תניניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgתניניים
תנין הים

תנין ג'ונסטון

מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
סדרה: תנינאים
משפחה: תניניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Crocodylidae
תחום תפוצה
Crocodylidae Distribution.png

תניניים (שם מדעי: Crocodylidae) היא משפחה של זוחלים בסדרת התנינאים מקבוצת הארכוזאוריה הקרובים מבחינה פילוגנטית לעופות. המין היחיד מהמשפחה שתפוצתו כללה בעבר את ארץ ישראל הוא תנין היאור, אולם אוכלוסייתו נכחדה מנופי הארץ בתחילת המאה ה-20.

תניני מגר
תנין אורינוקו
תניני יאור בחמת גדר
תנין אמריקאי צעיר
איור של אדם נאבק בתנין
פסל של תנין בבית בצרפת

גוף התנינים מכוסה בלוחות קרניים שמתחתם מונחים לוחות עצם. הגפיים האחוריות ארוכות מן הקדמיות ועליהן ארבע אצבעות לעומת חמש אצבעות בגפיים הקדמיות. זנבם משמש לשחייה. לב התנינים הוא המפותח בכל הזוחלים והוא דומה במבנהו ללב העופות והיונקים. ראשם מוארך, ולאורך מלתעותיהם כמה עשרות שיניים חדות וחרוטיות. השיניים משמשות לתפיסה ולא ללעיסה או לחיתוך. החיתוך נעשה על ידי סיבוב גופו של התנין במים וקריעת נתחי בשר מהטרף, שנבלעים בשלמותם. לתנינים יש לאורך לסתותיהם מערכת חושית יעילה לאיתור תנודות במים וכך הם מגלים את טרפם.

נקבת התנין מגיעה לבגרות מינית בגיל 15 והיא פורייה במשך כ-20 שנה. היא מטילה כמה עשרות ביצים בבור שהיא חופרת בקרקע. אחרי כן מכסה את הביצים בחול ובעלים ומשגיחה כל העת שלא יתגלו על ידי טורפים שונים.

כדי להתחמם הם רובצים תחת השמש, וטבילה במים מצננת אותם. בחורף גופם קר יותר בכמה מעלות צלזיוס מאשר בקיץ, אך למרות זאת, דווקא בעונה הקרה הם פעילים יותר, אף כי שהייה במים קרים מאטה את קצב חילוף החומרים.

מיון התנינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפחה זו 2 סוגים קיימים. בעבר היה עוד מין בסוג יחיד - תנין מדבר (Crocodylus suchus).

שם שם מדעי תמונה/איור תפוצה אורך
תנין אמריקאי Crocodylus acutus American Crocodile in Jamaica.jpg Crocodylus acutus Distribution.png אורך: 4.1 מ'
תנין צר-חרטום Crocodylus cataphractus Crocodylus cataphractus faux-gavial d'Afrique2.JPG Crocodylus cataphractus Distribution.png אורך: 3-4 מ'
תנין אורינוקו Crcodylus intermedius Crocodylus intermedius.JPG Crocodylus intermedius Distribution.png אורך: 3.6-4.8 מ'
תנין ג'ונסטון Crocodylus johnstoni Freshwater Crocodiles Australia Zoo March 2006.JPG Crocodylus johnstoni range.png אורך:2.3-3 מ'
תנין פיליפיני Crocodylus mindorensis Crocodylus mindorensis basking on a rock in the Disulap River, Barangay Disulap - ZooKeys-266-001-g102.jpg Distribution crocodylus mindorensis.PNG אורך:1.5-3.1 מ'
תנין מורלט Crocodylus moreletii Morelets.crocodile.arp.jpg Crocodylus moreletti Distribution.png אורך: 2.2-3 מ'
תנין היאור Crocodylus niloticus Crocodylus - Crocodile - Krokodil - 02.jpg Crocodylus niloticus Distribution.png אורך: 4.1-6 מ'
תנין גינאה החדשה Crocodylus novaeguineae Neuguinea-krokodil-0272.jpg Crocodylus novaeguineae Distribution.png אורך:2.7-3.5 מ'
תנין מגר (תנין הביצות) Crocodylus palustris Mugger crocodile Crocodylus palustris (2155269175).jpg Crocodylus palustris Distribution.png אורך: 4-4.5 מ'
תנין הים Crocodylus porosus Large crocodile in park.jpg Crocodylus porosus range.png אורך: 4.3-7 מ'
תנין קובני Crocodylus rhombifer Estocolm 2008 163.jpg Crocodylus rhombifer Distribution.png אורך: 2.1-2.3 מ'
תנין סיאמי Crocodylus siamensis 3.06b.jpg Crocodylus siamensis Distribution.png אורך: 3-4 מ'
שם שם מדעי תמונה/איור תפוצה אורך
תנין גמדי Osteolaemus tetraspis West African Dwarf Crocodile 5.jpg Osteolaemus tetraspis Distribution.png אורך: 1.5-1.9 מ'


על סיווגו של הגאביאל החקיין בסדרת התנינאים קיימת מחלוקת עזה: בעוד שמיונים המסתמכים על מאפיינים מורפולוגיים מראים כי הגאביאל החקיין משתייך דווקא למשפחת התניניים, המיונים המולקולריים מראים כי הוא שייך דווקא למשפחת הגאביאליים‏[1].

התניניים והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב פגיעת התנינים באדם ובחיות משק הבית, נרדפים יצורים אלה ומושמדים ברבים מהמקומות בהם הם מתקיימים. מלבד זאת, ניצודים התנינים כספורט או בשל עורם ובמקומות מסוימים אף מכינים תופים מפוחלציהם. עור התנין יקר למדי וככל שקשקשי הבטן קטנים יותר, כך מתאים מין התנין לתעשיית העורות. בשל המחיר הגבוה המושג עבור עור התנין הוקמו ברחבי בתבל חוות רבות לגידול תנינים.

בשנים האחרונות הפכו קרבות תנין-אדם לפופולריים בקרב הקהל על אף שהם גורמים סבל בל יתואר לתנינים. האמת מאחורי המופעים הללו פשוטה למדי: התנינים מייצרים חומצת חלב רבה מדי בזמן מתקפתם ולא מצליחים להיפטר ממנה אלא לאחר זמן ניכר. חומצת החלב הרבה שמצטברת משתקת אותם למעשה (כמו אדם שכל שריריו תפוסים), ואז אפילו תיגש אליהם ילדה קטנה, לא יוכלו לעשות לה כל רע. לכן אותו "לוחם" לכאורה מתיש את התנין במקום בטוח מסכנה, ורק אז הוא ניגש אליו ומצליח לטפס עליו, אולם במקרים רבים התנין עלול להתיש עצמו למוות. בעקבות המודעות הגוברת לצער בעל חיים בשנים האחרונות, במספר מדינות, בהן ישראל, נאסרו קרבות אלה.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקומות רבים יצרו תוכנית ניהול לציד תניני בר המושתתת על איזון בין הצרכים הכלכליים של הכפריים לבין הצורך להגן על התנינים, משום שברור היה לרשויות שכדי לשמר את אוכלוסיות התנינים חייבים להמשיך לספק מקור הכנסה למקומיים. על פי התוכנית מותר ציד של תנינים קטנים בלבד, ואילו על הפרטים הבוגרים שמסוגלים להתרבות יש לחוס. לתנינים הקטנים ממחצית המטר גם כן מניחים ומשחררים אותם מיד למים אם הם נלכדים. כמו כן מבודדים מקומות שבהם אסור לצוד והם מהווים מקלט מפני ציידים, וגם מכריזים על תקופה בה אין צדים כדי לא להפריע לרבייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מל ווייט, כאשר התנינים שלטו בעולם, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 138, נובמבר 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Harshman, Christopher J Huddleston, Jonathan P Bollback, Thomas J Parsons and Michael J Braun, True and false gharials: A nuclear gene phylogeny of Crocodylia, Systematic Biology. Washington: June 2003. Vol. 52, Iss. 3; p. 386.