תכנון תבוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תכנון תבוניאנגלית: Intelligent Design) היא תאוריה הטוענת שקיימות בטבע תופעות אשר הדרך הטובה ביותר להסביר אותן היא בכך שהן תוכננו באופן תבוני. התומכים בתכנון תבוני מחפשים תופעות מדעיות אשר המדע מתקשה להסביר ומציגים אותם כראיה לתכנון תבוני. התופעות העיקריות המובאות על ידי תומכי התכנון התבוני הן יצורים שנטען שהם בעלי מורכבות שאינה ניתנת לצמצום, התחכום של ה-DNA, המבנה של היקום באופן המאפשר קיום חיים והמפץ הקמבריוני - מונח המתייחס למספר החריג של מאובנים מתקופת קמבריון[1].

מתנגדי התכנון התבוני רואים בו לא יותר מנסיון להציג בריאתנות במסווה מדעי. לטענתם, חלק נכבד מהטענות של תומכי התכנון התבוני שגויות, כלומר התופעות הללו ניתנות להסבר על פי התאוריות המדעיות הקיימות, והשאר אינן אלא פערים בידע המדעי ואינן מעידות על דבר מעבר לכך שהמדע טרם הצליח להסביר את אותן תופעות‏[2].

תומכי התכנון התבוני, שפותח על ידי מכון דיסקברי, דורשים להכיר בה כתאוריה מדעית וללמדה בשיעורי מדעים בבתי הספר הציבוריים בארצות הברית, במקביל ללימודי האבולוציה. דרישה זאת הציתה מחלוקת ציבורית מתמשכת בארצות הברית וברחבי העולם, כאשר המתנגדים רואים בכך נסיון ללמד בריאתנות אשר בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק שאסור ללמדו בבתי ספר של המדינה, בגלל דרישת החוקה להפרדת דת ומדינה‏[3].

היחס לאבולוציה ובריאתנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד הבריאתנות שואפת להוכיח שהעולם נברא על פי התאור המופיע בספר בראשית או בחיבור דתי אחר, וזרם מרכזי בו אף דוגל בכך שבריאה זו התרחשה לפני פחות מ-6000 שנה (Young Earth Creationism), התכנון התבוני אינו גורס כל דרך ספציפית לדרך בא נוצר העולם או לגילו, מעבר לכך שנדרש לכך תכנון תבוני. כך, בעוד חלק מאנשי התכנון התבוני תומכים בדעה שהעולם צעיר יחסית, אחרים תומכים בדעה שהיקום והחיים על פני כדור הארץ התפתחו במשך מיליארדי שנים. עם זאת, לדעת תומכי התכנון התבוני, אין די במוטציות האקראיות ובברירה הטבעית, אותם הם מכנים "דרוויניזם", בשביל להסביר את האבולוציה של כל צורות החיים.

טיעונים של תומכי התכנון התבוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתברות נמוכה לקיום אבולוציה אקראית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת תומכי התכנון התבוני, המעבר בין הכימיה לחיים מצריך מספר עצום של תנאים עד שהוא משול לסיכוייו של אדם אחד לזכות בפיס אלפי פעמים ברציפות. האסטרונומים פרד הויל וצ'נדרה ויקראמסינג חישבו את ההסתברות ליצירת חיים ולפי מסקנתם (המכונה בפי מתנגדיה בשם הטעות של הויל) מדובר באחת לעשר בחזקת ארבעים אלף. לדבריהם, מספר זה "די גדול כדי לקבור את דרווין יחד עם תיאורית האבולוציה"‏‏‏[4]. במקום אחר טוען הויל, כי הסיכוי להתפתחות חיים מפותחים באופן אקראי דומה לסיכוי שסופת טורנדו שתפגע במחסן גרוטאות תהפוך אותו לבואינג 747.

מורכבות שאינה ניתנת לצמצום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון שמערכות ביולוגיות מסוימות התפתחו בצורה דרוויניסטית רגילה דורש קיום של דור קודם בעל יכולת תפקודית המותאמת פחות מהדור שבא אחריו. על-פי תומכי גישת התכנון התבוני, מערכות מסוימות, מולקולריות בדרך כלל, מכילות רמת מורכבות גבוהה מאוד, בעלות אופטימיזציה (השגת הפתרון המיטבי לבעיה) גבוהה, כך שכל גריעת חלק קטנטן מהמערכת תחסל את התפקודיות שלה, דבר שלכאורה ימנע קיום של דור קודם הדומה לדור הקיים. התנאי להימצאות פונקציונליות מינימלית של המכניזם הביולוגי הראשוני הוא לטענתם מורכב מדי מכדי להיווצר אבולוציונית, נראה לכאורה שאין מסלול מתון מספיק במעלה של האי סבירות ההדרגתית.

דוגמאות ידועות:

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ריצ'רד דוקינס וג'רי קוין מדובר ברעיון דתי שאינו מגובה בשום ממצא:

Cquote2.svg

אין שום ממצא התומך בתכנון תבוני - יש רק פערים-לכאורה בשלמות התיאור האבולוציוני, בשילוב עם "כשל ברירת המחדל". ובעוד שנכון לחלוטין שהמדע האבולוציוני אינו שלם ומלא, העדות החיובית המאששת את עובדת האבולוציה היא באמת אדירה ומורכבת ממאות אלפי תצפיות המאשרות זו את זו.

Cquote3.svg
– ‏ריצ'רד דוקינס וג'רי קוין, כמו ללמד על החסידה בשיעור חינוך מיני, באתר הארץ

הסתברות ו"הטעות של הויל"[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובה של הקהילה המדעית דוחה את מסקנותיהם של הויל וויקראמסינג לגבי ההסתברות ליצירת חיים. נטען כי תהליך הסקת המסקנות כולל טעויות לוגיות והשמטות רבות, למשל ההנחה כי התהליך אקראי לגמרי. אמנם בשלב הראשון נוצרות מוטציות אקראיות, אך עליהן פועל תהליך הבירור, שהוא תהליך מכוון ולא אקראי‏‏‏[5], ולמשל ההנחה כי יצירת החיים הספונטנית חייבת להתרחש בבת אחת, כלומר כי החיים שנוצרו בצורה ספוטנית יהיו חייבים להיות מורכבים כמו החיים כפי שאנו מכירים אותם היום (ולא פרימיטיביים ופשוטים יותר), וכן נטען שההסתברות הנמוכה להופעת מקרה יחיד של חיים מורכבים בצורה ספוטנית מוכרעת על ידי המספר הגדול של נסיונות המתרחשים בו זמנית בכל שטחו העצום של היקום ובמשך כל מיליארדי שנות קיומו‏[6]. הטענה של הויל וויקראמסינג, אשר עולה לעתים קרובות בדיונים העוסקים בתכנון תבוני מול אבולוציה, מכונה בפי מתנגדיה: "הטעות של הויל".

טיעונים לוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחת היסוד בבסיס הטיעון היא שסיבוכיות מוחלטת מרמזת על תכנון. מתנגדי התכנון התבוני טוענים שיש דוגמאות המפריכות את הטענה, לדוגמה: גל אבנים המכיל כמה עשרות סלעים, כל סלע שונה במסתו ובצורתו מהאחרים ובינות לאבנים ישנה אחת אשר היא תיבה ישרה מושלמת. לכאורה האבן "המסותתת" מרמזת על תכנון (אדם שסיתת אותה), אך היא צורה פשוטה בהרבה מהסיבוכיות של יתר האבנים על צורותיהן השונות.

אבולוציה לא ישירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעמים רבות בטבע מנגנונים בעלי פונקציונליות מסוימת התפתחו כדי לשרת צורך אחר שהתקיים בעבר, שהפסיק להתקיים או שחשיבותו ירדה. צורת התפתחות זו נקראת "אבולוציה במסלול לא ישיר".

לדוגמה:

אם מניחים שלשוטון החיידק הייתה מטרה קדומה שאינה שחייה, הטיעון בדבר התפתחותה ההדרגתית למטרה זו נפסל.

סיבוכיות נומינלית הינה תוצר טבעי של מנגנונים אבולוציוניים המתכנסים לביצוע פעולה במינימום אנרגיה ויתירות. כך ששוטונים ששימשו לעגינה בקבוצות (מושבות חיידקים, אזוב) ואיבדו תפקיד זה במעבר האורגניזם לסביבה אחרת, איבדו בהדרגה את יתר תכונותיהן שאינן רלוונטיות לתפקודן החדש (סיבוכיות נומינלית).

תכנון תבוני ובריאתנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים ממתנגדי התכנון התבוני רואים בו מסווה להכנסת לימודי בריאתנות לבתי הספר בארצות-הברית תחת שם אחר ובניגוד לחוק. זאת לאחר שבית המשפט העליון של ארצות הברית אסר ללמד בריאתנות כמדע בבתי ספר של המדינה, בגלל דרישת החוקה להפרדת דת ומדינה. במשפט דובר (ראה בסעיף הבא) קיבל בית המשפט את עדותה של הפילוסופית של המדע ברברה פורסט, כי בספר הלימוד הבריאתני שעמד במרכזו של המשפט הוחלף המונח "בריאה" באופן שיטתי במונח "תכנון תבוני", וכי החלפה זו נעשתה בשנת 1987, מיד לאחר הפסיקה שאסרה על לימוד בריאתנות כמדע. בית המשפט קבע כי זו "ראייה משכנעת... לכך שתכנון תבוני הוא בריאתנות בתווית חדשה"‏[7]. האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית מתייחסת לתכנון תבוני כאל סוג של בריאתנות ("intelligent design creationism") בפרסומיה הרשמיים‏[8].

תולדות התכנון התבוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורשי התכנון התבוני מצויים עוד בטיעון הטלאולוגי ולבשו ופשטו צורה בהתאם להתפתחות המדעית. בשנות ה-80 של המאה ה-20 יצאו מספר ספרים בנושא. מצד אחד יצא בשנת 1984 הספר "התעלומה של מוצא החיים" שהכיל הקדמה של פרופסור דין קניון, כימאי נודע, בו נטען שסיבוכיות החיים מצביע על בורא. כן יצא בשנת 1986 ספרו של מיכאל דנטון "האבולוציה: תאוריה במשבר", בו נטען שבטבע יש עדויות לקיומו של כח עליון. מנגד, יצא ב-1986 ספרו של ריצ'רד דוקינס, השען העיוור שפרט את אופן התרחשותה של האבולוציה ללא צורך בהנחת קיומו של בורא - מוטציות אקראיות ששרידותן מוכתבת בהתאמה לתנאי הסביבה - וטען שהמינים התפתחו בהתאם לתורת האבולוציה[9].

לדעת רבים מתושבי ארצות הברית, תיאור הבריאה המופיע בתנ"ך הוא האמת ואין בלתו, ולכן לדעתם ראוי ללמדו בשיעורי מדע במקביל לתאוריית האבולוציה. אולם, בשל העובדה שהתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית דורש הפרדת הדת מהמדינה, ותורת הבריאה מוגדרת כרעיון דתי, אסר בית המשפט העליון של ארצות הברית ללמד את תורת הבריאה. כיוון שכך, פיתח ארגון המכונה מכון דיסקברי את תורת התכנון התבוני הטוענת להיותה תורה מדעית, והם מבקשים לתת לה זמן שווה לזמן המוקדש ללימוד תורת האבולוציה בשיעורי המדע בבתי הספר.

בשנת 2005 פסק שופט בבית דין פדרלי לזכותם של 11 הורים בדובר, פנסילבניה, שטענו כי חייבים ללמד את תורת האבולוציה הדארוויניסטית כעובדה. בית המשפט פסק כי הכללת תיאורית התכנון התבוני שנעשתה על ידי מועצת בתי הספר של המחוז מפרה את התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, המתווה הפרדה ברורה בין המדינה ובין הדת. 14 מדינות בארצות הברית שוקלות לשלב את לימודי התכנון התבוני בתוכנית הלימודים בביולוגיה. בין ההצעות – חוק במיזורי המחפש להבטיח כי רק מדע שהוכח בניסויים יילמד בבתי הספר[דרוש מקור].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תכנון תבוני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Definition of Intelligent Design, intelligentdesign.org
  2. ^ ריצ'רד דוקינס וג'רי קוין, כמו ללמד על החסידה בשיעור חינוך מיני, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2005
  3. ^ כשהאל ובוש לצדם, מתנגדי האבולוציה חוזרים להילחם בתורתו של דארווין, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2005
  4. ^ ‏Hoyl F. & Wickramasinghe C., Evolution from Space, London, ‏1981
  5. ^ פרופ' יוסף נוימן‏, למה קיימת התנגדות לאבולוציה ולדארוויניזם?, אתר הידען‏
  6. ^ ריצ'רד דוקינס [1986] (1993). השען העיוור, תרגם עמנואל לוטם, תל אביב: זמורה ביתן. ISBN 0-393-31570-3.
  7. ^ הפסיקה במשפט קיצמילר-נגד-דובר 2005, עמ' 31-35
  8. ^ Science, Evolution, and Creationism, עמ' 37
  9. ^ The Creationists, Expanded Edition. Harvard University Press; 2006. ISBN 0-674-02339-0. p. 373-375