תנין אמריקני
| מצב שימור | |
|---|---|
|
מצב שימור: פגיע (VU) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | תנינאים |
| משפחה: | תניניים |
| סוג: | תנין |
| מין: | תנין אמריקני |
| שם מדעי | |
(קיוויה, 1807) |
|
| תחום תפוצה | |
תנין אמריקני (שם מדעי: Crocodylus acutus) הוא תנין המצוי בעיקר במרכז אמריקה. הוא בעל התפוצה הרחבה ביותר מבין 4 מיני התניניים המצויים ביבשת אמריקה. אוכלוסייתו משתרעת מחופי האוקיינוס האטלנטי והאוקיינוס השקט של דרום מקסיקו ועד פרו וונצואלה שבדרום אמריקה. הוא מתרבה אף בקובה, בג'מייקה ובהיספניולה, וקיימת אף אוכלוסייה של כ-2,000 פריטים בפלורידה, ארצות הברית. התנין חי לרוב באזורי החוף. הוא גדול ממיני תנינים אחרים: הזכרים עשויים להגיע לאורך של 6.1 מ' במרכז ובדרום אמריקה.
התנין האמריקני שוכן בבתי גידול כמו מנגרובים, ביצות, אגמי מים מתוקים ומלוחים, אגני ניקוז של נהרות ואף עשוי להימצא בים. מדרום פלורידה, האנטילים הגדולים ודרום מקסיקו ועד קולומביה ואקוודור. אוכלוסייה גדולה שלו מצויה בקוסטה ריקה.
התנינים הקטנים בוקעים באורך 22 ס"מ ובמשקל 20 גרם. אורכו הממוצע של תנין בוגר זכר הוא ארבעה מטרים ומשקלו 382 ק"ג לזכרים, ועבור נקבות - אורך ממוצע של שלושה מטרים ומשקל של 173 ק"ג. באזורים מסוימים בקוסטה ריקה נמצאים פרטים באורך 4 ו-5 מ' ואף עשויים להיות באורך של 6 מ'. תנינים גדולים עשויים לשקול כ-400 עד 500 ק"ג, כאשר הפריטים באורך 6 מ' ומעלה עשויים להגיע למשקל של 1,000 ק"ג.
התנין האמריקני רגיש יותר לקור מאשר האליגטור האמריקני. רגישות זו לקור היא הסיבה בגינה חושבים שתפוצת התנין לא הצפינה כמו האליגטור האמריקני. התנין האמריקני, לעומת זאת, בעל קצב גדילה גדול יותר מזה של האליגטור והוא הרבה פחות רגיש למים מלוחים ממנו.
התנין האמריקני ניזון ממגוון רחב של חיות החל מחרקים הנאכלים על ידי התנינים הקטנים ועד לבקר הנאכל על ידי בוגרים גדולים. תזונתו כוללת בין היתר גם עופות, יונקים, דגים, צבים, סרטנים, צפרדעים ואף לעתים פגרים. לזכר הבוגר של מין זה אין טורפים טבעיים והוא מסוגל לטרוף כל בעל חיים המצוי על קצה המים אם כי מרבית מזונו של התנין האמריקני הוא דגים.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|