הרגיל, וממשיך לפי המסלול הרגיל, אם כי לעתים החלופה מתבטאת בכניסה לשכונה או לאזור תעשייה מסוימים, או באי-עצירה בחלק מתחנות הביניים של הקו.

שילוט החלופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעתים חלופות נושאות את אותו השילוט של הקו המקורי - שיטה זו מקובלת כאשר החלופה היא יציאה משכונה כלשהי במקום מתחנת המוצא הרגילה, שכן אז אדם הרואה את הקו לאחר התמזגותו למסלול הרגיל לא צריך לדעת שתחנת המוצא הייתה שונה מהרגיל.

לעתים מוספת להן אות (לדוגמה: קו 5א הוא חלופה של קו 5) - שיטה זו מקובלת לחלופה שהיא כניסה לשכונה מסוימת באמצע המסלול.

לעתים החלופות אף נושאות מספור שונה, אך אופי המסלול ושעות הפעילות עדיין מעידות על הקו שהוא קו-חלופה (שיטה זו אופיינית בעיקר לגבי חלופות המדלגות על תחנות מסוימות, אם באותו קו נסיעה ואם בעיקוף דרך כבישים מהירים יותר). המספור הוא לרוב המספר המקורי של הקו בתוספת 100 (לדוגמה: 166 הוא חלופה לקו 66), בתוספת 200 (לדוגמה: 292 הוא חלופה לקו 92, 243 הוא חלופה לקו 43), או על ידי החלפת הספרה האחרונה של הקו ב-0 (לדוגמה: 50 הוא חלופה של קו 51, 270 הוא חלופה של קו 274, 460 הוא חלופה של קו 461 וכו')