תמוז (להקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמוז
מוקד פעילות תל אביב, ישראל
תקופת הפעילות 19741976 (כשנתיים)
סוגה רוק, רוק פסיכדלי, רוק מתקדם
חברת תקליטים NMC
חברים
שלום חנוך
אריאל זילבר
מאיר ישראל
יהודה עדר
איתן גדרון

תמוז הייתה להקה ישראלית משפיעה שפעלה באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. חבריה היו שלום חנוך (שירה וגיטרה), אריאל זילבר (שירה וקלידים), מאיר ישראל (תופים), יהודה עדר (גיטרות) ואיתן גדרון (בס). תמוז נחשבת לאחת הלהקות הישראליות החשובות ביותר, ואלבומה היחיד, "סוף עונת התפוזים", נחשב לאבן דרך בתולדות הרוק הישראלי.

הרקע להקמת הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמוז החלה את דרכה בשנת 1974, כאשר תכנן מתי כספי להקים הרכב ישראלי ברוח "קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג". הוא קישר בין דני ליטני, שלום חנוך ואריאל זילבר, אך לא נוצר קשר טוב מספיק ביניהם, והלהקה התפרקה בטרם הספיקו חבריה להקליט.[1]

בין שלום חנוך לאריאל זילבר, לעומת זאת, נוצר קשר הדוק, שניהם חזרו לישראל זמן קצר קודם לכן לאחר ניסיונות כושלים להצליח בחו"ל - שלום חנוך באנגליה ואריאל זילבר בצרפת, והם החליטו להמשיך לעבוד יחד. הם צירפו אליהם את המתופף מאיר ישראל, שניגן קודם במספר להקות קצב, בין השאר ב"עוזי והסגנונות" ועוד שני צעירים שהשתחררו מלהקת הנח"ל, הגיטריסט יהודה עדר והבסיסט איתן גדרון. את שם הלהקה, תמוז, נתן להם אריק איינשטיין שגם לקח אותם כלהקת החימום שלו בסיבוב ההופעות "סע לאט".

סוף עונת התפוזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – סוף עונת התפוזים

הקלטת "סוף עונת התפוזים" החלה בשנת 1975 באולפני טריטון. מנהל הלהקה היה מנהל האולפנים מיכאל תפוח, הטכנאי היה טומי פרידמן, והמפיק המוזיקלי הצעיר - לואי להב בן ה-25, שהגיע מארצות הברית אחרי שעבד שם עם ברוס ספרינגסטין. מרבית משירי האלבום נכתבו על ידי שלום חנוך ומאיר אריאל, וכולם הולחנו על ידי חנוך ואריאל זילבר, שגם חילקו ביניהם את תפקידי השירה. האלבום השפיע רבות על הרוק הישראלי ורבים משיריו הפכו לקלאסיקות.

בעקבות הצלחת האלבום יצאה הלהקה לסיבוב הופעות. כמו בהקלטת האלבום, גם בהופעות השקיעו טומי פרידמן ולואי להב, בעיקר בסאונד ובתאורה, כאשר ייבאו ציוד מחו"ל. בבימוי המופע סייע אורי זוהר.[2] בנוסף לשירי האלבום, ביצעו חנוך וזילבר חלק משיריהם, כ"מאיה", "תפסתי ראש על הבאר", "בטי בם" ו"אגדה יפנית". בהפסקות ליוותה הלהקה את רמי פורטיס, שהיה אז חשמלאי המופע, כאשר שר את שירו "אינקובטור". סיבוב ההופעות נחל הצלחה, והלהקה הופיעה בכל רחבי הארץ.

סוף ימי הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנת 1976 הציג זילבר בפני הלהקה את השיר "רוצי שמוליק", שכתב שמוליק צ'יזיק. בהצבעה בין חברי הלהקה הוחלט כי השיר אינו מתאים לקו המוזיקלי שלה, ומאיר ישראל טען כי הוא מתאים יותר לכוורת. זילבר הקליט את השיר בעצמו, והשיר הפך ללהיט ענק. בשלב זה החליט זילבר לפרוש מהלהקה לקריירה עצמאית, ולא חזר בו גם לאחר הבטחתם של אנשי חברת CBS כי באלבום הבא של הלהקה יינתן דגש רב יותר לשיריו. בהופעות האחרונות של "תמוז" עלה זילבר לבמה עם שקית על ראשו, כמחאה, כדי שלא יראו אותו[דרוש מקור].

אף על פי שברדיו הרבו להשמיע את שירי הלהקה והתקליט "סוף עונת התפוזים" זכה להערכה אמנותית רבה להקת "תמוז" התקשתה לשרוד מבחינה כלכלית [דרוש מקור]. הפקת המופע הייתה יקרה וגררה הפסדים כספיים. לאחר שהוחלט על פירוק הלהקה, התברר כי היא נמצאת בחובות גדולים, ושעליה להמשיך להופיע עוד כחודשיים על מנת לכסותם[דרוש מקור]. דווקא בהופעות הסיום בא קהל רב יותר והלהקה זכתה להצלחה גדולה, אך לחבריה היה ברור כי לא ניתן להמשיך יחד ולהקליט אלבום שני. ב-10 ביולי 1976 ערכה הלהקה את הופעתה האחרונה בקיבוץ איילת השחר.[3] בסך הכל הופיעה הלהקה 200 פעמים ברחבי המדינה עד לפירוקה.[4]

לאחר הפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה תרמה רבות לקריירה המוזיקלית של כל חמשת חבריה. אריאל זילבר פתח בקריירה מצליחה, וכבר בסוף אותה שנה (1976) הוציא את אלבום הבכורה שלו, "רוצי שמוליק". שלום חנוך החל במקביל את הקלטות אלבום הסולו הראשון שלו בעברית - "אדם בתוך עצמו". מאיר ישראל הפך למתופף מבוקש, ולמתופף הקבוע של שלמה ארצי. יהודה עדר הפך לנגן ומעבד מפורסם, הצטרף ללהקת דודה והיה ממקימי בית הספר למוזיקה "רימון". איתן גדרון היה גם הוא לנגן מבוקש, וניגן בין היתר עם אלון אולארצ'יק, אסתר שמיר ועם מזי כהן.

להקת "תמוז" התאחדה בשנת 1983 לשלוש הופעות.[5] בשנת 2000 השתתפה הלהקה במופע "עם הגב לים" לזכרו של מאיר אריאל, שבו שרו את שני השירים שכתב מאיר אריאל - "סוף עונת התפוזים" ו"הולך בטל". בשנת 2006 הופיעה הלהקה בבית הספר "רימון", וביצעה פעם נוספת את שני השירים האלו. בשנת 2009 התאחדה תמוז במופע מיוחד לציון 10 שנים למותו של מאיר אריאל שהתקיים בתיאטרון קיסריה.[6] איחוד נוסף התרחש ב-28 במרץ 2016 במסגרת השקת האלבום "עולה ירח", של יהודה עדר.[7] אירוע זה הוביל לאיחוד הלהקה גם בהופעת ההשקה של אלבומו של שלום חנוך "זום", ב-15 בספטמבר 2016, בלייב פארק ראשון לציון.[8][9]

"סוף עונת התפוזים" הפך גם לשמה של הסדרה הדוקומנטרית על תולדות הרוק הישראלי, אשר שודרה בערוץ הראשון ב-1998 ואותה יצר יואב קוטנר. ביוני 2017 יצא לאור ספרו של בועז כהן "וכשאפתח את הדלת". הספר חוזר לישראל של אמצע שנות ה-70, להקמתה של להקת תמוז וליצירתו של האלבום "סוף עונת התפוזים", על רקע התקופה הסוערת הפוליטית והתרבותית שאחרי מלחמת יום הכיפורים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בועז כהן, וכשאפתח את הדלת, תל אביב: מרום תרבות ישראלית, 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה של תמוז, בארכיון האינטרנט (מאתר MOOMA - המוזיקה של ישראל)
  2. ^ יעקב העליון | מסך ומסכה, התחלות קטנות של דברים גדולים, מעריב, 11 בספטמבר 1975
  3. ^ מודעת פרסום להופעות האחרונות של הלהקה, מעריב, 8 ביולי 1976
  4. ^ "סוף עונת התפוזים", דבר, 7 ביולי 1976
  5. ^ יעקב בר-און | כוכבים ולילות, הלהקה ששברה את "הקיר הרביעי" חוזרת, דבר, 24 באוגוסט 1983
  6. ^ סוף עונת התפוזים. וזה הסוף, במגזין המושבות גפן, 07 באוגוסט 2009
  7. ^ עמי פרידמן, איחוד מרגש: צפו בלהקת תמוז על הבמה, באתר ynet, 28 במרץ 2016
  8. ^ רות פרל בהריר, תמוז מתאחדת: "אנחנו רגל אחת בקבר, צריך להתעורר", באתר הארץ, 14 ביולי 2016
  9. ^ בן שלו, החשמל נדלק, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016