מאג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקלע מאג
M240Bapril2004iraq.jpg

עוד רובה כלשהו.JPG

עליונה: חייל אמריקאי יורה במקלע מאג M-240 מעל גב HMMWV.
תחתונה: מאג של צה"ל על חצובה.

מידע כללי
סוג מקלע בינוני
תכנון חברת FN
שנות שירות 1964 (צבא ארצות הברית) עד ימינו
מלחמות מלחמת יום הכיפורים, מלחמת פוקלנד, מלחמת המפרץ, מלחמת אפגניסטן, מלחמת עיראק, מלחמת לבנון השנייה
מידע טכני
קליבר \ 7.62 \times 51 \ \mbox{mm NATO}
פעולה גז פעולה , בורג פתוח
חירוק קנה 1:12
הזנה שרשיר תחמושת
כוונות ברזל
אורך כולל 1245 מ"מ
אורך קנה 545 מ"מ
משקל ריק 10.850 ק"ג
קצב אש 600, 900 ו-1200 כדורים לדקה
מהירות לוע 840 מטר לשנייה
טווח אפקטיבי 1200 מטר
לוחם דרוזי מגדוד חרב מתאמן בירי ממאג על גבי חצובה.
מקלע מאג על חצובה
מימין: מקלע מאג. משמאל: M2 Browning
מימין: מקלע נגב. משמאל: מאג.

מאג, או בשמו המלא מקלע FN MAG 58, הוא מקלע בלגי הנפוץ בשירות צה"ל וצבאות נאט"ו.

הציון MAG מציין את ראשי התיבות מצרפתית של הביטוי "Mitrailleuse d'Appui Général" - מכונת ירייה לשימוש כללי, בצה"ל ראשי התיבות מא"ג מסמלים מקלע אחיד גדודי.

ה-FN MAG הוא מקלע בינוני, היורה תחמושת בקוטר 7.62 מ"מ. המאג יוצר על ידי חברת FN הבלגית וכן ברישיון ברחבי העולם, כולל על ידי התעשייה הצבאית בישראל. מקלע זה נפוץ בכל צבאות נאט"ו ובפרט בכוחות המזוינים של ארצות הברית (תחת הציון M-240), וכן נמצא בשימוש צה"ל. יתרונותיו של המאג הם אמינותו וכוח האש הגדול שלו. חסרונותיו הם משקלו הרב יחסית והתחמושת הכבדה שלו, שמהווים גורם מגביל עבור חיל הרגלים המתפעל אותו. חסרונות אלה אינם באים לידי ביטוי כאשר המאג מורכב על גבי רכב, וכתוצאה מכך הוא נמצא בשימוש נרחב מאוד על כלי רכב כגון טנקים, נגמ"שים (נושא גייסות משוריין - רכב משוריין לשינוע של חיל רגלים), רכבי שטח וספינות קרב. במדינות נאט"ו המאג אינו משמש כיום את חילות הרגלים. בצבא ארצות הברית מסומן המאג כ-M-240, או מכונה בפשטות MAG.

בחילות הרגלים החלה בשנות ה-90 של המאה ה-20 מגמה של העדפת מקלעים קלים יותר היורים תחמושת קטנה יותר (קליבר 5.56 מ"מ) ואת מקלעי המאג החלו להחליף במקלעים שתפקידם הוגדר כ-SAW‏ ("Squad Automatic Weapon" - "נשק אוטומטי כיתתי"). בצבאות נאט"ו הוחלף המאג על ידי ה-FN minimi (או M-249 בצבא ארצות הברית).

המאג בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצה"ל הוכנס מקלע ה-FN MAG לשירות באופן ניסיוני בשנת 1967 ובאופן רשמי בשנת 1969. שמו בצה"ל תורגם לראשי התיבות מא"ג שמשמעותם "מקלע אחיד גדודי"‏[1]. לאורך השנים התפתח סביב המקלע והמקלען המפעיל אותו פולקלור נרחב. בשל העובדה שהמקלען נשא על גופו 32 ק"ג שכללו את המקלע והתחמושת נהוג היה לבחור את החסונים שבלוחמים לתפקיד מקלען המאג - "מאגיסט"‏[2]. בשנת 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, לאחר כיבוש החרמון על ידי הסורים, נטלו לוחמי הקומנדו הסורי את מקלעי המאג שנותרו בשטח המוצב. בעת הקרב השני לכיבוש החרמון פתחו הסורים במכת אש חזקה על כוח גולני שלחם במעלה ההר והסבו לכוח נפגעים רבים ויצרו מבוכה ובלבול בקרב לוחמי גולני שלא הבינו כיצד נורית עליהם אש ממקלעים שברשות צה"ל‏[3].

בשנת 1988 יוצר הדגם הניסיוני של מקלע הנגב מתוצרת תע"ש שנחשב לקומפקטי ואמין במיוחד בתנאי מדבר. בשנת 1995 רכש צה"ל את המקלע והפכו למקלע העיקרי בחיל הרגלים והיחידות המיוחדות במקום מקלע המא"ג. עם זאת מקלע המא"ג לא נזנח כי אם הפך ממקלע ברמת הכיתה בחיל הרגלים למקלע ברמת המחלקה.

בשנת 2012 החל להיקלט בצה"ל מקלע נגב NG7 המבוסס על הנגב. הנגב NG7 הוא באותו קליבר של המאג, 7.62 מ"מ נאט"ו, אך הוא קומפקטי וקל יותר ממנו.

פרטים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנגנון פעולה: אוטומטי על בסיס גזים שנוצרים במהלך הירי.
  • קירור: באמצעות אוויר.
  • קליבר: 7.62 מ"מ (תחמושת מסוג 7.62x51 מ"מ נאט"ו)
  • אורך: 1245 מ"מ
  • אורך הקנה: 545 מ"מ.
  • משקל: 10.850 ק"ג.
  • טווח יעיל:
מטרה בודדת מטרה מקובצת
על גבי דורגלים 600 800
על גבי חצובה 800 1200

(מטרה בודדת הינה מטרה הקטנה מ2/2 מ'. מטרה מקובצת הינה מטרה הגדולה מ2/2 מ'.)

  • טווח מקסימלי: 4.5 ק"מ.
  • קצב אש: 600, 900 ו-1200 כדורים לדקה. נקבע על ידי היורה באמצעות ווסת גזים.
  • מהירות לוע: 840 מטר לשנייה.

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביחי בקר, שלום לידיד, הארץ, ‏ 05.09.1997, "מה שהיה נכון לצה"ל של 1967, המועד בו נראו בשטח טיפין טיפין המאגים הראשונים, כבר לא תופס בהווה. רשמית נכנס המאג לשירות בשנת 69'".
  2. ^ משה (בוגי) יעלון, "מָא"ג", מתוך "סיפורים מהקיטבג", במחנה, ‏ 28.09.2011, "כשקיבלתי את המא"ג כלוחם בנח"ל המוצנח, הוחמאתי, חשבתי שמעריכים אותי כחייל טוב וחזק".
  3. ^ אביחי בקר, שלום לידיד, הארץ, ‏ 05.09.1997, "הסורים התחכמו לצה"ל, הוציאו את הכדורים הנותבים מהשרשרות וכשגולני עלו בפעם השנייה אל ההר הם נתקלו במכת אש אדירה מסוללת המאגים השבויים. עבר זמן יקר עד שהכוח שטיפס למעלה קלט מה נוחת עליו ומהיכן. זה נשמע כמו מאג אבל לא נראה כזה, מה שהגביר עוד יותר את המבוכה".