HMMWV

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
HMMWV ממוגן של צה"ל
ירי טיל טאו (TOW) (נגד טנקים) מהאמר, בניסוי של הצבא האמריקני
HMMWV של צבא ארצות הברית בשטח מדברי באפגניסטן

High Mobility Multipurpose Wheeled Vehicle (רכב גלגלי רב-תכליתי בעל ניידוּת גבוהה), המכונה באנגלית HMMWV (מבוטא Hum-Vee, קרי הָם-וי) הוא רכב השטח העיקרי של הצבא האמריקני, צה"ל וגופים נוספים. מיוצר על ידי חברת AM General האמריקנית (החברה נרכשה בשנת 1999 על ידי קבוצת ג'נרל מוטורס). ה-HMMWV החליף כלי רכב שונים כמו הג'יפ M151 ומספר משאיות קלות של הצבא האמריקני. במקור כונה הרכב האמר (Hummer), שם שמאוחר יותר הפך למותג של רכבי שטח אזרחיים המבוססים עליו. בצה"ל ובעברית בכלל נהוג כיום לכנות את ה-HMMWV בשם "האמר" ולא להבחין באמצעות השם בין הגרסה הצבאית והאזרחית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1979 פרסם הצבא האמריקאי דרישה לפיתוח רכב שטח רב-תכליתי. ביולי 1979 החלה חברת AM General מאינדיאנה, בבעלותו של המליונר היהודי איירה רנרט, לפתח את הרכב, ובשנת 1980 נבנה אב הטיפוס הראשון. בשנת 1981 חתם הצבא האמריקאי על חוזה ראשוני לרכישת 55 אלף רכבים, שנמסרו בשנת 1985. טבילת האש הראשונה של רכב השטח נערכה בפלישתה של ארצות הברית לפנמה. ה-HMMWV התפרסם במלחמת המפרץ הראשונה.

הדגם המתקדם ביותר של ה-HMMWV מיוצר בכמויות מוגבלות משנת 1996, ומצויד במיגונים נוספים כגון שמשה המוגנת מקליעי רובה ומכונות ירייה, במנוע חזק יותר ובמיזוג אוויר.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההאמר משמש לעשרות משימות, ביניהן: תובלת חיילים ומטען, פינוי פצועים (אמבולנס, נקרא בצה"ל האמר-בולנס), קשר, נשיאת מקלעים כבדים, גרירת תותחים ושיגור טילים (נגד טנקים ונגד מטוסים). ההאמר תוכנן במקור כרכב סיור ולא נועד להיכנס לקרב אש ישיר עם כוחות אויב.

חולשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצבא האמריקני היה ניסיון לא מוצלח עם ג'יפ ה-HMMWV במתארים של לחימה בעצימות נמוכה ולוחמה בשטח בנוי. במבצע איירין במוגדישו (1992) ההאמרים היו פגיעים מאוד לאש מקלעים ורקטות RPG שירו עליהם המילציות. בנוסף, ההאמרים לא היו חזקים מספיק על מנת לפרוץ את המתרסים והמחסומים שהקימו המיליציות ברחבי העיר.

במלחמת עיראק ב-2003 נפגעו מספר רב של האמרים ורבים מאנשי צוותיהם נפצעו או נהרגו. בקורת רבה נמתחה על המחסור במיגון מתאים להאמר ועל העיכובים בהספקת האמרים בעלי שריון-מתוגבר לכוחות המוצבים בעיראק.

ה-HMMWV בשימוש צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

האמר-בולנס צהל"י

ההאמר שבשימוש צה"ל נמצא במספר רב של תצורות:

  • "האמר פתוח" - ג'יפ מהיר שנועד לסיור.
  • "האמר גלית" - האמר בעל קבינה סגורה ושתי שורות מושבים מוגבהות מאחור.
  • "האמר עורב" - המותאם לירי טילי נ"ט.
  • "האמר רקון" - האמר בעל אמצעי תצפית.
  • "האמר סגור" - נועד לנשיאת גייסות, תובלה ומטרות שונות.
  • "האמר מנהלתי" - בעל קבינה סגורה ותא אחורי מחופה בשימשונית.
  • "האמר ממוגן" - המבוסס על ההאמר הסגור.
  • "האמרבולנס" - האמר שהותאם לשמש כאמבולנס.
  • "האמר פיקוד" - הכולל מושבים מוגבהים ומיועד לחפ"ק של אוגדה.
  • "האמר מחופש" - האמר בעל חיפוי פלסטיק ומערכת מיילס כך שיראה דומה לטנק, נגמ"ש או דחפור D-9 ומשמש לאימונים טקטיים.
  • "האמר אחזקה" - האמר בעל אמצעי אחזקה וחילוץ המיועד לאחזקת כלים בשטח, בשימוש על ידי חיל החימוש.
  • "האמר ברקן" - האמר המצויד ומזווד בטילי סטינגר ומאפשר ניוד של יחידות נ"מ.

לצד ההאמר משרתים בצה"ל ג'יפים ממוגנים מדגמי "סופה", "אביר" ו"זאב".

נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורך: 4.6 מטר
  • רוחב: 2.1 מטר
  • גובה: 1.8 מטר
  • מרווח גחון: 40 ס"מ
  • משקל: 2.3 טון פתוח 4.5 טון ממוגן
  • הנעה: מנוע דיזל בנפח 6 וחצי ליטר
  • מהירות מרבית: 88.5 קמ"ש
  • טווח נסיעה: כ-500 ק"מ
  • אנשי צוות: 2-9

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]