צבי ינאי
צבי ינאי (נולד ב-9 ביוני 1935) הוא הוגה דעות ואוטודידקט ישראלי, לשעבר מנכ"ל משרד המדע. זוכה פרס ספיר.
תוכן עניינים |
ביוגרפיה [עריכה]
ילדות [עריכה]
ינאי נולד בפֶּסקַרָה שבאיטליה בשם סַנְדרוֹ טוֹט. אביו, קלמן טוֹט, היה זמר אופרה נוצרי פרוטסטנטי הונגרי, ואמו יוּצי גַלַמבּוֹש הייתה רקדנית יהודייה ממוצא הונגרי. השניים לא נישאו, והופיעו יחדיו ברחבי איטליה. צבי ינאי היה בן הזקונים שלהם, אחרי שלושת אחיו. מסיבה לא ברורה ננטש רוֹמוֹלוֹ, אחיו הגדול, אצל האומנת ששכר הזוג לתינוק בקטנזארו שבמחוז קלבריה שבדרום מערב איטליה, ועקבותיו אבדו.
הוריו של ינאי לא קיבלו אזרחות איטלקית ובתחילת מלחמת העולם השנייה גורש אביו של ינאי להונגריה, חזר למשפחתו בעיר אורדאה שבטרנסילבניה, וככל הנראה מת ממחלה ב-1942 או 1943. האם נשארה עם שלושת הילדים בעיירה קסטיליון פיורנטינו, סמוך לפירנצה שבטוסקנה, ועבדה כמתורגמנית לצבא הגרמני, ששלט בתקופה זו בחלק זה של איטליה. בתחילת 1944 מתה האם שסבלה מבעיות לב, ואידה בּרוּנֶלוֹ, שהייתה האומנת, התנדבה לטפל בשלושת היתומים.[1] החיילים הגרמנים, שלא ידעו על הרקע היהודי של המשפחה, סיפקו להם מזון והסיעו אותם לאמה של האומנת במונסליצ'ה שליד בולוניה, כאשר החזית התקרבה לקסטיליון פיורנטינו.
לאחר שהבריטים כבשו את מונסליצ'ה, ראש העיר, שידע כי הילדים יהודים, יצר קשר עם חיילי הבריגדה היהודית ששהתה באיטליה. אחיה של האם, פאלי גלמבוש, שהתגורר אז בישראל ושינה את שמו לשאול ינאי, ביקש אז מחיילים בבריגדה לברר מה עלה בגורל אחותו וילדיה. הקשר שנוצר איפשר להעלות את שלושת הילדים לארץ ישראל, וביולי 1945 הם הפליגו מנאפולי לחיפה, על סיפון האניה מטרואה, כאשר צבי ינאי היה בן 10. לאחר שהות קצרה במחנה המעצר בעתלית, נקלטו שלושת הילדים לבית טוט בקיבוץ רמת דוד.
קריירה [עריכה]
בשנת 1952, בגיל 17, התגייס ינאי לצה"ל ושירת כמדריך צניחה. הוא השתתף בפעולות התגמול ובמבצע סיני. בשנת 1955 השתתף באליפות העולם לצניחה חופשית שהתקיימה בברית המועצות. בשנת 1956 השתחרר מהצבא, לאחר שנת קבע.
בשנת 1970 הצטרף לחברת יבמ ישראל, הקים וניהל את מחלקת ההסברה וקשרי החוץ, והיה דובר החברה. במסגרת זו, ייסד את כתב העת שבהוצאת החברה, "מחשבות", שהתמקד בהגות ובמדע. ינאי היה עורך כתב העת עד לסגירתו בשנת 1990. בשנותיו האחרונות של כתב העת התקיימו, בהנחיית ינאי, כנסים שנתיים של "מחשבות בעל פה". במלחמת יום הכיפורים לחם ינאי כאיש מילואים בחטיבת הצנחנים 317 במבצע קינוח[2].
בשנת 1990 הגיש ינאי תוכנית טלוויזיה בתחום הקולנוע בשם "סיפורי בדים", ביחד עם רחל גורדין. כמו כן הנחה בטלוויזיה תוכנית ראיונות עם מדענים בשם "דברים בגו", והגיש תוכניות רדיו על מדע. בשנת 1991 יעץ למועצה הציבורית של בית הספר התיכון למדעים ולאמנויות בירושלים. ב-1993 היה יועץ שר הבריאות דאז, אהוד אולמרט, בנושא הרפורמה במערכת הבריאות. בשנת 1993 מונה על ידי שולמית אלוני לתפקיד מנכ"ל משרד המדע וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1997.
ינאי מרבה להרצות בפורומים שונים על פילוסופיה, תרבות ומדע. מייעץ לחברות הייטק בנושא פילוסופיה ארגונית.
ב-2006 יצא ספרו "שלך, סנדרו". על השאלה למי מוקדש הספר, ענה ינאי[3]:
|
הספר מוקדש לאחי רומולו, שננטש אחרי לידתו מסיבה עלומה ועקבותיו אבדו, להורי שמתו טרם-עת בעצב ובבדידות, לסבתא לואיזה שנספתה במחנה ריכוז לפני שזכתה לראות את נכדיה, לאחיותיי שהגיחו מהכוורת האיטלקית לכיוונים שונים ובכל זאת דומים, ולשתי נשים נדירות: האומנת אידה ברונלו לנטי ונשיאת הצלב האדום בבולוניה, מריה ברטי מרטלי, שעליהן אפשר להחיל את מאמרו של פרימו לוי על ידידו לורנצו: "אנושיותן הייתה ללא רבב". |
||
בשנת 2008 הוענק לו פרס ספיר על ספר זה.
ספריו [עריכה]
- בעקבות המחשבות 1994, הוצאת פואטיקה
- החיפוש האינסופי 2000, ספרית אופקים בהוצאת עם עובד
- מסע לתודעת הטבע 2005, הוצאת עם עובד
- שלך, סנדרו (2006), רומן מכתבים אוטוביוגרפי, הוצאת כתר, זוכה פרס ספיר לשנת 2008
- מאוחר מדי (2009), הוצאת כתר
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- צבי ינאי מספר על אליפות העולם בצניחה חפשית, באתר הצנחנים בעשור הראשון
- צבי ינאי משיב לכם, באתר ynet, 1 בדצמבר 2009
- כרמית ספיר-ויץ, סופר תקראו לדוסטויבסקי, באתר nrg מעריב, 13 בנובמבר 2009, ראיון עם צבי ינאי
- ורד לי, חמש שאלות לצבי ינאי | חפש אותי, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2009
- ורד לי, צבי ינאי, תל אביב, באתר הארץ, 7 במאי 2007, שאלון ספריות
- תום שגב, החיים האחרים של צבי ינאי, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2006
- צבי ינאי, "אנשי הרוח גזלו את האינטלקטואליות", באתר ynet, 25 במאי 2008
- נפגשים עם קבלה – צבי ינאי, שיחה על המדע, האבולוציה והתוכנית האלוהית, מתוך ערוץ הקבלה
- צבי ינאי, המהפך כפול, באתר הארץ, 20 באפריל 2007
על יצירתו:
- אנה איסאקובה, שבוע הספר | ספרים מומלצים: לכתוב דבר טרי, חי, באתר הארץ, 10 ביוני 2009
- איימן סיכסק, בחזקת נעדר, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2009, על ספרו של ינאי "מאוחר מדי"
- דן לחמן, ביקורת על "מאוחר מדי"
- אריק גלסנר, על "מאוחר מדי", מעריב, 19 בדצמבר 2009
- על "שלךָ, סנדרו", מעריב, 4 במאי 2008
מכּתביו:
- פרק ראשון מתוך "שלך, סנדרו", באתר כתר ספרים
- בעקבות הזמן החדש, באתר ynet, 14 באוקטובר 2009, פרק מספרו של צבי ינאי "החיפוש האין סופי – שיחות עם מדענים"
- הם היו עשרה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2008
- מקדים את המאוחר, באתר ynet, 1 בנובמבר 2009, קטע מתוך הרומן החדש של צבי ינאי, "מאוחר מדי"
הערות שוליים [עריכה]
- ^ אידה בְּרוּנֶלי-לֶנטי - המצילה של סנדרו טוט (צבי ינאי) באתר יד ושם
- ^ אביתר אורן, כך כבשנו את החרמון: שישה לוחמים חוזרים לקרב על פסגת המדינה, באתר mako, 25 בספטמבר 2012
- ^ השאלון | צבי ינאי, "ההווה הוא הזמן החשוב ביותר למרות שהוא לא קיים", באתר הארץ, 13 בדצמבר 2006
| הקודם: שרה שילה, שום גמדים לא יבואו |
פרס ספיר 2008 |
הבא: - |